עימות חריף התפתח בין שתי עיתונאיות בכירות בישראל סביב סוגיית החטופים והמשך הלחימה בעזה. העיתונאית אור-לי ברלב תקפה בחריפות את דנה וייס מחדשות 12, בעקבות דיווח שהציגה וייס בנוגע להערכות על עתיד החטופים.

במוקד העימות עומד דיווח של וייס, בו מסרה כי "בישראל ההערכה היא שחמאס לא מתכוון למסור את החטופים החיים שיוותרו בידו, מכיוון שהם תעודת הביטוח שלו. ועל הרקע הזה מתבררת בישראל ההבנה, שלא יהיה מנוס מלחזור להילחם בתום השלב הראשון".

בפוסט חריף בפייסבוק, טענה ברלב כי מדובר ב"ספין מופרך" ו"ניסיון טירפוד אכזרי וציני". לדבריה, וייס מודעת לכך שחזרה ללחימה משמעותה "גזר דין מוות לחטופים שיוותרו מאחור". ברלב הדגישה כי "רק סיום ברור ומוצהר של המלחמה יביא להחזרת כל החטופים".

ברלב המשיכה בביקורתה: "זה שדנה וייס בלעה את השטויות שהאכילו אותה כאילו נולדה אתמול, זה דבר אחד. אבל לא רעד לה הלב להדהד תדרוך אכזרי שמקדם את חידוש המלחמה תוך הקרבת החטופים הנותרים?"

הפוסט של ברלב עורר הדים רבים ברשתות החברתיות, כשמאות גולשים הביעו את דעתם בנושא. אפרת אשכול כתבה: "גם אני הזדעזעתי מדבריה של דנה וייס. מפליא איך היא משמשת שופר ומדברת בביטחון כאילו זאת תורה מסיני".

דפנה זרה הדגישה את דחיפות המצב: "חייבים להשלים את ההסכם עד להחזרת כל החטופים. חובה לנצל את המומנטום… ומהר, לפני שיהיה מאוחר מדי. יש חיים להציל".

העימות מדגיש את המתח הגובר בשיח הציבורי סביב סוגיית החטופים והמשך הלחימה בעזה, כאשר התקשורת הישראלית ממלאת תפקיד מרכזי בעיצוב דעת הקהל בנושא רגיש זה.

דבריה של העיתונאית אור-לי ברלב נושאים משנה תוקף. על הגברת דנה וייס להפנים כי ארגון החמאס מהווה צופה קבוע בשידורי ערוץ 12, ועל כן נדרשת משנה זהירות בבחירת המילים המשודרות, גם כאשר מדובר בהבעת עמדה אישית.

מעמדו של ערוץ 12 כמוביל בשיעורי הצפייה בישראל מטיל על כתביו אחריות כבדת משקל ומחייב רמה עיתונאית בלתי מתפשרת. שכן, אין המדובר בעניין של מה בכך, כי אם בגורלם של בני אדם ובשלמותן של משפחות שלמות העומד על כף המאזניים.

נכון למועד כתיבת הכתבה, דנה וייס טרם הגיבה לביקורת שהופנתה כלפיה.

דנה וייס (צילום מסך קשת 12)

צילום: אור-לי ברלב, בן כהן (Ben Cohen)

הפוסט אור-לי ברלב: דנה וייס מקדמת גזר דין מוות לחטופים הופיע לראשונה ב-מעקב.

בעימות שהתפתח אמש בין כוחות המשטרה למפגינים למען שחרור החטופים בעזה, נפגעה נטלי צנגאוקר, אחותו של מתן צנגאוקר הנמצא בשבי חמאס. על פי דיווחים ברשתות החברתיות, צנגאוקר נפגעה מפרש משטרתי במהלך ההפגנה ופונתה לבית החולים איכילוב בתל אביב.

אור-לי ברלב, פעילה חברתית ידועה, פרסמה וידאו ופוסט בנושא, בו צוטטה צנגאוקר: "גם פרש משטרתי לא יעצור אותי מלהפגין למען מתן ושאר החטופים, מחר יוצאים כולם להפגין בשבילם". הפרסום עורר גל תמיכה ברשתות החברתיות תחת הסלוגן "כולנו צנגאוקר", המבטא הזדהות עם מאבקה של המשפחה.

נטלי צנגאוקר אחותו של מתן החטוף בעזה, כעת במיון באיכילוב לאחר שפרש משטרתי דרס אותה בהפגנה הערב:
״גם פרש משטרתי לא יעצור אותי מלהפגין למען מתן ושאר החטופים, מחר יוצאים כולם להפגין בשבילם״ pic.twitter.com/9p7S8tS9nl

— Or-ly Barlev 🎗 אור-לי ברלב (@orlybarlev) August 31, 2024

טרם הוצגו ראיות חד-משמעיות לאירוע. המשטרה לא מסרה את הצילומים מהמקום. משטרת ישראל בחרה שלא להגיב לפניות בנושא, מה שמעלה שאלות לגבי התנהלותה באירוע.

האירוע מדגיש את המתח הגובר בין כוחות הביטחון למשפחות החטופים ותומכיהם, המפגינים בדרישה לפעול לשחרור יקיריהם. המחאה, שהחלה כקריאה לממשלה להגביר מאמצים להשבת החטופים, הופכת למורכבת יותר עם כל עימות בין המפגינים לכוחות הסדר.

הצורך בדיאלוג פתוח בין הצדדים כדי למנוע הסלמה נוספת. חשוב שהמשטרה תגלה רגישות למצוקת המשפחות, אך גם על המפגינים לשמור על גבולות החוק.

משפחת צנגאוקר ותומכיה מבטיחים להמשיך במאבקם.

בעת הזו מתעוררות שאלות נוקבות בדבר תפקידה של המשטרה בהפגנות רגישות, ובאשר לאופן שבו ניתן להשכין איזון בין זכות ההפגנה הקדושה לבין השמירה על הסדר הציבורי. עם התגברות המתח והחרדה, עיני הציבור הישראלי נשואות בדאגה אל עבר ההתפתחויות המתרגשות ובאות, בתקווה כי יימצא פתרון אשר יביא לשחרורם המיוחל של החטופים ולהשכנת השלווה בקרב העם.

צילום: תוכן ע"פ סעיף 27א'

הפוסט צנגאוקר נדרסה ע"י משטרה, המשטרה נעלמה הופיע לראשונה ב-מעקב.

דים אמור

ד"ר אבי עופר והשותפים שלו, דייויד שלו וד"ר טליה עדן , החלו בשביתת רעב בלתי-מוגבלת. יחד עם ד"ר עופר הם דורשים באופן מיידי להחזיר את כל חטופים וחטופות.

"אנחנו רעבים, אבל הם מתים מרעב ומחוסר תרופות", הדגיש עופר למערכת במעקב, שבהם הוא מבקש להזכיר לציבור את מצוקת החטופים ובני משפחותיהם. "חשבתי ששביתת רעב, שנתפסת כסוג של הקרבה ומסירות, היא משהו שיצליח לכוון זרקור לסבלם של החטופים ולדרבן את הרוב השותק לפעולה".

עופר, שאין לו קרובי משפחה חטופים, החליט לעשות שביתת רעב בעקבות תסכול חשש מהתקדמות איטית בשחרור החטופים. "ראיתי שהמגעים עם הצד השני מתקדמים בעצלתיים, ושהמחיר האנושי רק הולך וגדל", הוא מציין. ד"ר עופר חושב רק לחץ ציבורי עז יצליח להזיז את התהליך מהמצב התקוע.

"אני מלא הערכה למפגינים ולמשתתפים בהפגנות השונות, אבל חשבתי שצעד קיצוני יותר שיהווה דוגמה אישית, עשוי לתרום תרומה משמעותית להעלאת המודעות".

כואב לציין: שביתת הרעב של עופר לא זוכה לסיקור נרחב ולא מעורר גלי תגובות סוערות. יש הרואים בצעדו אקט נועז של אזרחות טובה והקרבה למען הזולת, ואחרים מבקרים את הבחירה בדרך המסוכנת והקיצונית הזו.

ללא ספק, המחאה הבולטת של עופר מציבה אתגר לא פשוט בפני קובעי המדיניות ומעלה קושיות לגבי המחיר הראוי לשחרורם של החטופים.

"אני תקווה שהמחאה שלי תדרבן את העם להפגין רחמים אנושיים וסולידריות עם הקורבנות החפים מפשע, גם אם זה לצידם של בני משפחותיהם", אומר עופר.

מעמדתו, עופר קורא להכיר בכך שהמציאות מורכבת, ושני הצדדים שרויים במצוקה. "יש לעשות מאמץ לחלץ את החטופים! להחזיר אותם עכשיו!"

ואכן, שאלת השחרור של החטופים, שמספרם עולה על 128 איש, נותרת דילמה סבוכה. בעוד שקרוביהם דורשים בצעקות להשיג את שחרורם ללא דיחוי גם תמורת ויתורים כבדים, גורמים אחרים חוששים שכניעה לדרישות הפדיון תמרץ חטיפות נוספות והסלמה במעגל האלימות.

הנחישות האצילית של אבי עופר מרשימות בהחלט, גם אם לא תמיד ניתן להסכים עם הדרך.

תרומה: לחץ כאן
הרשמה למשמרות: לחץ כאן

הפוסט שביתת הרעב של ד"ר אבי עופר למען שחרור חטופים הופיע לראשונה ב-מעקב.