חבר הכנסת איימן עודה, יו"ר רשימת חד"ש-תע"ל, פרסם סדרת פוסטים חריפה ברשת X המגנה את מדינת ישראל ומדיניותה. בזמן שהמדינה נמצאת במערכה ביטחונית, בוחר עודה להגדיר את המערכת הפוליטית כ"חמישים גוונים של מיליטריזם" ואת הממשלה כ"ממשלת דמים", כל זאת בעודו מקבל את שכרו מהקופה הציבורית.

בתאריך 28.02.2026, על רקע המתיחות הביטחונית מול איראן, פרסם ח"כ איימן עודה פוסטים נוקבים נגד המדינה שבכנסת שלה הוא מכהן. עודה, הממומן מכספי הציבור הישראלי והיהודי, בחר להשתמש בבמה הציבורית כדי לתקוף את הממסד הפוליטי והביטחוני בישראל.

בפרסומיו טוען עודה כי "אין אופוזיציה בישראל, אלא חמישים גוונים של מיליטריזם". לטענתו, היעדר האלטרנטיבה נובע מ"פחד וחוסר דמיון פוליטי", ולא בשל המלחמה עצמה. עודה מבקר בחריפות את חברי האופוזיציה על כך שהם מצטרפים ל"אחדות", מברכים את הנשיא טראמפ ומאמצים את הקו המדיני-ביטחוני של הממשלה, אותה הוא מגדיר כ"ממשלת הדמים של נתניהו".

עודה מוסיף ותוקף את הקונספציה הביטחונית: "שוב ושוב מנסים כאן את אותה נוסחה: עוד 'סבב', עוד מבצע, עוד דם. בכל פעם מבטיחים שהפעם זה יביא ביטחון, ובכל פעם המציאות מוכיחה אחרת". לטענתו, המערכת מציעה רק "עוד פחד, מלחמה ושכול" ואינה מציעה חזון או אומץ לדרך אחרת.

"ישראל כסופר-ספרטה"

בפוסט נוסף שהעלה באותו היום, פנה עודה לאזרחים ואמר: "שמרו על עצמכם, כי הממשלה הזו לא תעשה זאת במקומכם. היא תמשיך להפוך את ישראל מספרטה לסופר-ספרטה". עודה מאשים את ממשלת ישראל בבחירה מודעת לחיות "תחת החרב לעד", ומצהיר כי ימשיך להתנגד לגישה זו "עד שהחיים ינצחו את חרב המוות".

הזיה פוליטית במימון ציבורי

העובדה שחבר כנסת מכהן מפרסם פוסטים המגדירים את פעולות המדינה כ"חרב המוות" דווקא בעת מלחמה, נתפסת כהזיה קשה. בעוד המדינה פועלת להגנה על ביטחון אזרחיה, נראה כי עבור עודה מציאות של שלום וטוב ליהודים היא בגדר "טרגדיה".

השימוש בבמה הפרלמנטרית ובמימון ציבורי כדי לגנות את המדינה ולפרסם פוסטים המערערים על מדיניותה הביטחונית, מעלה שאלות קשות על התנהלותו של עודה כחלק מהמוסדות הרשמיים של מדינת ישראל, בעודו פועל נגדם ברשתות החברתיות.

צילום מאתר הכנסת; השימוש נעשה בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים.

הפוסט בעת מערכה מול איראן: ח"כ עודה במתקפה חריפה נגד ישראל הופיע לראשונה ב-מעקב.

חבר הכנסת איימן עודה פרסם היום פוסט נוקב בחשבונו הרשמי ברשת החברתית X, אשר ככל הנראה מהווה תגובה ליוזמות של חברי כנסת מן הימין המבקשים להדיחו מהכנסת. בפוסט, שניתן לתארו כפרובוקטיבי, מתאר עודה את המאבק הפוליטי הנוכחי במונחים דרמטיים וחריפים במיוחד.

"המאבק הוא לא בין קואליציה לאופוזיציה. המאבק הוא בין פשיזם לדמוקרטיה. אנחנו נעמוד איתנים על העקרונות שלנו. והדמוקרטיה תנצח!", כתב עודה בפוסט שזוכה לתשומת לב נרחבת ברשתות החברתיות.

הפוסט מגיע על רקע פעילות מוגברת של חברי כנסת מהימין לקדם הליכים להדחתו של עודה מהכנסת. במסגרת התהליך הדמוקרטי, מתקיימות ישיבות וועדות בכנסת הבוחנות את האפשרות להעביר את עודה מתפקידו כח"כ.

עודה, המכהן כראש הרשימה הערבית המשותפת, מציג את הניסיון להדיחו כמאבק אידיאולוגי בין כוחות דמוקרטיים לפשיסטיים. לטענתו, חברי הכנסת מהימין – המהווים את רוב הכנסת ואשר נבחרו על ידי הציבור הישראלי – מייצגים את הפשיזם, בעוד שהוא עצמו מייצג את הדמוקרטיה.

הצהרותיו של עודה מעלות שאלות בנוגע לעמדותיו כלפי משטרים אחרים באזור. בעוד שהוא מתאר את חברי הכנסת הישראלים כ"פשיסטים", הוא נמנע מלהביע ביקורת דומה כלפי ארגון חמאס או משטרים פלסטיניים אחרים. ארגונים ומשטרים אלה ידועים בהתנהגותם כלפי קהילת הלהט"ב ובמדיניות הדיכוי שלהם כלפי מתנגדים פוליטיים.

בפועל, פלסטינים, בני הקהילה הגאה, ואף יחידים המחזיקים בדעות החורגות מהקו האידאולוגי הרשמי, מצויים לא אחת תחת רדיפות קשות. חירויות היסוד – ובראשן חופש הביטוי וחופש העיתונות – מוגבלים באורח חמור באותם אזורים. אף על פי כן, חבר הכנסת עודה אינו ממהר לפרסם קריאות לדמוקרטיזציה או להגנה על זכויות האדם במקומות הללו. תושבי רצועת עזה נותרים לעיתים קרובות מנותקים מסיוע הומניטרי – לא בשל מחסור חומרי כשלעצמו, אלא עקב מדיניות שיטתית של המשטר, השולח ידו אל המשאבים ולוקה בשחיתות עמוקה. ברם, כל מי שמעז להשמיע קולו נגד שלטון חמאס – חשוף לחיסולים שקטים או לחקירות שעינויים בצדן. על מציאות זו – חבר הכנסת עודה שותק, בין אם בפוסטים שברשת X ובין אם בכל במה אחרת.

הפרדוקס מתחדד כאשר בוחנים את המציאות הישראלית: בעצם המסגרת הדמוקרטית של הכנסת, מתקיימות ישיבות וועדות שבוחנות את התנהגותו של עודה. זהו תהליך דמוקרטי שקוף ומבוסס על כללי המשחק הפרלמנטריים. עודה, המקבל משכורת מתקציב המדינה ומשלם מיסים כמו כל אזרח, זוכה לייצוג פוליטי מלא במסגרת המערכת הדמוקרטית הישראלית.

הקריאות להדחתו של עודה נובעות מהתנהגויות והצהרות שחברי כנסת אחרים רואים בהן בלתי הולמות את מעמדו כנציג ציבור. הביקורת כלפיו מתמקדת בכך שהוא אינו מייצג את המדינה והציבור הישראלי באופן מכובד, כפי שמצופה מחבר כנסת.

המתח בין הרטוריקה הדרמטית של עודה לבין המציאות הדמוקרטית בישראל ממחיש את המורכבות הפוליטית הנוכחית. בעוד שעודה מתאר את המאבק במונחים קיצוניים, התהליכים הפוליטיים המתרחשים נגדו הם חלק מהמנגנון הדמוקרטי הרגיל.

הפוסט של עודה זוכה לתגובות סותרות ברשתות החברתיות, כאשר תומכיו רואים בו קריאה לעמוד על עקרונות דמוקרטיים, בעוד שמבקריו טוענים שהוא מנסה לעוות את המציאות הפוליטית ולהציג עצמו כקורבן של דיכוי פוליטי.

השאלה המרכזית שעולה מהפוסט היא האם ניתן לקרוא למערכת פוליטית "פשיסטית" כאשר אותה מערכת מאפשרת לו לכהן כח"כ, לקבל שכר מתקציב המדינה, ואף לבקר אותה בחופשיות ברשתות החברתיות.

צילום מתוך רשת X, נעשה שימוש בהתאם לסעיף 27א לחוק זכויות יוצרים

הפוסט ח"כ עודה מסית: "הוא במאבק בין פשיזם לדמוקרטיה" הופיע לראשונה ב-מעקב.

דים אמור

בימים שקדמו לפרוץ המלחמה הנוכחית בין ישראל לאיראן ב-13 ביוני, נשמעו הקולות הביקורתיים של חברי כנסת שונים כלפי מערכת הביטחון וממשלת ישראל, במועדים הבאים עתה לכותרות בעיצומה של המלחמה.

חבר הכנסת אחמד טיבי, שמשפיל בכל הזדמנות את מערכת הביטחון ואת ראש הממשלה ושרי הממשלה, התבטא באופן הרגיל שלו במהלך התקופה שקדמה למלחמה. לפי התיעוד, טיבי השווה חיילים לפאשיזם וכינה יהודים "מחבלים" ו"כובשים" בהתבטאויות שונות.

לקריאת הכתבות – לחץ כאן

שר הבריאות גינה את התבטאויותיו של ד"ר גטאס, ולשכתו מסרה: "שר הבריאות רואה בחומרה רבה התבטאויות מעין אלה במערכת הבריאות. השר קורא מעל לכל במה להוציא את מערכת הבריאות מהמגרש הפוליטי ולהתמקד במשימות המרכזיות של המערכת – הצלת חיים, שמירה על בריאות הציבור והבטחת עתידה ואיתנותה של המערכת לדורות הבאים".

לקריאת הכתבות – לחץ כאן

• תמונות מתוך ההפגנה שנערכה בעיר נוף הגליל (14.05.25). ההפגנה התקיימה במחאה נגד חבר מועצת העיר, ד"ר ראיד גטאס. המוחים קראו לפיטוריו של גטאס, אולם ראש העיר, מר רונן פלוט, לא נענה לדרישה. נראה כי מטעמים אישיים ובהתאם להבנות פוליטיות, נוח לפלוט להותיר במועצה אדם שלכאורה מחזיק בעמדות עוינות כלפי צה"ל, ואף טוען כי בעזה מתרחשת "השמדת עם". צילום: מעקב

מקופת חולים כללית נמסר בתגובה: "בעקבות הפוסט ולמרות שאין בין הרופא לכללית יחסי עובד מעביד ומדובר ברופא עצמאי במעמד של ספק שירותים, התקיימה שיחת בירור עם הרופא על ידי המנהל הרפואי של האיזור בו הוא עובד, הרופא הבהיר כי לא הייתה כל כוונה לפגוע ואף התנצל אם דבריו הובנו אחרת".

חבר הכנסת איימן עודה, שנודע בביקורתו החריפה כלפי צה"ל והממשלה, המשיך גם בתקופה שקדמה למלחמה להסית ולמתוח ביקורת נגד המדינה. ב-16 ביוני 2025, ימים אחדים לאחר פרוץ המלחמה, פרסם עודה ברשת X: "הקואליציה והאופוזיציה הצביעו שתיהן להמשך מלחמתו של נתניהו. רק הרשימה שלנו, חד"ש-תע"ל, הצביעה נגד. הצבעת אי אמון בממשלה הפלילית הזו של מלחמה אינסופית".

בנוסף, עודה כתב: "אתמול ביקרתי בטמרה. ראיתי את ההרס. את ההלם. את הדממה המוחלטת. חברי, קאסם אבו אל-היג'א, שאיבד את בתו ואת נכדותיו, אמר אתמול: 'האובדן כבד מאוד. אני קורא לאחיי בחברה היהודית ולכל מי שאיבד את יקיריו – מלחמות אינן הפתרון. אנחנו צריכים להפגין יחד ולצעוק: עצרו את המלחמה!' אני מצטרף לקריאתו של חברי קאסם, ואומר את הדברים הללו, בקול ברור, חד, ובזעקה גדולה: די למלחמה עם איראן! די למלחמה על עזה! כן לעסקה כוללת! די לכיבוש – וכן, כן לשלום!".

בעוד שישראל נאבקת על זכותה לקיום אל מול איומים איראניים המתמשכים באיום על חייה, חבר הכנסת איימן עודה תומך במאבק נגד המדינה, תוך הסתה ופגיעה באחדות הלאומית. במקביל, פוסטים של חברי סיעתו קוראים להפסקת המלחמות ומציעים פתרונות המבקשים לבטל את האיום הביטחוני, בעוד שבפועל איראן ממשיכה להוות סכנה ישירה לקיומה של ישראל.

הרצח בטמרה בוצע על ידי איראן, ולא על ידי ממשלת ישראל. לפיכך, פוסט של חבר כנסת המביע הסתה הוא חסר אחריות, מתחת לרף הנדרש ומזיק (אנו משתתפים בצערן של המשפחות).

• תרגום:

"הקואליציה והאופוזיציה הצביעו שתיהן בעד המשך המלחמה של נתניהו.

רק הרשימה שלנו, חד"ש-תע"ל, הצביעה נגד. זו הייתה הצבעת אי-אמון בממשלה הפלילית הזו של מלחמה אינסופית.

צפו בנאום המלא שלי מהכנסת היום כאן"

באמתחתה של ישראל עומדת זכות מוצדקת להגן על עצמה במלחמה נגד איראן, ומדינות רבות בעולם תומכות בעמדה זו. איראן מאיימת להשמיד את המדינה היהודית, וליהודים יש מדינה אחת בלבד. לעומת זאת, לערבי איימן עודה עומדות לרשותו מדינות כמו איראן, לבנון, סוריה, ירדן, מצרים — אך ליהודים אין מדינות נוספות. על כן, כאשר נשקפת איום להשמדת מדינת ישראל, היא פועלת להגנה על עצמה.

הרצח בטמרה בוצע על ידי גורמים הממומנים ומונחים על ידי איראן, ולא על ידי ממשלת ישראל. לפיכך, פוסט של חבר כנסת המביע הסתה הוא חסר אחריות, מתחת לרף הנדרש ומזיק.

הפוסט פוליטיקאים שהתבטאו באמירות קשות נגד צה"ל בערב המלחמה הופיע לראשונה ב-מעקב.

במערבולת הסערה הפוליטית שהתעוררה בעקבות הפסקת האש, נשמעים קולות צורמים מכל עבר, כאשר במרכזם עומדת שאלה אחת מטלטלת שהעלתה ח"כ נעמה לזימי ברשת X: "מה עם החטופים?"

התגובות לשאלה זו חושפות את השסעים העמוקים בחברה הישראלית בזמן שהמדינה מתמודדת עם האתגרים המורכבים של ניהול מלחמה וניסיונות להחזיר את החטופים. יאיר גולן, סגן הרמטכ"ל לשעבר ויו"ר הדמוקרטים, לא היסס לשפוך שמן על המדורה כאשר הגיב בחריפות ברשת X.

"החיילים בחזית והחטופים בעזה הם רק קלפים במשחק ההישרדות שלו – נתניהו משתמש בחיי אזרחינו וחיילינו כי הוא רועד מפחד מאיתנו – מהמחאה הציבורית נגד פיטורי ראש השב״כ," כתב גולן, שהמשיך וקרא למחאה נרחבת. "לכן, אסור לתת לטירוף לנצח. המחאה חייבת להתפרץ בזעם כדי להציל חטופים, חיילים ואת מדינת ישראל מהידיים של האיש המושחת והמסוכן הזה. זה האחריות שלנו. זו החובה שלנו. ואם לא נתייאש – ננצח".

דבריו של גולן מהדהדים את הקריאות הגוברות מצד האופוזיציה להפעיל לחץ ציבורי על הממשלה בנוגע לטיפולה בסוגיית החטופים ובניהול המלחמה. הוא מציג את ראש הממשלה כמי שמשתמש בחיי אדם כקלפי משחק פוליטיים, האשמה חמורה שמשקפת את עומק הקיטוב הפוליטי.

במקביל, גם ח"כ איימן עודה הצטרף למקהלת המבקרים ברשת X עם אמירות חריפות במיוחד. "נתניהו בחר בלהחזיר את בן גביר—ולכן עוד מלחמה והרס, הפקרת החטופים, והמשך קידוש המוות ופולחן הדם", פרסם עודה, מאשים את הממשלה בהפקרת החטופים ובהאדרת הסכסוך האלים.

הדברים שפרסם עודה זכו לתהודה כאשר מוחמד מג'אדלה, ראש חטיבת החדשות ברדיו נאס ופרשן חדשות 12, דיווח על ראיון שנתן עודה. "איימן עודה, יו״ר חד״ש-תע״ל בראיון לרדיו נאס: נתניהו החליט לחזור למלחמה על עזה כדי להחזיר את בן גביר לממשלה, הציבור הערבי צריך להשתלב במחאה נגד הממשלה כדי לעצור את המלחמה", צייץ מג'אדלה.

האשמות אלה מטעם עודה מציגות את החלטות הממשלה בנוגע למלחמה כמונעות משיקולים קואליציוניים צרים, תוך התעלמות מגורלם של החטופים והאזרחים משני צדי הגבול.

בעת שהמערבולת הפוליטית מתחוללת בעוזה, דובר צה"ל מסר הודעה רשמית בדבר תמורות במדיניות ההתגוננות האזרחית, המעידות על בחינה מחודשת של המצב הביטחוני השורר: "בתום הערכת מצב, הוחלט כי היום (ג') בשעה 2:00, יתעדכנו הנחיות ההתגוננות של פיקוד העורף. במסגרת השינויים אזור הנחייה עוטף עזה יעבור ממדרג פעילות מלאה למדרג פעילות מצומצמת, שאינו מאפשר קיום פעילויות חינוכיות".

ההודעה ממשיכה ומציינת כי "איזורי ההנחייה מערב הנגב ומערב לכיש נותרו ללא שינוי – פעילות מלאה. יש להמשיך ולעקוב אחר ההנחיות המפורסמות על ידי פיקוד העורף באמצעי ההפצה הרשמיים. ההנחיות המלאות מעודכנות בפורטל החירום הלאומי וביישומון פיקוד העורף".

השינויים בהנחיות פיקוד העורף מתרחשים בזמן רגיש במיוחד, עם הפסקת האש המתהווה והמשך המאמצים להחזרת החטופים, כאשר גורמים פוליטיים משני צדי המתרס מנסים להשפיע על דעת הקהל ולהטות את הכף לטובתם.

המחלוקת החריפה סביב גורל החטופים ואופן ניהול המלחמה מדגישה את האתגרים העצומים העומדים בפני המנהיגות הישראלית בתקופה מורכבת זו, כאשר כל החלטה נבחנת תחת זכוכית מגדלת ומעוררת ביקורת מכיוונים מנוגדים.

בעוד שהממשלה מנסה לאזן בין הצורך בהשגת יעדי המלחמה לבין ההכרח להחזיר את החטופים, נראה כי הדרך להשגת קונצנזוס לאומי רחוקה מתמיד. הרטוריקה החריפה מצד דמויות מרכזיות באופוזיציה רק מעמיקה את השסעים ומקשה על גיבוש אסטרטגיה מוסכמת.

סוגיית החטופים, שנשארה כפצע פתוח מאז תחילת המלחמה, ממשיכה להוות את אחת הנקודות הרגישות ביותר בשיח הציבורי, עם לחץ גובר מצד משפחות החטופים והציבור הרחב להעמיד את החזרתם בראש סדר העדיפויות הלאומי.

האם הפסקת הלחימה תוביל להתקדמות משמעותית בסוגיית השבויים? האם זעקת ההמונים תשכיל להטות את מדיניות הקברניטים? שאלות אלו נותרות ללא מענה, בעת שמדינת ישראל מתמודדת עם אחת המערבולות המורכבות ביותר בקורותיה המודרניים.

שאלתה התמציתית והמכמירה של חברת הכנסת לזימי – "מה עם החטופים?" – ממשיכה להדהד באוויר הציבורי, בהיעדר פתרון הולם, תוך שהיא חושפת את המארג הסבוך של דילמות פוליטיות, ביטחוניות ומוסריות האופף את החברה הישראלית.

צילומים: מתוך עמודי הפייסבוק הרשמיים של: יאיר גולן, נעמה לזימי, איימן עודה

הפוסט קרב פוליטי על גורל החטופים הופיע לראשונה ב-מעקב.

במקביל, ח"כ איימן עודה בחר להשתמש ברגע הרגיש של שחרור החטופות כדי לקדם אג'נדה פוליטית משלו. בציוץ שעורר זעם רב כתב: "שמח על שחרור החטופים והאסירים. מפה חייבים לשחרר את שני העמים מעול הכיבוש. כולנו נולדנו בני חורין". בחירתו המכוונת להשתמש במילה "אסירים" לתיאור מחבלי חמאס שרצחו אזרחים חפים מפשע, מעידה על התעלמות מוחלטת מהטרגדיה שפקדה את העם היהודי ב-7 באוקטובר.

התנהלותם של שני חברי הכנסת מעלה שאלות נוקבות לגבי מידת נאמנותם לערכי המדינה. בעוד שמשפחות החטופות חיכו בדאגה לשובן של יקיריהן, בחרו טיבי ועודה להתמקד בקידום אג'נדות פוליטיות שנויות במחלוקת. השימוש במונח "אסירים" לתיאור מחבלים שביצעו פשעים נגד אזרחים חפים מפשע, והתמיכה המשתמעת בערוץ תקשורת שמזוהה עם תמיכה בטרור, מעידים על פער עמוק בין תפיסת המציאות שלהם לבין הקונצנזוס הישראלי.

נראה כי גם ברגעים הרגישים ביותר, כאשר העם כולו מתאחד סביב שחרור החטופות, מעדיפים חברי הכנסת הללו להתבדל ולהדגיש את עמדותיהם הקיצוניות. התנהלות זו מעוררת זעם רב בציבור הישראלי, שמצפה מנבחרי הציבור שלו לגלות רגישות ואחריות בעת משבר לאומי.

הפוסט פרובוקציית ח"כ ערבים בשחרור החטופות: טיבי בוכה על אלג'זירה, עודה מכנה מחבלים 'אסירים הופיע לראשונה ב-מעקב.

סערה חדשה מטלטלת את משכן הכנסת בירושלים, כאשר חבר הכנסת איימן עודה העלה הצעת חוק שמעוררת שאלות נוקבות על גבולות החופש הפרלמנטרי והנאמנות למדינה. הצעת החוק, המבקשת להכיר במדינת פלסטין, מציתה דיון סוער על מהות הדמוקרטיה הישראלית ועל מקומם של חברי כנסת המייצגים עמדות המנוגדות לקונצנזוס הלאומי.

"146 מדינות כבר הכירו בה, שמהוות 88% ממדינות העולם", טען עודה מעל דוכן הנואמים, כשהוא מוסיף: "אני תומך במדינה פלסטינית כי אני בן אדם, כי אני פלסטיני, כי אני אזרח ישראל, וגם כי אני אזרח ערבי במדינה". הצהרה זו עוררה תגובות נזעמות באולם המליאה, כאשר ח"כ טלי גוטליב הגיבה בקריאת ביניים נחרצת: "אין שני עמים".

בעוד שעודה משלם מיסים למדינת ישראל, חלקם מממנים את צה"ל, הוא מכנה את המדינה "כובשת" ופועל לקידום אג'נדה המנוגדת למדיניות הממשלה.

זוהי צביעות במיטבה, לא יתכן שחבר כנסת יקבל את כל הזכויות והפריבילגיות של היותו נבחר ציבור ישראלי, ובו זמנית יפעל נגד האינטרסים הבסיסיים של המדינה.

גם דעות שאינן נעימות לאוזן הרוב חייבות לקבל במה? זהו המבחן האמיתי של דמוקרטיה?

הדילמה העולה מפרשה זו נוגעת בשורש הויכוח על גבולות הסובלנות הדמוקרטית: האם יש מקום בפרלמנט הישראלי לקולות המערערים על עצם הגדרתה של המדינה? האם ניתן לתת במה למי שמגדיר עצמו כפלסטיני בכנסת ישראל?

השאלה איננה האם לאפשר ביקורת על מדיניות הממשלה, אלא היכן עובר הגבול בין ביקורת לגיטימית לבין פעילות המערערת על עצם קיומה של המדינה.

אין ספק כי פרשה מטלטלת זו מהווה ראי נאמן למתח העז והבלתי פוסק השורר בין עקרונות היסוד של המשטר הדמוקרטי לבין סוגיית הנאמנות הבלתי מעורערת לריבונות הלאומית. השאלה המנקרת היא: האם ישכיל בית המחוקקים למצוא את שביל הזהב העדין בין השמירה הקפדנית על חירות הביטוי לבין ההגנה האיתנה על צביונה וערכיה של מדינת ישראל? התשובה לכך טמונה בחיק העתיד.

בעוד הצעת החוק התקדימית של ח"כ עודה מזעזעת את אמות הסיפים של הדמוקרטיה הישראלית ומציתה פולמוס ער על טיבה וגבולותיה, ניצבת בפנינו דילמה נוקבת: כיצד נשכיל לקיים איזון עדין בין ערכי יסוד דמוקרטיים לבין הצו העליון של שמירת הריבונות הלאומית ונאמנות בלתי מסויגת למדינה? סוגיה זו, הטעונה בדם ליבה של החברה הישראלית, מחייבת התמודדות מעמיקה וחשיבה מחודשת על יסודות המשטר הדמוקרטי בישראל.

צילום: איימן עודה أيمن عودة Ayman Odeh, רשת X

הפוסט חוק הבגידה של ח"כ עודה: להקים פלסטין על חשבון ישראל! הופיע לראשונה ב-מעקב.

עודף של מסרים נגד ממשלת ישראל הפך למזוהה עם איימן עודה, שפורסם לאחרונה בראיון לערוץ "הלא". במהלך הראיון, הוא הסביר את עמדתו נגד "פעולות מזוינות של יחידים" והציג שלוש סיבות עיקריות לכך.

לפי עודה, הסיבה הראשונה היא מוסרית. הוא טוען כי אין לירות על עוברים ושבים, על אנשים חסרי מגן. הוא מסביר את עמדתו בנוגע לפגיעות האזרחיות, אך בה בעת הוא מתעלם מהשפעת האלימות על החברה הערבית עצמה, כמו גם מההשלכות של התנהגות שכזו על הקהילה כולה.

באופן מעניין, עודה מתייחס גם לתוכניות שמבצע הממסד השלטוני נגד ערביי ישראל. הוא מדבר על "תוכנית מסוכנת מאוד" אותה מייחס לממשלת נתניהו, שכזכור כינתה את ערביי ישראל "חזית רביעית". הוא מציין שבן גביר חימש עשרות אלפי אנשי ימין קיצוני, ומביע חשש מפני מלחמת רחובות בין האזרחים הערבים ליהודים. עם זאת, במקום לבקש הידברות ופתרונות, עודה מתעקש להדגיש את האיבה והמאבק, דבר שמעמיק את השסעים בין הקבוצות.

הצעד המטריד ביותר בהצהרותיו הוא האשמת הגזענים, על כך שהם ינצלו את האווירה הנוכחית כדי לפגוע באזרחים ערבים. הוא מצהיר כי "הרוצחים האלה יזוכו", וכך הוא משדר מסר של חוסר אמון במערכת המשפטית והמדינה כולה. במקום להציע דרכים לפתרון, הוא מחמיר את המצב.

איימן עודה מדבר על הישארות ערבים ישראלים במולדתם כהישג לאומי והיסטורי, אך מבלי לספק פתרונות מעשיים או גישה חיובית לעתיד. במקום זאת, הוא מתרכז במאבק ובקריאות למאבק ציבורי נגד המלחמה והמשך "התוקפנות הפלילית בעזה". זהו מסר שאינו תורם לקידום השיח בין האזרחים אלא להיפך, מעמיק את השנאה והמרחק.

אכן, בעודו מציג את עצמו כנציג של ערבים ישראלים וכנגד אלימות, עודה לא לוקח אחריות על התופעות החברתיות והבעיות המורכבות שנובעות מהתנהלות כזו. בשעת מלחמה, כאשר החברה הישראלית זקוקה לאחדות ולשיח בונה, נראה כי איימן עודה בוחר בדרך של השפלה מוסתרת, שמזיקה לא רק לו, אלא גם לעמו.

הפוסט איימן עודה: מסית או לוחם צדק? הופיע לראשונה ב-מעקב.

بحسب عودة، السبب الأول هو أخلاقي. حيث يشدد على أنه لا يجوز إطلاق النار على المارّة أو على أشخاص عُزل. يشرح موقفه فيما يتعلق بالإصابات المدنية، ولكنه يتجاهل في الوقت نفسه تأثير العنف على المجتمع العربي نفسه، وكذلك العواقب التي تترتب على هذا السلوك بالنسبة للجالية بأكملها.

ومن اللافت أن عودة يتحدث أيضًا عن السياسات التي ينفذها النظام الحاكم ضد العرب الإسرائيليين. يتطرق إلى "خطة خطيرة جدًا" ينسبها لحكومة نتنياهو، التي وصفت في الماضي العرب الإسرائيليين بأنهم "الجبهة الرابعة". يشير إلى أن بن غفير سلّح عشرات الآلاف من المتطرفين اليمينيين، ويعبر عن خوفه من حرب شوارع بين المواطنين العرب واليهود. ولكن بدلاً من الدعوة إلى الحوار والحلول، يصر عودة على التركيز على الكراهية والصراع، مما يعمق الفجوة بين المجموعات.

أكثر التصريحات المقلقة في خطابه هو اتهام العنصريين بأنهم سيستغلون الأجواء الحالية للاعتداء على المواطنين العرب. يعلن أن "هؤلاء القتلة سيبرأون"، مما يعزز رسالة عدم الثقة في النظام القضائي والدولة ككل. بدلاً من اقتراح حلول، يزيد عودة من تفاقم الوضع.

يتحدث أيمن عودة عن بقاء العرب الإسرائيليين في وطنهم كإنجاز وطني وتاريخي، ولكن دون تقديم حلول عملية أو رؤية إيجابية للمستقبل. بدلًا من ذلك، يركز على النضال والدعوات إلى المواجهة العامة ضد الحرب واستمرار "العدوان الإجرامي في غزة". هذه الرسالة لا تساهم في تعزيز الحوار بين المواطنين، بل على العكس، تزيد من الكراهية والمسافة.

في الواقع، بينما يقدم نفسه كممثل للعرب الإسرائيليين ومعارض للعنف، لا يتحمل عودة المسؤولية عن الظواهر الاجتماعية والمشاكل المعقدة التي تنجم عن مثل هذا النهج. في وقت الحرب، عندما تحتاج فيه المجتمع الإسرائيلي إلى الوحدة والحوار البناء، يبدو أن أيمن عودة يختار طريقًا يخفي تحتها إهانةً قد تضر ليس فقط به، بل أيضًا بشعبه.

تصوير صفحة الفيسبوك: Ayman Odeh (صورة رئيسية)

הפוסט أيمن عودة: محرض أم مناضل من أجل العدالة؟ הופיע לראשונה ב-מעקב.

בעקבות הפיגוע הקטלני בבאר שבע אתמול, פרסם חבר הכנסת איימן עודה הודעה ברשת החברתית X שעוררה ביקורת נוקבת בקרב הציבור והפוליטיקאים כאחד.

בהודעתו, התייחס עודה לאירוע החמור כ"מאבק בין הערבים והיהודים", מבלי להשתמש במילה "פיגוע" או לגנות באופן ישיר את הרצח.

"אני פונה לכל האזרחים הערבים ובמיוחד הצעירים וקורא להם בתוקף – אסור לאזרחים הערבים להשתמש בנשק בשום פנים ואופן", כתב עודה. "ואני מוסיף באמונה מלאה שאסור שיהיה מאבק בין הערבים והיהודים".

עודה המשיך וקרא למאבק משותף של ערבים ויהודים למען "השלום, הדמוקרטיה והחיים המשותפים הבנויים על השוויון והכבוד ההדדי".

תגובתו של עודה, שפורסמה זמן קצר לאחר הפיגוע, עוררה תהיות רבות לגבי הלגיטימציה שניתנה לכאורה לאירוע הטרור באמצעות השימוש במונח "מאבק".

נראה כי תגובתו של ח"כ עודה רק הוסיפה שמן למדורת המתיחות הקיימת. נותר לראות כיצד יגיבו מנהיגים פוליטיים נוספים וכיצד ישפיע האירוע על השיח הציבורי בימים הקרובים.

צילום ראשי מתוך רשת X איימן עודה أيمن عودة Ayman Odeh

הפוסט ח"כ עודה מכנה את הפיגוע בבאר שבע "מאבק" הופיע לראשונה ב-מעקב.