בזמן שהארץ רעדה, המערכות שאמורות להציל חיים נותרו משותקות; דוח נוקב של מבקר המדינה קובע: שורש המחדל נעוץ בכישלון ההגנה של צה"ל, שגרר קריסה בפינוי הפצועים. אלפי פצועים הופקרו לגורלם במשך שעות ארוכות, ללא הכוונה, ללא שליטה וללא מענה סדור. "הפתעה בסיסית" שהפכה למגה-מחדל לאומי.

בתאריך 30 ביוני 2026, הניח מבקר המדינה על שולחן הציבור דוח מטלטל, שאינו מותיר מקום לספק: אירועי השבעה באוקטובר 2023 לא היו רק כישלון מודיעיני ומבצעי בחזית הלחימה, אלא התפרקות מערכתית רחבת היקף של עורק החיים המרכזי של ישראל – מערך פינוי הפצועים. הדוח, פרי בדיקה מאומצת שנמשכה מחודש דצמבר 2023 ועד ספטמבר 2025, חושף כיצד אלפי אזרחים וחיילים, שנפצעו בטבח המחריד, מצאו את עצמם בשטח, תחת אש, ללא יד מכוונת, ללא סיוע מוסדר וללא תמונת מצב לאומית שתאפשר את הצלתם.

"שורש הכשל": הקריסה הביטחונית שהפכה למחדל רפואי

המבקר מתניהו אנגלמן קובע בפתח הדוח עובדה יסודית: "שורש הכשל בפינוי הפצועים ב-7 באוקטובר נבע מהכישלון של צה"ל בהגנה על יישובי הדרום". המצב המבצעי, שחלקו הוגדר כ"שגרה" עד לרגע הפריצה, התחלף בשבריר שנייה במציאות שצה"ל לא היה ערוך לה. מפקדי פיקוד הדרום ואוגדת עזה, האמונים על השטח, חוו, לדברי מפקד הפיקוד דאז, "הפתעה בסיסית" – פער תפיסתי שהוביל להלם מוחלט ולשיתוק קבלת ההחלטות.

במצב דברים זה, כאשר כוחות צה"ל נאבקו על עצם קיומם במוצבים וביישובים, הפינוי הרפואי הפך למשימה כמעט בלתי אפשרית. התוצאה הייתה מזעזעת: בהיעדר הנחיות סדורות, 49% מהפצועים שהגיעו לבתי החולים באזור העוטף (סורוקה, ברזילי ואסותא אשדוד) נאלצו לפנות את עצמם או להסתמך על אזרחים וגורמים מזדמנים שהיו בשטח. למעלה מ-1,340 פצועים זרמו לבתי החולים ביום הטבח, מתוכם כ-930 הגיעו לבתי החולים בדרום, רבים מהם כשהם במצב בינוני, קשה ואנוש.

שמונה שעות של ואקום פיקודי

אחד הממצאים המקוממים ביותר בדוח נוגע לנתק הפיקודי המוחלט בין הדרג המבצעי לבין גופי ההצלה. על פי הדוח, בעוד המתקפה החלה ב-06:29, הנחיה מסודרת מאוגדת עזה למד"א לפינוי פצועים לנקודות שחלוף ניתנה רק בשעה 14:23 – שמונה שעות תמימות של כאוס.

חמור מכך, מתברר כי מפקדת פיקוד הדרום הייתה מצויה בנתק מוחלט מהמציאות הרפואית. קצין האג"ם של הפיקוד העיד בפני צוות הביקורת כי בהערכות מצב שנערכו בשעה 8:30, 13:15 ובערב, "לא עלו בעיות בקשר לפינוי פצועים ולעובדה שמד"א אינו נכנס ליישובי העוטף". כיצד ייתכן כי בזמן שמאות אנשים מדממים בבתיהם, הפיקוד הבכיר כלל אינו מודע לכשל הפינוי? הדוח מותח ביקורת חריפה על העובדה כי צה"ל לא ערך ולו תחקיר ייעודי אחד על אופן פינוי הפצועים האזרחים.

חמ"ל הבריאות הלאומי: תפקוד לקוי במגה-אירוע

גם במשרד הבריאות, האמור להוות את הדרג המתווה והמנהל בעת חירום, נמצאו כשלים מבניים עמוקים. ה"שולחן המרכזי" בחמ"ל הבריאות הלאומי נפתח רק בשעה 8:39 – שעתיים לאחר פרוץ המתקפה – וזאת רק לאחר הנחיה מפורשת של מנהל האגף לשעת חירום. הרשות העליונה לאשפוז, הגוף שאמור לווסת משאבים ופצועים ברמה הלאומית, התכנסה לראשונה רק ב-14:00, כשכבר הגיעו לבתי החולים בדרום מעל 500 פצועים.

הדוח מצביע על העדר הסדרה ארוכת שנים: משרד הבריאות לא הכין נוהל עבודה מול ארגון "איחוד הצלה", מה שהוביל למאבקי סמכויות וחוסר שיתוף פעולה בין גופי ההצלה, בזמן שכל דקה קובעת. המבקר מציין בטון חריף כי משרד הבריאות לא הפיק לקחים מדוחות קודמים (2007, 2014, 2019) שהצביעו על ליקויים דומים.

נתוני המציאות: פערי ציוד וחוסר תיאום

הדוח מציג תמונת מצב כמותית של מחדל:

• אמבולנסים ממוגני ירי: למרות המלצות ועדה קודמת להצטייד ב-50 אמבולנסים ממוגנים, עמדו לרשות מד"א רק 24. בבוקר ה-7 באוקטובר, רק אמבולנס ממוגן ירי אחד היה זמין בגזרת העוטף.

• איכון מידע: במוקד מד"א התקבלו כ-24,000 שיחות במהלך היום, מהן כ-1,640 קריאות מהעוטף – מידע זה לא הועבר לצה"ל, מה שהותיר את הצבא ללא תמונת מצב אזרחית על מיקום הפצועים.

• ויסות פצועים: העומס בבתי החולים סורוקה וברזילי היה עצום, אך הליך הוויסות לבתי חולים מרוחקים יותר היה איטי וחלקי מאוד בשעות הראשונות, מה שהקשה על הענקת טיפול מיטבי.

דרישה לשינוי דרמטי בניהול משברים

מבקר המדינה אינו מסתפק בציון הכשלים, ומגיש רשימת המלצות מרחיקת לכת. הוא דורש הסדרה חקיקתית של סמכויות הרשות העליונה לאשפוז, גיבוש תורת לחימה מפורטת לחבירה לפצועים המפנים את עצמם בעת אירועי קיצון, וכן קביעת סמכויות ברורות לכפיפות מד"א בעת חירום.

הביקורת שולחת מסר חד לדרג המדיני והביטחוני: "אירועי השבעה באוקטובר חרגו באופן קיצוני מתרחישי הייחוס". כעת, נוכח ההתפתחויות הביטחוניות בשנים האחרונות (מבצע "עם כלביא" מול איראן ומבצע "שאגת הארי"), המסקנות מקבלות משנה תוקף. ללא הפקת לקחים עמוקה, ביצוע תחקירים מלאים ושקיפות מלאה מול הציבור, המערכת תישאר פגיעה באותה נקודה קריטית שבה חיי אדם תלויים בפיקוד נכון ובתזמון מדויק.

המבקר אנגלמן חותם את דוחו באזהרה: "על צה"ל ומערכת הבריאות לשפר באופן משמעותי את מוכנותם בהיבטי הפיקוד והשליטה לניהול אירועי חירום, ובפרט אירועים רבי נפגעים". עבור הניצולים, עבור משפחות הנרצחים ועבור המערכת כולה, התיקון הזה אינו רק חובת המציאות – הוא חוב מוסרי עמוק שטרם נפרע.

לפי דוח מבקר המדינה, שפורסם ב-30 ביוני 2026, ערב אירועי 7 באוקטובר כיהן רב אלוף הרצי הלוי כרמטכ"ל, ואלוף ירון פינקלמן שימש מפקד פיקוד הדרום.

במשרד הבריאות כיהן ח"כ משה ארבל כשר הבריאות, עד שהוחלף בידי ח"כ אוריאל בוסו ביום 12 באוקטובר 2023. מנכ"ל משרד הבריאות ויו"ר הרשות העליונה לאשפוז היה משה בר סימן טוב.

במגן דוד אדום (מד"א) כיהן אלי בין כמנכ"ל הארגון.

לקריאת דוח מבקר המדינה במלואו – לחצו כאן

צילום ראשי: דובר צה"ל. גם צילום הרמטכ"ל דאז, רב אלוף הרצי הלוי, דובר צה"ל. צילום ח"כ לשעבר משה ארבל נוצר באמצעות סוכן ה-AI של מערכת "מעקב". שימוש בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים.

הפוסט דוח מבקר המדינה: צה"ל נכשל בפינוי פצועי הטבח הופיע לראשונה ב-מעקב.

דים אמור

בימים שקדמו לפרוץ המלחמה הנוכחית בין ישראל לאיראן ב-13 ביוני, נשמעו הקולות הביקורתיים של חברי כנסת שונים כלפי מערכת הביטחון וממשלת ישראל, במועדים הבאים עתה לכותרות בעיצומה של המלחמה.

חבר הכנסת אחמד טיבי, שמשפיל בכל הזדמנות את מערכת הביטחון ואת ראש הממשלה ושרי הממשלה, התבטא באופן הרגיל שלו במהלך התקופה שקדמה למלחמה. לפי התיעוד, טיבי השווה חיילים לפאשיזם וכינה יהודים "מחבלים" ו"כובשים" בהתבטאויות שונות.

לקריאת הכתבות – לחץ כאן

שר הבריאות גינה את התבטאויותיו של ד"ר גטאס, ולשכתו מסרה: "שר הבריאות רואה בחומרה רבה התבטאויות מעין אלה במערכת הבריאות. השר קורא מעל לכל במה להוציא את מערכת הבריאות מהמגרש הפוליטי ולהתמקד במשימות המרכזיות של המערכת – הצלת חיים, שמירה על בריאות הציבור והבטחת עתידה ואיתנותה של המערכת לדורות הבאים".

לקריאת הכתבות – לחץ כאן

• תמונות מתוך ההפגנה שנערכה בעיר נוף הגליל (14.05.25). ההפגנה התקיימה במחאה נגד חבר מועצת העיר, ד"ר ראיד גטאס. המוחים קראו לפיטוריו של גטאס, אולם ראש העיר, מר רונן פלוט, לא נענה לדרישה. נראה כי מטעמים אישיים ובהתאם להבנות פוליטיות, נוח לפלוט להותיר במועצה אדם שלכאורה מחזיק בעמדות עוינות כלפי צה"ל, ואף טוען כי בעזה מתרחשת "השמדת עם". צילום: מעקב

מקופת חולים כללית נמסר בתגובה: "בעקבות הפוסט ולמרות שאין בין הרופא לכללית יחסי עובד מעביד ומדובר ברופא עצמאי במעמד של ספק שירותים, התקיימה שיחת בירור עם הרופא על ידי המנהל הרפואי של האיזור בו הוא עובד, הרופא הבהיר כי לא הייתה כל כוונה לפגוע ואף התנצל אם דבריו הובנו אחרת".

חבר הכנסת איימן עודה, שנודע בביקורתו החריפה כלפי צה"ל והממשלה, המשיך גם בתקופה שקדמה למלחמה להסית ולמתוח ביקורת נגד המדינה. ב-16 ביוני 2025, ימים אחדים לאחר פרוץ המלחמה, פרסם עודה ברשת X: "הקואליציה והאופוזיציה הצביעו שתיהן להמשך מלחמתו של נתניהו. רק הרשימה שלנו, חד"ש-תע"ל, הצביעה נגד. הצבעת אי אמון בממשלה הפלילית הזו של מלחמה אינסופית".

בנוסף, עודה כתב: "אתמול ביקרתי בטמרה. ראיתי את ההרס. את ההלם. את הדממה המוחלטת. חברי, קאסם אבו אל-היג'א, שאיבד את בתו ואת נכדותיו, אמר אתמול: 'האובדן כבד מאוד. אני קורא לאחיי בחברה היהודית ולכל מי שאיבד את יקיריו – מלחמות אינן הפתרון. אנחנו צריכים להפגין יחד ולצעוק: עצרו את המלחמה!' אני מצטרף לקריאתו של חברי קאסם, ואומר את הדברים הללו, בקול ברור, חד, ובזעקה גדולה: די למלחמה עם איראן! די למלחמה על עזה! כן לעסקה כוללת! די לכיבוש – וכן, כן לשלום!".

בעוד שישראל נאבקת על זכותה לקיום אל מול איומים איראניים המתמשכים באיום על חייה, חבר הכנסת איימן עודה תומך במאבק נגד המדינה, תוך הסתה ופגיעה באחדות הלאומית. במקביל, פוסטים של חברי סיעתו קוראים להפסקת המלחמות ומציעים פתרונות המבקשים לבטל את האיום הביטחוני, בעוד שבפועל איראן ממשיכה להוות סכנה ישירה לקיומה של ישראל.

הרצח בטמרה בוצע על ידי איראן, ולא על ידי ממשלת ישראל. לפיכך, פוסט של חבר כנסת המביע הסתה הוא חסר אחריות, מתחת לרף הנדרש ומזיק (אנו משתתפים בצערן של המשפחות).

• תרגום:

"הקואליציה והאופוזיציה הצביעו שתיהן בעד המשך המלחמה של נתניהו.

רק הרשימה שלנו, חד"ש-תע"ל, הצביעה נגד. זו הייתה הצבעת אי-אמון בממשלה הפלילית הזו של מלחמה אינסופית.

צפו בנאום המלא שלי מהכנסת היום כאן"

באמתחתה של ישראל עומדת זכות מוצדקת להגן על עצמה במלחמה נגד איראן, ומדינות רבות בעולם תומכות בעמדה זו. איראן מאיימת להשמיד את המדינה היהודית, וליהודים יש מדינה אחת בלבד. לעומת זאת, לערבי איימן עודה עומדות לרשותו מדינות כמו איראן, לבנון, סוריה, ירדן, מצרים — אך ליהודים אין מדינות נוספות. על כן, כאשר נשקפת איום להשמדת מדינת ישראל, היא פועלת להגנה על עצמה.

הרצח בטמרה בוצע על ידי גורמים הממומנים ומונחים על ידי איראן, ולא על ידי ממשלת ישראל. לפיכך, פוסט של חבר כנסת המביע הסתה הוא חסר אחריות, מתחת לרף הנדרש ומזיק.

הפוסט פוליטיקאים שהתבטאו באמירות קשות נגד צה"ל בערב המלחמה הופיע לראשונה ב-מעקב.

בעקבות תחקיר שפורסם במערכת "מעקב" נחשף כי ד"ר ראיד גטאס, רופא עצמאי בכללית וחבר מועצת נוף הגליל, הואשם בהתבטאות חמורה נגד מדינת ישראל בעת שהוא ממשיך לשרת את הציבור וליהנות ממשאבי המדינה. התגובה החריפה של שר הבריאות אוריאל בוסו לא איחרה להגיע.

"שר הבריאות רואה בחומרה רבה התבטאויות מעין אלה במערכת הבריאות," נמסר רשמית מלשכת השר. "השר קורא מעל לכל במה להוציא את מערכת הבריאות מהמגרש הפוליטי ולהתמקד במשימות המרכזיות של המערכת – הצלת חיים, שמירה על בריאות הציבור והבטחת עתידה ואיתנותה של המערכת לדורות הבאים".

הסערה התעוררה לאחר שגטאס פרסם פוסט ביום הניצחון על גרמניה הנאצית, בו כתב: "בהזדמנות זו, נותר רק לקוות שהאנושות תלמד את הלקח… ובפרט ממלחמת רצח העם בעזה." התזמון המקומם – ביום המציין את נפילתם של שישה מיליון יהודים – הגביר את חומרת ההתבטאות והוביל לגל של ביקורת ציבורית.

לקריאת התחקיר – לחצו כאן

המקרה מעלה שאלות קשות בנוגע למערכת הבריאות ותפקידה בחברה הישראלית. לא מדובר רק בפוסט בודד, אלא בדפוס התנהגות מדאיג. לגטאס קשרים משפחתיים ונרטיביים שמעוררים תהיות: אחיו, באסל גטאס, הורשע ב-2017 בהברחת טלפונים למחבלים ביטחוניים והביע לאחרונה עמדות קשות נגד ישראל. בנוסף, אשתו של ד"ר גטאס עובדת בבנק מרכזי ברמאללה, הקשור למוסדות הרשות הפלסטינית.

תגובתו של שר הבריאות מדגישה עמדה נחרצת – מערכת הבריאות חייבת להישאר מחוץ למגרש הפוליטי. המשמעות היא ברורה: אנשי מקצוע במערכת הבריאות נדרשים להפריד בין דעותיהם האישיות לבין תפקידם המקצועי, במיוחד כאשר מדובר בהתבטאויות שעלולות לפגוע במרקם החברתי העדין ובאמון הציבור במערכת.

קופת חולים כללית הודיעה כי תבחן את הנושא בהתאם לנהליה. "לכללית נהלים ברורים בנוגע להתבטאויות מסוג זה. הנושא ייבדק," נמסר מהקופה. ברקע, מאות תושבים כבר דורשים את הדחתו של גטאס ממועצת העיר.

ד"ר גטאס מצדו טען כי הפוסט לא יועד כנגד צה"ל והודיע כי לא יחזור בו מדבריו – עמדה שרק מחריפה את המשבר. במקביל, השתיקה מצד ראש העיר רונן פלוט ושאר חברי המועצה מעוררת תהיות וממשיכה להגביר את התסיסה הציבורית.

ההתפתחויות האחרונות מצביעות על החרפה נוספת במשבר. מקסים פלסטון, פעיל חברתי, קרא להפגנה המונית מול עיריית נוף הגליל. "לא שותקים מול ההסתה", נכתב בקריאה להפגנה. "די להסתה מצד נבחרי ציבור! תומכים בצה"ל ובכוחות הביטחון ודורשים את פיטוריו של ראיד גטאס!". הקריאה מדגישה את חומרת ההתבטאויות שכונו "חמורות, מסוכנות וחציית קו אדום".

פלסטון הוסיף טענות על אכיפה בררנית: "כשאני העזתי להביע עמדה אחרת נעצרתי, נחקרתי, וניסו לתפור לי תיק. ומנגד, חברי מועצה כמו גטאס או שוכרי עואודה שממשיך לכהן למרות עבירות בנייה והסתה ממשיכים בתפקיד כאילו כלום. אין תגובה. אין חקירה. אין מעצור".

הנושא מעמיד במרכזו דילמה יסודית בחברה דמוקרטית: האם נבחר ציבור – ובפרט איש מקצוע במערכת הבריאות – רשאי ליהנות ממשאביה של המדינה, ובה בעת להאשים אותה בפשעי מלחמה? והאם קיים גבול ברור בין חופש הביטוי לבין הסתה?

גורמים במשרד הבריאות מדגישים כי עמדתו של השר בוסו ברורה וחד-משמעית. השר, שמוביל קו נחרץ בנושא, דורש לשמור על מערכת הבריאות כמרחב א-פוליטי שמטרתו העיקרית היא הצלת חיים ושמירה על בריאות הציבור. "התבטאויות מסוג זה פוגעות באמון הציבור במערכת הבריאות ועלולות לפגוע בתפקודה", אמרו גורמים המקורבים לשר.

ההפגנה המתוכננת והחקירה הפנימית בכללית מצביעות על כך שהפרשה רחוקה מסיום. מעקב אחר התפתחויות העניינים חושף מתח גובר בין קבוצות שונות בחברה הישראלית. חלק מהציבור רואה בהתבטאויות של גטאס פגיעה בלתי נסבלת בערכי המדינה ובחיילי צה"ל, בעוד אחרים מדגישים את חשיבות חופש הביטוי.

שר הבריאות ממשיך לעמוד על עמדתו הנחרצת: מערכת הבריאות חייבת להתמקד בהצלת חיים ובשמירה על בריאות הציבור, ולא לשמש כזירה לוויכוחים פוליטיים. מסר זה, שזוכה לתמיכה נרחבת, מדגיש את החשיבות של שמירה על מערכת בריאות מקצועית שעומדת מעל למחלוקות פוליטיות ומשרתת את כלל אזרחי ישראל ללא הבדל.

צילומים מרשת X של שר הבריאות ומדף הפייסבוק של ד"ר ראיד גטאס – בהתאם לסעיף 27א לחוק זכות יוצרים

הפוסט בוסו מגנה התבטאויות גטאס: חומרה רבה הופיע לראשונה ב-מעקב.