מערכת היחסים בין ישראל לאוקראינה ניצבת בפני נקודת רתיחה דיפלומטית, המעוררת שאלות כבדות משקל בנוגע להתנהלותה של קייב בזירה הבינלאומית. במוקד האירועים: סדרת האשמות מצד משרד החוץ האוקראיני, הטוען כי כלי שיט הנושאים תבואה שנגנבה לכאורה על ידי רוסיה מהשטחים הכבושים עושים את דרכם לנמל חיפה. ואולם, תחקיר "מעקב" חושף כי מאחורי הדרמה הדיפלומטית והכותרות המשתלחות, מסתתר דפוס מדאיג של ניהול יחסים באמצעות רשתות חברתיות, תוך היעדר מוחלט של ראיות משפטיות.

כרונולוגיה של האשמות ללא ראיות

התקרית החלה ב-27 באפריל 2026, כאשר משרד החוץ האוקראיני זימן את שגריר ישראל לשיחת נזיפה והגשת איגרת מחאה. שר החוץ האוקראיני, אנדריי סיביגה, בחר להפוך את זירת הרשת החברתית X לבמה המרכזית למתקפה. בפוסט שפרסם כתב סיביגה: "ליחסים הידידותיים בין אוקראינה לישראל פוטנציאל להניב תועלת הדדית לשתי המדינות, ואין לאפשר לסחר הבלתי חוקי שמנהלת רוסיה בתבואה אוקראינית גנובה לפגוע בהם.

קשה להבין את היעדרה של תגובה הולמת מצד ישראל לפנייתה החוקית של אוקראינה בנוגע לכלי שיט קודם, אשר הביא סחורה גנובה לנמל חיפה. כעת, משהגיע לנמל חיפה כלי שיט נוסף מסוג זה, אנו שבים ומזהירים את ישראל מפני קבלת תבואה גנובה ומפני פגיעה ביחסים בין המדינות".

ברקע הדברים עומדת הגעתו של כלי השיט "PANORMITIS". המידע על הגעתו הופץ על ידי פרויקט התחקירים SeaKrime של מרכז "מירוטבורץ'", עוד בטרם הגיעה האונייה לחופי ישראל.

התגובה הישראלית: הדיפת הלחץ הדיפלומטי

בתגובה למתקפה התקשורתית, הציג שר החוץ הישראלי, גדעון סער, עמדה נחרצת, ממלכתית ומשפטית. דוברות משרד החוץ העבירה למערכת "מעקב" את התייחסותו הרשמית של השר:

"אדוני השר, יחסים דיפלומטיים, ובפרט בין מדינות ידידות, אינם מתנהלים באמצעות טוויטר או באמצעי התקשורת. טענות אינן מהוות ראיות. ראיות התומכות בטענות טרם הוצגו. אף לא הוגשה בקשה לסיוע משפטי טרם הפנייה לתקשורת ולרשתות החברתיות. העניין ייבחן. ישראל היא מדינת חוק, הפועלת באמצעות רשויות אכיפה עצמאיות. כל הרשויות בישראל יפעלו בהתאם להוראות הדין".

במסיבת עיתונאים שכינס, פירט סער את עמדת ישראל ביתר הרחבה: "אנחנו דוחים את דיפלומטית הטוויטר הזאת. ועכשיו לעובדות: מנכ״ל משרד החוץ שוחח מוקדם יותר עם רשות המיסים והמכס הישראלי החל בבדיקה. כשאתה בוחן משהו אתה בודק את העובדות. האונייה לא נכנסה לנמל ולא הגישה את מסמכי ההצהרה שלה. לא ניתן לבדוק את אמיתות טענות הנוגעות לזיוף שטר המטען".

השר הוסיף תהייה נוקבת על התנהלות קייב: "עד לרגע זה ממשלת אוקראינה לא הגישה בקשה לסיוע משפטי. הם הגישו ציוצים. בקשה זו נדרשת כאשר הטענה הן לפעולות פליליות שבוצעו בחו"ל. הממשלה האוקראינית גם לא סיפקה הוכחות לטענותיה. ישראל היא מדינת חוק. הרשויות בישראל מחויבות לפעול על פי החוק ושיח משפטי צריך להיות מגובה בהוכחות. כפי שאמרתי אנחנו דוחים את דיפלומטית הטוויטר הזאת ולא נושפע ממנה. אנחנו אומרים שוב לחברינו האוקראינים: אם יש לכם הוכחות כל שהן לגניבה, הגישו אותן דרך הצינורות המקובלים".

סער חתם את דבריו בתזכורת לסיוע הרב שישראל העניקה לאוקראינה: "זה קצת מפתיע שזה מגיע ממדינה שתמכנו בה בפורומים בינלאומיים, תמכנו בה בדרכים רבות, הענקנו לה סיוע הומניטרי בכל-כך הרבה דרכים, כולל גנרטורים בחורף האחרון, אבל אלה החיים, אנחנו ניצמד לעקרונות שלנו".

שר החוץ גדעון סער פרסם ברשת X פוסט הדומה בתוכנו לדברים שנמסרו למערכת "מעקב" מטעם דוברות משרד החוץ.

חשיפת מנגנון השקר: מה עומד מאחורי הטענות?

ניתוח העובדות מלמד על קושי מהותי בטענות האוקראיניות. כבר ב-16 באפריל 2026, פנתה מערכת "מעקב" למשרד החוץ הישראלי בנושא. משרד החוץ מסר אז: "העברנו תשובות בנושא לידידינו האוקראינים בערוצים הדיפלומטים והמקצועיים". ניתן להסיק מכך כי ישראל דרשה מראש ראיות מוצקות לכניסת האונייה, ראיות שמעולם לא הוצגו.

יתרה מכך, מתעצם החשד כי אוקראינה עושה שימוש בטכנולוגיות בינה מלאכותית (AI) לצורך יצירת תצלומים מזויפים של כלי שיט בנמלי ישראל, דבר המעורר סימני שאלה כבדי משקל באשר לטוהר כוונותיהם של הגורמים המפיצים מידע זה. מנגד, מדגישה ישראל כי בהיעדר תשתית ראייתית משפטית, הטענות אינן חורגות מגדר רעש תקשורתי; כך נמסר, ככל הנראה, ממקור במשרד ראש הממשלה למערכת "מעקב".

התנהלות התקשורת והשלכות המצב

בתוך כך, עיתון "הארץ" פרסם תחקיר מאת אבי שרף תחת הכותרת: "מנגנון ההסתרה נחשף: כך מוברחת לישראל חיטה שרוסיה גנבה מאוקראינה". אולם, בדיקת מערכת "מעקב" העלתה כי התחקיר נשען כמעט אך ורק על מידע שפורסם על ידי אוקראינה ועל ציוציו של השר אנדריי סיביגה, מבלי שהוצגו ראיות עצמאיות או בוצע אימות נתונים. ניסיונות מצד מערכת "מעקב" לקבלת תגובתו של העיתונאי אבי שרף באשר למקורותיו לא נענו.

אין כל מניעה להסתמך על מקורות באוקראינה או על עמדות משרד החוץ הישראלי, ברם, ההתעלמות מראיות וממידע עובדתי הנמסרים על ידי גורמים ממשלתיים בישראל מעוררת קושי מהותי. אם משרדי הממשלה עצמם מצהירים כי אין בידיהם מידע באשר לסחורה, כיצד ניתן להתעלם מנתון מרכזי זה?

התנהלות זו מעוררת דאגה עמוקה. לא זו בלבד שמופצים פרסומים ללא בסיס עובדתי, אלא שניכרת עלייה מדאיגה בשיח עוין ואף אנטישמי נגד ישראל בתוך אוקראינה סביב הפרשה.

השאלות שנותרו פתוחות

נוכח חומרת המצב, מערכת "מעקב" פנתה למשרד החוץ בבקשה להבהרות נוספות:

1. האם דברי שר החוץ משקפים החמרה ביחסי המדינות או שמדובר באירוע נקודתי?

2. האם נשקלות השלכות מדיניות כתוצאה מפרסומי הכזב?

3. כיצד ישראל מתמודדת בזירה הבינלאומית עם תופעת המידע הכוזב המופץ על ידי גורמים רשמיים באוקראינה?

4. האם קיים מעקב אחר גילויי העוינות והאנטישמיות ברשתות החברתיות כלפי ישראל, והאם הנושא הועלה בשיחות מול גורמים אוקראינים?

5. מהן ההשלכות העתידיות במידה ויוגשו ראיות אמיתיות, ומה המנגנון המשפטי שיפעיל את הטיפול בהן?

עד למועד פרסום שורות אלו, לא התקבלה תגובה רשמית נוספת מטעם משרד החוץ הישראלי או גורמים מדיניים אחרים ביחס לשאלות שהועלו בפרשה, לרבות באשר להשלכותיה האפשריות על יחסי המדינות. לפי עקרונות הדין והנהלים המקובלים בתחום שיתופי הפעולה הבינלאומיים, בחינה של טענות בעלות אופי פלילי או מסחרי מחייבת הצגת תשתית ראייתית והעברת פנייה מסודרת באמצעות מנגנוני סיוע משפטי בין מדינתיים.

ככל הידוע בשלב זה, לא הועברה פנייה פורמלית המלווה בראיות כנדרש. בנסיבות אלו, הבדיקה, אם מתנהלת, נותרת בשלב מקדמי בלבד, וכל התפתחות עתידית תלויה בהיקף ובאיכות המידע שיועבר לרשויות המוסמכות. בהתאם לכך, הכרעות אינן מתקבלות על בסיס פרסומים פומביים בלבד, אלא במסגרת הליכים מוסדרים ועל יסוד נתונים הניתנים לאימות.

במישור הדיפלומטי, לא פורסמה עד כה הודעה רשמית בדבר שינוי מדיניות או נקיטת צעדים קונקרטיים מעבר להמשך הבירור. בהיעדר מידע מבוסס נוסף, מוקדם לקבוע מסקנות אופרטיביות או להעריך את השלכות הפרשה בטווח הארוך.

צילומיו של גדעון סער נלקחו מתוך אתר הכנסת; צילום שר החוץ האוקראיני נלקח מרשת X, שימוש בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים.

הפוסט קייב מפיצה שקרים בטוויטר ומסיתה נגד ישראל ללא כל הוכחות הופיע לראשונה ב-מעקב.

דים אמור

באקט משמעותי המהדהד בזירה הבין לאומית, חתם נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, על תיקון נרחב לקוד הפלילי במדינתו, הקובע לראשונה אחריות פלילית מוגדרת בגין גילויי אנטישמיות. הצעד, שזכה להערכה רבה מצד גורמים רשמיים בישראל, מסמן נקודת מפנה במאבקה של אוקראינה בפשעי שנאה ובביסוס ערכי הסובלנות בחברה האוקראינית.

שר החוץ הישראלי, גדעון סער, בירך על המהלך והדגיש את חשיבותו: "אני מביע את הערכתי לנשיא וולודימיר זלנסקי ולאוקראינה על התיקונים לחוק העונשין, המטילים אחריות פלילית על גילויי אנטישמיות. תיקונים אלו מהווים צעד חשוב ומתבקש במאבק בפשעי שנאה, ובפרט באנטישמיות, ומעידים על מחויבותה של אוקראינה להגנה על זכויות אדם ועל ערכי הסובלנות".

עיכוב חסר תקדים

על אף חשיבותו הציבורית והערכית, הדרך לחקיקה הייתה רצופה בסימני שאלה. התיקון לקוד הפלילי עבר בפרלמנט האוקראיני (הראדה העליונה) ב-15 בפברואר 2022, שבוע בלבד בטרם פלשה רוסיה למדינה. אולם, חתימתו של הנשיא זלנסקי התעכבה למשך תקופה חריגה של ארבע שנים ושני חודשים. מדובר בפרק זמן המהווה שיא יוצא דופן בהליכי חקיקה מסוג זה, כאשר החוק נותר במשרדי הנשיאות מבלי לקבל תוקף רשמי עד לימים האחרונים.

התהליך החקיקתי החל עוד בפברואר 2021, עם הגשת שתי הצעות חוק שעסקו במניעה והתמודדות עם אנטישמיות. בעוד שהחוק למניעה ולהתמודדות עם אנטישמיות אושר ונחתם כבר באוקטובר 2021, התיקון הפלילי המשקף את האכיפה בפועל המתין עד עתה.

המסגרת העונשית: מסיכול ועד מאסר

התיקונים מעגנים את המאבק באנטישמיות במסגרת סעיף 161 לקוד הפלילי האוקראיני, העוסק בפגיעה בשוויון זכויות על רקע גזע, דת או לאום. החוק מציב רף ענישה מדורג בהתאם לחומרת העבירה:

• עבירות בסיסיות: קנס הנע בין 3,400 ל-8,500 גריבנה, או הגבלת חירות לתקופה של שלוש עד חמש שנים.

• עבירות בנסיבות מחמירות (אלימות, איומים, או ביצוע בידי בעל תפקיד): קנס מוגדל (עד 17,000 גריבנה) או מאסר בפועל של שנתיים עד חמש שנים, בצירוף שלילת הזכות לכהן בתפקידים מסוימים.

• עבירות במסגרת קבוצה מאורגנת: מאסר של חמש עד שמונה שנים.

הגדרת השנאה

החוק מספק הגדרה מפורטת של ביטויי אנטישמיות האסורים על פי דין. רשימה זו כוללת:

1. שלילת זכותם של יהודים להגדרה עצמית.

2. הפצת סטריאוטיפים כוזבים והטלת אחריות קולקטיבית על הקהילה.

3. הכחשת השואה או הצדקתה.

4. קריאות לאלימות נגד יהודים.

5. ונדליזם, חילול בתי קברות, פגיעה באתרים דתיים ומוסדות ציבור.

6. ייצור והפצה של סמלים ותכנים המסיתים לשנאה.

זווית מדינית: "בית לאומי לכל יהודי"

בעוד שהחקיקה האוקראינית מתקבלת בברכה ככלי משפטי בתוך גבולות המדינה, בשיח הציבורי בישראל מדגישים את העובדה כי עתידו וביטחונו של העם היהודי אינם נשענים על חוקים זרים, אלא על קיומה של מדינת ישראל.

כמדינה ריבונית, עשירה וחזקה, ישראל מציבה את הגנת העם היהודי כיעד עליון. הנדבך המרכזי בתפיסה זו הוא "חוק השבות, תש"י-1950", חוק יסוד המעניק לכל יהודי את הזכות לעלות לישראל ולהשתקע בה כחלק מהיותה הבית הלאומי של העם היהודי.

החוק מקנה לכל יהודי, ילדיו, נכדיו ובני זוגם, זכאות לאזרחות ישראלית מיידית. קיום המדינה, יחד עם זרוע הביטחון של צה"ל, מהווים ערובה איתנה לכך שהיהודים אינם תלויים בחסדיהם של גורמים חיצוניים, אלא נהנים ממדינת מגן חזקה, המשלבת כלכלה מתפתחת וכוח צבאי משמעותי, המבטיחים את חוסנו של העם היהודי בכל עת.

נ.ב

בעולם שבו מיליוני בני אדם נעקרים מבתיהם ונאלצים לחפש מקלט מעבר לגבולות ארצם, ניצבת מדינת ישראל כעובדה היסטורית מובהקת, ולעיתים אף צורמת בעיני שונאיה: אין ולא יהיו עוד פליטים יהודים במובנם הקלאסי.

בעוד שבמדינות רבות, ובהן אוקראינה, אדם ממוצא לאומי מסוים שנולד מחוץ לגבולות המדינה אינו זכאי לאזרחות אוטומטית מכוח השתייכותו בלבד, מציגה ישראל מודל ייחודי וחריג במפת המדינות. במסגרת עקרונותיה המכוננים, חוק השבות מעגן תפיסה ברורה: יהודי הוא יהודי, ללא תלות במקום לידתו, בתנאי חייו או בנסיבות שהובילו אותו אל שערי המדינה.

מדינת ישראל פותחת את שעריה בפני כל יהודי ובני משפחתו, בהתאם להוראות חוק השבות, ומעניקה להם מעמד אזרחי מיידי לצד מערך קליטה מקיף הכולל סיוע כלכלי, ליווי חברתי ותמיכה בשנות ההתבססות הראשונות. לצד זאת, קיימת הכרה ייחודית ומצומצמת בבני אדם שאינם יהודים, אשר סיכנו את חייהם למען הצלת יהודים בתקופת מלחמת העולם השנייה, אלו המוכרים כחסידי אומות העולם – אשר במקרים מסוימים זוכים למעמד מיוחד ואף לאפשרות להסדרת מעמדם בישראל.

במציאות עולמית שבה פליטים רבים נאלצים להתמודד עם מערכות בירוקרטיות מורכבות ולעיתים אף תלויים בחסדי מדינות מארחות, מציבה ישראל כתובת ברורה וחד משמעית עבור יהודים באשר הם. עבור רבים, מדובר לא רק במסגרת מדינית, אלא בעוגן זהותי וביטחוני בעל משמעות עמוקה.

בעיני גורמים עוינים, ככל הנראה, מציאות זו מגלמת שינוי היסטורי דרמטי: העם היהודי, אשר לאורך דורות נאלץ לנדוד ולחפש מקלט, ביסס לעצמו ריבונות לאומית יציבה, מסגרת שבה השייכות הלאומית אינה מקור לרדיפה, אלא מפתח לביטחון, לחירות ולהמשכיות.

צילום: וולדימיר זלנסקי (AP); גדעון סער (אתר הכנסת); תל אביב – "מעקב".

הפוסט אוקראינה אישרה חוק פלילי נגד אנטישמיות; ישראל בירכה על הצעד הופיע לראשונה ב-מעקב.

נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, האשים כי הצעות הסיוע שמציגה אוקראינה למדינות המזרח התיכון נועדו, לשיטתו, לצורכי יחסי ציבור בלבד. הדברים מופנים כלפי נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, על רקע דיונים מתמשכים בדבר מעורבותה של קייב בזירות ביטחוניות מחוץ לגבולותיה.

טראמפ תיאר את הסיוע שמספקת אוקראינה לבעלות בריתה של ארצות הברית באזור המזרח התיכון כמהלך בעל אופי פוליטי-תדמיתי, ולא כמהלך בעל משמעות מבצעית של ממש. לפי דיווחה של העיתונאית סטפני רוהל, אשר קיימה עמו ראיון טלפוני בן כ-15 דקות, כפי שפורסם באתר חדשות אוקראיני, נשאל טראמפ על תרומתה של אוקראינה למאמצי הסיוע לבעלות בריתה של ארצות הברית במזרח התיכון, ובפרט בהתמודדות עם כלי טיס בלתי מאוישים מתוצרת איראן.

לעיון בכתבה המלאה – לחצו כאן

לדבריה, טראמפ השיב כי אוקראינה "לא עשתה דבר", והוסיף כי כלל הצהרותיו של זלנסקי בנושא נועדו, לשיטתו, למטרות פוליטיות ולצרכי יחסי ציבור בלבד. בכך, חידד טראמפ את קו הביקורת שבו הוא נוקט כלפי הנהגת אוקראינה בתקופה האחרונה.

בהמשך דבריו, שב טראמפ ומתח ביקורת אישית על זלנסקי, וציין כי הוא "קשה יותר להתנהלות" מאשר נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין. עוד הוסיף כי המנהיג הרוסי, לדבריו, "אינו חושש מאירופה" – אמירה המצביעה על תפיסת מאזן הכוחות כפי שהיא משתקפת בעמדותיו של טראמפ.

בנוסף, הביע טראמפ אי שביעות רצון מתפקודן של מדינות הברית הצפון אטלנטית, וטען כי אינן מסייעות לארצות הברית בפעולותיה מול איראן. עם זאת, הדגיש כי וושינגטון אינה נזקקת בפועל לסיוען, חרף הציפייה לשיתוף פעולה מצד בעלות הברית.

רקע הדברים מתחדד על רקע הצהרה קודמת של טראמפ מיום 13 במרץ, שבה הדגיש כי ארצות הברית אינה זקוקה לסיוע אוקראיני ביירוט רחפנים איראניים במזרח התיכון. מנגד, זלנסקי מסר בתגובה כי "רטוריקה היא רטוריקה", והוסיף כי "העיקר הוא שאנו יודעים מה אנו עושים" – אמירה המרמזת על פער בין הצהרות פומביות לבין פעילות מבצעית בפועל.

בתוך כך, בשבוע שעבר דיווח מזכיר צבא ארצות הברית, דן דריסקול, כי הצבא האמריקאי פרס באזור המזרח התיכון כ-10,000 רחפני יירוט מסוג "מרופס" – מערכות אשר הוכיחו בעבר יעילות מבצעית בזירת הלחימה באוקראינה, ומשמשות כיום כחלק ממערך ההגנה האווירית בזירות נוספות.

במקביל, נוסח חד ובהיר שהוצג במסגרת הדיון הציבורי מחדד את הביקורת כלפי נשיא אוקראינה: זלנסקי טען כי ארצות הברית וישראל ביקשו את תמיכתו הצבאית – טענה אשר, לפי הנטען, מוכרת הן בישראל והן בארצות הברית, אך מהווה שקר בוטה. לאחר שהוצג מצג המטעה את הציבור, נטען כי נשיא אוקראינה מבקש כעת לזכות ליחס רציני ומכובד בזירה הבינלאומית.

בהקשר זה, עולה שאלה רחבה יותר בדבר התנהלותה הדיפלומטית של אוקראינה בעת הנוכחית: עד כמה הצהרות פומביות משקפות מדיניות בפועל, ומהן השלכותיהן על יחסי החוץ של המדינה. בתוך כך, נמשכת הלחימה באוקראינה, והמערכת הבינלאומית מוסיפה לעקוב אחר ההתפתחויות בזירה המדינית והביטחונית כאחד.

זלנסקי בשקר דיפלומטי: פרשת הכטב"מים

בתאריך 20 במרץ 2026 תיעדה מערכת "מעקב" מקרה אשר הוצג על ידה כהטעיה חמורה, במסגרתו נטען כי שגריר אוקראינה מסר מידע שאינו תואם את המציאות, שלפיו ראש ממשלת ישראל פנה, או ביקש לפנות, לקבלת סיוע צבאי מאוקראינה. על פי האמור, מדובר בטענה אשר הוגדרה בכתבה כהטעיית הציבור.

לעיון בכתבה המלאה – לחצו כאן

עוד עולה מן הכתבה כי ישראל מוצגת כמדינה בעלת יכולות צבאיות מתקדמות, וכי בנסיבות שונות הייתה עשויה להוביל להכרעה מהירה בזירה צבאית, בעוד שביחס לאוקראינה נטען לקיומם של כשלים מערכתיים חמורים בדרגי הממשל והצבא.

למעשה, הכתבה שפורסמה באתר "מעקב" מציגה טענות שלפיהן פרסום של אתר Ynet, אשר עסק בפנייה ישראלית לאוקראינה לקבלת סיוע בתחום הכטב"מים, אינו משקף את המציאות העובדתית. על פי הדיווח, יוחסה לראש הממשלה בנימין נתניהו פנייה לנשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי בבקשה לסיוע צבאי, אולם בכתבה נטען כי גורמים רשמיים בישראל הכחישו טענה זו באופן חד משמעי.

בכתבה מובא גם ציטוט המיוחס לנציג דיפלומטי בשגרירות אוקראינה בישראל, שלפיו סוגיית הכטב"מים "הומצאה לחלוטין". על בסיס אמירה זו, ממסגרת הכתבה את האירוע ככשל תקשורתי מהותי, תוך הדגשת הפער בין הפרסום המקורי לבין המידע שהוצג כהכחשה רשמית.

בסיכומו של דבר, מציגה מערכת "מעקב" את הפרשה כחלק מתופעה רחבה יותר של הפצת מידע בלתי מבוסס בזירה התקשורתית, ומדגישה כי לפרסומים מסוג זה עשויות להיות השלכות משמעותיות על השיח הציבורי ועל יחסי החוץ. עוד צוין כי המערכת תמשיך לעקוב אחר פרסומים בעלי פוטנציאל להשפיע על תפיסת המציאות העובדתית.

צילום: AP – שימוש לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

הפוסט טראמפ: זלנסקי משקר ופועל למטרות יחסי ציבור בלבד הופיע לראשונה ב-מעקב.

בעוד מדינת ישראל ניצבת איתנה אל מול מערכות ביטחוניות מורכבות, מתברר כי בחסות הערפל המבצעי מתנהלת נגדה מערכת הסברה דורסנית ומניפולטיבית. תחקיר "מעקב" חושף כי אוקראינה מפעילה, לכאורה, מנגנון משומן להפצת דיסאינפורמציה, תוך הצגת משאלות לב כעובדות מוגמרות והפצת "חדשות כזב" (Fake News) בחלל הציבורי. נראה כי המניע המרכזי העומד בבסיס המהלך הוא ניסיון נואש להסטת הקשב העולמי לעבר סדר היום האוקראיני, על חשבון האמת הצרופה.

גורמים המעורבים בבדיקת הנתונים מצביעים על פערים תהומיים ואי-דיוקים משמעותיים במסרים הרשמיים היוצאים מקייב. במוקד הפרשה עומד שגריר אוקראינה בישראל, מר יבגני קורנייצ'וק, אשר לפי הטענות פועל כשופר תעמולתי המפיץ מידע מטעם מדינתו, תוך עיוות המציאות המדינית.

ברית האינטרסים בין קייב למערכת YNET

חומרת הממצאים מעמיקה נוכח החשד לשיתוף פעולה תמוה מצד כלי תקשורת ישראלי מוביל. מערכת YNET משתפת פעולה עם שגרירות אוקראינה ומפרסמת פייק ניוז – כלומר דרך YNET ככה המידע השקרי מגיע לציבור הרחב. המנגנון פועל כמעגל סגור: הדיווחים המופרכים המתפרסמים ב-YNET מתורגמים מיידית לשפה האוקראינית, מופצים בכלי התקשורת של קייב, ומתקבעים בתודעת ההמונים כאמת אבסולוטית.

שיאו של המחדל נרשם בתאריך 14.03.2026, עת פורסמה ב-YNET כתבה שקרית לחלוטין. על פי הדיווח, ראש הממשלה בנימין נתניהו פנה ביוזמתו לאוקראינה בבקשה לקיים שיחה דחופה עם הנשיא וולודימיר זלנסקי, במטרה לבחון שיתוף פעולה צבאי בתחום ההתמודדות עם כטב"מים מתוצרת איראן.

השגריר קורנייצ'וק לא השתהה ואישש את מצג השווא:

"הבקשה הועברה לקייב, אך טרם נקבע מועד לשיחה בשל אילוצי לוחות הזמנים של שני המנהיגים. קיימת ציפייה כי השיחה תתקיים בקרוב".

את הכתבה המטעה ערך העיתונאי איתמר אייכנר. תהיות קשות בדבר האתיקה והמקצועיות העיתונאית עולות מעצם ההחלטה לבסס דיווח רגיש כל כך על דבריו של קורנייצ'וק – דמות אשר שמה נקשר בעבר בפרשות שחיתות ואף במעצרים.

יתרה מכך, מקורות בתוך השגרירות מצביעים על כך שהשגריר סובל מהתמכרות קשה לאלכוהול. חמור מכך, מערכת YNET נמנעה לחלוטין מפרסום תגובה של גורם ממשלתי ישראלי מוסמך, ובחרה להדהד את דבריו של מי שמצטייר כפרובוקטור בשירות מדינה זרה.

הדהוד השקר בנכר ופרץ האנטישמיות

הדיסאינפורמציה מצאה קרקע פורייה באתר האוקראיני (Суспільне Новини) "suspilne news", אשר הציג לציבור המקומי נרטיב שקרי לפיו ישראל מתחננת לסיוע:

"ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, העביר לאוקראינה בקשה לקיים שיחה עם הנשיא וולודימיר זלנסקי… כך דיווח אתר Ynet".

הפרסום המגמתי הצית גל עכור של התבטאויות אנטי-ישראליות ואנטישמיות. Zoryan Kis, עובד מדינה בשגרירות אוקראינה בישראל המוכר כפרובוקטור, שיתף את הדיווח בעמוד הפייסבוק שלו, ובכך סיפק פלטפורמה לשנאה יוקדת מצד עוקביו. להלן מקבץ מהתגובות הממחישות את עומק האיבה:

• בוהדן פלמרצ'וק: "אל נשכח כי באמצעות הארגון היהודי בארה"ב (AIPAC) הופסק לחלוטין הסיוע האמריקני לנו. כמה הם חייבים לנו כעת וכמה חיי אדם אבדו בשל כך". (ניסיון שקוף להטיל על היהודים את האחריות למחדלי השחיתות וחוסר המוכנות של צבא אוקראינה).

• רוסטיסלב פאניצ'ב: "ומה היה כאשר אוקראינה ביקשה את 'כיפת ברזל'?".

• סוויטלנה שופריץ'-צקוט: "מעולם לא תמכתם בנו… אני הייתי מסרבת — שיפנו לטראמפ".

בעמוד הפייסבוק של "suspilne news" אנטישמים אוקראינים לא נותרו אדישים, והשמיעו מתקפות מילוליות נגד מדינת ישראל.

• כך, למשל, כתבה נליה פיקאלו:
"ואיזה סיוע – אילו טילים ישראל תספק לאוקראינה?" – ניסוח המשתמע, לכאורה, כדרישה מחייבת כלפי ישראל.

• אנטישמית נוספת, סוויטלנה שופריץ'-צקוט, ציינה:
"הרי מעולם לא תמכתם בנו; גם בתוכנית השלום שלנו לא תמכתם, וכעת אתם פונים אלינו בבקשה. אני הייתי מסרבת — שיפנו לטראמפ; בארצות הברית יש את הרחפנים הטובים בעולם".

• בהמשך הצטרפה נטליה ברנובסקאיה והביעה עמדה תקיפה:
"ארבע שנים התחמקו, ועכשיו פתאום צריכים רחפנים והגנה – לאום כזה".

• גם אולכסנדרה מלנובסקה פרסמה אמירה חריפה:
"שיחזירו את הכסף שהיהודים הוציאו מאוקראינה לישראל!!!!" – טענה המעוררת תהיות, שכן לא הוצג כל בסיס עובדתי להיקפה או להקשרה.

האמת המדינית: הכחשה גורפת בירושלים

בפנייה רשמית של מערכת "מעקב" ללשכת ראש הממשלה בתאריך 17.03.2026, הוכו הגורמים המוסמכים בתדהמה. בלשכה הבהירו באופן חד-משמעי כי הדיווח בדבר פנייה של נתניהו לזלנסקי לבקשת סיוע צבאי הנו פייק ניוז מוחלט וחסר שחר.

גם במשרד החוץ נשמעה עמדה זהה. הדובר, מר יוסי גמדו, מסר לאחר בדיקה קפדנית בת חמש שעות:

משרד החוץ אינו מכיר פנייה כזו מצד ישראל לבקשת סיוע צבאי או תמיכה מאוקראינה. כמו כן, לא ידוע על פנייה של משרד ראש הממשלה לנשיא זלנסקי לקבלת עזרה בהתמודדות עם כטב"מים או סיוע בטחוני אחר.

מסקנה מתבקשת: די לאבסורד המדיני

המציאות המוצגת בתחקיר זועקת לשמים: ישראל מארחת בנדיבות כ-100 אלף פליטים אוקראינים הזוכים להטבות סוציאליות מפליגות, פטור ממס וטיפול רפואי מתקדם על חשבון משלם המסים הישראלי. מנגד, אוקראינה מפגינה עוינות עקבית במוסדות האו"ם ומצביעה נגד ישראל מזה עשור.

הנוכחות של פליטים אלו, הכוללת מעריצים של משתפי פעולה עם הנאצים דוגמת סטפן בנדרה, מהווה פצצה מתקתקת. על ישראל לפעול לגירושם הדחוף מן הארץ. לא ייתכן כי אזרחי ישראל יממנו את שהותם של אלו שחלקם חולקים תפיסות עולם אנטישמיות.

בשורה התחתונה: מוטב לאוקראינה, ששמיה פרוצים לכטב"מים מדי יום ביומו, להתמקד בשיקום יכולותיה שלה במקום להפיץ כזבים על "סיוע" למעצמה כישראל. ישראל תדע לדאוג לאינטרסים שלה ולאזרחיה, ועל הממשלה לשים סוף לאבסורד ולפעול להשבת הפליטים לארצם לאלתר.

התחקיר העיתונאי בוצע בין התאריכים 14.03.2026-17.03.2026. אין באפשרותנו לצפות את ההתפתחויות העתידיות, לרבות האפשרות כי מדינת ישראל תפנה בעתיד לקבלת סיוע צבאי ממדינות נוספות.

מערכת YNET לא מסרה תגובה לפניית מערכת "מעקב".

גם שגרירות אוקראינה לא השיבה לפנייה העיתונאית שהועברה אליה.

נוסף על כך, אין בידינו יסוד להניח כי לשכת ראש הממשלה או דוברות משרד החוץ מסרו מידע שאינו מדויק, שכן לא נראה כי קיים בידם אינטרס לעשות כן. ייתכן כי ל-YNET קיים מקור שמסר להם מידע, אפשרות זו אינה נשללת. עם זאת, לו הייתה התגובה מועברת למערכת "מעקב", ניתן היה לבחון את העובדות לעומקן, וייתכן כי ממצאי התחקיר והיקף פרסומו היו מקבלים תפנית שונה.

הפוסט תרמית הפייק של YNET וזלנסקי: השקר האוקראיני על חשבון נתניהו נחשף הופיע לראשונה ב-מעקב.

דים אמור

בעוד העולם ממשיך להסתובב על צירו, היום הרביעי בנובמבר 2025 הביא עמו שרשרת ארוכה של אירועים משמעותיים שמעצבים את המציאות הגיאופוליטית, הכלכלית והחברתית בכל יבשות העולם. מקלפיות הבחירות בארה"ב ועד לשדות הקרב באוקראינה, מהמשברים ההומניטריים באפריקה ועד לפריצות דרך מדעיות במעבדות המחקר המובילות, היום מציג תמונה מורכבת של עולם בתנועה מתמדת.

בארצות הברית התקיים היום יום הבחירות המקומיות והמדינתיות, בשנה שאינה כוללת בחירות לקונגרס. מרוצי המפתח בניו יורק, ניו ג'רזי ווירג'יניה מושכים תשומת לב ארצית ונבחנים כמדד מהימן לאקלים הציבורי בשנה השנייה לכהונתו השנייה של הנשיא דונלד טראמפ. במקביל, הבית הלבן פרסם צו נשיאותי לעדכון מכסי ההדדיות מול סין, צעד שמגיע בעקבות הסדר כלכלי שנחתם ב-30 באוקטובר. ההסדר כולל התחייבויות סיניות להקלה בשליטת יצוא קריטיים ורכישות חקלאיות אמריקאיות, ונראה כי משקף ניסיון לאזן את היחסים הכלכליים המורכבים בין שתי המעצמות.

בחזית המזרחית של אירופה, הקרבות באוקראינה אינם פוסקים. קרבות עירוניים עזים מתרחשים בעיר פוקרובסק שבדונצק, כאשר רוסיה טוענת להידוק טבעת הלחץ סביב העיר, בעוד אוקראינה מדווחת על לחימה מתמשכת בתוך ההריסות. עיר נוספת שנשחקת במחיר אנושי וחומרי כבד, כשכל בית ורחוב הופכים לזירת קרב. במקביל לסבל בשטח, הנשיא זלנסקי מברך על חבילת ההרחבה של הנציבות האירופית לשנת 2025, צעד שמסמל את המסלול האירופי שאוקראינה ממשיכה לשאוף אליו גם בעיצומה של מלחמה קשה. בכירים באיחוד האירופי מדגישים התקדמות משמעותית, אך גם מציבים דרישות קשיחות בנושא שלטון החוק.

הנציבות האירופית פרסמה היום את דוח ההרחבה השנתי לשנת 2025, מסמך מקיף שמתווה את עתיד ההרחבה של האיחוד. מונטנגרו, אלבניה, מולדובה ואוקראינה מסומנות כמדינות המתקדמות ביותר בתהליך, עם יעד אפשרי של קבלה לאיחוד עד שנת 2030. עם זאת, הדוח אינו מתעלם מבעיות: הוא כולל אזהרות חדות לגבי נסיגות דמוקרטיות בסרביה ובגאורגיה. הנציבות מבהירה כי לא יהיו קיצורי דרך בתהליך ההצטרפות, והמדינות המועמדות יידרשו לעמוד בכל הקריטריונים הנדרשים.

במזרח התיכון, הזירה הפלסטינית ישראלית ממשיכה להיות במוקד תשומת הלב הבינלאומית. גורם בכיר בחמאס טען היום להסכמה עם הרשות הפלסטינית על הקמת ועדה זמנית לניהול רצועת עזה בשם הרשות. הדיווח מגיע בעיצומן של מחלוקות פנימיות עמוקות והמשך המגעים הבינלאומיים להסדרה. במקביל, לפי דיווח אוסטרלי, וושינגטון מקדמת רעיון להקמת כוח ייצוב בעזה עד שנת 2027 כחלק מתכנית רחבה יותר בשיתוף האו"ם, אם כי הפרטים עדיין מתגבשים ומדובר ברעיון שטרם גובש לכדי תכנית מפורטת.

באסיה, הנשיא הסיני שי ג'ינפינג קרא היום להעמקת שיתופי פעולה בתחומי אנרגיה, תשתיות, חקלאות וחלל, לצד דחיפה לפיתוח בינה מלאכותית, כלכלה דיגיטלית ופיתוח ירוק. בניתוח נפרד, סוכנות הידיעות רויטרס מדווחת על ירידה משמעותית בפליטות הפחמן של סין במחצית הראשונה של 2025, ירידה שמיוחסת להשקעות מסיביות בטכנולוגיות ירוקות. באוסטרליה, ראש שירות הביטחון והמודיעין האוסטרלי הוציא אזהרה חריגה: לפחות שלוש מדינות מוכנות לבצע התנקשויות בשטח אוסטרליה, והאזהרה כללה גם התייחסות לניסיונות גניבת סודות הקשורים לשותפות הביטחונית AUKUS. ביפן, לשכת הקבינט מסרה על מסיבות עיתונאים יומיות בנושאי מדיניות, בעוד סגן שר החוץ קיבל משלחת של תכנית שלום ובנייה, עדכון שגרתי אך המשקף המשך דיפלומטיה אזורית פעילה.

בקנדה, הממשלה הפדרלית פרסמה היום את תקציב 2025 שכותרתו "קנדה החזקה", התקציב הראשון של ראש הממשלה מארק קרני. לפי רויטרס, הגירעון התקציבי מוכפל בניסיון לבלום חיכוכים סחר מול ארצות הברית ולהמריץ השקעות פנימיות. במקביל, קנדה משתתפת בתרגיל הצבאי טליסמן סאבר באוסטרליה, כחלק מהידוק שותפויותיה באזור האינדו-פסיפיק.

באפריקה, המשבר בסודאן מחריף. ארגוני זכויות אדם קוראים היום למושב חירום של מועצת זכויות האדם בג'נבה בעקבות נפילת העיר אל-פאשר לידי כוחות RSF, לצד דיווחים קשים על פשעי מלחמה ואלימות אתנית. במערב אפריקה, ארגון ההגירה הבינלאומי משיק יוזמה אזורית לשיפור המענה לנעדרים במסלולי הגירה, בשיתוף פעולה עם ממשלות האזור.

בתחום המדע והרפואה נרשמו היום מספר פריצות דרך משמעותיות. חוקרים מאוניברסיטת סידני מיפו "מפת כאב" בגזע המוח, מחקר שיכול להוביל לפיתוח טיפולים ממוקדים לכאב שאינם מבוססים אופיאטים. במכון ויל קורנל, חוקרים הצליחו לחסום מקור רדיקלים חופשיים באסטרוציטים, צעד שצמצם דלקת והגן על נוירונים ויכול להוות יעד תרופתי חדש למחלות דמנציה. מדעני מכון ווייק-פורסט הדגימו דרך "להטביע" תאי סרטן באמצעות הפרעה לפינוי פסולת חמצנית בתא, גישה שעשויה להוליד כיווני טיפול חדשים במחלות ממאירות. במישור הטכנולוגי, משרד האנרגיה האמריקאי חידש מימון בהיקף 625 מיליון דולר לחמשת מרכזי המחשוב הקוונטי הלאומיים, כאשר מעבדת ברוקהייבן מפרטת יעדי חומרה וארכיטקטורות מודולריות. בסין, דיווחים מצביעים על יעד לפריצות דרך בהידרוגן ירוק בתכנית החומש ה-15 שתחל ב-2026.

בתחום התרבות והבידור, המוזיקה העולמית ממשיכה להרגיש את ההשלכות של המלחמה בעזה. מחאות, קריאות לחרם ודיונים סוערים לקראת האירוויזיון 2026 ממשיכים לטלטל את עולם הפופ והמוזיקה הקלאסית, כך מסכם העיתון הצרפתי לה מונד את תמונת המצב המורכבת.

בספורט האירופי, הערב הניב תוצאות מפתיעות בליגת האלופות: ליברפול הפסידה לריאל מדריד 1-0, אתלטיקו מדריד נכנעה לאוניון סן-ז'ילואז 3-1, ארסנל ניצחה את סלאביה 3-0, פ.ס.ז' הפסידה לבאיירן מינכן 2-1, וטוטנהאם השפילה את קופנהגן 4-0.

בתחום האנטישמיות, דוחות מעודכנים של גופים ישראליים ובינלאומיים מדגישים מגמת עלייה מתמשכת באנטישמיות מאז 2023, עם מעקבים רציפים הזמינים לציבור. בחזית הדיפלומטית, מלך ספרד מתכנן ביקור מדיני נדיר בבייג'ינג בין ה-10 ל-13 בנובמבר, איתות להעמקת קשרים כלכליים על רקע מתיחות בין סין לאיחוד האירופי. סין הארכה את פטור הויזה למדינות נוספות, ויפן מאותתת על רצון להגיע לפסגה עם צפון קוריאה בסוגיית החטופים היפניים.

יום אחד בעולם, שרשרת ארוכה של אירועים שמתחברים זה לזה ויוצרים את הפסיפס המורכב של המציאות הבינלאומית בשנת 2025.

צילומים מתוך מקורות: CNN, ABC, AP, Reuters, The Times of Israel, The Guardian – שימוש בצילומים בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים

הפוסט העולם סוער: קרבות באוקראינה, אסון הומניטרי בסודאן והתרחבות האיחוד האירופי הופיע לראשונה ב-מעקב.

דים אמור

שישי, 24 באוקטובר 2025, התגלה כיום מורכב במיוחד על פני הבמה העולמית. בעוד ארצות הברית נותרה בשיתוק ממשלתי חלקי למשך 24 ימים רצופים ללא סימני פריצת דרך בקונגרס, אירועים דרמטיים מתרחשים במקביל בכל יבשות העולם. מהמלחמה באוקראינה ועד למתיחות במזרח התיכון, ממהלכים כלכליים גלובליים ועד לפריצות דרך מדעיות – העולם ממשיך להתגלגל אף כשהמעצמה הגדולה ביותר מתקשה להזיז את גלגליה המינהליים. הכתבה הזו מביאה את התמונה המלאה של יום שלם בתנועה, עם השלכות רחבות היקף על העולם של מחר.

בוושינגטון, הבית הלבן הפתיע היום כשהכריז על נסיגה מתוכנית שנויה במחלוקת לפרוס כוחות פדרליים בסן פרנסיסקו. ההחלטה הגיעה לאחר לחץ אינטנסיבי שהפעילו הן עיריית סן פרנסיסקו והן ענקיות תעשיית ההיי-טק, שחששו מהשלכות על הפעילות העסקית באזור המפרץ. במקביל, ניתוח כלכלי חדש של בלומברג חושף מגמה מדאיגה: בום מרכזי הנתונים לבינה מלאכותית מאיים לדחוק השקעות קריטיות בייצור התעשייתי. מדובר במגמה כלכלית בולטת של 2025 שעלולה לעצב מחדש את הנוף התעשייתי האמריקאי לעשורים הבאים. כשהסנאט ובית הנבחרים נותרים בקיפאון, משרד המדינה וגורמי מדיניות אחרים נאלצים להמשיך בניהול יום-יומי תחת אילוצים תקציביים ופוליטיים חמורים.

חזית המלחמה באוקראינה המשיכה להתלקח היום, כאשר הנשיא זלנסקי הופיע בלונדון עם סדרת דרישות חדות מארצות הברית. במרכז נאומו עמדה דרישה להרחבת הסנקציות לכל מגזר הנפט הרוסי, יחד עם בקשה לאספקת טילי שיוט ארוכי טווח שיאפשרו לאוקראינה לפגוע עמוק בעורף הרוסי. התגובה הרוסית לא איחרה לבוא – גל תקיפות טילים וכלי טיס בלתי מאוישים פקד ערים אוקראיניות, עם פגיעות משמעותיות בתשתיות אנרגיה ותחבורה. כלי התקשורת המערביים מדווחים על מרוץ טכנולוגי שבו אוקראינה מגבירה את השימוש בכלי טיס בלתי מאוישים מתקדמים כדי להערים על מערכות ההגנה האווירית הרוסיות. במקביל, דיווחים לא מאומתים מערביים מציינים שימוש אוקראיני בטילי Storm Shadow נגד מתחם תעשייתי ברוסיה, מה שמעיד על הסלמה משמעותית ביכולות התקיפה של כוחות קייב.

האיחוד האירופי, מצדו, נמצא בעיצומה של מערכה דיפלומטית מורכבת. הצהרה משותפת של יושב ראש הממשלה הבריטי סטארמר והנשיא הצרפתי מקרון לאחר פגישה של קואליציית הנכונים לסייע הדגישה את המשך התיאום האירופי בנוגע לסיוע לאוקראינה. אולם, בריסל עומדת גם בפני אתגר אחר – שיחות מתוכננות בשבוע הבא עם סין על מגבלות יצוא של אדמות נדירות. מדובר בחומרים קריטיים לתעשיית הרכב, השבבים והמטוסים, ועימות רגולטורי זה עלול להיות בעל השלכות רוחב על כלל המשק האירופי. הנציבות האירופית מפרסמת גם ממצאים מקדמיים על הפרות של מטא וטיקטוק של חובות שקיפות לפי חוק השירותים הדיגיטליים, מה שמעיד על נחישות האיחוד לאכוף את הרגולציה החדשה שלו. בד בבד, בכיר בנציבות הביע ביקורת חריפה על חסמי מיזוגי הבנקאות באירופה, תמרור אזהרה למערכת הפיננסית היבשתית.

במזרח התיכון, מזכיר המדינה האמריקאי מרקו רוביו ביקר היום במתקן התיאום האמריקאי בינלאומי בישראל והעביר מסר ברור: אין תוכנית חלופית להסכם הפסקת האש, וישראל תהיה זו שתקבע את הרכב הכוח הבינלאומי המיועד לפעול בעזה. הביקור מגיע על רקע גינויים אזוריים נרחבים לקידום הצעות חוק ישראליות בדבר החלת ריבונות ביהודה ושומרון, אם כי דיווחים מדיניים אירופיים מצביעים על בלימה ישראלית בעקבות לחץ אמריקאי. בשטח עצמו, המתיחות נמשכת – לייבלוגים ישראליים מדווחים על מתיחות סביב סוגיית השבת גופות חטופים וחילופי אש עקביים עם חזבאללה בדרום לבנון. צה"ל תקף יעדים של הארגון, ולפי דיווחים ישראליים חוסל ראש הלוגיסטיקה של חזבאללה בדרום לבנון. הנשיא הטורקי ארדואן קרא ללחץ בינלאומי שיכפה על ישראל עמידה בהפסקת האש, אך עד כה נראה שהפוליטיקה הבינלאומית רחוקה מלהגיע לקונצנזוס בנושא.

קנדה מתמודדת עם משבר כלכלי-מסחרי משלה. ראש הממשלה מארק קרני הודיע היום על נכונות לחדש את שיחות הסחר עם ארצות הברית לאחר שהושעו בעקבות קמפיין פרסומי שנוי במחלוקת של מחוז אונטריו. המתיחות הכלכלית נותרת גבוהה, כאשר סקר רויטרס מראה שכלכלנים צופים הורדת ריבית נוספת של בנק קנדה ל-2.25 אחוזים ב-29 באוקטובר. קרני ניצל גם את יום האומות המאוחדות כדי להדגיש את תפקידה ההיסטורי של קנדה בבניית מערכת שמירת השלום הבינלאומית, בניסיון ברור לחזק את המעמד הדיפלומטי הקנדי בעת משבר.

ביפן, ראש הממשלה החדש סנאה טקאיצ'י נשא היום את נאום המדיניות הראשון שלו בפני הפרלמנט. במרכז הנאום עמדו שני יעדים מרכזיים: האצת היעד להגדלת תקציב ההגנה ל-2 אחוזים מהתוצר עד מרץ הקרוב, ורפורמות כלכליות להמרצת הצמיחה. מדובר בשינוי מדיניות בולט בהשוואה למדיניות היפנית המסורתית של צמצום ההוצאה הביטחונית. תנועה זו משקפת את החששות הגוברים מהתנהגות סין וצפון קוריאה באזור. אולם, אין הכל מושלם – נתוני S&P Global מראים האטה בתאוצה הכלכלית לצד לחצי מחירים גוברים באוקטובר, מה שמעיד על אתגרים כלכליים משמעותיים בפני הממשלה החדשה.

אוסטרליה חווה יום חיובי בשווקים, כאשר שוקי האנרגיה והבורסה הסתגלו בחיוב לסנקציות אמריקאיות חדשות על רוסיה. הסקירה השבועית נותרת זהירה אך אופטימית, משקפת את הרגישות האוסטרלית להתפתחויות גיאו-פוליטיות במזרח אסיה ובשווקי הסחורות העולמיים.

באפריקה, מהלך כלכלי משמעותי היה להודעת FATF על הסרת דרום אפריקה וניגריה מהרשימה האפורה של מדינות בסיכון גבוה להלבנת הון ומימון טרור. צעד זה צפוי לשפר משמעותית את יכולת המדינות הללו לגייס הון ולמשוך השקעות זרות. במקביל, משטרת גאנה חילצה 57 קורבנות של סחר בבני אדם הקשור לפשיעת סייבר, לאחר פירוק חוליה בינלאומית שפעלה בניגריה. בקמרון, דיווחים מצביעים על ניתוקי אינטרנט מתמשכים לאחר בחירות שנויות במחלוקת, תופעה מדאיגה המזכירה את השימוש הפוליטי במדיום הדיגיטלי כאמצעי שליטה.

על פני השווקים העולמיים, סנקציות הולכות ונעשות מהודקות על מגזר האנרגיה הרוסי. האיחוד האירופי וארצות הברית מתאמים את מהלכיהם, ובסין חלק מחברות הנפט הממלכתיות הודיעו על השהיית רכישות נפט ימיות מרוסיה. מהלך זה, אם יתרחב, עלול לפגוע באופן משמעותי ביכולת הכלכלית של מוסקבה להמשיך במלחמה. ארצות הברית מעמיקה גם את החקירה בדבר עמידתה של סין בהסכם הסחר מ-2020, כאשר הנשיא טראמפ מכוון לעסקת-על עם הנשיא שי בסבב אסייתי מתוכנן. איומי מכסים חדשים אמורים להיכנס לתוקף ב-1 בנובמבר אם לא תיווצר פריצת דרך דיפלומטית.

בזירת המדע והרפואה, יום זה הביא מספר פריצות דרך. מחקר חדש של בית החולים סנט-ג'וד חשף מנגנון מיטוכונדרי-ליזוזומלי חדש השולט בתאי T רגולטוריים, פיתוח שעשוי לשפר באופן משמעותי אימונותרפיות לסרטן ומחלות אוטואימוניות. באוניברסיטת קיימברידג', הדמיה חדשה אפשרה זיהוי אשכולות חלבון אלפא-סינוקלאין שעלולים להצית את מחלת הפרקינסון, פיתוח שעשוי לאפשר אבחון מוקדם ואולי גם התערבות טיפולית בטרם החל נזק בלתי הפיך. אלי לילי דיווחה על נתונים מבטיחים לתרופות חדשות לדרמטיטיס אטופית ואלופציה, צעדים נוספים בכיוון הרחבת התוויות לשוק התרופות העצום. אולם, לא הכל חיובי – דוח משותף של JAMA וארגון הבריאות העולמי חושף כי כמעט שליש מאנשי הצוות הרפואי באירופה מדווחים על תסמיני דיכאון, ויותר מ-10 אחוזים דיווחו על מחשבות אובדניות בשבועיים האחרונים. קריאת השכמה זו למערכות הבריאות מצביעה על המחיר האנושי הנסתר של מערכות בריאות עמוסות יתר על המידה.

בתחום החלל והטכנולוגיה, SpaceX השלימה היום שיגור מוצלח נוסף של SpainSat NG-2, קובעת שיא שנתי חדש במספר השיגורים. ההישג מדגיש את ההשתלטות ההולכת וגוברת של חברות פרטיות על תעשיית החלל. בהודו, הארגון המרחבי ההודי ISRO דיווח כי תוכנית גאגניאן למשימת אסטרונאוטים הושלמה ב-90 אחוזים, צעד היסטורי שעשוי להפוך את הודו למעצמת חלל מאוישת בשנים הקרובות. בענף הבינה המלאכותית, דיווחים על עסקאות ענק בשבבי AI ועלייה בהשקעות במרכזי נתונים מצביעים על כך שהבום הטכנולוגי עדיין במרוץ מלא, למרות חששות כלכליים.

בתרבות והבידור, סוף השבוע בארצות הברית יראה בכורות של סרטים חדשים כולל Regretting You ו-Bugonia, כאשר תעשיית הקולנוע מנסה למשוך קהל בתקופת שפל יחסי. בהודו, סרטו של הכוכב דהנוש, Idli Kadai, יעלה לנטפליקס ב-31 באוקטובר, צעד שמדגיש את חשיבותן ההולכת וגדלה של פלטפורמות הסטרימינג בשוק הקולנוע ההודי.

אנטישמיות המשיכה להרים את ראשה במספר מקומות. בבוסטון ובאיי רוד איילנד, ארגונים יהודיים גינו את החזרת שחקני פוטבול שנחשדו בהטרדה אנטישמית לקבוצותיהם. בפרבר יהודי בשיקגו דווח על תקיפת ילדים יהודיים בירי רובי פלסטיק מלווה באמירות אנטישמיות. דיווח נוסף מווינה מציין תקיפה אלימה של ילד יהודי, אם כי החקירה עדיין נמשכת. בארצות הברית, חשיפה של צ'אטים פוליטיים עם תוכן גזעני ואנטישמי הובילה להתפטרויות וגינויים, אך התופעה מעידה על בעיה עמוקה יותר בתרבות הפוליטית האמריקאית.

בטורקיה, אסון הגירה נוסף התרחש כאשר יאכטה מתנפחת עם 18 מהגרים טבעה בים האגאי סמוך לחוף הטורקי. לפחות 14 נפצעו או נהרגו, תזכורת נוספת למשבר ההגירה המתמשך באזור הים התיכון. בווייטנאם, ארגון זכויות אדם דיווח כי רשויות המדינה מתעלמות באופן שיטתי מאשמות על הטרדות מיניות ותקיפות מיניות כלפי עובדות ממשלתיות, מה שמעיד על בעיה מבנית במערכת הממשלתית הווייטנאמית. בסודאן, בירת המדינה חרטום סובלת מיום רביעי של תקיפות בדרום העיר על ידי כוחות התמיכה המהירה באמצעות רחפנים, ממש רגע לפני שהשדה התעופה תוכנן להיפתח מחדש. המלחמה האזרחית בסודאן ממשיכה להתדרדר, כאשר עשרות אלפים נהרגו וחלקים נרחבים של המדינה נמצאים בסכנת רעב.

בממלכה המאוחדת, שופט בלונדון גזר היום מאסר על חמישה גברים שתקפו אדם שנחשד כמקושר לשירותי ביטחון רוסיים. התקיפה הייתה חלק מקמפיין חבלה וסבוטאז' בריטיים, מה שמדגיש את הפעילות הרוסית המתמשכת בשטח בריטניה ואת נחישות רשויות החוק הבריטיות להתמודד עם תופעה זו.

יום 24 באוקטובר 2025 היה יום של משברים מקבילים, מתיחויות גיאו פוליטיות מתמשכות, פריצות דרך מדעיות מרשימות, ואתגרים אנושיים עמוקים. מהשיתוק הממשלתי בוושינגטון ועד המלחמה באוקראינה, מהמשבר הכלכלי בקנדה ועד השינויים הביטחוניים ביפן, מהסרת המדינות האפריקאיות מהרשימה האפורה ועד ההשקעות העצומות בבינה מלאכותית – העולם נמצא בשלב מעבר. סנקציות הולכות ונעשות מהודקות על רוסיה, סין נמצאת בלחץ מסחרי גובר, והמזרח התיכון נותר חביות חומר נפץ.

ברם, לצד כל אלה, המדע ממשיך לפרוץ דרך, החלל הופך נגיש יותר, והחברה האנושית מתמודדת עם אתגרים מוסריים עמוקים של אפליה, טראומה מקצועית, ומשברי הגירה. לא ברור לאן העולם מוביל, אך ברור שהוא נמצא בתנועה מהירה. השאלה היחידה היא האם המוסדות הבינלאומיים והמדינות יצליחו להתאים את עצמם לקצב המהיר הזה, או שהם ימשיכו להתקשות בעוד העולם מתגלגל סביבם.

צילומים מתוך אתרי AP, CNN, BBC ו-The New York Times

הפוסט סיקור עולמי 24.10: משברים, מלחמות ופריצות דרך הופיע לראשונה ב-מעקב.

יום חמישי עמוס זה, 23 באוקטובר 2025, מתאפיין במתיחות גלובלית רחבת היקף שממשיכה להסלים בזירות מרכזיות ברחבי העולם. בוושינגטון מזהיר הבית הלבן כי המשך השבתת הממשל הפדרלי עלול לשתק את תנועת הטיסות בארצות הברית בתקופת החגים הקרובה, כאשר הסיכון לעיכובים רחבי היקף בתעבורה האווירית גדל מיום ליום על רקע המשבר התקציבי המתמשך. במקביל פרסמו ראשי המפלגה הדמוקרטית בקונגרס מכתב רשמי חריף בו הם דורשים מהנשיא דונלד טראמפ למסור מסמכים הנוגעים לדרישה לכאורה לקבלת תשלומים מהאוצר האמריקאי, כאשר הדמוקרטים מצטטים במכתב את הסעיף החוקתי המכונה Domestic Emoluments. הדרישה מעלה שאלות רציניות אודות ניגוד עניינים אפשרי ומהווה חזית נוספת במאבק הפוליטי הסוער בין הממשל לבין מתנגדיו.

בחזית האנרגטית הבינלאומית מתרחשים התפתחויות דרמטיות כאשר ארצות הברית מטילה עיצומים כבדים וחסרי תקדים על ענקיות האנרגיה הרוסיות Rosneft ו-Lukoil, במה שמהווה את הסנקציות הראשונות בקדנציה הנוכחית של טראמפ המכוונות ישירות נגד ליבת תעשיית האנרגיה הרוסית. באירופה מאמץ האיחוד האירופי את חבילת הסנקציות התשע עשרה נגד רוסיה, הכוללת לראשונה איסור מדורג על יבוא גז נוזלי מרוסיה והקשחה משמעותית של הצעדים נגד מה שמכונה "צי הצללים" של מכליות הנפט המעבירות נפט רוסי בעקיפת תקרת המחיר המערבית. חבילת הסנקציות האירופית כוללת גם צעדים נגד בנקים רוסיים נוספים והגבלות על תנועת דיפלומטים. הקרמלין הגיב במהירות כאשר הנשיא ולדימיר פוטין הגדיר את הסנקציות כ"רציניות" אך קבע בנחרצות שהן לא יביאו להפסקת המלחמה באוקראינה. בקייב התקבלו הצעדים בהתלהבות כאשר גורמים אוקראינים ראו בהם לחץ קריטי על מוסקבה שיכול לסייע בהפיכת מאזן הכוחות.

במזרח התיכון מתחדדת המתיחות סביב יוזמות סיפוח ישראליות אפשריות בגדה המערבית. בראיון חריף אמר הנשיא טראמפ כי ישראל "תאבד את כל התמיכה האמריקאית" אם תבצע צעדי סיפוח חד צדדיים בגדה, כאשר סגן הנשיא ואנס (Vance) הצטרף לאזהרה וכינה את ההצבעות בכנסת הישראלית בנושא זה "מהלך פוליטי טיפשי". למרות האזהרות הקשות מוושינגטון, נראה כי ראש הממשלה בנימין נתניהו ומזכיר המדינה מרקו רוביו מציגים אופטימיות זהירה בירושלים, אם כי לא ברור מה עומד מאחורי האופטימיות הזו לאור החריפות של האזהרות האמריקאיות. בנושא רצועת עזה בוחנת וושינגטון מודל חלופי להפעלת סיוע הומניטרי שיחליף את המנגנון הקיים, כאשר המודל החדש המוצע מכונה "חגורת הומניטרית" ויכלול מרכזי חלוקה מפוקחים שנועדו להבטיח הגעת סיוע לאוכלוסייה האזרחית בצורה יעילה ומבוקרת יותר.

באירופה, מעבר לנושא הסנקציות על רוסיה, הותיר הבנק המרכזי האירופי את הריבית ללא שינוי בישיבת ספטמבר, כאשר בכירים בבנק מאותתים כי הסיכוי לקיצוצי ריבית נוספים במהלך שנת 2025 פוחת אם הנתונים הכלכליים יישארו יציבים. ההחלטה משקפת את האיזון העדין שהבנק מנסה לשמור בין הצורך לתמוך בצמיחה הכלכלית לבין המאבק באינפלציה.

בזירה האסיאתית מתרחשות התפתחויות משמעותיות במספר מדינות. ביפן מתכננת ממשלת ראש הממשלה טאקאיצ'י חבילת תמרוץ כלכלית רחבה, אך בו זמנית מזהה הבנק המרכזי היפני "סימני התחממות יתר" בשוק המניות המקומי בדוח היציבות הפיננסית שפורסם לאוקטובר. הדואליות הזו מעידה על האתגר המורכב שעומד בפני קובעי המדיניות היפנים. בין ארצות הברית לסין אישר הבית הלבן כי הנשיא טראמפ ייפגש עם המנהיג הסיני שי ג'ינפינג בשבוע הבא בבוסאן שבדרום קוריאה, על רקע עימות מסחרי מתחריף בין שתי המעצמות ושיחות סחר שנקבעו למלזיה החל ממחר. הפגישה מתרחשת בעיצומה של משבר סחר המתמקד במתכות קריטיות ורכיבים לתעשיית הרכב החשמלי והבינה המלאכותית, כאשר המתיחות מגדילה את התנודתיות בסקטורי הכרייה והטכנולוגיה ברחבי העולם. צפון קוריאה מגבירה את הלחץ לקראת הביקור כאשר אתמול שיגרה טילים קצרי טווח במה שנראה כמהלך המיועד להזכיר את נוכחותה בזירה האזורית.

באוסטרליה נמצאת הנהלת הבורסה בסידני תחת לחץ רגולטורי לעמוד בתוכנית תיקון על רקע חששות מפקחים, בעוד נבחרת הקריקט האוסטרלית חוגגת ניצחון צמוד על הודו באדלייד שנועל את הסדרה. אולם אירוע בטיחות חמור מטיל צל כאשר שני גולשים, בהם תייר בריטי, טבעו בסערה במלבורן.

בקנדה משדר ראש הממשלה מארק קרני עמדה קשיחה בנושאי סחר כאשר הוא מזהיר שאם השיחות עם וושינגטון ייכשלו, קנדה "לא תאפשר גישה לא הוגנת לשווקים" הקנדיים. במקביל שוקל קרני מפגש עם הנשיא הסיני שי ג'ינפינג בשולי פסגה באסיה. בחזית האנרגיה הנקייה הכריזה ממשלת קנדה על השקעה ממשלתית גדולה "להנעת עתיד אנרגיה נקי" בהודעה רשמית שמדגישה את המחויבות של אוטווה למעבר אנרגטי.

באפריקה סוכלו מתקפות מתואמות של ארגונים איסלאמיסטים בצפון מזרח ניגריה, כאשר הצבא הניגרי מדווח על חיסול של עשרות לוחמי בוקו חראם במבצע שכלל שימוש ברחפנים על ידי המורדים שנוטרל על ידי כוחות הביטחון.

חזית החדשנות הטכנולוגית פרסמה חברת גוגל את "Quantum Echoes", צעד משמעותי נוסף לקראת מה שהחברה מכנה "יתרון קוונטי בר אימות" המבוסס על שבב Willow, כאשר הפרסום מאתמול זוכה לסיקור כלכלי וניתוחי נרחב היום. ברפואה חושף מחקר חדש ממרכז פוקס צ'ייס מנגנון חיסוני סמוי שניתן לרתום למלחמה בסרטן, בפרסום שיצא לאור היום ומעורר תקוות בקהילה האונקולוגית.

בעולם התרבות והקולנוע ממשיך הסרט "Black Phone 2" לשמור על מומנטום בקופות האמריקאיות לקראת חג ההלואווין, בעוד אולפני IMAX מדווחים על קפיצה מרשימה של חמישים אחוז בהכנסות הרבעון עם תרומה חזקה של סרט האנימה היפני "Demon Slayer: Infinity Castle". בהודו מכין להיט האימה קומדיה "Thamma" שיצא ב-21 באוקטובר את דרכו לשחרור בפלטפורמות הזרמה, אם כי תאריך רשמי טרם נקבע.

בחזית המאבק באנטישמיות בבריטניה בוחנת רשות הצדקה טענות לאנטישמיות בכנס של ארגון פמיניסטי, כאשר רשויות הפיקוח מצהירות שהן "בקשר" עם העמותה הרלוונטית. בזירה הדיגיטלית מעלה דוח עדכני של ארגון Combat Antisemitism Movement החמרה בשיח האנטישמי ברשת החברתית X וקורא להקשחת אכיפה מצד הרשת והרשויות.

הבית הלבן אישר רשמית כי פסגת טראמפ-שי תיקבע ל-30 באוקטובר בבוסאן כאשר לוח הזמנים האסיאתי של הנשיא האמריקאי ננעל סופית. ביפן דווח על רעידות אדמה קלות שלא הובילו להתרעת צונאמי וללא דיווחים על נפגעים. בספורט הקיצון זכה האוסטרלי פיל גור באליפות העולם Backyard Ultra לאחר שהשלים 475 מייל בהישג סיבולת קיצוני שמדגיש את גבולות היכולת האנושית.

צילומים מתוך: AP, Reuters, Politico, The Economic Times – שימוש לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

הפוסט סיקור עולמי 23.10: סנקציות כבדות על רוסיה, טראמפ מזהיר ישראל מסיפוח הופיע לראשונה ב-מעקב.

בהצבעה שהתקיימה ביום שישי השבוע בעצרת הכללית של האו"ם, הצביעה אוקראינה שוב בעד החלטה הנוגדת את האינטרסים הישראליים – הפעם בעד הקמת מדינה פלסטינית. ההצבעה, שבה תמכו 142 מדינות מול עשר שהתנגדו, מעמיקה את המחלוקת הגוברת בין קייב לירושלים ומעוררת שאלות חדות על התנהלותו של הנשיא וולודימיר זלנסקי כלפי מדינת היהודים.

"הצהרת ניו יורק להקמת מדינה פלסטינית", כפי שכונתה ההחלטה, נועדה לשמש "מפת דרכים" למדינות המתכוונות להכיר במדינה הפלסטינית. המסמך, שגובש במסגרת ועידת שלום ביוזמת צרפת וערב הסעודית במטה האו"ם בניו יורק בסוף יולי, זכה לתמיכה של רוב עצום של מדינות העולם. בצד אוקראינה הצביעו בעד גם רוסיה ומרבית מדינות אירופה, בעוד ישראל וארצות הברית התנגדו. מבין מדינות אירופה, רק הונגריה הצביעה נגד ההחלטה.

ההחלטה קובעת כי שלום בין ישראל לפלסטינים אינו ניתן להשגה ללא הקמת מדינה פלסטינית. המסמך מגנה את מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר ואת פעולותיה הצבאיות של ישראל בעזה, קורא להפסקת אש ולשחרור החטופים, ודורש נסיגה מלאה של צה"ל מעזה וסיום הכיבוש בשטחי הגדה המערבית. לפי ההצהרה, המדינה הפלסטינית החדשה תהיה "מפורזת" תחת ניהול הרשות הפלסטינית בתמיכה בינלאומית, כאשר חמאס יפורק מנשקו ויורחק מהשלטון.

נשיא צרפת עמנואל מקרון הגיב לתוצאות ההצבעה בהצהרה: "ביחד אנו סוללים דרך בלתי הפיכה לשלום". לצד צרפת הודיעו גם בריטניה, קנדה, אוסטרליה, בלגיה, פורטוגל ומלטה על כוונתן להכיר בקרוב במדינה הפלסטינית.

התנהלותה של אוקראינה בזירה הבינלאומית כלפי ישראל מעוררת ביקורת הולכת וגוברת בישראל. ההצבעה הנוכחית מתווספת לשורה של עמדות אוקראיניות שנתפסות כעויינות לישראל, זאת על אף העובדה שישראל מארחת אלפי פליטים אוקראינים מאז פרוץ המלחמה עם רוסיה. הביקורת מתמקדת בפער בין הסיוע שישראל מעניקה לפליטים האוקראינים לבין העמדות האוקראיניות בזירה הבינלאומית.

המצב מזמין השוואה בין דרכי התנהלותן של שתי המדינות לנוכח מלחמותיהן. בעוד אוקראינה שקועה בעימות עם רוסיה ושולחת לעולם מאות אלפי פליטים, ישראל, המתמודדת עם איום קיומי, רואה את אזרחיה מתייצבים בהמוניהם לשירות מילואים. ההבדל בולט: בישראל נרשמת התגייסות פטריוטית רחבה, בעוד שבאוקראינה ניכרת נטישה המונית של המולדת.

דמותו של הנשיא זלנסקי מעוררת אף היא סימני שאלה. על אף מוצאו היהודי, שב ומאמץ הוא קו מדיני הנוגד את האינטרסים של העם היהודי ושל מדינת ישראל. עברו כליצן במה שהפך לראש מדינה מעלה תהיות כבדות באשר לכשירותו המנהיגותית. יחסיו עם מנהיגי העולם טעונים: דונלד טראמפ רואה בו מריונטה, ולדימיר פוטין מבטא כלפיו בוז גלוי. עתידו הפוליטי נותר מעורפל, והשאלה היא לאן יפנה בשעת מבחן – אם ייאלץ בעצמו לחפש מקלט מחוץ לגבולות אוקראינה.

הרקע ההיסטורי מוסיף מורכבות למצב. באוקראינה נחשב סטפן בנדרה לגיבור לאומי, למרות שהוא נושא באחריות לטבח של אלפי יהודים בשטחי אוקראינה במלחמת העולם השנייה. על רקע זה, התנהלותו של נשיא יהודי הפועל נגד אינטרסים יהודיים וישראליים מעוררת תהיות כבדות ביחס לזהותו ולמוטיבציות שלו.

• הפוגרום ביהודים בעיר לבוב, שאורגן בידי סטפן בנדרה, מנהיג לאומני נאצי

שגריר ישראל באו"ם דני דנון, בנאומו לפני ההצבעה, כינה את ההצהרה "חד-צדדית" ואמר כי "היא תיזכר לא כצעד לשלום, אלא כעוד מחווה ריקה שמחלישה את סמכות העצרת". לדבריו, "המנצח העיקרי של כל אישור כזה הוא חמאס, שיציג זאת כפרי פעולותיו מ-7 באוקטובר".

הציבור בישראל מגיב בכעס על ההצבעה האוקראינית. ברשתות החברתיות מתרבות הקריאות להפסיק כל סיוע ותמיכה באוקראינה, לרבות ביטול ההקלות והוויזות שניתנות לאוקראינים. חלק מהקוראים דורשים להחזיר את אלפי הפליטים האוקראינים החיים כיום בישראל לארצם, בטענה שמדינתם פועלת בניגוד לאינטרסים הישראליים.

ההצבעה בעצרת הכללית, אמנם אינה מחייבת מבחינה משפטית, אך היא משקפת את המגמה הבינלאומית הגוברת להכרה במדינה פלסטינית. ההחלטה כוללת דרישות רחבות היקף, כולל סנקציות נגד מתנחלים ישראלים וארגונים התומכים בהתנחלויות, מתן זכות בלעדית לפלסטינים לגבות מכסים ומסים, ותמיכה פוליטית וכלכלית ברשות הפלסטינית.

העמדה האוקראינית בהצבעה זו מעמיקה את הפער בין שתי המדינות ומעוררת שאלות יסוד על העתיד של היחסים הדיפלומטיים ביניהן. בזמן שישראל נאבקת באיום קיומי ומגינה על עצמה מול ארגוני טרור, היא מוצאת עצמה מבודדת יותר ויותר בזירה הבינלאומית, כאשר גם בעלות ברית צפויות כמו אוקראינה פועלות נגדה.

נ.ב

הפוגרום בלבוב – מעשה טבח מאורגן בידי סטפן בנדרה

בין ה־30 ביוני ל־2 ביולי 1941 התרחש בלבוב (לביב), עיר גדולה ורב־תרבותית במזרח גליציה, פוגרום אכזרי ורב־ממדים. הוא בוצע תחת הנהגתו של סטפן בנדרה, מנהיג הפלג הרדיקלי של הארגון הלאומני האוקראיני (OUN), בשיתוף פעולה עם שלטונות הכיבוש הנאציים, וגרר רצח המוני של אלפי יהודים חפים מפשע.

רקע היסטורי

עד פרוץ מלחמת העולם השנייה מנתה אוכלוסיית העיר למעלה מ־300 אלף נפש: כ־157 אלף פולנים (מעל 50%), כ־100 אלף יהודים (כ־32%), וכ־50 אלף אוקראינים (כ־16%). באותם ימים נחשבה לבוב מרכז תרבותי וחינוכי חשוב. עם פלישת גרמניה לברית המועצות ביוני 1941, נסוגו הכוחות הסובייטיים מן העיר. בטרם נסוגו, הוציא הנ.ק.ו.ד. להורג אלפי אסירים בבתי הכלא – בהם גם לאומנים אוקראינים. מראות הזוועה שימשו תעמולה נאצית והוצגו כמעשי "בוגדנות יהודית־בולשביקית".

הכרזת "מדינה אוקראינית" וקריאות להשמדה

ב־30 ביוני 1941 הכריזו בנדרה ויד ימינו, יארוסלב סטצקו, על הקמת "מדינה אוקראינית עצמאית". במקביל פרסמו מנשרים הקוראים לטיהור אתני: "רוסים, פולנים ויהודים – אויבי האומה – דמם בראשם". אנשי ה־OUN חבשו סרטי זרוע בצבעי הלאום, כחול וצהוב, והקימו מיליציה אוקראינית עממית. אלה שיתפו פעולה עם יחידות גרמניות, בהן גם חיילי הגדוד "נכטיגל", והחלו באיסוף ובהשפלת יהודים.

מהלך הפוגרום

האלימות פרצה כבר ב־30 ביוני, והגיעה לשיאה בין ה־1 ל־2 ביולי. יהודים נגררו מבתיהם, נלקחו מן הרחובות ונעצרו. רבים הוכו באכזריות, נשים – לרבות הרות – נאנסו, וגברים נאלצו לבצע "עבודות ביזיון" לעיני ההמון. עדויות מתארות יהודים שנאלצו לנקות גללי סוסים בכובעיהם, אחרים אולצו לגרור גופות מן הכלא ולהציבן ברחוב.

היסטוריון ניצול, קורט לוין, תיאר צעיר אוקראיני לבוש חולצה רקומה מסורתית שהכה יהודים במוט ברזל עד שחתך את בשרם, תלש אוזניים ועיניים, ולבסוף רצח במכת אלה אדם לנגד עיניו.

מספרי הקורבנות

הנתונים על מספר הנרצחים שונים בין מקורות:

• לפי דו"ח היודנראט בלבוב – כ־2,000 יהודים נרצחו בימים הראשונים של יולי.

• דיווחי שירותי הביטחון הגרמניים דיברו על 7,000 יהודים "שנאסרו ונורו".

• מחקרים מאוחרים יותר מציינים כי בפוגרום הראשון נרצחו בין 2,000 ל־5,000 יהודים, ועוד 2,500–3,000 נרצחו בירי המוני שביצעו האיינזצגרופן.

• בסוף יולי, במה שכונה "ימי פטליורה", נרצחו בלבוב עוד 1,500–2,000 יהודים, חלקם ברחובות העיר וחלקם בירי המוני ביערות.

בסך הכול, לפי הערכות היסטוריונים שונים, נרצחו בלבוב במהלך יוני־יולי 1941 בין 6,000 ל־8,000 יהודים.

מעורבות לאומנים אוקראינים

אף שהגרמנים עודדו ואף הובילו את חלק מן ההוצאות להורג, היה זה בנדרה ותנועתו שהעניקו לפוגרום את תשתיתו האידיאולוגית והארגונית. לאומנים מקומיים, אנשי מיליציה וחברי ארגון הנוער של ה־OUN לקחו חלק פעיל במעשי הרצח. חלקם ביקשו להוכיח לגרמנים נאמנות כדי לקדם את חלומם למדינה אוקראינית עצמאית.

תוצאות והנצחה

במהלך החודשים הבאים הוקם גטו לבוב, אליו רוכזו כ־120 אלף יהודים. רובם המכריע נשלחו למחנה ההשמדה בלז'ץ או נרצחו במחנה יאנובסקה. כאשר הצבא האדום נכנס לעיר ביולי 1944 נותרו בחיים פחות מאחוז אחד מיהודי לבוב.

לאורך עשרות שנים טושטשה מעורבותו של בנדרה ואנשיו. בברית המועצות הוצג הפוגרום כפרי מדיניות נאצית בלבד, ואילו בקרב חוגים לאומניים באוקראינה שלאחר המלחמה נעשה ניסיון להציג את בנדרה כ"גיבור לאומי". אלא שהמקורות ההיסטוריים – מסמכים, עדויות וחקירות – משרטטים תמונה חד־משמעית: הפוגרום בלבוב היה רצח עם מתוכנן, שבו בנדרה ואנשיו נטלו חלק פעיל ומשמעותי, ובמהלכו נרצחו אלפי יהודים רק בשל יהדותם.

הפוסט אוקראינה מצביעה שוב נגד ישראל: "הנשיא היהודי" זלנסקי תומך במדינה פלסטינית הופיע לראשונה ב-מעקב.

כ-35 אלף אזרחי אוקראינה השוהים בישראל כפליטי מלחמה עומדים בפני אי ודאות גורלית לקראת סוף שנת 2025. על פי המדיניות הנוכחית של משרד הפנים, אשרות השהות שלהם יפוגו ב-31 בדצמבר 2025, ומה שיקרה אחר כך נותר בערפל.

גורם בכיר במשרד הפנים מסר למערכת "מעקב" כי תוקף אישורי השהייה של אזרחי אוקראינה בישראל נמשך עד ליום 31 בדצמבר 2025. החל מיום 1 בינואר 2026, כך ציין, תהיה בידי מדינת ישראל הסמכות המשפטית לנקוט צעדי גירוש כלפיהם. עם זאת, הגורם נמנע מלפרט מהן התוכניות הקונקרטיות שבמשרד באשר ליישום הסדר זה.

במקביל, נמסר ל"מעקב" מפי גורם במשרד ראש הממשלה כי הממשלה מצויה בשעה זו במשא ומתן עם קנדה ועם מדינות נוספות, במטרה לאפשר קליטתם של פליטים אוקראינים בשטחן. עם זאת, לא נמסרו פרטים באשר להיקף המדינות המעורבות, למספר הפליטים שכל אחת מהן עשויה להסכים לקלוט, או ללוחות הזמנים הצפויים להתקדמות ההידברות.

המצב מסתבך עוד יותר כאשר לוקחים בחשבון כי במהלך השנים שבהן שהו האוקראינים בישראל, הם הספיקו לבנות חיים חדשים. רבים מהם הקימו משפחות, נולדו להם ילדים על אדמת ישראל, הם רכשו דירות ופתחו עסקים. השאלה המרכזית שעולה היא מה יקרה לילדים אוקראינים שנולדו בישראל במהלך תקופת המלחמה – האם הם יחשבו לאזרחי ישראל או שגם הם יצטרכו לעזוב את הארץ יחד עם הוריהם.

על פי המסמך הרשמי שנמסר למערכת "מעקב" מרשות האוכלוסין וההגירה ושפורסם ב-11 בינואר 2024, שר הפנים דאז משה ארבל קבע מדיניות ברורה: "מדיניות זו תקפה עד לתאריך 31.12.25 או עד סיום המלחמה באוקראינה ואפשרות לחזור אליה, המוקדם מביניהם". המסמך פורסם בארבע שפות – עברית, אנגלית, רוסית וערבית, כדי להבטיח שהמידע יגיע לכלל האוכלוסייה הרלוונטית.

המדיניות הנוכחית קובעת כי לא יבוצעו פעולות אכיפה נגד העסקת אזרחי אוקראינה, בתנאי שחלפו 90 יום מעת כניסתם לארץ ושברשותם דרכון אוקראיני תקף. המעסיקים נדרשים לוודא שהעובד האוקראיני עומד בתנאים אלה. כמו כן, הוחלט להאריך את רישיונות הביקור מסוג ב/2 (תייר) של אזרחי אוקראינה ששהו חוקית בישראל ביום תחילת המלחמה או שנכנסו לאחריה.

בית המשפט העליון של ישראל דן בשנת 2024 במעמדם המשפטי של האזרחים האוקראינים, במיוחד אלה שהגיעו באשרת תייר או ללא היתר כלל. בעקבות ההחלטות המשפטיות, פרסם משרד הפנים הנחיה לפיה יוענק לאזרחים האוקראינים רישיון שהייה, ללא קשר לסטטוס ההתחלתי שלהם בעת הגעתם לישראל.

נוסף על כך, הוחלט שלא לנקוט בסנקציות נגד מעסיקים המעסיקים אזרחי אוקראינה, בתנאי שהם עומדים בקריטריונים הנדרשים: הצגת דרכון אוקראיני תקף ושהות של למעלה מתשעים יום בארץ. אשרות התייר (B/1) הוארכו עד תום 2025, או עד לסיום המלחמה באוקראינה ולאפשרות לשוב אליה – לפי המוקדם מביניהם.

המדיניות מותירה שאלות רבות ללא מענה. מה יקרה אם המלחמה באוקראינה תימשך גם לאחר דצמבר 2025? האם ישראל תהיה מוכנה להאריך שוב את אשרות השהות? מה גורל הקהילה האוקראינית שהתבססה בישראל והקימה כאן משפחות ועסקים?

במסמך הרשמי נקבע כי "בתום תקופה זו, תיבחן המדיניות מחדש בהתאם לנתונים העדכניים". עם זאת, לא ברור מהם הקריטריונים שעל בסיסם תתקבל ההחלטה, ומי יהיו הגורמים המעורבים בקבלת ההחלטה.

המשא ומתן עם קנדה ומדינות אחרות מעלה שאלות נוספות: האם מדובר בפתרון לכלל האוכלוסייה האוקראינית בישראל או רק לחלק ממנה? מה יקרה לאלה שלא יוכלו להיקלט במדינות אחרות? האם תהיה להם אפשרות לחזור לאוקראינה אם המצב ביטחוני שם עדיין לא יאפשר חזרה בטוחה?

הקהילה האוקראינית בישראל כוללת מגוון רחב של אנשים: משפחות עם ילדים קטנים, קשישים, אנשים מקצוע שמצאו עבודה בישראל, סטודנטים וחיילים משוחררים. כל קבוצה מתמודדת עם אתגרים שונים ועשויה להזדקק לפתרונות שונים.

בעיית הילדים שנולדו בישראל במהלך תקופת השהות מהווה אתגר משפטי ומוסרי מורכב. על פי חוק האזרחות הישראלי, ילד שנולד בישראל לא זוכה אוטומטית באזרחות ישראלית, אלא זקוק לאישור מיוחד. השאלה היא האם הילדים הללו יוכלו לקבל מעמד משפטי קבוע בישראל או שהם יאלצו לעזוב יחד עם הוריהם.

המצב הכלכלי של הפליטים מוסיף מורכבות נוספת. רבים מהם השקיעו את כל חסכונותיהם בהקמת חיים חדשים בישראל – רכישת דירות, פתיחת עסקים, רישום ילדים לבתי ספר. מעבר למדינה אחרת יהיה כרוך בהפסדים כלכליים כבדים ובקושי להתחיל מחדש במקום חדש.

הרשויות בישראל מתמודדות עם דילמה מורכבת: מחד, הן רוצות לעזור לפליטי מלחמה במצוקה, ומאידך, הן צריכות לנהל מדיניות הגירה אחראית ולהתחשב במגבלות של המדינה לקלוט מהגרים לטווח ארוך.

נכון לעכשיו, אף גורם רשמי לא מוכן לתת תשובות ברורות לגבי התוכניות הקונקרטיות לטיפול במצב. הפליטים האוקראינים ומשפחותיהם נותרים במצב של אי ודאות מלאה לגבי עתידם, כאשר הזמן אוזל לקראת דצמבר 2025.

המצב דורש החלטות מהירות ובהירות מצד הרשויות, הן לגבי האפשרות להארכת השהות והן לגבי תוכניות חלופיות לעזיבה מכובדת ומאורגנת מישראל. עד אז, כ-35 אלף בני אדם ממתינים לתשובות על עתידם.

עיצוב גרפי: Maakav

הפוסט פליטי אוקראינה בישראל: גירוש בדצמבר 2025 הופיע לראשונה ב-מעקב.

בעוד שמנהיגי העולם הגבירו אתמול את מאמציהם להביא לסיום המלחמה באוקראינה במסגרת פסגה היסטורית שנערכה בבית הלבן, הוסיפה רוסיה להפגין את כוונותיה האמיתיות בגל תקיפות נוסף, אשר הופנה לעבר מחוז פולטבה שבמרכז אוקראינה. כעת מונח הכדור בידי פוטין, שעליו להכריע אם להיענות לקריאה הבינלאומית לדיאלוג ישיר עם זלנסקי – או להמשיך בדרך הלחימה.

רוסיה שיגרה אתמול כ-270 כטב"מים ועשרה טילים לעבר מספר יעדים אוקראיניים, כאשר רק חלק מהנשק הרוסי הגיע ליעדיו למרות מאמצי היירוט האוקראיניים. ארבעה טילים ו-40 כטב"מים פגעו ב-16 מוקדים, ושברי יירוט נפלו בשלושה מוקדים נוספים. העיתוי המדויק של התקיפה, שהתרחשה במקביל ובעקבות הפסגה בוושינגטון, העביר מסר חד לכל המשתתפים: פוטין ממשיך לפעול על פי רצונו, ללא קשר לדיונים הדיפלומטיים.

הפסגה בבית הלבן אתמול הביאה יחד את הנשיא טראמפ, הנשיא האוקראיני זלנסקי ושבעה מנהיגים אירופיים חשובים, במטרה לחפש דרכים לסיום הסכסוך. הדיונים התמקדו בעיקר בסוגיית הערבויות הבטחוניות שאוקראינה אמורה לקבל, כולל פרטי היקף הערבויות, אופן תפקודן והמנגנונים הנדרשים ליישומן.

בשלב מסוים עזב טראמפ את חדר הדיונים וניהל שיחת טלפון עם פוטין, ולאחר מכן חזר לדון עם זלנסקי ושאר המשתתפים. זמן קצר לאחר השיחה הסתיימה הפסגה, וטראמפ הודיע על התפתחות מרכזית: פוטין הסכים לפגישה ישירה פנים אל פנים עם זלנסקי, שאחריה תתקיים פסגה משולשת נוספת בהשתתפותו.

לדברי טראמפ, פגישת פוטין-זלנסקי אמורה להתקיים תוך שבועיים. למרות שהנשיא האמריקני לא ציין מיקום מדויק, דיווחים בינלאומיים מציינים את בודפשט כאופציה סבירה לאירוח הפגישה. עד כה הקרמלין לא אישר רשמית את הסכמת פוטין לפגישה, והצהרה רוסית רשמית עדיין ממתינה.

ההודעה על הפגישה המיועדת מהווה שינוי דרמטי בעמדה הרוסית. פוטין עשה עד כה הכל כדי להתעלם מזלנסקי, הכריז עליו כמנהיג לא לגיטימי וסירב בתוקף לשקול פגישה ישירה איתו. זלנסקי, לעומתו, הביע מזמן מוכנות לפגישה כזו אם הנסיבות יחייבו זאת, במטרה לדון ברצינות בסיום הלחימה. בימים האחרונים אמר הנשיא האוקראיני כי ארצו מוכנה להיפגש עם רוסיה "בכל פורמט" ושסוגיות טריטוריאליות יידונו ברמה דו-צדדית עם פוטין.

הקאנצלר הגרמני מרץ וראש הממשלה הבריטי סטארמר אישרו את הכוונה לארגן מפגש בין המנהיגים הלוחמים. מרץ הוסיף אזהרה משמעותית: "אנחנו לא יודעים אם לנשיא רוסיה יהיה את האומץ להשתתף בפסגה כזו. לכן, יש צורך בשכנוע". למרות שפוטין הביע בעבר מוכנות מסויימת לשיחות ישירות עם האוקראיניים, הוא עדיין לא אישר באופן חד משמעי פגישה עם זלנסקי.

במקביל לדיונים הדיפלומטיים, הועלתה סוגיית הערבויות הבטחוניות האמריקניות לאוקראינה. זלנסקי גילה כי קייב הציעה לרכוש נשק אמריקני בשווי 90 מיליארד דולר כחלק מהערבויות הבטחוניות. "החבילה כוללת בעיקר מטוסים ומערכות הגנה אווירית. אכן יש חבילה עם ההצעות שלנו בשווי 90 מיליארד דולר, ויש לנו הסכמים עם נשיא ארהב שכאשר הייצוא שלנו ייפתח, הם יקנו כטבמים אוקראיניים. זה חשוב לנו", הסביר הנשיא האוקראיני.

העסקה המוצעת משתלבת במסגרת רחבה יותר של ערבויות ביטחוניות, שנועדו להבטיח את ביטחונה של אוקראינה לאורך זמן. הדיונים בנושא עתידים להימשך בימים הקרובים, שעה שוושינגטון וקייב יבחינו בפרטי התוכנית ויבחנו את דרכי יישומה.

נושא מורכב נוסף שעלה בדיונים הוא הדרישה הרוסית מאוקראינה לסגת ממחוז דונייצק במזרח המדינה. זלנסקי שומר את עמדתו קרוב לחזה ולא הצהיר באופן חד משמעי מה עמדת ארצו בנושא. הדרישה הרוסית נתפסת כבלתי מתקבלת על הדעת, שכן מדובר בקריאה למסירת שטח אוקראיני ריבוני לידי מוסקבה ללא כל תמורה טריטוריאלית מצד רוסיה. מדובר במעין "רכישה" של שטח אוקראיני ללא תשלום או חילופין, ולא בהסכם חילופי שטחים הדדי.

האוקראיניים והאירופיים רוצים כעת להעביר את הלחץ לצד הרוסי ולבחון את רצינותו של פוטין בכל הנוגע למאמצי השלום. הם מנסים להעמיד אותו למבחן ולראות עד כמה הוא מחויב למהלך אמיתי של סיום המלחמה, או האם מדובר במשחקי זמן נוספים מצידו.

פגישה ישירה בין פוטין לזלנסקי תהיה ללא ספק התקדמות משמעותית לכיוון סיום המלחמה, גם אם תוצאותיה אינן ברורות מראש. עצם העובדה שהמנהיגים ייפגשו פנים אל פנים לראשונה מאז הרחבת הפלישה הרוסית לפני שלוש שנים וחצי היא בעלת חשיבות סמלית ומעשית רבה.

הכדור נמצא כעת במגרשו של פוטין. טראמפ, זלנסקי ומנהיגי אירופה הנוכחים בפסגה ממתינים לראות האם הנשיא הרוסי ירים את הכפפה ויסכים לפגישה הישירה עם מקבילו האוקראיני. תשובתו תשקף את כוונותיו האמיתיות לגבי סיום הסכסוך או המשכו.

בו בזמן, המציאות המלחמתית ממשיכה להכתיב את קצב האירועים. הטילים והכטבמים הרוסים שהופגזו אתמול על פולטבה מזכירים לכל הצדדים שהזמן עובד נגד הדיפלומטיה, ושכל יום של דיונים הוא יום נוסף של סבל ונפגעים. הבחירה בין דיאלוג לתותחים נותרת בידי מוסקבה, והעולם מחכה לתשובתה.

צילום: AP, שימוש מותר בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

הפוסט פוטין מפציץ את אוקראינה בעיצומה של פסגת השלום הופיע לראשונה ב-מעקב.