העימות הפומבי והדרמטי שפרץ השבוע בין נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ובין המיליארדר אילון מאסק הגיע לשיא חדש של חומרה כאשר מאסק האשים בפומבי את הנשיא בקשר לפעילותו של ג'פרי אפשטיין, האיש שהורשע בעבירות פדופיליה. האשמתו של מאסק, שפורסמה בפלטפורמת X לעיני מיליוני עוקבים, עוררה סערה פוליטית והביאה לפירוק מוחלט של הברית שהייתה בין שני הגברים החזקים ביותר באמריקה.

במהלך יום חמישי, בעיצומו של סכסוך ציבורי סוער, פרסם מאסק בחשבונו ב-X הודעה שזעזעה את הזירה הפוליטית האמריקאית: "הגיע הזמן לשלוח את הפצצה הגדולה באמת: דונלד טראמפ נמצא בקבצי אפשטיין. זו הסיבה האמיתית מדוע הם לא פורסמו. יום נעים, DJT!" מאסק אף הוסיף הודעה נוספת שבה כתב: "סמנו את הפוסט הזה לעתיד. האמת תתבהר".

האשמתו של מאסק התייחסה למסמכים ממשלתיים הקשורים לג'פרי אפשטיין, המיליונר והפיננסיסט שהורשע בעבירות מין ואשר נמצא מת בתאו בכלא מנהטן באוגוסט 2019, לפני משפטו בהאשמות סחר בבני אדם למטרות מין. אפשטיין הואשם בניצול מיני של עשרות נערות קטינות בביתו בניו יורק ובחומה איו הפרטי בין השנים 2002-2005, כאשר הצעירה שבהן הייתה בת 14 בלבד.

הבית הלבן הגיב לאשמותיו של מאסק באמצעות מזכירת העיתונות קרולין לויט, שאמרה: "זהו פרק מצער מצד אילון, שאינו מרוצה מחוק 'הביל הגדול והיפה' מכיוון שאינו כולל את המדיניות שהוא רצה. הנשיא מתמקד בהעברת החקיקה ההיסטורית הזו ובהפיכת ארצנו שוב לגדולה".

העימות בין השניים הגיע לשיא כאשר טראמפ איים לבטל חוזים ממשלתיים עם חברותיו של מאסק, כתב ברשת Truth Social: "הדרך הקלה ביותר לחסוך כסף בתקציב שלנו, מיליארדי ומיליארדי דולרים, היא לבטל את הסבסידים הממשלתיים והחוזים של אילון". בתגובה לאיום זה, מאסק הודיע כי SpaceX תתחיל לפרק את חללית הדרגון המשמשת את נאס"א לשירות תחנת החלל הבינלאומית.

טראמפ מצדו תקף את מאסק ואמר כי הוא "השתגע" וכי ביקש ממנו לעזוב את תפקידו. הנשיא טען כי מאסק "התעייף" וכי הוא ידע במשך חודשים על כוונתו לבטל את התקנה החייבת רכישת מכוניות חשמליות, "ופרץ בשיגעון" כשזו בוטלה. בנוסף, טראמפ הודיע על ביטול מה שכינה "התקנה שחייבה את כולם לקנות מכוניות חשמליות שאיש אינו צריך".

בעקבות ההתנגשות עם טראמפ, מאסק פתח במשאל עם בחשבונו ב-X בשאלה: "האם הגיע הזמן ליצור מפלגה פוליטית חדשה באמריקה שבאמת מייצגת את 80% באמצע?". תוך שעתיים מתחילת ההצבעה השתתפו בה למעלה מ-1.3 מיליון איש, כאשר 82.3% תמכו ברעיון.

הסכסוך בין השניים החל להסלים בתחילת השבוע כאשר מאסק תקף בחריפות את הצעת החוק התקציבית של טראמפ, אותה כינה הנשיא "הביל הגדול והיפה". מאסק כינה את הצעת החוק "תועבה מגעילה" ו"מלאה חזיר", וטען כי היא תוביל את אמריקה לפשיטת רגל. המיליארדר אף הביע ביקורת על מדיניות המכסים של טראמפ, וטען כי היא תגרום למיתון במחצית השנייה של השנה הנוכחית.

חברי הקונגרס הרפובליקנים הגנו על טראמפ נגד האשמותיו של מאסק. חבר הקונגרס צ'יפ רוי מטקסס אמר: "אילון חצה את הקו היום", ואמר כי הערותיו של מאסק "הלכו רחוק מדי".

רקע הקשר בין טראמפ לאפשטיין ידוע מזה שנים. השניים היו מכרים בחוגים חברתיים ועסקיים בתחילת שנות ה-2000, אולם טראמפ התרחק מאפשטיין לאחר הרשעתו הראשונה ב-2007. רשת הקשרים של אפשטיין בהוליווד, בוול סטריט ובוושינגטון כללה דמויות רבות נוספות, כולל הפרופסור החוק מהרווארד אלן דרשוביץ, מיק ג'אגר, קווין ספייסי והנשיא לשעבר ביל קלינטון.

מעניין לציין כי גם מאסק עצמו היו לו קשרים מסוימים לרשת אפשטיין. על פי דיווח של הניו יורק טיימס, מאסק צולם ב-2014 במסיבה עם גיסליין מקסוול, מקורבתו הוותיקה של אפשטיין שהורשעה ב-2021 באישומים שקשורים לסיוע לאפשטיין בפעילותו בסחר בבני אדם למטרות מין. מקסוול נידונה ל-20 שנות מאסר.

ב-2019, לאחר מעצרו של אפשטיין, החלה בארצות הברית פרסום רשימות אישים החשודים במעורבות בעבירותיו. בפברואר השנה, התובעת הכללית פמלה בונדי, שמונתה על ידי טראמפ, ביטלה את הסיווג ופרסמה בפומבי את "השלב הראשון" של קבצים הקשורים לאפשטיין ו"ניצולו המיני של למעלה מ-250 נערות קטינות בביתו בניו יורק ובפלורידה, בין מקומות אחרים". עם זאת, חלקים מהרשומות עדיין נותרו מסווגים, מה שמזין ספקולציות רחבות.

טראמפ הכחיש בעבר כל קשר לפעילות הפלילית של אפשטיין. בשנה שעברה הוא כתב ברשתות החברתיות: "אף פעם לא הייתי במטוס של אפשטיין, או ב'האי המטופש' שלו. צריך לפתח חוקים חזקים נגד בינה מלאכותית. זו תהיה בעיה גדולה ומסוכנת מאוד בעתיד!".

למאסק היו גישה למידע רגיש כחלק מתפקידו כראש המחלקה ליעילות ממשלתית (DOGE), שהוקמה על ידי טראמפ למיגור בזבוז וושחיתות. יש הסבורים כי במסגרת תפקידו זה, מאסק יכול היה לקבל גישה לקבצי אפשטיין. מאסק עזב את תפקידו בשבוע שעבר, זמן קצר לפני התפרצות העימות עם טראמפ.

הסכסוך בין השניים החל על רקע חילוקי דעות בנושאים מדיניים שונים. מאסק ביקר את הצעת החוק התקציבית של טראמפ, וכן הביע אכזבה ממינויים בהנהלת נאס"א. המיליארדר קיווה למנות את האסטרונאוט-המיליארדר ג'ארד אייזקמן, המקורב אליו, לתפקיד בכיר בסוכנות החלל. בנוסף, מאסק טען כי טראמפ היה מפסיד בבחירות ללא תמיכתו, טענה שעוררה זעם בקרב תומכי הנשיא.

מאסק, שתרם למעלה מ-200 מיליון דולר לקמפיין של טראמפ וכינה את עצמו "החבר הראשון" שלו, הפך מבעל ברית קרוב לביקורת חד של הנשיא. הוא אף הביע תמיכה בקריאה להדחת טראמפ והחלפתו בסגן הנשיא ג'יי.די. ואנס.

מקורות בבית הלבן מסרו כי מאסק וטראמפ לא שוחחו ביום חמישי בבוקר, וכי גורמים רבים בממשל ניסו ליצור קשר עם מאסק ונציגיו, אך הם לא השיבו לטלפונים ולהודעות.

הקרע בין מאסק לטראמפ מבטא את המתחים הגוברים בתוך הקואליציה הרפובליקנית, וההשפעה האדירה שיש למאסק כבעל הפלטפורמה החברתיקה X ו-220 מיליון עוקבים. השאלה העומדת כעת היא האם מאסק יבצע את איומו ליצור מפלגה שלישית, מה שעלול לערער את המערכת הפוליטית האמריקאית הדו-מפלגתית.

העימות ההיסטורי הזה בין שני בעלי ההשפעה הגדולים ביותר באמריקה מעמיד בסימן שאלה את עתידן של הקואליציה השלטת ואת היציבות הפוליטית בארצות הברית. האשמותיו החמורות של מאסק נגד הנשיא, במיוחד הקשר לפרשת אפשטיין, עלולות להיות לה השלכות מרחיקות לכת על הנשיא ועל מעמדו הפוליטי.

צילום: AP

הפוסט מאסק האשים את טראמפ בפדופיליה הופיע לראשונה ב-מעקב.

המיליארדר אילון מאסק הודיע הלילה (בין רביעי לחמישי) על עזיבתו את ממשל הנשיא דונלד טראמפ, במהלך מפתיע שמסיים פרק קצר אך סוער בקריירה הפוליטית של איש העסקים הבולט בעולם. ההודעה הגיעה באמצעות ציוץ ברשת X (טוויטר) שבבעלותו, כשהוא מודה לנשיא על בחירתו לתפקיד ראש המחלקה ליעילות ממשלתית.

בהודעתו כתב מאסק כי תפקיד המחלקה ליעילות ממשלתית "רק צפוי להתחזק עם הזמן", תוך הדגשת חשיבות ההתייעלות כ"דרך חיים בממשל". למרות הנימוק החיובי לכאורה, ההחלטה מעוררת תהיות לגבי הנסיבות האמיתיות מאחורי הפרידה המפתיעה.

לפי דיווח של סוכנות הידיעות רויטרס, מאסק לא נפגש עם הנשיא טראמפ באופן אישי לפני שקיבל את החלטתו לעזוב. עובדה זו מעמיקה את המסתורין סביב הפרידה ומעלה שאלות על התהליכים שהובילו להחלטה הדרמטית.

המינוי של מאסק לראש המחלקה ליעילות ממשלתית נתפס כצעד מהפכני של ממשל טראמפ, המעיד על הרצון לשלב את הניסיון העסקי של המיליארדר במטרה להתייעל את מנגנון הממשל הפדרלי. מאסק, שמוכר בזכות הובלתו את חברות טסלה וספייס X, נחשב לאחד מיזמי הטכנולוגיה הבולטים בעולם ולבעל השפעה רבה על שוקי ההון והטכנולוגיה.

עזיבתו של מאסק מגיעה בתקופה בה ממשל טראמפ מתמודד עם אתגרים רבים במישור הפוליטי והכלכלי. המחלקה ליעילות ממשלתית, שהייתה אמורה להוות כלי מרכזי ברפורמות המתוכננות בממשל, נותרת כעת ללא מנהיג קבוע.

ההודעה פורסמה ברשת X, הפלטפורמה החברתית שרכש מאסק ב-2022 תמורת 44 מיליארד דולר ושינה את שמה מטוויטר. הבחירה לפרסם את ההודעה דרך הרשת החברתית שבבעלותו מהווה המשך לדפוס התקשורת הישירה שאימץ מאסק עם הציבור.

עזיבתו של אחד ממקורבי הנשיא הבולטים מהווה מבחן עבור יציבות ממשל טראמפ ועשויה להשפיע על תפיסת השקעות הטכנולוגיה והחדשנות בממשל. השאלה המרכזית כעת נוגעת לזהות מחליפו של מאסק ולכיוון שתנקוט המחלקה ליעילות ממשלתית בהמשך הדרך.

נ.ב.
ההודעה על העזיבה ברשת החברתית, ללא פגישה מוקדמת עם הנשיא או תיאום רשמי, נתפסת כהשפלה פומבית לטראמפ – מאסק בחר להודיע על פרישתו באופן חד צדדי ומבזה.

צילום: AP

הפוסט מאסק עוזב את טראמפ ללא פגישה אישית הופיע לראשונה ב-מעקב.

מתישהו, אולי אפילו בקרוב, "הגברים הגדולים" שמנהלים את העולם ימחצו אותנו. הקשר בין האחים טייט, סוחרי נשים לכאורה מרומניה, לבין אילון מאסק ודונלד טראמפ, חושף תמונה מטרידה של מיזוגניה עולמית ותפיסת עולם מסוכנת לפיה רק "גברים גדולים מהחיים" ראויים לנהל את העולם – גם אם זה על חשבון נשים וגברים אחרים.

בשבוע שעבר השתחררו האחים אנדרו וטריסטן טייט ממאסר-בית ברומניה וטסו במטוס פרטי לפלורידה. הם נחתו בסגנון ראוותני – עישנו סיגרים בשווי 800 דולר האחד, לבשו חליפות מותאמות אישית באלפי דולרים וענדו שעוני-יד בשווי 30 אלף דולר. רק לפני חודשים ספורים הואשמו השניים בסחר בבני אדם, תקיפות מיניות, הלבנת הון והקמת ארגון פשע.

באותה העת, אישה אמריקאית צעירה רעדה בכל גופה בשיחה עם עורך דינה. היא אחת מקורבנות האחים, שב-2021 האמינה שהיא מאוהבת בטריסטן טייט – קיק-בוקסר לשעבר שהפך ל"אישיות אינטרנטית" המפיצה גבריות רעילה ושנאת נשים. על פי דיווח ב'דיילי מייל', היא טסה לרומניה בציפייה לחופשה רומנטית, אך מצאה את עצמה כלואה במתחם שהיה למעשה חוות סקס, יחד עם נשים אחרות שנפלו קורבן לאחים.

הטייטים כפו על הנשים לקיים יחסי מין, לצלם עצמן במצלמות סקס עבור לקוחות משלמים, ואסרו עליהן לעזוב את המתחם ללא אישור. הם פיקחו על תזונתן כדי למנוע השמנה ש"תפגע במוצר", וכפו עליהן להעלות תכנים בעלי אופי מיני לרשתות החברתיות. רק כאשר הצליחה הבחורה ליצור קשר עם הוריה, שהזעיקו את הרשויות הרומניות, היא שוחררה באפריל 2022 יחד עם יתר הנשים. כעת היא חוששת לחייה לנוכח שחרורם המוקדם והגעתם לארה"ב.

הקשרים בין האחים טייט לבכירים בממשל טראמפ נראים הדוקים. השניים הריעו לטראמפ ברשתות החברתיות ולפי דיווחים אף ביקרו במאר-א-לאגו כאורחי כבוד. ההערכה היא שהתערבות הממשל אפשרה את שחרורם המוקדם. כיום הם "חיים את החלום" במיאמי, שוכנים בדירת יוקרה ומפרסמים סרטונים שלהם במועדוני לילה יוקרתיים עם בקבוקי שמפניה בשווי מאות דולרים, ואף מופיעים בסרטונים עם נשים עירומות תוך התייחסות אליהן כאל חפצים.

קשה להתעלם מכך שהגברים הבריטים-אמריקאים הללו הם מהאינפלואנסרים המיזוגניים הקיצוניים ביותר ברשתות החברתיות. דעותיהם על נשים וגברים שאינם עונים להגדרתם ל"גבר אמיתי" – קרי, שונא נשים שרירי – הן מהקיצוניות ביותר. השפעתם המסוכנת הודגמה ביולי האחרון, כאשר קייל קליפורד, גבר בריטי שרצח את חברתו, אמה ואחותה, "נתן קרדיט" לכעסו על נשים לתכנים שיצרו האחים טייט.

בעוד קורבן העבר שלהם מתוארת על-ידי עמותה אמריקאית לסיוע לנפגעות ניצול מיני כ"משותקת מפחד", והוריה "מפוחדים עד עמקי נשמתם" מאפשרות שהטייטים יגיעו לביתם, נראה שהרשויות מעדיפות "לשמור על פרטיותם" של האחים. ברומניה, באופן תמוה, פשוט הוחלט שהאחים יכולים לעזוב את מאסר הבית ולטוס לארה"ב כדי "לפתור בעיות משפחתיות".

המיזוגניה הקיצונית של האחים טייט אינה קיימת בוואקום. היא משתלבת היטב עם תפיסות העולם של האנשים החזקים בעולם כרגע – דונלד טראמפ ואילון מאסק. "המסרים הפופוליסטים-שמרנים שמקבלים כעת במה בולטת ודומיננטית – שישה שבועות לתוך כניסתו של טראמפ לבית הלבן – מהדהדים את המסרים העמוקים שמעלים על נס את המיזוגניה ושנאת הנשים שמבטאות קבוצות שונות באוכלוסייה," אומרת ד"ר יעל פרואקטור, מומחית לשוויון מגדרי (על פי מסרים שפורסמו במערכת 'וואלה').

היא מוסיפה: "כך, בעיקר לאחר שעם תומכי טראמפ נמנים אזרחים המשתייכים לקבוצות ימין קיצוני כ-Proud Boys. וכן, משום שחלק מאסטרטגיית הבחירות של הנשיא טראמפ היתה פנייה לקהל הגברים – ובעיקר לצעירים שבהם שמבחינה היסטורית נוטים פחות להצביע בבחירות".

טראמפ ואנשיו ניצלו את קמפיין הבחירות כדי להשתתף בפודקאסטים המכוונים בעיקר לגברים, ובהם הועברו מסרים – מפורשים או עקיפים – המבקרים תפיסות התומכות בשוויון מגדרי, מציגים את התקדמות הנשים ככזו הבאה על חשבון הגברים, ויוצרים אווירה של אחוות גברים ש"גאוותם נלקחה מהם".

"המסרים הללו נפלו על אוזניים קשובות בעיקר בשל שינויים סוציו-אקונומיים שציבור הגברים – ובעיקר הצעירים בהם – מתמודד עימם," מסבירה ד"ר פרואקטור. "כך למשל, סוגיות של היעדר מוביליות כלכלית-חברתית בקרב גברים, קשיים בשוק העבודה, שחיקה בשכרם, בעיות בריאות בקרב גברים ומצבים חברתיים מאתגרים כמו בידוד חברתי, מצב כלכלי ואף שיעורי התאבדות גבוהים. ומאחר ובצד הדמוקרטי-ליברלי לא היתה התייחסות לסוגיות הללו, התכנים והמסרים שעלו בהן, חלחלו עמוקות ויצרו הזדהות גדולה."

לוואקום הזה נכנסו דמויות כמו האחים טייט. אנדרו, במיוחד, אינו מסתיר את הערצתו לטראמפ, אותו כינה "אכזרי בקטע טוב" ו"חסין מפני כדורים". הוא אף התרברב בפני 11 מיליון עוקביו באקס-טוויטר שהוא "קרוב מאוד למשפחת טראמפ" ודיבר עם בארון, בנו הצעיר של הנשיא.

הקשרים בין האחים טייט לממשל טראמפ נראים מובהקים – אחד מעורכי הדין של טייט, פול אינגראסיה, עובד עבור הממשל הנוכחי, ודון ג'וניור, בנו בן ה-47 של הנשיא, כינה את מאסר הבית של האחים "שיגעון מוחלט". במקביל, אילון מאסק החזיר לטייט את חשבון האקס-טוויטר שלו, לאחר שהושעה על-ידי ההנהלה הקודמת של הרשת החברתית בגלל דעותיו הקיצוניות והאלימות כלפי נשים.

האחים טייט, שמציעים ל"גברים אמיתיים" "ללמוד להיות חופשיים" תמורת 8,000 דולר – ככל הנראה גם באמצעות שירותי פורנו עם נשים מנוצלות – מצאו מקלט במציאות החדשה שבה הבית הלבן מחבק בפומבי שוביניזם ומיזוגניה המתחפשים לערגה ל"גבריות של פעם".

מעבר לעובדה שגבריות רעילה הפכה לאחד מעמודי התווך של הפוליטיקה של טראמפ ומאסק, שחרור האחים טייט משקף מסר רחב יותר שטראמפ שולח לעולם הליברלי והדמוקרטי. כבוגד סדרתי בנשותיו, שהואשם בתקיפה מינית ואונס ושילם דמי שתיקה לכוכבת פורנו, הנשיא מקדם את ראיית העולם לפיה התפקידים ה"מסורתיים" של נשים וגברים הם ערך שיש "לשמר" ו"לטפח".

המאבק הנוכחי של טראמפ נגד טרנסג'נדרים מתיישר באופן מובהק עם המאבק של ולדימיר פוטין בערכים הליברליים ה"מעוותים את המציאות המגדרית והמינית" ועם עמדותיו של שי ג'ינפינג, נשיא סין, שהתבטא גם הוא נגד מיניות מערבית, כשמשטרו מקשה על חיי קהילת הלהט"ב במדינה.

במובנים רבים, טראמפ קרוב יותר לתפיסות העולם של ראשי הדיקטטורות הגדולות בעולם מאשר לאלו של כל נשיא אמריקאי אחר בהיסטוריה – וזה מתחבר לעמדותיו בנושאי זכויות עובדים, זכויות מיעוטים וזכויות אדם בכלל.

האידיאולוגיה המרכזית של טראמפ נראית פשוטה: יש גברים שהם "גדולים מהחיים" – ויש את כל השאר. ולדימיר פוטין, שי ג'ינפינג ודיקטטורים אחרים נתפסים כ"גברים גדולים מהחיים" בעיני טראמפ, ולכן הוא שואף לקרבתם. עמם הוא יכול לשבת ולקבוע את גורל העולם.

מבחינת טראמפ, "גברים גדולים" מרחיבים את הטריטוריה שלהם, וכך מוסברת האובססיה שלו לסיפוח גרינלנד – כאילו במאות ה-20 וה-21 לא קמו מדינות קטנות בשטחן אך ענקיות מבחינה כלכלית, כמו ישראל. בעולמו, "גברים גדולים" אינם צריכים להתעכב על דאגות לנשים ולקורבנות של "גברים גדולים" אחרים.

טראמפ רואה את עצמו כגבר שיותיר חותם על ההיסטוריה, וכך גם את פוטין וג'ינפינג, ולכן הם, בעיניו, שווים וחשובים יותר מאנשים פשוטים בלי שאיפות גדולות – כלומר, יותר מ-99.99% מהאנושות.

בעבר, כשנרקיסיזם דומה, שייתכן שהוא פתולוגי, פגש עמדות מפתח בשלטון – התוצאות היו הרסניות. מנהיגים טוטליטריים באירופה במאה ה-19 אימצו את תיאוריית "הגבר הגדול" (Great Man Theory), הגורסת כי רק גברים גיבורים וגדולים מניעים את גלגלי ההיסטוריה. בשנות העשרים של המאה ה-20, הנאצים אימצו ועיוותו את תפיסת ה"אוברמענטש" (האדם העליון) של פרידריך ניטשה, שראתה באדם העליון את מטרת האנושות.

מבחינת "גברי העל" הללו, האנשים האחרים פשוט חסרי חשיבות – במיוחד אם הם חסרי ממון או זכות הצבעה. כך, בעבר, שלושה שליטי אימפריות אירופאיות יכלו לשבת יחדיו ולהחליט על מאבק משותף בתמורות הליברליות בחברה האירופאית – החלטה שהובילה בסופו של דבר למותם של מיליוני חיילים בקרבות האכזריים של מלחמת העולם הראשונה. אחריהם, "גברים גדולים" כמו בניטו מוסוליני, יוסיף סטלין ואדולף היטלר התייחסו לאזרחיהם ככלים במשחק השחמט האימפריאלי שלהם.

הדמוקרטיות הליברליות, שקמו מתוך העולם שכמעט הושמד לחלוטין על-ידי הכוחות הפאשיסטיים, יצרו מדינות בהן האינדיבידואל מוגן מפני השלטון באמצעות מערכת חוקים ונורמות, שאפשרו את יצירת התקופה השלווה והמשגשגת ביותר בתולדות האנושות. המנהיגים – ולעיתים קרובות המנהיגות – של הדמוקרטיות הללו היו תמיד משרתי ציבור, ולא אגו-מניאקים הפועלים מחוץ לחוק ולנורמות המקובלות.

תקופה זו, כך נראה, מתקרבת לסיומה. העולם שוב מחולק ל"גברים גדולים מהחיים" שכל דבר בעולם הוא משני לאגו שלהם – ולכל האחרים, כלומר אנחנו. ומבחינתם, אנחנו רק כלי משחק. חפצים במקרה הטוב, נמלים בדרכם במקרה הרע.

צילום: Reuters ו-AP News, על פי סעיף 27 א'

הפוסט סחר בנשים? השלטון קורץ, לא נלחם הופיע לראשונה ב-מעקב.

איך לאבא אשר תמך בנאצים ואנטישמים יכול להיות בן אשר "אוהב" יהודים?

למעשה, אביו של דונלד טראמפ, פרד טראמפ, נודע בשנאתו כלפי יהודים ושחורים, ודעותיו היו מקבילות לאלה של אדולף היטלר. בעסק המשפחתי לא עבדו יהודים ושחורים. יתר על כן, פרד טראמפ היה חבר פעיל בתנועה הגזענית "קו קלוקס קלאן", תנועה שנחשבת לנאציסטית במובהק.

רבים סבורים כי דונלד טראמפ מזדהה עם יהודים ושחורים, אך השאלה המהותית היא האם התפוח באמת נפל רחוק מהעץ או שמא קרוב? סביר להניח, כי התפוח לא נפל רחוק מהעץ. לפני מספר שנים, טראמפ תועד כשהוא משמיע הערות גזעניות כלפי ברק אובמה, ואף טען כי אדם שחור אינו ראוי להיות נשיאה של ארצות הברית.

מורשת משפחתית ותחילת הקריירה העסקית

רקע המשפחתי של דונלד טראמפ הוא נושא שנחקר לעומק בתקשורת האמריקאית. פרד טראמפ, אביו של דונלד, הקים אימפריית נדל"ן בניו יורק בשנות ה-40 וה-50. חברת E. Trump & Son התמקדה בבניית דיור בשכונות בקווינס וברוקלין. פרקטיקות העסקה ומדיניות השכרת דירות של החברה עמדו במוקד ביקורת והאשמות על אפליה.

בשנת 1973, משרד המשפטים האמריקאי הגיש תביעה נגד חברת טראמפ בטענה להפליית אפרו-אמריקאים בהשכרת דירות. התביעה, שהוגשה לפי חוק הדיור ההוגן, טענה כי החברה סירבה להשכיר דירות לשחורים והפלתה בתנאי השכירות על בסיס גזע. לבסוף הגיעו הצדדים להסכם פשרה, ללא הודאה באשמה מצד חברת טראמפ, שכלל התחייבות לשינוי מדיניות ההשכרה.

ההאשמות בדבר קשרים לארגונים גזעניים מבוססות על דיווחים שונים בתקשורת. בשנת 1927, דווח בעיתון "ניו יורק טיימס" על מעצר של אדם בשם פרד טראמפ בעקבות עימותים באירוע של הקו קלוקס קלאן בקווינס. עם זאת, לא הוכח באופן חד-משמעי כי מדובר באביו של דונלד טראמפ או באיזו מידה היה מעורב בארגון עצמו.

המורשת המשפחתית של דונלד טראמפ כוללת גם את סבו, פרידריך טראמפ, שהיגר מגרמניה לארה"ב בסוף המאה ה-19. בספרו "ארט אוף דה דיל", טראמפ הדגיש את גאוותו במורשת המשפחתית הגרמנית, אך נמנע מלהתייחס לטענות על אפליה גזעית מצד אביו. בהמשך הדברים נשוב ונידרש לסוגיה זו ביתר הרחבה ונעמיק בפרטי העניין.

גם במאה ה-21 המשיכה להתקיים הגזענות כלפי האוכלוסייה האפרו-אמריקאית

נשיא שחור? בעיני תומכי התנועה הגזענית "בירתר" (תנועה שתומכיה סבורים כי אובמה נולד מחוץ לארה"ב ולכן לא היה זכאי לכהן כנשיא), זה בלתי מתקבל על הדעת. דונלד טראמפ היה במשך זמן רב תומך נלהב של תיאוריית הקונספירציה הזו: אובמה לא נולד בארה"ב, אלא בקניה, והוא מוסלמי.

המעורבות של טראמפ בתנועת ה"בירתר" החלה בשנת 2011, כשהחל להעלות בפומבי ספקות לגבי מקום הולדתו של ברק אובמה. בראיון לרשת ABC באותה שנה, טראמפ שאל: "מדוע הוא לא מראה לנו את תעודת הלידה שלו?" שאלה זו סימנה את תחילת המעורבות הפומבית שלו בנושא, שנמשכה שנים.

באוגוסט 2012, בשיא המרוץ לנשיאות בין אובמה למיט רומני, טראמפ כתב בחשבון הטוויטר שלו: "מקור אמין ביותר התקשר למשרדי ודיווח שתעודת הלידה של ברק אובמה היא זיוף". הוא המשיך להפיץ את הטענה גם לאחר שהבית הלבן פרסם את תעודת הלידה המקורית של אובמה.

רבים ראו במסע זה ניסיון לערער את הלגיטימיות של הנשיא השחור הראשון בארה"ב. ההתמקדות בשאלת מקום הלידה של אובמה נתפסה כמסווה לגזענות, במיוחד לאור העובדה שלא הועלו שאלות דומות לגבי נשיאים לבנים קודמים.

בספטמבר 2016, בעיצומו של המרוץ לנשיאות, טראמפ שינה באופן פתאומי את עמדתו והכריז: "הנשיא אובמה נולד בארצות הברית. נקודה". הוא לא התנצל על טענותיו הקודמות, ואף ניסה להאשים את הילרי קלינטון בהתחלת השמועות.

התבטאויות על מהגרים, מוסלמים וקבוצות אתניות

מערכת הבחירות לנשיאות בשנת 2016 התאפיינה בשורה של התבטאויות שנויות במחלוקת מצד טראמפ כלפי קבוצות מיעוט שונות. ביוני 2015, בנאום הכרזת מועמדותו, התייחס למהגרים ממקסיקו באופן הבא: "מקסיקו שולחת אלינו לא את הטובים שבה, אלא אנשים עם בעיות חמורות. הם מביאים איתם סמים, גורמים לעלייה בפשיעה, הם אנסים. אם כי אני מניח שחלק מהמקסיקנים הם אנשים טובים".

התבטאות זו עוררה סערה ציבורית ואף הובילה חברות רבות לנתק את קשריהן העסקיים עם טראמפ. אולם במקום להתנצל, הוא המשיך לקדם את הרעיון של בניית חומה בגבול עם מקסיקו, שהפך לסמל מרכזי בקמפיין שלו.

גם כלפי מוסלמים השמיע טראמפ התבטאויות חריפות. בדצמבר 2015, פרסם הצהרה הקוראת "לסגירה מוחלטת של כניסת מוסלמים לארה"ב עד שנציגי המדינה יבינו מה לעזאזל קורה". זמן קצר לאחר מכן, במרץ 2016, אמר בראיון לרשת CNN: "אני חושב שהאסלאם שונא אותנו".

בהתייחסו לפיגועי 11 בספטמבר 2001, טען טראמפ בשנת 2015: "סיפרו לי שחלקים גדולים מהקהילה הערבית בניו ג'רזי חגגו כשקרסו מגדלי התאומים". טענה זו הופרכה מאוחר יותר על ידי גורמי אכיפת החוק והתקשורת.

סערה ציבורית עוררה גם תגובתו לנאום שנשא חיזר חאן, אביו של חייל מוסלמי אמריקני שנהרג בקרבות בעיראק. חאן, עורך דין ממוצא פקיסטני, מתח ביקורת קשה על מדיניות ההגירה של טראמפ בכנס המפלגה הדמוקרטית, כשלצדו עמדה אשתו גזאלה בשתיקה. טראמפ הגיב: "צריך היה לראות את אשתו! היא לא אמרה מילה. אולי, בתור מוסלמית, בכלל לא מותר לה לדבר!".

מינוייו של טראמפ מעידים על אנטישמיות (בין אם באופן גלוי ובין אם בדרך מוסווית)

לאורך שנות כהונתו כנשיא, ולאחר הבחירות בשנת 2024, ביצע טראמפ מינויים שעוררו מחלוקת ציבורית על רקע שאלות של גזענות ואנטישמיות.

אחד המינויים הראשונים והשנויים במחלוקת היה זה של סטיב באנון לתפקיד האסטרטג הראשי בבית הלבן. באנון, קצין לשעבר בצי האמריקאי, ניהל לפני כן את האתר Breitbart News, שהוא עצמו הגדיר כ"פלטפורמה לאלטרנטיבה הימנית" – קבוצה שמבקרים רבים קושרים לתנועות לאומניות לבנות. המינוי נתפס בעיני מבקרי טראמפ כסימן לנכונותו לתת לגיטימציה לדעות קיצוניות.

לקראת תום כהונתו הראשונה, ביצע טראמפ מספר מינויים שנויים במחלוקת, וסדרת מינויים נוספת לאחר ניצחונו בבחירות 2024. בין המינויים שעוררו ביקורת היה זה של במאי הקולנוע מל גיבסון לתפקיד "שליח מיוחד" להוליווד. גיבסון ידוע בהתבטאויות אנטישמיות בעברו, כולל טענה כי "היהודים אחראים לכל המלחמות בעולם" – אמירה שהשמיע בעת שנעצר בשנת 2006 בשל נהיגה בשכרות.

באירוע שעורר סערה בדצמבר 2022, אירח טראמפ במאר-א-לאגו, ביתו בפלורידה, את הראפר ye (קניה ווסט לשעבר) וניק פואנטס, מכחיש שואה מוצהר. ארוחת הערב התקיימה זמן קצר לאחר שווסט איבד חוזים רבים בשל התבטאויות אנטישמיות, כולל דברי שבח לאדולף היטלר. בשיחה עם עיתונאים לאחר האירוע, תיאר טראמפ את ווסט כ"באמת בחור טוב" עם "לב טוב", וטען כי לא ידע על נוכחותו של פואנטס.

בדצמבר 2024, לאחר זכייתו בבחירות, הודיע טראמפ על מינויו של חבר הקונגרס לשעבר מאט גץ לתפקיד התובע הכללי. גץ ידוע בהתנגדותו לחקיקה שמטרתה להיאבק באנטישמיות, ובעברו התבטא באופן שנתפס כאנטישמי, לרבות חזרה על הטענה השקרית כי "היהודים הרגו את ישו". ארגון הליגה נגד השמצה (ADL) תקף את המינוי והזכיר כי גץ אף הזמין את מכחיש השואה צ'רלס קרלייל ג'ונסון לנאום מצב האומה בשנת 2018.

בינואר 2025, הזמנתו של האימאם חושאם אל-חוסייני להשתתף בטקס ההשבעה הנשיאותית עוררה ביקורת נוספת. אל-חוסייני, נציג הקהילה העיראקית בעיר דירבורן במישיגן, ידוע בהתבטאויות אנטי-ישראליות. בעבר טען כי חיזבאללה אינה ארגון טרור, והשתתף בעצרת תמיכה בארגון בדירבורן, שם עלה לבמה עם תמונה של נסראללה.

אין להתעלם מדמותו של אילון מאסק, איש אשר ניכרת בו חיבה יתרה לאידיאולוגיה הנאצית (החל מקשריו עם חוגים ניאו-נאציים וכלה בהתנהלותו הבלתי-הוגנת במשחקי מחשב). אילון מאסק הינו אישיות מסוכנת ומעוררת רחמים.

מחוות היד המעוררת תהייה – סמל נאצי לכל דבר ועניין, ללא כל ספק "התלהבות יתר בלתי מרוסנת שאין לפרשה כפי שהנכם סבורים" – שביצע מאסק עוררה הדים רבים בראשית שנת אלפיים עשרים וחמש, אך במקרה זה זכה יזם הטכנולוגיה ומקורבו של טראמפ ליהנות מחזקת החפות. כזהו המעגל הקרוב לטראמפ בשנת אלפיים עשרים וחמש.

העמדות כלפי ישראל ויהודים

על רקע הטענות על אנטישמיות, חשוב לבחון גם את עמדותיו של טראמפ כלפי ישראל ואת יחסיו עם הקהילה היהודית בארה"ב.

טראמפ הציג את עצמו כ"הנשיא הפרו-ישראלי ביותר בהיסטוריה". בין המהלכים המשמעותיים שקידם: הכרה בירושלים כבירת ישראל והעברת שגרירות ארה"ב אליה, הכרה בריבונות ישראל ברמת הגולן, וגיבוש "תוכנית המאה" לשלום במזרח התיכון – תוכנית שנתפסה כמועדפת על ישראל.

בנוסף, הוביל לחתימת "הסכמי אברהם" – הסכמי נורמליזציה בין ישראל לאיחוד האמירויות, בחריין, סודאן ומרוקו. מהלכים אלו זיכו אותו בתמיכה משמעותית מצד ממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו.

עם זאת, יחסיו עם הקהילה היהודית האמריקאית היו מורכבים יותר. בעוד שקיבל תמיכה מקבוצות אורתודוקסיות וימניות, רוב יהודי ארה"ב, הנוטים לכיוון הליברלי, הצביעו נגדו בבחירות 2016 ו-2020.

במספר הזדמנויות, התבטא טראמפ באופן שעורר מחלוקת בקרב הקהילה היהודית. באוגוסט 2019, בהתייחסו ליהודים אמריקאים שמצביעים לדמוקרטים, אמר: "אני חושב שכל יהודי שמצביע לדמוקרטים מביע חוסר ידע או חוסר נאמנות גדול". הטענה על "חוסר נאמנות" הדהדה טרופ אנטישמי ישן על "נאמנות כפולה" של יהודים.

במפגש עם תורמים יהודים באפריל 2019, התייחס טראמפ לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו כ"ראש הממשלה שלכם", אמירה שנתפסה כמרמזת שיהודים אמריקאים נאמנים יותר לישראל מאשר לארה"ב.

מורכבות היחסים עם הקהילה היהודית באה לידי ביטוי גם בתגובתו לאירועי אוקטובר 2018, כאשר מפגע אנטישמי רצח 11 אנשים בבית הכנסת "עץ החיים" בפיטסבורג – הפיגוע האנטישמי הקטלני ביותר בהיסטוריה האמריקאית. טראמפ גינה את האירוע, אך זכה לביקורת מחלק מחברי הקהילה המקומית כשביקר במקום.

גזענות פרד טראמפ לאורך השנים

לפי כתבה שראתה אור בכתב העת "ניו יורק טיימס" ב-1 ביוני 1927, אדם הנושא את שמו ומענו של אביו של דונלד טראמפ הובא לדין בעקבות תקרית בה חברי ארגון הקו קלוקס קלאן תקפו שוטרים בעצרת שנערכה ביום הזיכרון בשכונת ג'מייקה במחוז קווינס.

בכתבה המתפרסמת ב"ניו יורק טיימס", מצוין כי פרד טראמפ, המתגורר בכתובת 175-24 רחוב דבונשייר, היה בין שבעה אנשים שנעצרו בעצרת בגין תקיפת שוטרים במהלך המצעד. עם זאת, תיקו נסגר במהלך ההליכים המשפטיים.

בעקבות המעצרים, הפיץ ארגון הקלאן עלונים ברחבי מחוז קווינס, ובהם מחו נגד משטרת ניו יורק תחת הכותרת: "אמריקאים מוכים בידי שוטרי ניו יורק הקתולים!"

העלונים גינו את מה שכינו "הפרוטסטנטים האמריקאים החולים בשחפת", אשר נפגעו והוכו במוטות בעת שניסו לעמוד על זכויותיהם בארצם.

בשנת 1973, הגיש משרד המשפטים תביעה נגד פרד טראמפ ודונלד טראמפ בגין סירובם להשכיר דירות לאפרו-אמריקאים בנכסים שהיו תחת ניהולם, בתפקידם כמנכ"ל וכנשיא חברת "טראמפ מנג'מנט", בהתאמה.

חקירה מאוחרת יותר מטעם ה"ניו יורק טיימס" חשפה "היסטוריה ארוכה של אפליה גזעית" בנכסי החברה המשפחתית של טראמפ. זמן רב קודם לכן, הזמר העממי וודי גאתרי יצא בגינוי נגד פרד טראמפ באמצעות שיריו, ואף הקדיש שיר לנושא אפליית האפרו-אמריקאים בנכס בקוני איילנד שבו התגורר גאתרי עצמו.

באשר לנוכחותו של פרד טראמפ במצעד הקלאן ביום הזיכרון, מדובר בעובדה היסטורית, ובשנת 1927, כאשר טראמפ היה מיליונר, הוא נמנע מלתבוע את ה"ניו יורק טיימס", שכן הכל ידעו כי הוא מצדד באידיאולוגיה הנאצית ולא היה בכך כל סוד, והוא גם לא ידע שדונלד יהיה נשיאה של ארה"ב במאה ה-21, ושבעידן המודרני להיות גזען זו בושה.

גזענים תומכי נאציזם מגרמניה: משפחת טראמפ

פרדר טראמפ נולד ב-11 באוקטובר 1905 במחוז הברונקס, בן למשפחת מהגרים גרמניים מממלכת בוואריה, פרידריך טראמפ ורעייתו אליזבת. הוריו דיברו בשפה הגרמנית. לצדו גדלו אחיו ג'ון ואחותו אליזבת.

בספטמבר 1908 העתיקה המשפחה את מושבה לניו יורק. מגיל 10 שימש כשליח בבית מסחר לבשר.

בין השנים 1918 ל-1923 רכש פרד השכלתו בבית הספר התיכון ריצ'מונד היל, בשכונה הנושאת שם זה במחוז קווינס. במהלך תקופת לימודיו עסק בשליחויות ומשלוחים. אמו עסקה בתחום הנדל"ן, בהמשך לעסקי אביו. פרד שאף להיות קבלן, והשתלם בשיעורי ערב במלאכת הנגרות ובפענוח שרטוטים. כמו כן, הרחיב דעתו באופן עצמאי בתחומי האינסטלציה, הבנייה והחשמל.

עם סיום לימודיו בינואר 1923, מצא פרד משרה מלאה, והתמחה בהובלת חומרי בניין לאתרי בנייה. בהמשך התקבל למשרת עוזר נגר והמשיך בלימודיו במכון פראט.

אמו של פרד הלוותה לו 800 דולר לצורך הקמת ביתו הראשון, אשר בנייתו הושלמה ב-1924. אליזבת טראמפ ניהלה את העסק תחת שמה שכן פרד טרם הגיע לגיל החוקי. חברת "E. Trump & Son" נוסדה ב-1925, והחלה פעילותה ב-1926. באותה שנה, הקים פרד 20 בתים בקווינס, מכר חלקם טרם השלמתם על מנת לממן את יתר הנכסים. החברה נרשמה באופן רשמי ב-1927.

בהמשך, הפך פרד לשותף בחברת הבנייה של אמו "E. Trump & Son".

בשלהי שנות ה-20, החל פרד לעסוק בבניית בתים חד-משפחתיים בקווינס, ניו יורק. באותה תקופה, נמנע מלבנות בתים עבור אנשים שחורים (כפי שהתגלה מאוחר יותר, הדבר נגד את עקרונותיו).

ב-1922 הצטרף פרד טראמפ לתנועת הניאו-נאצים של קו-קלוקס-קלן, אשר קראה לרצח יהודים ושחורים.

ב-1927, למעלה מאלף חברי קו-קלוקס-קלן צעדו במצעד בקווינס. פרד ושישה גברים נוספים נעצרו. פרד נעצר "באשמת סירוב להתפזר על פי הוראה". מאמרים רבים בעיתונות אשר הזכירו את האירוע ציינו את כתובת מגוריו של טראמפ (ג'מייקה, ניו יורק), אותה חלק עם אמו לפי מפקד האוכלוסין של 1930.

ב-1934, רכש פרד יחד עם שני שותפיו, באמצעות בית המשפט הפדרלי, חברה למתן שירותי הלוואות משכנתא. במהרה פשטה החברה את הרגל ופורקה בשל האשמות בהונאה. בהמשך, השיג פרד מידע על נכסים רבים שעמדו בפני רכישה, אותם רכש במחיר מופחת ומכר ברווח משמעותי. אסטרטגיית עסקים זו הפכה אותו לאחד היזמים המצליחים ביותר בניו יורק.

עד 1936 העסיק פרד 400 עובדים, כולם לבנים אך ממדינות מוצא שונות (לא העסיק שחורים או יהודים). הם הקימו יסודות לבתים במחירים שנעו בין 3000 ל-6250 דולר. מחירי הנכסים עמדו על 3,999.99 דולר.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, העביר פרד את משפחתו לווירג'יניה. במהלך המלחמה ועד שנות ה-80, הכחיש פרד כי דיבר גרמנית וטען כי מוצאו שוודי. על פי עדות אחיינו, ג'ון וולטר, "היו לו שוכרי דירות יהודים רבים, ובאותם ימים להיות גרמני לא היה לטובתו". דונלד טראמפ, בספרו "אמנות העסקה" (1987), טוען כי פרד היה בנו של מהגר משוודיה ונולד בניו ג'רזי, אולם למעשה היה ממוצא גרמני הן מצד אמו והן מצד אביו, וכך גם דונלד טראמפ עצמו.

באשר לאמונתו הדתית, פרד היה לותרני.

קו קלוקס קלאן: אנטישמיות ורגשות גזעניים במדינה האמריקאית

הקו קלוקס קלאן (KKK) הוא אחד מהארגונים הידועים והמתועדים ביותר בהיסטוריה האמריקאית כארגון של שנאה וגזענות. עם התמקדות בעליונות הלבנים, הארגון דגל במאבק נגד זכויותיהם של מיעוטים אתניים ודתיים, ובמיוחד נגד אפרו-אמריקאים, יהודים, קתולים, מוסלמים ועמים אחרים. תנועה זו לא רק טיפחה גזענות על בסיס אתני, אלא גם כללה רכיבים אנטישמיים בולטים, שהתבטאו הן בשנאה כלפי יהודים והן בניהול פעולות נגד אוכלוסיות ממזרח אירופה.

הקו קלוקס קלאן – שורשיו והקשר לאנטישמיות
הקו קלוקס קלאן הוקם לראשונה ב-1865 בדרום ארצות הברית לאחר מלחמת האזרחים האמריקאית. הארגון יועד לשמר את עליונות הלבנים ולמנוע את זכויות האזרח וההצבעה עבור אפרו-אמריקאים. אולם, עם הזמן, שונתה תכלית הארגון, והוא החל לאמץ אידיאולוגיות גזעניות נוספות שהיו בעלות אופי אנטישמי, אנטי-קתולי ונגד מהגרים.

גלגולו השני של הארגון, בשנות ה-20 של המאה ה-20, היה קשור לתקופה של מתחים גזעיים ודתייים שהיו בארצות הברית. הסרט "הולדתה של אומה" (1915), שציין את עלייתו של הקו קלוקס קלאן בגרסתו החדשה, שיקף את השקפת עולמו של הארגון, שהיו בו גם רגשות אנטי-יהודיים. דימויים אנטישמיים היו נוכחים בקמפיינים של הקלאן, ובין היתר הם היו מתמקדים בהפצת שנאה כלפי היהודים ובעלי עסקים יהודיים. הארגון טען כי היהודים הם גורם מאיים על "הסדר האמריקאי" וראו בהם אחראים לרבים מהבעיות החברתיות והפוליטיות של התקופה.

פעולתו של הקלאן כנגד יהודים
במהלך התקופה שבין מלחמת העולם הראשונה לשנות ה-30, הקו קלוקס קלאן תיאר את היהודים כ"גרועים" יותר מהאפרו-אמריקאים, בשל היותם זרם מהגרים שהגיע ממדינות עם דתות שונות ומסורות אחרות. הארגון ראה ביהודים לא רק קבוצת מיעוט גזעי, אלא גם כאויבי האמונה הנוצרית, וכך מצא את עצמו נלחם במאבק כפול – גם נגד מהגרים יהודים וגם נגד מה שנראה כ"אנרכיה דתית". היהודים, מצדם, היו מטרה לשנאה רבת-עוצמה.

בשנת 1920, התקיימה הפגנה רחבת היקף של חברי הקלאן בעיר ניו יורק, במהלכה הופצו כרזות אנטישמיות. הקריאה הייתה לתמוך בהפסקת ההגירה מזרח אירופאית ובכלל זה היהודים. המאבק הזה, שהתבטא גם בשנאה כלפי כל מי שאינו אמריקאי בנשמתו, יצר תחושות עוינות חמורות כלפי יהודים.

ב-1924, כאשר הארגון השפיע על מדיניות ההגירה של ארצות הברית, תומכיו ניסו לשכנע את הממשלה להטיל מגבלות חמורות יותר על ההגירה היהודית ממזרח אירופה. מאמצים אלה נתפסו גם כניסיון לנקות את המדינה מאוכלוסיות זרות, שממילא נחשבו בעיני חברי הקלאן למסוכנות לחברה האמריקאית.

הקשר עם האנטישמיות העולמית
למרות שהקו קלוקס קלאן פעל בתוך ארצות הברית, האנטישמיות שהפיץ היוותה חלק ממגמה עולמית רחבה יותר. המתח הגזעי והדתי בארצות הברית בשנות ה-20 הושפע באופן ישיר מהתפשטות האנטישמיות באירופה, ובעיקר מהתפשטות רעיונות אנטי-יהודיים שהפיצו משטרים טוטליטריים כמו זה של גרמניה הנאצית.

העיתונות האנטישמית שהופצה על ידי הקלאן כללה קריאות ליחס קשה כלפי היהודים. חברי הקלאן היו שותפים לתחושות אלו, והפצתו של "הפרוטוקול של זקני ציון" – מסמך אנטישמי שהמציא את הרעיון על קונספירציה יהודית עולמית – שימש להם דוגמה מובהקת להשפעה של השפעות חיצוניות של יהודים על עולם הפוליטיקה והחברה.

הקלאן והאלימות האנטישמית
הקו קלוקס קלאן לא הסתפק בהפצת שנאה ורגשות של פחד כלפי יהודים, אלא ביצע גם פעולות אלימות כלפיהם. לאורך השנים, היו מקרים בהם אנשי הקלאן תקפו יהודים פיזית, גם על רקע אידיאולוגי של "הגנה" על אמריקה מפני השפעות זרות. המעשים האלימים כלפי יהודים, יחד עם פעולות אחרות שנעשו נגד מיעוטים, היו חלק מהתוכנית הרחבה של הארגון לשלול את זכויותיהם של כל מי שנתפס כאחר.

בין השנים 1915 ל-1930, התקיימו מספר אירועים אלימים שבהם היו מעורבים חברי קלאן, ובין היתר היו מקרי לינץ' שהכו אנשים ממוצא יהודי, במיוחד במקרים שקשורים לפשעים שנעשו על ידי יהודים. היו גם מקרים שבהם חברי הקלאן השתמשו בהפחדה ובאלימות כדי לשמור על עמדותיהם נגד התפשטות השפעות זרות, כולל השפעות יהודיות.

המורשת האנטישמית של הקלאן
הקו קלוקס קלאן לא רק שעמד בראשותה של אלימות גזענית במדינה, אלא היה שותף למאבקים אנטישמיים שמהם נפגעו יהודים רבים לאורך ההיסטוריה. האנטישמיות שהייתה לא רק חלק מהשנאה כלפי מיעוטים, אלא גם היבט של שמירה על "טהרת הדם האמריקאי", המשיכה לעצב את תפקידי הארגון ועדיין נמשכה בדרכים מגוונות. גם כיום, במתכונת מצומצמת, הגזענות והאנטישמיות של הקלאן נשארות חלק מהמורשת המפוקפקת של הארגון.

צילומים: רשתות חברתיות, ויקיפדיה, REUTERS, Mike Segar, על פי סעיף 27א'

הפוסט מאב גזען תומך בנאצים לבן הנשיא: התפוח והעץ הופיע לראשונה ב-מעקב.

מנכ"ל טסלה, SpaceX ובעלי הרשת החברתית X (לשעבר טוויטר) מחזיק בהון המוערך ב-212.8 מיליארד דולר, לאחר שהוסיף לחשבונו הבנקאי סכום מרשים של 2.9 מיליארד דולר בשבוע החולף.

עלייתו המטאורית של מאסק לפסגת הפירמידה הפיננסית העולמית ממשיכה לעורר התפעלות, במיוחד לאור האתגרים המשפטיים שעמם הוא מתמודד. לאחרונה, בית המשפט חסם "מענק ענק" בסך 56 מיליארד דולר שהיה אמור להיות מוענק למאסק, צעד שיכול היה לערער את מעמדו הפיננסי. אולם, למרות זאת, הוא ממשיך להוביל את הטבלה ביד רמה.

במקום השני ניצב ג'ף בזוס, מייסד ומנכ"ל אמזון, עם הון מוערך של 201.4 מיליארד דולר. למרות שבזוס נמצא קרוב מאוד לפסגה, השבוע האחרון לא היטיב עמו והוא איבד 2.9 מיליארד דולר מהונו. בזוס, שנאלץ להתמודד עם למעלה מ-15,000 תביעות הקשורות לפעילות אמזון, מוכיח שוב ושוב את יכולתו לשמור על יציבות פיננסית גם בתקופות סוערות.

מדוע ברנאר ארנו סופג מכה כואבת?

למעשה,המפסיד הגדול של השבוע הוא ללא ספק ברנאר ארנו, בעלי קבוצת המותגים היוקרתיים LVMH הכוללת את לואי ויטון וכריסטיאן דיור. ארנו, שעד לא מזמן החזיק בתואר האדם העשיר בעולם, מצא את עצמו במקום השלישי עם הון של 195.5 מיליארד דולר, לאחר שאיבד סכום מדהים של 6.3 מיליארד דולר בשבוע אחד בלבד. נפילה זו משקפת את התנודתיות בשוק המותגים היוקרתיים ואת הרגישות של ענף זה לשינויים בכלכלה העולמית.

מארק צוקרברג, מייסד ומנכ"ל פייסבוק (כיום מטא), מחזיק במקום הרביעי עם הון של 176.5 מיליארד דולר. למרות שגם הוא חווה ירידה של כ-1.8 מיליארד דולר, צוקרברג ממשיך להפגין עמידות מרשימה בזכות הדומיננטיות של הרשתות החברתיות שבבעלותו והשקעותיו האסטרטגיות בתחום המציאות המדומה והמטאוורס.

במקום החמישי ניצב לארי אליסון, מייסד ענקית התוכנה אורקל, עם הון המוערך ב-170.8 מיליארד דולר. אליסון, שאיבד השבוע כ-337 מיליון דולר, ממשיך להיות דמות מפתח בתעשיית הטכנולוגיה העולמית, כאשר פתרונות הענן והבינה המלאכותית של אורקל מובילים את החדשנות בתחום.

מבט מעניין נוסף מספק הדירוג על מעמדן של הנשים העשירות בעולם. פרנסואז בטנקור מאיירס, יורשת אימפריית הקוסמטיקה L'Oréal, מדורגת במקום ה-16 הכללי והיא האישה העשירה בעולם, עם הון המוערך ב-97.5 מיליארד דולר. למרות שאיבדה השבוע כ-2.3 מיליארד דולר, היא ממשיכה להוביל את המגזר הנשי ברשימה.

הישראלית מרים אדלסון, אלמנתו של איל ההימורים שלדון אדלסון, מדורגת במקום ה-57 עם הון של 29.4 מיליארד דולר. למרות הפסד של כ-59 מיליון דולר השבוע, מיקומה ברשימה מדגיש את השפעתה המתמשכת בתעשיית ההימורים והבידור.

דירוג פורבס השבועי ממחיש את הדינמיות והתנודתיות של עושר גלובלי בעידן המודרני. בעוד שחלק מהמיליארדרים מצליחים לשמור על יציבות ואף להגדיל את הונם, אחרים חווים תנודות משמעותיות שמשקפות את מורכבות הכלכלה העולמית.

ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה כי למרות התנודות הקצרות טווח, המגמה ארוכת הטווח מצביעה על ריכוז הולך וגובר של עושר בידיהם של מעטים. תופעה זו מעוררת שאלות נוקבות לגבי שוויון הזדמנויות, מדיניות מיסוי ואחריות חברתית של תאגידים ובעליהם.

בסופו של דבר, דירוג עשירי העולם של פורבס הוא יותר מסתם רשימת שמות ומספרים. הוא מהווה מראה לכוחות הכלכליים המניעים את עולמנו, ומספק תובנות לגבי המגמות והאתגרים שעמם נתמודד בעתיד הקרוב והרחוק.

הפוסט דירוג עשירי העולם של פורבס: אילון מאסק ממשיך לשלוט בפסגה הופיע לראשונה ב-מעקב.