לא כל תמונה משותפת עם אייל גולן מהווה הטרדה מינית או עבירת מין, בוודאי כאשר מדובר בתיעוד מן העבר הרחוק. יש להיזהר מהסקת מסקנות מרחיקות לכת ומניצול מעמדו הציבורי של אמן מוכר לצורך יצירת נרטיבים שאינם נתמכים בעובדות. הדיון הציבורי מחייב אחריות, דיוק והבחנה ברורה בין תיעוד חזותי לבין טענה פלילית.

פרשה חדשה מציבה את הזמר אייל גולן במוקד תשומת הלב הציבורית. על פי התלונה שהוגשה, מדובר באירועים שלטענת המתלוננת התרחשו לפני כעשור. גולן, מהאמנים הבולטים והמצליחים בישראל, בחר שלא להמתין לחשיפות או להדלפות, ויצא מיוזמתו בהצהרה פומבית שבה אישר כי הוא הדמות הציבורית שלגביה הוגשה התלונה – תוך טענה חד משמעית: אין מדובר בעבירת מין, אלא בפרשת סחיטה.

בהודעה שפרסם ברשתות החברתיות, הציג גולן גרסה ברורה ובלתי מתנצלת. לדבריו, הוא נתון מזה חודשים תחת לחץ, איומים וניסיונות סחיטה, וכי הסיפור המיוחס לו – אשר לטענתו התרחש לפני כעשר שנים – "התעורר לפתע" כחלק ממה שהוא מגדיר כמהלך מתוזמן וחסר בסיס עובדתי. גולן הדגיש כי אינו מסתתר ואינו מתחבא, וכי בידיו ראיות התומכות בגרסתו ומפריכות את הטענות המופנות כלפיו.

לטענת גולן וסביבתו, עצם החזרה לאירועים רחוקים בזמן, תוך ניסיון למסגר אינטראקציות חברתיות מהעבר כעבירות פליליות, מעלה סימני שאלה כבדי משקל. גורמים המעורים בפרשה מדגישים כי לא כל סלפי עם דמות ציבורית, לא כל קרבה חברתית ולא כל מפגש מלפני שנים יכולים להפוך בדיעבד לעבירת מין או לאונס. לדבריהם, מעמדו הציבורי של גולן ככוכב על נוצל, והפער בין האירועים הנטענים לבין מועד הגשת התלונה אינו עניין טכני בלבד, אלא שאלה מהותית.

המתלוננת, מצידה, פרסמה בחודשים האחרונים שורה של פוסטים ברשתות החברתיות, שבהם תקפה את הזמר והציגה אותו באור חמור. באחד הפרסומים כתבה כי "יש דברים שגם יום כיפור לא יכפר". לטענתה, הופעלו עליה לחצים להסיר פרסומים. מנגד, מקורבי גולן טוענים כי עצם ניהול המאבק בזירה הציבורית, ולא רק במסלול המשפטי, הוא חלק ממערך הלחץ שהופעל עליו לאורך זמן.

לפי מידע שפורסם, גולן התייעץ עם פרקליט פלילי מוביל, ובמקביל נמסר מהמשטרה כי התלונה עוסקת באירועים שונים שאירעו לפני כמה שנים, במספר ערים ברחבי הארץ. עוד נמסר כי התיק נבחן על ידי הפרקליטות והועבר לטיפול יחידת ההונאה המחוזית, אך בשלב זה אין הרחבה נוספת בדבר בחינת התיק או זהות המעורבים.

ליבת המחלוקת מתחדדת סביב טענת הסחיטה. מקורבי גולן טוענים כי גורם שהציג עצמו כחוקר פנה אליהם ורמז על אפשרות להסדר שיביא לביטול התלונות – טענה שמחזקת, לשיטתם, את גרסת הזמר. עו"ד טל גבאי, פרקליטו של גולן, מסר כי מדובר בפרשת סחיטה חמורה מאין כמותה, וכי בידי ההגנה ראיות והקלטות חד־משמעיות המפריכות את הפרסומים והטענות. לדבריו, עם התבהרות הפרטים וחשיפתם, יתברר מעל לכל ספק כי מדובר בניסיון נוסף לפגוע בשמו הטוב של הזמר, ניסיון שלדבריו לא יצלח.

מן העבר השני, המתלוננת, באמצעות באת כוחה, דוחה את טענות הסחיטה וטוענת כי מדובר בניסיון להשתיק ולהרתיע. לדבריה, היא עומדת מאחורי גרסתה כפי שנמסרה לרשויות, וכי בירור האמת צריך להתקיים אך ורק במסגרת החוק ולא באמצעות הצהרות תקשורתיות. עוד נמסר כי הצגת תלונות כ"סחיטה" או "עלילה" עלולה להרתיע נפגעות עבירה מלפנות לרשויות.

הפרשה מציבה שאלות נוקבות החורגות מהמקרה הפרטני: מהו הגבול בין תלונה לגיטימית לבין שימוש מאוחר בכוח הציבורי של הרשתות החברתיות, ומה המשמעות של האשמות המופנות כלפי דמות ציבורית שנים רבות לאחר האירועים הנטענים. בשלב זה, בעוד החקירה נבחנת במסלול המשפטי, מציגים הצדדים גרסאות הפוכות בתכלית – האחד מדבר על סחיטה מתמשכת וניסיון חיסול תדמיתי, והשנייה על חובתה של מתלוננת לעמוד על האמת. ההכרעה, כך מדגישים כל הגורמים, תתקבל רק על ידי גורמי האכיפה, אך הזירה הציבורית כבר בוערת.

צילום מתוך חשבון האינסטגרם של אייל גולן, שימוש בהתאם להוראות סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים

הפוסט טענה להטרדה מינית סביב "סלפי" עם אייל גולן הופיע לראשונה ב-מעקב.

מערכת "מעקב", שחשפה לראשונה את פרשת דורון מדלי באוגוסט 2025 ופרסמה סדרת תחקירים עד נובמבר, מגלה כעת כיצד כתבים בכירים בשידור הציבורי מנסים לכאורה להכשיר את האשמות החמורות נגד היוצר הידוע. במרכז הסערה: דורית אסרף מזרחי, כתבת וראש תחום התרבות בכאן חדשות ומגישת "תרבותניקים" ברשת ב', שמסריה למערכת מעלים שאלות קשות על אובייקטיביות ודו פרצופיות עיתונאית.

עדות קשה: דורון מדלי במוקד פרשת סמים וניצול מיני

לקריאת הכתבה לחץ כאן

דורון מדלי: "אני מת לעשות קוקאין שאתה ערום"

לעיון בכתבה לחץ כאן

דורון מדלי: הקלטות מטרידות חושפות הטרדות מיניות בוטות

לקריאת הכתבה המלאה לחץ כאן

הוגשה תביעה נגד דורון מדלי: ניצול מיני, כפייה מינית, תשלום עבור מין וסמים

לקריאת הכתבה לחץ כאן

בסוף נובמבר השנה, כמעט שלושה חודשים לאחר שקיבלה את תחקיר "מעקב", בחרה אסרף מזרחי להגיב בהודעה שמעוררת תמיהה: "כמו שאתה רואה אף אחד מהערוצים הגדולים לא נגע בזה. מעניין למה. לפי מה שבדקתי זה לא פלילי, מגעיל, אולי פרובוקטיבי, לאן היית רואה את זה מתפתח עכשיו". התבטאות זו, המצביעה על בדיקה עיתונאית שהסיקה שאין פלילי בעניין, מעלה שאלה מהותית: מאימתי כתבים הופכים לשופטים שקובעים מה פלילי ומה לא?

הקשר בין כאן 11 למדלי, שיצירותיו משודרות בערוץ באמצעות חברת אירוויזיון, מוסיף ממד של מורכבות ומעלה שאלות באשר לקיומו האפשרי של ניגוד עניינים. אך הצביעות האמיתית נחשפת דווקא כאשר בוחנים את התנהלות אותה מערכת בפרשות דומות. בסוף דצמבר 2024 פרסמה "כאן 11" בתוכנית "יהיה טוב" כתבה עם הכותרת "ט׳ מפרשת אייל גולן חושפת הכול בפנים גלויות", כתבה שהזדעזעה את המדינה. הפרט המעניין: הכתבה פורסמה לאחר שהפרקליטות ומשטרת ישראל סגרו את התיקים נגד גולן, ללא כתב אישום. אם אין עבירה פלילית, מדוע פרסמו? היכן הבדיקה העיתונאית שקובעת שאין פלילי בעניין?

דווקא אותה כתבת, דורית אסרף, פרסמה ב-16 בינואר 2025 כתבה המשך על פרשת גולן. בכתבה תיעדה העיתונאית כיצד זמולצקי ואיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית שלחו מכתב לערוצי התקשורת, ובו קראו להפסיק את הסיקור הבידורי של גולן. עוד הציגה כיצד ארגונים ורשויות מקומיות החלו לבטל בזה אחר זה את הופעותיו. אולם בשום שלב בכתבה לא צוין כי על פי בדיקות רשמיות של גורמים מוסמכים במדינה לא נמצאה כל עבירה פלילית במעשיו של גולן כלפי גב’ ט’,  כלומר, ביחס לטענותיה של גב’ טאיסיה זמולוצקי (ט'). מחדל זה מעלה שאלה מהותית: האם המידע לא נכלל משום שהיה מערער את יסודות הכתבה ומחליש את האייטם כולו?

בפרשת מדלי, שבה הוגשה תביעה אזרחית לבית המשפט הטוענת לניצול מיני, סם אונס ופגיעה חמורה בגבר צעיר, ובית המשפט טרם פסק דבר, הכתבת מחליטה על דעת עצמה שאין פלילי בעניין. ההבדל בין שתי הפרשאות מהותי: בפרשת גולן התיקים נסגרו, ובכל זאת פרסמו בהרחבה. בפרשת מדלי התביעה מתנהלת בבית המשפט, ולמרות זאת הכתבת טוענת שלפי בדיקתה אין פלילי.

הפער החריף בין האופן שבו טופלו שתי הפרשות מעלה שאלות נוקבות באשר לקיומו של סטנדרט כפול. בעוד שבמקרים שבהם נשים מעלות טענות להתעללות מתפרסמות כתבות נרחבות גם בהיעדר כתב אישום, ואף כאשר התיקים נסגרו במשטרה לאחר בדיקה מעמיקה, ובאותם מקרים היה מופעל לחץ תקשורתי כבד על המשטרה, עד כי עצם סגירת התיק דרשה בירור קפדני ומחמיר, שכן כל טעות הייתה מזמינה מתקפה ציבורית על רשויות האכיפה – כאן ניכרת זהירות יתרה, כמעט תמוהה, שאינה תואמת את הרף התקשורתי המקובל.

כאשר גבר מתלונן על ניצול מיני ופגיעה באמצעות סם אונס, לכאורה הכתבת מחליטה שהכל תקין. המסר: פגיעה מינית בגברים פחות לגיטימית? או שמא הקשר בין הערוץ למדלי משפיע על ההחלטה העיתונאית? או שמא הכתבות המלטפות והמחמיאות שפורסמו על דורון מדלי יצרו מצג מטעה, שחתר למעשה תחת התמונה המלאה, ובכך העניקו במה לאדם שלכאורה התנהגותו חמורה ואכזרית?

מקור מטעם "כאן 11" מסר למערכת "מעקב" כי לטענתו הערוץ מבקש "להלבין" את שמו של דורון מדלי, וכי תמיכתו בו ברורה ומובהקת. לדבריו, הנהלת הערוץ כלל הנראה שואפת להפיק כתבה שתציג את מדלי באור חיובי, וזאת למרות שכתב התביעה מצייר תמונה של ניצול מיני חמור כלפי התובע. לשיטת אותו מקור, בכך ניתן להסביר את הפער בסיקור: בעוד כלי תקשורת מרכזיים כבר פרסמו את פרטי הפרשה, ערוץ "כאן 11" נמנע עד כה מכל התייחסות פומבית לנושא.

עוד הוסיף המקור כי לטענתו הסיבה למחדל הסיקור נובעת מכך שמדובר ב"ערוץ הבית" של מדלי, ששיריו מושמעים תדיר ברשת ב’, וכי התקבלה שם, לכאורה, החלטה בלתי רשמית לשמור על תדמיתו של היוצר. יצוין כי הדברים מובאים כפי שנמסרו על ידי המקור בלבד.

משכך, טענתה של אסרף מזרחי שלפיה איש מן הערוצים הגדולים לא דיווח על הפרשה מתבררת כחסרת כל בסיס. ערוץ 15 וערוץ 13 כבר פרסמו כתבות בנושא, למעשה, ב-26 בנובמבר שודר בתוכנית "הצינור" (רשת) ראיון מפורט עם התובע וכתבה מקיפה. זאת ועוד, כלל כלי התקשורת המרכזיים – וואלה, ישראל היום, אייס, TV-GRAM, "ערב טוב עם גיא פינס" (קשת), מעריב ואחרים – כבר סיקרו את הפרשה בהרחבה.

• לצפייה בכתבה ששודרה בערוץ 13, במסגרת תוכנית "הצינור", יש ללחוץ כאן

פנתה מערכת "מעקב" למחלקת הדוברות של "כאן 11" במסגרת פנייה עיתונאית לצורך קבלת תגובת הערוץ בנוגע לגב' אסרף – אך בערוץ לא טרחו להגיב. זאת למרות שמדובר בערוץ ציבורי ממלכתי המתוקצב בכמעט מיליארד שקלים מכספי הציבור, ואשר מחזיק מערך דוברות מסודר המתוקצב ומשתכר גם הוא מן הציבור.

הפרשה מעלה שאלות יסוד על אתיקה עיתונאית, ניגוד עניינים ודו פרצופיות בשידור הציבורי. המסר לציבור צריך להיות חד וברור: אונס הוא אונס, הטרדה היא הטרדה, ניצול מיני הוא ניצול מיני, ומתן סם אונס הוא מתן סם אונס, ללא כל קשר למעמד החברתי של הפוגע או של הנפגע. יחסי מין חייבים להיערך בהסכמה חופשית וברורה, ובמסגרת החוק. הדברים נאמרים באופן כללי, ואינם מכוונים לאדם מסוים.

הפוסט עיתונאית כאן 11 ככל הנראה קבעה: סם אונס לגבר "לא פלילי" – מלבינים את מדלי? הופיע לראשונה ב-מעקב.

סערה מוזיקלית חדה פרצה השבוע בעקבות האשמות חמורות על גניבת זכויות יוצרים שהופנו כנגד הדואט החדש "אל תחזרי" של אייל גולן ועדן בן זקן. היוצר האזרבייג'ני נורי סרינלנדיריצ'י טוען בתוקף כי השיר, שיצר עבור הזמרים הישראלים ששון איפרם שאולוב, מועתק במלואו מיצירתו המקורית "GOZLEYIREM" שיצא לפני כעשור.

במסגרת הפנייה הרשמית שהועברה לגורמים הרלוונטיים בישראל, נמסר מטעם היוצר האזרבייג'ני אולטימטום ברור: "יש לכם שבוע להסיר את השיר מכל הפלטפורמות הדיגיטליות". ההאשמה החמורה מעוררת שאלות רציניות לגבי תהליכי הבדיקה וההקפדה על זכויות יוצרים בתעשיית המוזיקה הישראלית.

נורי סרינלנדיריצ'י, בן 46, שנולד באזרבייג'ן ועבר לטורקיה לפני שהשתקע במוסקבה, הוציא את "GOZLEYIREM" לפני כעשור והשיר זכה להצלחה רבה בקרב הקהילה האזרית. לפני עשור הוא הוציא גם את "Ya, ya, ya", שהפך ללהיט הגדול ביותר שלו. היוצר, שעבר מסע מוזיקלי בין מדינות ותרבויות שונות, טוען כעת כי יצירתו הוגנבה ללא אישור או הכרה בזכויותיו.

מצד שני, נציגותו של ששון שאולוב מנסה להרגיע את הרוחות ומציגה תמונה שונה לחלוטין. "ששון שואב השראות ממוזיקה בכל העולם, הוא גדל והתחנך על מגוון של סגנונות שמשפיעים עליו מוזיקלית", נמסר מטעמו. הם ממשיכים ומציינים כי "לא מדובר באירוע חריג במוزיקה הישראלית או הבינלאומית. הוא ממשיך כל העת לכתוב, להלחין וליצור מוזיקה טובה לעצמו ולאומנים אחרים במטרה לשמח ולחזק את הקהל".

עם זאת, נראה כי היוצר האזרבייג'ני לא מתכוון להסתפק בהצהרות. על פי מידע שהתקבל ממקורות מקורבים למחנהו, סרינלנדיריצ'י מתכנן להגיש תביעה משפטית בישראל בעילה של הפרת זכויות יוצרים. לצורך כך, הוא כבר פנה לשירותיו של עורך דין ישראלי, אם כי זהותו לא נמסרה בשלב זה.

ניסיונות ליצור קשר ישיר עם היוצר האזרבייג'ני לא צלחו, אך ברור כי הוא נחוש בדעתו לפעול בכל האמצעים החוקיים העומדים לרשותו. האשמות מסוג זה עלולות להוביל לתהליכים משפטיים ארוכים ומורכבים, שבמהלכם יידרש בית המשפט לבחון את מידת הדמיון בין היצירות ולקבוע אם אכן מדובר בהפרה של זכויות יוצרים.

הפרשה מעלה שאלות רחבות יותר על התהליכים בתעשיית המוזיקה הישראלית. במשך השנים נרשמו מספר מקרים דומים שבהם יוצרים זרים טענו כי יצירותיהם הועתקו או הותאמו ללא אישור. מקרים אלו מדגישים את החשיבות של בדיקות יסודיות לפני פרסום יצירות חדשות ואת הצורך בהקפדה קפדנית על כללי זכויות יוצרים בינלאומיים.

באופן מעניין, הסערה הזו כבר מביאה תוצאות בלתי צפויות. נתוני הצפייה של שני הקליפים – הישראלי והאזרבייג'ני – עולים באופן משמעותי, מה שמעורר השערות לגבי האופי האמיתי של המחלוקת. בעולם של מדיה חברתית ושיווק דיגיטלי, קשה לעיתים להבחין בין סכסוכי יוצרים אמיתיים לבין מהלכי יחסי ציבור מתוכננים.

השאלה המרכזית שעדיין נותרה בעינה היא האם הדמיון שבין היצירות אכן עולה כדי הפרת זכויות יוצרים, או שמא עסקינן בקווי דמיון מקריים, הנובעים מהשפעות מוזיקליות משותפות. תשובה חד־משמעית לשאלה זו צפויה להינתן, לכאורה, אך במסגרת הליכים משפטיים פורמליים, העלולים להתמשך זמן רב ולגרור עלויות ניכרות לכל הצדדים המעורבים.

ובינתיים, הדואט "אל תחזרי“ מוסיף להתנגן בפלטפורמות הדיגיטליות, ואייל גולן ועדן בן זקן מוסיפים לקדמו בקדמת הבמה. האם יוסר השיר לבסוף, וכיצד תסתיים פרשה מורכבת זו – על כך יוכרע, ככל הנראה, בימים הקרובים.

תגובות:
אייל גולן, עדן בן זקן ונורי סרינלנדיריצ'י – לא מסרו את תגובתם.

צילום: מתוך הקליפ אייל גולן ועדן בן זקן – "אל תחזרי" (הפקה: משה ואופק); וכן צילום של נורי סרינלנדיריצ'י מתוך עמוד האינסטגרם הרשמי nuriserinlendiriciofficial.

הפוסט יוצר אזרי: "הדואט של אייל גולן ועדן בן זקן גנוב" הופיע לראשונה ב-מעקב.

אריק (אריאל) בן דרור, אדם שהיה מוכר למשטרת ישראל והואשם במגוון עבירות חמורות, נמצא מת בביתו בקיסריה, מטרים ספורים מהווילה של בנימין נתניהו. המשטרה פרסמה כי יש חשד לרצח, בעקבות ממצאים מחשידים שהתגלו בזירה.

בן דרור, בן 47, נמצא בבוקר ה-27 במרץ 2025 מחוסר הכרה בווילה שבה פרצה שריפה. למרות מאמצי החייאה, מותו נקבע במקום. בתחילה נראה היה שמדובר במוות עקב שאיפת עשן, אולם צוות חוקרי משטרת תחנת חדרה גילו ממצאים שהובילו לפתיחת חקירת רצח.

מותו האפוף תעלומה של בן דרור מהווה אקורד סיום רב-עוצמה בפרשה סבוכה. לאורך שנים, כעולה מתחקירנו הראשוני ב"מעקב", ניהל בן דרור מערך הונאות מורכב ומתוחכם אשר הסב נזק לתיקפות אזרחים, בעת שהתהדר במעטה כוזב של איש שירות הביטחון הכללי והמוסד, ביצע מעשי תרמית פיננסיים, ולכאורה אף נקשר בפשעים מיניים חמורים.

תחקיר מקיף שפורסם ב-6 בינואר 2025 תחת הכותרת "חיי נוכל: אימפריית ההונאות והפשע של אריאל בן דרור" חשף לראשונה את היקף פעילותו הפלילית הנרחבת. התחקיר, שארך חודשים ארוכים, הציג כיצד הצליח בן דרור לבנות אימפריית הונאה המבוססת על התחזות, מרמה, ניצול מיני וקשרים מושחתים במערכת אכיפת החוק.

• קרא את התחקיר, לחץ כאן

בן דרור הציג את עצמו כמנכ"ל ובעלים של "קבוצת ההשקעות אינפיניטי", חברה שלכאורה מחזיקה במגוון עסקים והשקעות בארץ ובעולם. הוא טען שהחברה עוסקת ברכישת עסקים, שיפור יחס העלות-תועלת ומכירתם ברווח. כדי לשוות לעסקיו מראית עין של לגיטימיות, התהדר בצוות מומחים בתחומי פיננסים, שיווק, ייעוץ עסקי וניהול סיכונים.

אולם המציאות, כפי שנחשפה בתחקיר, הייתה שונה לחלוטין. מעיון ברישומי רשם החברות ובפורטל משרד המשפטים עלה כי החברה סווגה כ"חברה מפרה", משמעות הדבר היא כי החברה הפרה את הוראות הדין – נתון בעל חשיבות מכרעת עבור בעלי עסקים ומשקיעים פוטנציאליים.

מאחורי החזית המרשימה הסתתרה, על פי התחקיר, מערכת הונאה מתוחכמת, שמטרתה היחידה היתה גניבת פרטי זהות של לקוחות תמימים וביצוע עסקאות פיקטיביות בשמם. על פי עדויות אשר הגיעו לידי בתוקף תפקידי העיתונאי, בן דרור ניצל את תמימותם ומצבם הכלכלי הבלתי יציב של קורבנותיו באמצעות פרסומים מפתים אודות מתן הלוואות, ועודדם להגיש בקשות להלוואות, משכנתאות או מימון לרכישת כלי רכב. ברגע שהפקידו בידיו את פרטיהם האישיים, נפלו הללו למלכודת מחוכמת אשר נטמנה להם. בן דרור התחכם לזייף ייפויי כוח ולהטביע עליהם חותמות של עורכי דין ללא ידיעתם, תוך שהוא מנצל את פרטיהם האישיים של קורבנותיו לביצוע עסקאות רחבות היקף – הכל בהיעדר ידיעתם המוחלט.

במרכז מערכת ההונאות המתוחכמת בתחום הרכב עמדו, לפי התחקיר, אריאל בן דרור וסבתו, הגברת דולי בורובסקי. שיטת ההונאה התבססה על שיתוף פעולה הדוק בין מספר גורמים: באמצעות שימוש בחותמת עורך דין ובזיוף של ייפוי כוח (העו"ד שזיהינו טוען כי בן דרור עשה שימוש בחותמת שלו), מגרש רכבים שהיה מודע למעשי התרמית, ועובדים בחברות אשראי שקיבלו שוחד.

מנגנון ההונאה פעל כך: חברת האשראי העניקה מימון לרכישת רכב שכביכול נמצא במגרש. בפועל, הרכב נרשם על שם הגברת בורובסקי, כאשר נכדה, בן דרור, היה המשתמש בפועל ברכב. הכספים מהמימון התחלקו בין המעורבים בפרשה – בן דרור, מגרש הרכבים, עורך הדין ונציג חברת האשראי.

הקורבן, שפרטי זהותו נגנבו או לעיתים נמסרו תחת איומים, נותר עם חוב ההלוואה. במקביל, הרכב נרשם זמנית על שמו, אך הוא מעולם לא החזיק במפתחותיו. בן דרור השתמש ברכב באופן חופשי, כאשר כל הדו"חות והקנסות הושתו על הקורבן חסר האונים.

בזירת העסקים והמסחר הצליח בן דרור להפיל ברשתו גם אנשי עסקים מתוחכמים שחיפשו אפיקי השקעה, כאשר נפלו קורבן למצגי השווא המתוחכמים שהוא רקם. כדי לשכנע את קורבנותיו באמינותו, בן דרור ניהל אורח חיים ראוותני. הוא התהדר ברכבי יוקרה והתגורר בווילה מפוארת. אולם התחקיר חשף כי כל הרכבים נרכשו במרמה ונרשמו על שמות של אנשים תמימים, שלעיתים לא היו מודעים כלל לכך שהם הבעלים הרשומים של כלי הרכב.

אך ההונאות הכספיות היו רק קצה הקרחון של מסכת הפשעים המיוחסת לבן דרור. התחקיר חשף גם שורה של תלונות על אונס ואלימות מינית.

במקרה אחד שנחשף בתחקיר, סיפרה אחת הקורבנות כיצד הגיעה לביתו של בן דרור לצורך קבלת הלוואה של 5,000 שקלים. "הוא הזמין אותי לאכול סושי ולחתום על החוזה", היא צוטטה. "הוא שם סם בכוס שלי. התעוררתי אחרי שעות והבנתי שנאנסתי". כשאיימה להתלונן במשטרה, בן דרור הפעיל עליה לחץ כבד. "הוא אמר שיש לו סרטונים של האקט המיני, שהוא מקורב לתחנת נתניה, ושאם אתלונן הוא יהפוך את התלונה נגדי ויטען שניסיתי לסחוט אותו".

לפי עדויות נוספות, נשים במצב כלכלי קשה היו מגיעות למשרד של בן דרור כדי לקחת הלוואה בעקבות פרסום של החברה הפיננסית שלו. שם, לכאורה, היה שם להן סם אונס ותוקף אותן באופן אכזרי. בכתבה צוין מקרה אחד לפחות של הגשת תלונה, אך התיקים נסגרו באופן שתואר כמסתורי, בדומה לנסיבות מותו.

בנוסף להאשמות החמורות בתחומים המיניים והכלכליים, נראה כי בן דרור הואשם אף במזימת הונאה רחבת היקף, הנוגעת לתרומות המיועדות לרווחת חיילי צבא ההגנה לישראל. מנגנון התרמית התבסס על התחזותו למנהלה הכללי של עמותה אשר ייעודה גיוס משאבים לטובת רווחת לוחמי צה"ל. במסגרת התחבולה המתוחכמת, הצליח בן דרור להסיט את דעתו של איש עסקים מן המגזר הדתי, אשר עיסוקו בתחום הנדל"ן, ולשכנעו להעביר לכאורה לקרן הנטענת סכום נכבד המוערך בכ-650,000 שקלים חדשים.

כאשר התורם ביקש אסמכתא לצורך דיווח לרשויות המס, בן דרור נמנע מלהמציא קבלה כנדרש. בתגובה לדרישות חוזרות ונשנות, החל בן דרור להפעיל לחץ על התורם באמצעות איומים, תוך שהוא מתחזה לאיש שירות הביטחון הכללי והמוסד, וטוען כי מדובר בפעילות התרמה חשאית.

דפוס התנהגות פלילי נוסף שיוחס לבן דרור היה בהתנהלותו מול משכירי נכסים. במסגרת פעילותו, הוא נהג להתגורר בדירות ובתים שונים, תוך הימנעות שיטתית מתשלום שכר דירה, ומעבר תכוף בין נכסים בשל מרדף נושים.

לאחרונה התגלו חשדות חמורים בקיסריה, שם הוא סירב לשלם את חובותיו למשכיר הנכס, תוך שימוש באיומים. בדומה לכך, בשנת 2023 נפתח הליך משפטי נגדו בעקבות אי-תשלום שכר דירה לאבי קירון. בן דרור לא הסתפק באי-התשלום, אלא אף פעל להכפשת שמו הטוב של קירון באמצעות טענות חסרות בסיס שהוגשו לבית המשפט, ללא כל תימוכין או ראיות מבססות.

סבתו של בן דרור, הגברת דולי בורובסקי, המשיכה להיות שותפה פעילה במערך ההונאות שלו, לפי התחקיר. שמה הופיע באופן שיטתי על גבי חוזי השכירות, במה שנראה כניסיון מתוחכם להסוות את מעורבותו הישירה בעסקאות הנדל"ן המפוקפקות.

דפוס הונאה שיטתי נוסף שיוחס לבן דרור היה אי תשלום לספקים ולעובדים. הוא הפעיל דפוס זה כלפי נותני שירותים, ובהם: עובדי ניקיון, קבלני שיפוצים ומטפלות סיעודיות שהועסקו בטיפול בסבתו. בין חובותיו הבלתי משולמים צוינו: חוב לפנסיון כלבים בסך 3,500 ש"ח, חוב לקבלן שיפוצים בסך 46,000 ש"ח, וחובות נוספים לעובדת הניקיון ולמטפלת הסיעודית.

עוד עניין תמוה אשר ראוי לציון: במסגרת תחקירנו (06.01.25) חשפנו לפחות שני מקרי תלונות אשר הוגשו כנגד בן דרור. המקרה הראשון עניינו אונס אכזרי, והמקרה השני כרוך בהתחזות, זיוף מסמכים, מרמה, קבלת דבר במרמה, הונאות, גזל ורמאות.

התיקים הללו נסגרו באורח מסתורי ומזורז, בדומה למותו של הנוכל בן דרור. משמע, נראה כי כלל לא נחקרו לעומקם — אבסורד. ברם, ייתכן כי לאבסורד זה קיימת סיבה נסתרת (במדינת ישראל רשויות האכיפה אינן סוגרות תיקים שלמים ללא סיבה מוצדקת — הסיקו בעצמכם את המסקנות הנדרשות).

באותה עת נפתחו התיקים בתחנת נתניה, אך הם נסגרו תוך זמן קצר. לפיכך פנינו למחלקה לחקירות שוטרים — ואולם גם שם הוחלט על סגירת התיק. בנוסף, פנינו לראש העיר, הגברת מרים פיירברג-איכר — אך לא נתקבל מענה הולם או מקצועי.

שררה תחושה כי למר אריק בן דרור הכל הותר. מחד גיסא, הגברת מרים פיירברג-איכר יוצאת בנחרצות כנגד אייל גולן על התנהגות בלתי ראויה, ומאידך גיסא, בעיר שבראשה היא עומדת, תיקים נגד הרמאי האמיתי נסגרים — והכל כשורה!

• לקריאת הכתבה, לחץ כאן

(את כל זאת כבר פרסמנו, וכעת אנו אך מחדדים את הדברים. לאחר הסרת צו איסור הפרסום, נחשוף עניינים נוספים)

כעת, עם הסתלקותו מן העולם של בן דרור, מתעוררות תהיות רבות באשר לנסיבות מותו המסתורי והזיקה האפשרית למארג הפשיעה המסועף אשר ניהל. האם מדובר בסילוק חשבונות? האם מי מקורבנותיו החליט ליטול את החוק לידיו? או שמא מדובר בהתרחשות אחרת הקשורה לפעילותו העבריינית רבת-הפנים?

הנוכל אמנם איננו עוד, אך שותפיו ומסייעיו בביצוע הונאות, זיופי מסמכים, גניבת תעודות זהות, תרמיות, איומים, התחזות לאנשי ביטחון (שב"כ), שקרים ומרמה, נותרו וימשיכו, ככל הנראה, לפעול בחסות נוכל אחר.

התחקיר הבא, אשר יעורר עניין רב אף יותר, יחשוף יריבים של בן דרור אשר לבסוף, ככל הנראה, היו לבני בריתו. זאת לאחר ביטול צו איסור הפרסום אשר עודנו בתוקף על חלקים מן הפרשה.

דוברות כבאות והצלה לישראל:

שריפת מבנה פרטי בן 2 קומות  ברחוב עופרני בקיסריה

בשעה 07:01 (27.03.2025) התקבל דיווח במוקד 102 של מחוז חוף על שריפת מבנה פרטי בן 2 קומות ברחוב עופרני בקיסריה.

למקום יצאו צוותי כיבוי מתחנת חדרה, בפיקודו של סגן מפקד המשמרת, רשף עידן חליבה. במקום נכחו סממ״ז חוף, תת-טפסר גיל ברסנו, וסגן מפקד התחנה, סגן-טפסר יוני בוצובסקי.

הצוותים הגיעו למקום וזיהו עשן יוצא מחלון הקומה השנייה במבנה. מיד החלו בפעולות כיבוי ומניעת התפשטות האש לשאר חלקי המבנה. במקביל, בוצעו מספר סריקות לאיתור לכודים באמצעות מצלמה תרמית, וכן שחרור חום ועשן מהמבנה.

במהלך הסריקות נמצא לכוד, אשר הועבר לטיפול כוחות הרפואה במקום, אך למרבה הצער, מותו נקבע במקום.
חוקר דליקות מתחנת חדרה יגיע לבדוק את נסיבות פרוץ השריפה.

הפוסט נוכל היה ומת כנוכל: פשעי אריק בן דרור הופיע לראשונה ב-מעקב.

אייל גולן, אחד מהזמרים המובילים בישראל, ממשיך לשבור שיאי מכירות כרטיסים למרות הביקורת הציבורית סביב שמו. בימים האחרונים הכריז גולן על מופע ענק באצטדיון בלומפילד, ובתוך פחות משעה נמכרו למעלה מ-30 אלף כרטיסים למופע GOLD, מה שהפך אותו לסולד אאוט מידי. לאור הביקוש הרב, נפתח מופע נוסף שיתקיים במוצאי שבת בתאריך 14.6, וגם למופע זה אזלו הכרטיסים במהירות. בעקבות כך הודיעו בהפקה על פתיחת מופע שלישי ב-15.6.

בשנים האחרונות הגיעו למעלה מ-250 אלף צופים למופעי גולן, ונשבר שיא מכירות כרטיסים בישראל. זו תהיה השנה הרביעית שאייל גולן יפתח את הקיץ עם הקונצרט GOLD שיתקיים באצטדיון בלומפילד ביוני 2025. במסגרת הפרומו לקידום ההופעה נראה הזמר טס לבנק המרכזי בשוויץ בחיפוש אחר הזהב – GOLD.

גם השנה כמיטב המסורת אייל גולן ייפתח את הקיץ בסדרת מופעי הענק עם הקונצרט GOLD באיצטדיון בלומפילד יחד עם למעלה מ-100 נגנים, עשרות רקדנים, במה חדשנית, מסכי ענק ופירוטכניקה מתקדמת שתוצג בפעם הראשונה בישראל. כל זאת לצד הרפרטואר המגוון והגדול של גולן, שכולל את הקלאסיקות הגדולות מכל הזמנים שהפכו לחלק בלתי נפרד מהפסקול הישראלי.

ההצלחה של גולן במכירת הכרטיסים מתרחשת במקביל לחזרתה של פרשת אייל גולן למוקד הדיון הציבורי בעקבות עדותה של טאיסיה זמולוצקי. מההפקה נמסר שלמעלה מ-100 אלף כרטיסים כבר נמכרו למופעיו בבלומפילד, מה שמדגיש את הפער בין הביקורת הציבורית לבין הפופולריות הרבה של הזמר.

טאיסיה זמולוצקי, המתלוננת בפרשת "משחקי חברה", אמרה בראיון ל-ynet: "מי ששוכבים על הגדר ושמים מטפחות על עיניהם, הם אלה שיגידו 'מערכת המשפט מושחתת׳ כשיימצאו אייל גולן וחבריו מורשעים בדין. עד אז, שימלא אצטדיונים, שאנשים יעריצו אותו ויעשו כטוב בעיניהם. אני לא יכולה לחנך אף אחד ואני גם לא רוצה. בסוף כל אחד נותן את הדין וכך גם אייל גולן וכל המעורבים. מה שהוא עשה לעולם ילווה אותו, ואין לי ספק שכל התפאורה לא תעזור ביום הדין. לא אשכח ולא אסלח!״.

במקביל, תנועת בונות אלטרנטיבה הפיצו עצומה ברשת הקוראת: ״אין מקום להאדרת דמויות שעמדו במרכז פרשות הנוגעות לניצול מיני ופגיעות מיניות״. נכון לכתיבת שורות אלה, כ-500 איש חתמו על העצומה, מספר קטן יחסית למאות אלפי הכרטיסים שנמכרו להופעותיו של גולן.

לאחר שהמופע הראשון היה סולד-אאוט, בהפקת אייל גולן הודיעו על מופע נוסף, וסביר להניח שבשל כמות הממתינים, לא יהיה זה המופע האחרון בסדרת ההופעות של הזמר בבלומפילד.

פרשת אייל גולן חזרה למוקד הדיון הציבורי בחודשים האחרונים, בעקבות העדות של טאיסיה זמולוצקי, שנחשפה בפנים גלויות וסיפרה את גרסתה לאירועים בפרשה. היא טענה בוועדה בכנסת: ״הייתי במנגנון הניצול והאונס שהתנהל בחסות אייל גולן. התגלגלנו במוסדות לנשים מוכות, הייתי טרף קל ועם נתונים שהתאימו לאנסים, לנצלנים ולבועלי קטינות, עמדתי בקריטריונים".

בעדותה תיארה זמולוצקי: "כנערה מתבגרת זה היה נראה לי שאני בפסגת העולם, לאחר זמן מסוים התחלתי להבין שזו הייתה מחשבה תמימה. נתקלתי ברוע, אי-אפשר היה לצאת מאותו מנגנון אכזרי. ברגע שלא עשיתי את רצונם נזרקתי במקומות רחוקים מהבית, בלי כסף, בלי אפשרות לחזור. אמרתי 'לא' עשרות פעמים, זה לא עזר לי".

מאז חשיפתן של זמולוצקי ו-נ׳, שהעידה גם היא כי גולן שידל אותן לכאורה לקיים יחסי מין עם חבר שלו כשהוא נמצא בחדר סמוך, בוטלה הופעת גולן בפסטיבל הנשים באילת, ורשויות ברחבי הארץ הודיעו שלא יזמינו אותו להופעות רשמיות.

גולן מצדו התנצל אחרי חשיפת העדויות ואמר: ״כל המעשים האלו נעשו ללא ידיעתי ומאחורי גבי וכך גם אפשר להבין מהכתבה ששודרה אתמול. על אלו, סליחה מעומק ליבי. הוצאתי מחיי את כל אותם האנשים, כולל את אבא שלי שניתקתי איתו קשר מוחלט והחלפתי בתעודת הזהות את שם משפחתי בגלל מעשיו".

יותר מעשור חלף מאז שנחשפה פרשת "משחקי חברה", שבה גולן, מספר ממקורביו ואביו דני ביטון נחקרו במשטרה בחשד לבעילה בהסכמה של קטינות. בסופה של החקירה הוגש כתב אישום אחד נגד ביטון, שבו נפסק מאסר בפועל ופיצוי כספי בעסקת טיעון. נגד גולן ויתר המעורבים נסגרה החקירה מבלי שהוגש כתב אישום. ביטון, שריצה תקופת מאסר, הלך לעולמו ב-2021 לאחר שחלה בקורונה.

ב-2020 נפתחה החקירה בפרשה מחדש עקב פניה של הנערות למשטרה עם עדויות חדשות, וב-2023 נסגרה מחוסר ראיות. לאחרונה הפרשה צפה שוב עם עדויותיהן של זמולוצקי ו-נ׳.

בתאריך 31 בדצמבר 2024, אנו במערכת 'מעקב' פרסמנו תחקיר מקיף שהכותרת שלו היא 'חשיפה מטלטלת: זמולוצקי זייפה במועדונים והפילה את אייל גולן'. התחקיר חשף דפוס שקרים לכאורה והביא ראיון בלעדי עם עורכת הדין עינת סופר, שטענה כי המשטרה מעולם לא בדקה את שקרי הגיל של זמולוצקי במועדונים. עוד נטען בתחקיר כי בגיל 16 כבר זייפה זמולוצקי את גילה בכניסה למועדוני בגירים, ובעלי מועדון אמרו למערכת מעקב כי מאות צעירות מזייפות תעודות זהות ומשקרות על גילן באופן שיטתי.

מעיון מעמיק בריאיון שקיימה מערכת 'מעקב' והניתוח המפורט שלו התגלה ממצא משמעותי אשר לטענתם חמק מעיני החוקרים. לפי התחקיר, בידי המערכת ראיות מוצקות המעידות בבירור כי הגברת טאיסיה זמולוצקי מסרה גרסה כוזבת. מערכת מעקב טוענת כי משיחותיה עם באי המועדון התגלה כי זמולוצקי נהגה לבלות שם בתדירות, וכי חוקרי המשטרה לא מצאו לנכון לשוחח עם כלל הגברים אשר קיימו קשר עמה (קרא את התחקיר – לחץ כאן).

בשבוע האחרון שוב התעוררה סערה סביב הזמר אייל גולן, כשטאיסיה זמולוצקי התראיינה בתוכנית ב'כאן 11'. הראיון, שנערך על ידי עמרי אסנהיים, העלה שאלות רבות, כאשר המרואיינת, שהגדירה עצמה כקורבן, סיפקה עדות שמעוררת תהיות רבות בקרב הציבור. בעוד שזמולוצקי מתארת סיפור קשה של ניצול, עולות לפי התחקיר שאלות מטרידות: כיצד נערה צעירה מצליחה להיכנס למועדון היוקרתי, שידוע בהקפדתו על גיל כניסה מינימלי של 18? מדוע המשיכה להגיע למסיבות חרף החוויות המטרידות שחוותה לטענתה? והיכן היו כל מערכות התמיכה – הורים, מורים, יועצים – שאמורים היו לזהות מצוקה?

מצפייה בראיון שערך העיתונאי עמרי אסנהיים, ניתן להסיק כי לגברת זמולוצקי ניתנו הזדמנויות רבות להתנתק מהמצב, ובראש ובראשונה להימנע מהצהרה כוזבת בדבר גילה. עוד טוען התחקיר כי היא הייתה יכולה בנקל לעזוב את המקום ולהימנע משתיית משקאות חריפים, וכי במקום זאת בחרה להסתיר את גילה האמיתי כדי לפגוש את אייל גולן.

עורכת הדין עינת סופר, שצוטטה בתחקיר, טענה בהתייחס לשאלה בדבר נטייתה של מרשתה להציג מצג שווא בנוגע לגילה, כפי שהשתקף בראיון ל"כאן 11" בו הודתה בכניסתה למועדוני מבוגרים בגיל 16, כי רשויות החוק לא העמיקו בבדיקת התנהלות מרשתה, אשר אכן נהגה להציג מצג כוזב בדבר גילה לצורך כניסה למועדונים. לטענתה, סוגיית השימוש האפשרי בתיעוד מזויף לא נחקרה כלל.

אחד הרגעים המפתיעים בחקירה לפי התחקיר התרחש כשהמתלוננות הגיעו לעימות במשטרה כשהן מצוידות במכשירי הקלטה מוסווים. כפי שצוין במזכר משטרתי: בזמן ההליכה לכיוון המעליות, עצרו הבנות והוציאו מתוך בגדיהן מספר רב של מכשירי הקלטה. התנהלות זו מעלה לפי התחקיר תהיות לגבי המניעים והאותנטיות של העדויות.

הפרשה מאופיינת לטענת מערכת 'מעקב' בסתירות רבות. כך למשל, באירוע באילת, המתלוננות היו חלוקות בשאלה מי מהן קיימה יחסי מין עם חברו של גולן. בעוד אחת טענה ששתיהן היו מעורבות, השנייה הכחישה זאת מכל וכל. עוד שאלות שהועלו: איך אפשר לקבל גרסה של 'אונס אלים' כשבתלונה המקורית נאמר שהכל היה בהסכמה?

עורכת הדין עינת סופר מטיחה האשמות חמורות באייל גולן, בעודה מסרבת להתייחס לשאלת האחריות ההורית והחינוכית. בהתייחס להצגת תקדימים בדבר אחריות משפטית הורית במדינות שונות, ובפרט לשאלת העדר הפיקוח האימהי על התנהלות בתה בשעות הליל, השיבה בטענה כי גולן ניצל את מרשתה, הגברת זמולוצקי.

מערכת 'מעקב' מציינת כי היבט מטריד בחקירה הוא העדר בחינה משטרתית מעמיקה של דפוס ההתנהגות המטעה לכאורה של זמולוצקי בתקופה הנדונה, המהווה תפנית משמעותית בפרשה.

ממשטרת ישראל נמסר: "מדובר בחקירה מקצועית ויסודית שהתנהלה באופן סמוי בשנת 2013, במהלכה המשטרה ביצעה מגוון רחב של פעולות חקירה לרבות מעצרים, גביית עדויות ועימותים בין המתלוננות לבין החשודים. בניגוד לנטען, נדגיש כי החקירה התנהלה ברגישות ונשמרו כל זכויותיהם של המתלוננות, כאשר בתום החקירה שלוותה על ידי פרקליט מלווה, הועבר התיק לעיון והחלטת הפרקליטות שהגישה כתב אישום חמור נגד אחד המעורבים".

פרדוקס היחס: פשרה ותקצוב מול ביקורת

יש בפנינו פרדוקס מטריד אשר אין ביכולתנו להותירו ללא מענה, ובמסגרתו נערכת השוואה בין אייל גולן ליורם לוינשטיין, מייסד בית הספר למשחק (אישיות רמת-מעלה ורבת-קשרים אף היא). על פי הנטען, בביתו של יורם לוינשטיין אירעה טרגדיה שבה קיפחה את חייה תלמידה צעירה מאוד, ואף על פי כן הפרשה באה אל סיומה באמצעות הסדר פשרה, כאשר דמי חייה של התלמידה הוערכו בסכום של כשניים וחצי מיליון שקלים חדשים.

מר לוינשטיין לא נשא בעונש מאסר ולו ליום אחד, ויתרה מכך, לא זו בלבד שלא הושם מאחורי סורג ובריח, אלא שהמדינה אף הגדילה את התקציבים המופנים לבית הספר למשחק אשר בראשותו עומד, מוסד הזוכה לתמיכה ממשלתית בהיקף של כשלושה מיליון שקלים מקופת הציבור.

מקרה זה מתייחס לטרגדיה של חן בר-אל, שנפלה מגובה ונהרגה בביתו של לוינשטיין. הטרגדיה נותרה לפי הנטען ללא מענה. תלמידה צעירה שנספתה בנסיבות לא ברורות, שאלות נותרו פתוחות, עדים שותקים מפחד, וארגון 'המגן' דורש אמת.

בשנת 2022 התפרסמו עדויות להטרדות מיניות נגד יורם לוינשטיין, אך למרות זאת לפי הנטען הוא המשיך ללמד ולקבל כספי ציבור ללא הפרעה. במסגרת תחקיר שפורסם ב'כאן 11' נחשפו עדויות של סטודנטים למשחק לשעבר שטענו להטרדות מיניות והתעללות נפשית לכאורה מצדו של לוינשטיין, מנהל בית הספר.

אחת העדויות הייתה של סטודנט לשעבר שתיאר: "בכל בוקר שיורם היה רואה אותי הוא היה מחבק אותי במותן ומצמיד אליו. חיבוק מהמותן, מלמטה. היינו יכולים גם להישאר עוד בחצר ולדבר עם אנשים והחיבוק היה נשאר עליי, ולפעמים היד הייתה גולשת גם לטוסיק שלי, והבנתי שזה לא יפסיק בזה. אז בכל פעם שהוא היה מוצא אותי במסדרונות, הוא היה מוצא אותי בחוץ ואומר לי שהוא מתגעגע, שהוא מתפתה לא לשלוח לי הודעות באתרי היכרויות, שהוא מחכה לסוף שנה שנוכל שנינו להגשים את הרצונות שלנו. הוא אמר לי גם: 'אני יודע שגם אתה חושב עליי בלילה'".

הסטודנט הוסיף כי לקח לו זמן להבין שהחיבוקים לכאורה של לוינשטיין אינם רגילים. "בהתחלה אמרתי לעצמי, 'טוב, זה נפל, היד שלו נפלה, הוא מבוגר'. כאילו, אתה הרבה זמן עם היד על המותן, היד נופלת. אבל אז כשזה כבר התחיל להיות עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם אתה מרגיש שהוא לא מחבק רק את המותן, הוא כבר מגיע לטוסיק, וגם השיחות איתו התחילו להיות כאלה שבכל פעם שהוא פוגש אותי אז הוא אומר לי כמה הוא התגעגע אליי ושהוא חושב עליי בלילות".

ברלד פרסם סם בטלגרם

עוד אבסורד בפרשה הוא סיפורו של ירון ברלד, שלפי הנטען נתפס "על חם בפרסום סמים". לפי המידע שפורסם, "ברלד נצפה מפרסם משקה המכונה 'מיץ גת' בקבוצות טלגרם המזוהות עם מכירת סמים קשים", כאשר "מאז שנת 2020, משקה זה הוכרז כבלתי חוקי בישראל ומוגדר כסם לכל דבר ועניין".

קרא את הכתבה – לחץ כאן

בתגובה ראשונית לפרסום, ברלד אישר את מעורבותו בפרסום המשקה, אך טען כי לא היה מודע לסטטוס הבלתי חוקי שלו. "כן פרסמתי", אמר ברלד למערכת מעקב. הוא הוסיף כי מיד עם היוודע לו על הבעייתיות, פעל להסרת הפרסום: "עכשיו אני יוצר קשר והפרסום יורד".

הפרשה מעלה שאלות רבות, לא רק לגבי אחריותם של ידוענים בפרסום מוצרים, אלא גם על יעילות האכיפה נגד סחר בסמים ברשתות החברתיות. העובדה כי הפרסום הופץ בקבוצת טלגרם גדולה המזוהה עם מכירת סמים מעלה תהיות לגבי הקשרים של ברלד עם גורמים בעולם התחתון, גם אם לא במודע.

המשותף לכל המקרים הללו, על פי הנטען, הוא היחס השונה והלא עקבי של התקשורת והציבור לדמויות שונות בעולם הבידור והתרבות. בעוד שגולן סופג ביקורת ציבורית נרחבת, אחרים שלכאורה מעורבים בפרשיות חמורות לא פחות זוכים ליחס שונה.

מה שמרתק במיוחד הוא שלמרות הביקורת הציבורית והעצומות, הקהל הישראלי ממשיך לקנות כרטיסים בהמוניו להופעותיו של גולן. העובדה ש-100 אלף איש קנו כרטיסים להופעותיו מעידה על פער בין השיח הציבורי הרשמי לבין ההתנהגות בפועל של חלק ניכר מהציבור. זהו אבסורד נוסף בפרשה הסבוכה, המשקף את המורכבות של החברה הישראלית ביחסה לידוענים ולפרשיות סביבם.

אם 100 אלף איש קנו את הכרטיסים לאייל גולן אז כנראה חלק גדול מהציבור לא מאמין לגברת טאיסיה זמולוצקי. טענה זו מתחזקת לאור העובדה שטאיסיה זמולוצקי עברה לכאורה על החוקים ואיש לא מדבר על כך שהיא חייבת לקחת אחריות. עולה השאלה מדוע החברה תמיד רגילה לשגר האשמות לגברים, למרות שגם גברת טאיסיה זמולוצקי עברה על החוק והראיונות שלה מכילים סתירות.

הפוסט אייל גולן נרדף – ואחרים לא נשפטו על שיווק סמים ומוות מסתורי הופיע לראשונה ב-מעקב.

לאחר כמעט שלושה שבועות של שתיקה בעקבות הראיון המטלטל של טאיסיה זמולוצקי בכאן 11, הזמר אייל גולן פרסם היום (חמישי) התנצלות רשמית בחשבון האינסטגרם שלו. בראיון המדובר, חשפה זמולוצקי טענות המתפרסות על פני 13 שנה, כאשר גולן עמד במרכז הפרשה.

בסרטון וידאו שפרסם, אמר גולן: "בחרתי להיות בשקט ולקחת זמן לעצמי. אני רוצה להגיד לכם שאני מעולם לא פגעתי באישה, ואם מישהי נפגעה בסביבתי אני מצר על כך". הוא הוסיף כי "אולי כבוגר האחראי הייתי צריך לשים לב לדברים שנעשים בסביבתי ולא שמתי לב, ועל כך אני מצטער".

גולן התייחס גם לשינויים שערך בחייו מאז הפרשה: "כל האנשים שהיו סביבי כבר לא נמצאים, עשיתי שינוי גדול בחיים שלי ואני לא נמצא באותו המקום". הוא סיים בהודיה לקהל על התמיכה.

התגובות להתנצלותו של גולן לא איחרו להגיע. מאיה ורטהיימר, שחקנית ומנחת טלוויזיה ברשת 13, הגיבה באופן ביקורתי לדבריו. היא שיתפה את דברי ההתנצלות בסטורי שלה וכתבה: "כל הכבוד", תוך שהיא מציינת כי "הוא לא התנצל על מה שהוא עשה, אלא התנצל על מה שאנשים בסביבתו עשו. בתור בן אדם שיודע מניפולציות, 'אני מבקש סליחה מנשים שהיו בסביבתי', זה פשוט לבל אחר".

ורטהיימר הוסיפה התייחסות לתגובות שקיבלה: "כל פעם כשאני מעלה דברים אני מודה שאני מפחדת קצת מבפנים… אבל אני אומרת לעצמי אם אני מפחדת להגיד את מה שיש לי להגיד ואני לא בתוך הפרשה הזאת, אז מה יקרה לנשים אחרות שמפחדות להגיב אם פגעו בהן?"

שני יוסיפון, כוכבת "חתונמי", הצטרפה גם היא למגיבות וטענה כי ההתנצלות אינה מספקת. לדבריה: "רק אישה יכולה להעיד אם היא נפגעה ממך או לא. אישה זה דבר קדוש שממנו מגיעים החיים בעולם הזה". היא הביעה צער על כך שנערים וגברים צעירים רואים בגולן מודל לחיקוי.

צילום: Eyal Golan, תוכן ע"פ סעיף 27א'

הפוסט אייל גולן מפרסם התנצלות: "לא שמתי לב לדברים בסביבתי" הופיע לראשונה ב-מעקב.

"אין סתירה בגרסאות באשר לכניסתה של טלי למועדונים באופן חוקי אם לאו.
אין ראיה לכך והסוגייה אף לא נבדקה או נחקרה. גם אם הנוהג הוא כפי שמציין בעל המועדון לא ניתן לאשררה או להפריכה ומכאן שאין מקום לצאת בהנחות משוללות כל יסוד.
באופן שבו נרשמו הדברים יש כדי להטעות ומכאן יש לעמוד על דיוקם של דברים בפרט עת שמצתתים אותי.

המערכת עומדת מאחורי כל מילה שפורסמה בתחקיר, המבוסס על עובדות, מסמכים והקלטות. נמשיך לעקוב ולדווח על התפתחויות נוספות בפרשה.

הפוסט עו"ד של זמולוצקי נגד חשיפת אמת בפרשת אייל גולן הופיע לראשונה ב-מעקב.

הפוסט חשיפה מטלטלת: זמולוצקי זייפה במועדונים – והפילה את אייל גולן הופיע לראשונה ב-מעקב.

הפוסט פרשת אייל גולן: מי באמת אשם – הזמר או ההורים? הופיע לראשונה ב-מעקב.

בית משפט השלום בתל אביב דן אתמול בקובלנה פלילית שהוגשה נגד הזמר אייל גולן, כאשר השופטת יעל פרדלסקי ציינה כי יש להוציא את גולן מההליך בהיעדר ראיות לתקיפה הנטענת.

הקובלנה הפלילית, שמעמדה המשפטי דומה לכתב אישום, הוגשה על ידי ערן ורד, שטען כי גולן תקף אותו באלימות. ואולם, מחומרי הראיות שהוצגו בבית המשפט עולה תמונה שונה לחלוטין של האירוע.

תיעוד וידאו שהוגש כראיה בתיק מראה את ורד מגיע למקום ומטיח קללות קשות בגולן, שעמד באותה עת יחד עם נהגו. בסרטון נראה ורד צועק ומטיח האשמות חסרות בסיס בגולן, תוך פגיעה בשמו הטוב. בניגוד לטענות התקיפה, התיעוד מראה כי גולן הגיב בצורה מאופקת ומנומסת להתנהגות המתלהמת.

בנוסף עולה מן התיק כי ערן ורד העלה טענה חמורה כנגד אייל גולן, לפיה נטל את מכשיר הטלפון הנייד שברשותו במטרה למחוק תיעוד מצולם. ואולם, טענה זו לא נתמכה בראיות של ממש. בהתייחסה לסוגיה זו, הבהירה השופטת כי יש לציין בגזר הדין את שגיאתו של ורד בהגשת קובלנה פלילית נגד גולן, שכן לא נמצאה ולו ראיה אחת המצביעה על מעורבותו של גולן במיוחס לו.

חשוב לציין כי טרם הגשת הקובלנה הפלילית הפרטית, הוגשה תלונה במשטרת ישראל. המשטרה בחרה לסגור את התיק בהיעדר ראיות מבססות. רק לאחר מכן בחר ורד להגיש את הקובלנה הפלילית הפרטית.

נדמה כי לפנינו מקרה מובהק של יצירת פרובוקציה והטרדה מכוונת כלפי הזמר אייל גולן. התיעוד המצולם מעיד כי ורד הוא שיזם את העימות, הופיע במקום ביוזמתו, והחל לתעד את גולן תוך שהוא מטיח בו דברים ללא כל עילה מוצדקת.

מעיון בפרוטוקול הדיון עולה כי ערן ורד לא שלל את הטענה בדבר היותו פרובוקטור, ואף ידוע כמי שמעורר מהומות. עד כה לא הובהר לאשורו עיסוקו המקצועי של ורד, ויש לקוות כי אין מדובר ביצירת פרובוקציות כמשלח יד.

ראה בתיק קובלנה פלילית אשר הוגשה נגד אייל גולן

המקרה מעלה שאלות מהותיות לגבי גבולות חופש הביטוי והזכות לפרטיות של אנשי ציבור. גולן, שכלל אינו מכיר את ורד ולא היה לו כל קשר עמו טרם האירוע, נאלץ להתמודד עם הליך משפטי מתיש וחסר בסיס, שגרם לו לעוגמת נפש רבה.

התנהלות זו משקפת באופן מובהק את הפגם שבניצול לרעה של מנגנון הקובלנה הפלילית הפרטית. בנסיבות בהן רשויות החקירה כבר קבעו כי אין תשתית ראייתית לביסוס התלונה, השימוש בכלי משפטי זה ראוי שייעשה בזהירות יתרה ורק במקרים המצדיקים זאת.

פנייתנו לעורך דינו של ערן ורד, עו"ד בן זיידל, העלתה את תגובתו הבאה: 'צהריים טובים. אתמול הושלם שלב ההוכחות בתיק. טרם ניתנה הכרעת הדין'.

ערן ורד, מצדו, עומד על טענתו כי גולן תקף אותו "באופן אכזרי", טענה שלא נמצאה לה תימוכין בחומר הראיות (חרף קביעתה הנחרצת של השופטת בדבר היעדר ראיות לתקיפה והנחייתה להסיר את אייל גולן מן ההליך המשפטי, ניכר כי דבריה נפלו על אוזניים ערלות בכל הנוגע לערן ורד).

לאור דברי השופטת פרדלסקי באשר להיעדר ראיות נגד גולן, צפוי התיק להסתיים בקרוב. עם זאת, הפרשה מדגישה את המחיר האישי והציבורי שמשלמים אנשי ציבור בשל התנכלויות והטרדות, גם כאשר אין להן כל בסיס עובדתי.

טרם ניתנה הכרעת הדין הסופית בעניין

עורך דינו של אייל גולן, עו"ד תמיר קלדרון, הגיב לפניית מערכת 'מעקב':

"כפי שהוכח והוצג בבית המשפט לאורך כל ההליך, הקובלנה שהגיש ערן ורד כנגד אייל גולן ונהגו מגלה "עולם הפוך" – פשוטו כמשמעו. הוכח באמצעות התיעוד שהעלה ערן ורד בעצמו כי הוא זה אשר תקף והטריד את אייל גולן ואת נהגו באופן הבוטה והחמור ביותר, ואילו אייל גולן אינו נוקט בפעולה כלשהי כנגד אותה תוקפנות ומטרד ואילו נהגו של אייל מבקש ממר ורד, שלא לומר מתחנן, במשך דקות ארוכות באופן הכי מכובד ורגוע להפסיק את התוקפנות והמטרד.

מר ורד לא זו בלבד שסירב להפסיק את מעשיו, האירוע הסתיים בתקיפתו של הנהג ופציעתו בידיו וכתפיו. לאחר שמשטרת ישראל והפרקליטות סגרו את תיק החקירה כנגד מר ורד וכנגד הנהג (אייל גולן מלכתחילה לא נמצא חשוד בעבירה כלשהי), באופן אבסורדי, שלא לומר הזוי, ערן ורד הגיש קובלנה כנגד אייל גולן ונהגו בטענה שכביכול הוא זה שהותקף ופרטיותו נפגעה, כאשר המציאות המתועדת על ידו הפוכה בתכלית. מאחר וברור לכל שמטרת ההליך זה הפעלת לחץ בלתי ראוי על אייל גולן שאינו קשור לאירוע, הלה הביע את עמדתו כי אין בכוונתו להיכנע לניסיונו של ערן ורד לקבל פרסום על גבו וכי הוא מעוניין שההליך יימשך עד תום.
עו"ד תמיר קלדרון".

צילום: אייל גולן (LAYMR by Eyal Golan) תוכן ע"פ סעיף 27א'

הפוסט קובלנה פלילית נגד אייל גולן – ניסיון התנכלות מתוכנן? הופיע לראשונה ב-מעקב.