מתחת למעטה הדימוי הציבורי של עיריית בת ים, נחשפת כעת רשת סבוכה של חשדות לשחיתות שלטונית, זיוף מסמכים והפקרות פושעת שגבתה מחיר דמים. תחקיר מערכת "מעקב", שהחל בנובמבר 2025 ומתפרס עד לימים אלו, משרטט תמונה מחרידה של מנגנון עירוני המנוהל לכאורה כחצר ביזנטית, שבה חיי אדם נדחקים לטובת אינטרסים כלכליים וקשרים אישיים.

במוקד הפרשה עומד ראש עיריית בת ים, צביקה ברוט, ולצדו שורת בכירים בהם יורם בצלאל, גבי אלבז וגורמים בחברה הקבלנית "המרכז לרפואת חירום בע"מ".

המעבר הדרמטי של התיק מיחידת המשטרה בבת ים ליחידת ההונאה של משטרת מחוז תל אביב (תיק 503827/2025), לצד מעורבות ישירה של פרקליטות המדינה, כפי שאישרה אוריאן שם טוב מיכאלי, ראש לשכת היועצת המשפטית לממשלה – מתנהלים במקביל גם הליכי בדיקה וחקירה אצל מבקר המדינה. מכלול זה מלמד כי אין מדובר בכשל נקודתי, אלא בחשד לקיומו של מנגנון הונאה שיטתי ומסוכן.

הטרגדיה בחוף תאיו: מוות בצל ה"קומבינה"

לב הפרשה הוא מקרה טביעתו למוות של ילד בחוף תאיו. לפי ממצאי התחקיר, הילד היה יכול לכאורה להינצל אילו מערך החירום היה מתופעל על פי החוק. בזירה נכחה אלכסנדרה לנסקוי, שהועסקה כחובשת. אולם, חשיפת "מעקב" מעלה חשד מזעזע: ללנסקוי אין כל הסמכה רפואית המוכרת בחוק. לפי העדויות, בעת שהילד נאבק על חייו, לנסקוי כלל לא שהתה בעמדת החובשים כנדרש. היא בילתה לכאורה בעמדת המצילים עם המציל יורם בצלאל, עמו היא מנהלת על פי החשד קשר רומנטי.

העדויות מהשטח מציירות תמונה של אוזלת יד פושעת: לנסקוי לא ידעה לבצע פעולות החייאה בסיסיות, והזמן הקריטי אבד עד להגעת צוותי מד"א. הטענה המרכזית היא כי קבלתה לעבודה נעשתה כחלק מ"קומבינה" וקשרים אישיים בתוך העירייה, תוך התעלמות מוחלטת מחובת המקצועיות הנדרשת בדיני נפשות.

מכרזים פיקטיביים: כסף ציבורי עבור "ציוד רפאים"

מערכת "מעקב" חשפה כי המכרזים שאישר ראש העיר צביקה ברוט נראים כפיקטיביים לחלוטין. מדובר במנגנון שבו "כסף עובר ודברים נשארים על הנייר".

• הונאת הציוד: המדינה והתושבים משלמים מאות אלפי שקלים מדי חודש עבור אמבולנסים 4X4, טרקטורוני חילוץ ואופנועי ים. בפועל, ביום האסון ובשיגרה, הציוד הזה פשוט אינו קיים בשטח. הטרקטורונים והאופנועים שנרכשו בממון רב נותרו "על הנייר" ולא שימשו להצלה.

• זיוף דיפלומות: עולה חשד כבד כי חברת "המרכז לרפואת חירום בע"מ", בניהולם של גדי שקל ודודו אשרי, הגישה למכרז מסמכים שאינם תקינים, כולל חשד לזיוף דיפלומה רפואית מאוניברסיטת פולטבה באוקראינה.

• פעילות ללא רישיון: התחקיר מעלה כי החברה סיפקה שירותים רפואיים והפעילה מערכי "רענון מצילים", לצד קורסים להכשרת חובשים ונהגי אמבולנס, זאת בעת שפעלה – מאז מאי 2022 – ללא רישיון תקף ממשרד הבריאות להסמכתם. משמעות הדבר היא כי התעודות שהונפקו וההכשרות שניתנו עומדות בספק כבד מבחינת תוקפן והכרתן הרשמית, קראו את התחקיר המלא – לחצו כאן.

הזרוע המשפטית: החקירה עולה קומה

העברת החקירה למשטרת תל אביב אינה עניין שבשגרה. הדבר משקף, ככל הנראה, חוסר אמון ביכולתם של גורמים מקומיים להתמודד עם בכירים המעורבים בפרשה, ומרמז על היקף חשדות להונאה החורג מגבולות העיר. זאת, על רקע קשריהם הענפים של בכירים, אשר עלולים – לכאורה – להפעיל לחצים על גורמי האכיפה ברמה המקומית.

נכון ליום 21 במרץ 2026, החקירה מצויה בעיצומה ומתמקדת בראש העיר, צביקה ברוט, בבכירים בעיריית בת ים, בחובשת שפעלה, ככל הנראה, ללא הסמכה ובכך יצרה סכנה לחיי אדם, וכן בחברת "המרכז לרפואת חירום בע"מ". במסגרת הבדיקה נבחנת, בין היתר, אחריותו הניהולית של ראש העיר, כמי שחתום על אישור המכרזים וכמי שהיה, ככל הנראה, מודע למתרחש תחת סמכותו.

במקביל, מבקר המדינה מנהל תיק נפרד (מס’ 1224307) המטופל באגף רימו"ן, האמון על המאבק בשחיתות. בהנחיית לשכת היועצת המשפטית לממשלה הועבר התיק לבחינת פרקליטות המדינה, ולאחר עיון בחומר הוחלט על פתיחת טיפול בפרקליטות. החלטה זו, כפי שאישרה אוריאן שם טוב-מיכאלי, ראש לשכת היועצת המשפטית לממשלה, מעידה על העלאת רף החומרה המשפטית לרמה הגבוהה ביותר, קראו את התחקיר המלא – לחצו כאן.

הפקרות במימון הציבור

התחקיר "עיוורון מרשים בבת ים" מוכיח כי מדובר בכשל מערכתי רחב ולא במקריות. עיריית בת ים, בכיריה והקבלנים המקורבים אליה, יצרו לכאורה סביבה מסוכנת לציבור שבה כספי הציבור נעלמים במחילות הבירוקרטיה והקומבינות, בעוד הציבור מקבל שירות רפואי נחות, חובשים ללא הסמכה וציוד הצלה שקיים רק בפרוטוקולים של המכרזים.

החשדות למרמה, זיוף וסיכון חיי אדם מונחים כעת לפתחם של גורמי האכיפה בתל אביב ובפרקליטות המדינה. הגיע הזמן שמי שחתם על המכרזים ומי שנהנה מהכספים ייתן את הדין על הטרגדיות שניתן היה למנוע.

פסק הדין חושף ליקויים בהתנהלות עיריית בת ים

נדבך נוסף המעניק ממד עומק לתחקירים השונים הוא פסק דין מנומק ומבוסס, אשר מצביע על ליקויים מערכתיים ועל אי סדרים בהתנהלותם של גורמים מסוימים בעיריית בת ים. מן ההכרעה המשפטית מצטיירת תמונת התנהלות בעייתית, המעוררת שאלות בדבר תקינות המנגנונים המנהליים וסטנדרט הפעולה של בעלי תפקידים ברשות.

כך, בת"א 58840-06-13, שנדון בבית משפט השלום בראשון לציון, נדונה תביעת לשון הרע שהגיש אריה ארגז נגד יורם בצלאל, בעקבות מכתבי תלונה שנשלחו לגורמי עיריית בת- ים וללשכת עורכי הדין. בית המשפט בחן האם הפרסומים חרגו מגדר פנייה מנהלית לגיטימית והאם התקיימו יסודות עוולת לשון הרע. נקבע כי חלק מן הטענות שיוחסו לארגז היו חמורות, ובכללן ייחוס של הפקרת חיי אדם, אולם נבחנה גם תחולת ההגנות הקבועות בדין, ובהן אמת בפרסום ותום לב. פסק הדין עסק באיזון העדין שבין חופש הפנייה לרשויות לבין ההגנה על שמו הטוב של אדם.

לעיון בפסק הדין המלא – לחצו כאן

יצוין כי פסק הדין, בצירוף פרוטוקולים מן הדיונים והחקירות שהתנהלו במסגרת ההליך, הועברו לתיק החקירה המשטרתי. בחומר זה מצויים ממצאים ונתונים משמעותיים, אשר מעלים חשדות לקיומן של עבירות שונות.

-אנו במעקב-

הפוסט הונאה בחסות צביקה ברוט? חקירה פלילית בעיצומה הופיע לראשונה ב-מעקב.

מערכת "מעקב" קיבלה מענה רשמי מלשכת היועצת המשפטית לממשלה, באמצעות ראש הלשכה, אוריאן שם-טוב מיכאלי, בנוגע לפנייה שהגישה המערכת באשר להתנהלות מערך ההצלה והרפואה בחופי העיר בת ים. מן המענה עולה כי הפנייה התקבלה בלשכה ביום 08.12.2025, נבחנה לגופה, ולאחר עיון הועברה להמשך טיפול בלשכת פרקליט המדינה.

במכתב התשובה נכתב, בציטוט מדויק: "לאחר עיון בפנייתך, היא הועברה לטיפול לשכת פרקליט המדינה, לכל טיפול שיימצא לנכון". לשכת היועצת המשפטית לממשלה אישרה בכך כי כלל החומרים שהועברו על ידי מערכת "מעקב", לרבות עובדות וראיות שצורפו לפנייה, נקלטו והועברו לגורם הבכיר במערכת התביעה של מדינת ישראל.

העברת הפנייה לפרקליטות המדינה משמעה כי זו לא נדחתה על הסף, לא נסגרה בהחלטה מנהלית, ואף לא נותרה לבחינה פנימית בלשכת היועצת המשפטית בלבד. בפועל, הפנייה הועברה למסלול מוסדי רשמי, המצוי בליבת מנגנוני האכיפה והבחינה הפלילית. בפרקטיקה הנהוגה, פניות שאינן מגובות בתשתית עובדתית מינימלית אינן מועברות לשלב זה. לפיכך, עצם העברת החומרים לפרקליטות המדינה מלמדת כי נמצא מקום להמשך בדיקה מקצועית של הטענות, מבלי שנקבעו בשלב זה ממצאים או מסקנות.

הפנייה עוסקת בתלונה רשמית שהוגשה למשטרת ישראל, למבקר המדינה וליועצת המשפטית לממשלה, ואשר בעקבות מכתב הלשכה מצויה כעת על שולחן פרקליטות המדינה. עניינה של התלונה בטענות לכשלים חמורים בניהול, בפיקוח ובתפקוד מערך ההצלה והרפואה בחופי העיר בת־ים, וכן בטענות להפרות של חובות חוקיות ומינהליות.

קרא את הכתבה המלאה כאן

התלונה עוסקת במספר גורמים, אשר שמותיהם הוזכרו לצורך דיווח ציבורי בלבד, מבלי לקבוע אחריות אישית או להסיק מסקנה משפטית כלשהי.

בין השמות המוזכרים נכלל גבי אלבז, מציל ראשי בחופי בת ים; אלכסנדרה לנסקוי, חובשת שהוזעקה לאירוע, שלפי הנטען לא עמדה בדרישות ההכשרה המקצועיות; יורם בצלאל, מציל המוזכר בכתבה בהקשר לפסק דין שניתן נגדו בעבר, הכולל קביעות שיפוטיות באשר להתנהלותו המקצועית (תועדו מקרי אלימות וחבלות קשות כלפי מתרחצים ושוחים בים. התיעוד פורסם לציבור, וזהות הקורבנות הועברה למשטרה וליועצת המשפטית לממשלה, אשר העבירה את החומרים לפרקליטות המדינה); המרכז לרפואת חירום בע"מ, החברה שזכתה במכרז העירוני להפעלת שירותי רפואה והצלה בחופי בת ים, שלפי הנטען קיימות בעניינה טענות לאי עמידה בתנאי המכרז, לרבות בכל הנוגע לציוד, הכשרות ורישיונות; עיריית בת ים, כגוף המוניציפלי האחראי לפיקוח, לניהול המכרז ולהתקשרות עם ספקי שירותי ההצלה, שלפי הנטען כשל בפיקוח ובבקרה; וכן צביקה ברוט, ראש עיריית בת ים, מתוקף תפקידו כאחראי העליון על המערך העירוני ועל מנגנוני הפיקוח, ושמו נכלל בפניות שהוגשו לגורמי האכיפה והביקורת.

במוקד התלונה מצוי מקרה טביעה קטלני של ילד בחוף תאיו בבת ים. על פי הנטען, האירוע התרחש בנסיבות המעוררות שאלות קשות באשר לרמת ההיערכות ולתפקוד מערך ההצלה בשטח. נטען כי בעת האירוע לא היה טרקטורון הצלה זמין, כי ציוד רפואי חיוני לא היה במקום, וכי החובשת שהוזעקה לזירה לא החזיקה, לכאורה, בהכשרה ובהסמכה הנדרשות על פי נהלי משרד הבריאות.

החברה הקבלנית האחראית על מתן שירותי רפואה והצלה ועל הכשרת חובשים פעלה במשך שנים ללא רישיון תקף, וכי הכשרות שניתנו במסגרתה אינן מוכרות כחוק. בנוסף, הועלו טענות לשימוש במסמכים שאמיתותם מוטלת בספק, ובהם דיפלומה רפואית אשר, על פי הנטען, לא אותרה במאגרים רשמיים בחו"ל.

הפנייה כוללת גם טענות להפרת תנאי מכרזים ולהצגת מצג של ציוד הצלה ורפואה הקיים לכאורה בלבד, בעוד שבפועל ציוד ייעודי, שנרכש בכספי ציבור והוגדר כחובה מבצעית, לא הוצב או לא הופעל בחופים. בהקשר זה נטען לבזבוז כספי ציבור ולכשלי פיקוח מתמשכים. על בסיס מכלול הטענות, מציינת התלונה חשדות לעבירות שונות, ובהן מרמה, זיוף, הפרת אמונים וסיכון חיי אדם.

מערכת "מעקב" מזכירה כי ביום 08.11.2025 פורסמה כתבה שעסקה בתחקיר עיתונאי מקיף על ליקויים מערכתיים במערך ההצלה והפיקוח בחופי בת־ים. על פי הנטען באותה כתבה, ליקויים אלה הובילו לטרגדיות קשות, ובהן טביעת ילד למוות – אירועים שלפי הנטען ניתן היה למנוע. התחקיר התמקד באירוע טביעה שאירע בסמוך לתחנת מצילים פעילה, בטווח ראייה, אך חרף זאת הסיוע לא הוגש במועד.

קרא את הכתבה המלאה כאן

לפי ממצאי הכתבה, ציוד הצלה חיוני לא היה זמין בשטח, מצילים לא נכחו בעמדותיהם בזמן אמת, וחובשת שהגיעה למקום לא עמדה בדרישות הכשרה בסיסיות ולא נשאה ציוד רפואי מתאים. בנוסף, הועלו טענות קשות בנוגע לאי עמידה בתנאי מכרז ובהתקשרות החוזית בין עיריית בת ים לבין החברה הפרטית שאמורה הייתה לספק שירותי רפואה והצלה. נטען כי ציוד ייעודי, ובהם טרקטורונים ואופנועי ים, שנרכשו בכספי ציבור והוגדרו כחובה מבצעית, לא הוצבו בחופים בפועל, וכי רישיונות רלוונטיים אינם בתוקף.

עוד נטען בכתבה לקיומם של כשלים ניהוליים ותרבות ארגונית בעייתית, לרבות התנהלות שאינה מקצועית בעמדות ההצלה ואירועים שאינם עולים בקנה אחד עם האחריות המוטלת על מערך שתכליתו הצלת חיי אדם. העירייה מסרה תגובה רשמית שלפיה פעלה בהתאם לנוהלים ולחוק, אולם הכתבה הצביעה על פערים בין הטענות לבין ממצאים שנאספו.

הדיווח מדגיש כי בשלב זה מדובר בטענות ובחשדות הכלולים בתלונה רשמית ובפניות לגורמי האכיפה והביקורת, וכי טרם הוגשו כתבי אישום וטרם ניתנו הכרעות שיפוטיות. העברת החומרים ללשכת פרקליט המדינה מציבה את הפרשה בשלב בדיקה מוסדי, שתוצאותיו, אם יהיו, יתבררו בהמשך בהתאם לשיקול דעת הרשויות המוסמכות ולממצאים שייאספו.

שימוש בכל הצילומים נעשה בהתאם להוראות סעיף 27א׳ לחוק זכויות יוצרים

הפוסט פרקליטות המדינה בוחנת תלונה חמורה נגד צביקה ברוט הופיע לראשונה ב-מעקב.