במרכז השיח הציבורי בישראל ניצבת בשנה האחרונה דמותו של מרדכי דוד (מרדכי יעקב דוד), פעיל מחאה המזוהה עם מחנה הימין, אשר תומכיו מציגים אותו כמעין "גיבור לאומי" או "חוסם לאומי". מנגד, שורת נתונים פומביים ואירועים מתועדים מציבים סימני שאלה קשים באשר לדימוי זה, לפעילותו ולמקורות המימון שלה.

התוכנית "הצינור" בערוץ 13 הציגה תחקיר שבו נטען כי חלק מן הפעילים המוצגים כמתנדבים סביב פעילותו של דוד מקבלים בפועל שכר. ממצאים אלה עוררו דיון ציבורי בשאלת אופייה האמיתי של הפעילות, והאם מדובר בהתארגנות אזרחית ספונטנית או במערך מאורגן ומתוקצב.

צילום מתוך עמוד הפייסבוק הרשמי של תוכנית "הצינור" – שימוש בהתאם לסעיף 27א’ לחוק זכויות יוצרים

ביוני 2025 הקים דוד עמותה בשם "אחוות אחים לצדק – ביחד ננצח". מטרות העמותה, כפי שנרשמו במסמכים הרשמיים, הן “הסברה למען תמיכה בצבא, חיזוק חיילינו ואיחוד העם”. עם זאת, לציבור הרחב מוצגת העמותה בשם מקוצר: “אחים לצדק”. העמותה הוקמה יחד עם שלושה מייסדים נוספים מבני ברק, שאינם דמויות ציבוריות מוכרות.

לפי נתוני רשם העמותות, נכון למועד הבדיקה, העמותה מתנהלת ללא אישור ניהול תקין. עוד עולה כי הדוחות השנתיים הנדרשים על פי חוק טרם הוגשו בגין שנת 2025 – שנת הפעילות הראשונה של העמותה. בהיעדר דוחות כספיים, לא ניתן לדעת מה היקף התרומות, מי הגורמים התורמים, ולאן הופנו הכספים בפועל.

בסרטון שפרסם דוד ב-5 באוגוסט 2025, קרא לציבור לתרום לעמותה והסביר כי הכספים מיועדים, בין היתר, לארגון פעילים שיגיעו לכנסים ולבתיהם של פעילי שמאל, יעמדו בכניסות עם רמקולים, "לא יתנו להם לישון", ויחסמו את פעילותם. הדברים, שהופצו בפומבי, עוררו ביקורת ציבורית ושאלות באשר לגבולות המחאה, החוק והסדר הציבורי.

קראו את תחקיר "דה מרקר" – לחצו כאן

פעילותו של דוד כללה גם עימותים פומביים עם אנשי תקשורת ואישי ציבור, ובהם העיתונאי גיא פלג, איש יחסי הציבור רני רהב, וראש הממשלה לשעבר אהוד ברק. אחד האירועים הבולטים התרחש מול נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרן ברק, ניצול שואה בן 89, שלדבריו נחסם והוטרד במסגרת פעולות מחאה.

לצד פעילות זו, עברו הפלילי של דוד עולה אף הוא לדיון. לפי מקורות פומביים, הוא הורשע בעבר בניסיון הצתת אוטובוס במהלך הפגנה בבני ברק, ונגזרו עליו עבודות שירות. עוד עולה מאותם מקורות כי לא שירת בצה"ל.

במישור המשפטי, חסימת אדם, הטרדה, הגעה לבתים פרטיים תוך יצירת רעש מכוון או מניעת תנועה, עשויות לעורר טענות לעבירות שונות, ובהן הסגת גבול, הפרעה לסדר הציבורי או הטרדה. סוגיות אלו אינן תיאורטיות בלבד, שכן חלק מפעולות המחאה שתוארו על ידי דוד עצמו נוגעות לפעילות מסוג זה.

לצד הנתונים הללו, מתעוררות שאלות ציבוריות באשר לדימויו של דוד כ"גיבור לאומי". מבקריו מצביעים על פער בין הדימוי הציבורי לבין העובדות: עבר פלילי, פעילות מחאה אגרסיבית, עמותה ללא אישור ניהול תקין והיעדר דוחות כספיים.

בתוך כך, מערכת "מעקב", פנתה לדוד מספר פעמים בבקשה לראיון ולמסירת תגובה לשורה של שאלות, ובהן שאלות על פעילות העמותה, מקורות המימון, העימותים עם אישי הציבור והעבר הפלילי. עד למועד פרסום כתבה זו, לא נמסרה תגובה ולא התקבלה הסכמה להתראיין.

במקביל, מתנהלת בישראל מחלוקת ציבורית רחבה סביב דרכי המחאה, משני צדי המפה הפוליטית. חסימות כבישים, הפגנות מול בתים פרטיים ופעילות מחאה אגרסיבית הפכו לכלי פעולה נפוצים, אך גם למוקד ביקורת משפטית וציבורית. פעילותו של דוד משתלבת בתוך מציאות זו, אך מעוררת מחלוקת חריפה במיוחד בשל נסיבותיה ואופייה.

השאלות המרכזיות נותרות פתוחות: כיצד מנוהלות התרומות לעמותה; מי עומד מאחורי המימון; והאם פעילות המחאה חוצה גבולות חוקיים. בהיעדר דוחות כספיים פומביים, התשובות אינן ברורות.

עד להתבהרות התמונה, דמותו של מרדכי דוד תמשיך לעמוד בלב עימות ציבורי: בין מי שמציגים אותו כסמל אידיאולוגי, לבין מי שמעלים תהיות קשות על עברו, פעילותו ושקיפות הארגון שייסד.

-אנו במעקב-

הפוסט מרדכי דוד: גיבור מחאה או בובה על חוט? הופיע לראשונה ב-מעקב.