החגיגה בלשכת ראש הממשלה הסתיימה עוד בטרם החלה. טל גלבוע, מי שהייתה אמורה להיכנס בנעליים הגדולות והחורקות של מערך הדוברות ברחוב עזה, מצאה עצמה מחוץ למשחק. המינוי, שנראה היה כעובדה מוגמרת, קרס בקול תרועה רמה אל מול סערה ציבורית חסרת תקדים וחשיפת התכתבויות בעלות אופי גזעני בוטה.

"רוסים מגעילים": ההתכתבות שטרפה את הקלפים

הדרמה הגיעה לשיאה כאשר יו"ר "ישראל ביתנו", ח"כ אביגדור ליברמן, פרסם פוסט חריף ברשתות החברתיות ובו חשף התכתבויות המיוחסות לגלבוע, בהן היא משתמשת בביטוי הפוגעני והגזעני "רוסים מגעילים".

ליברמן לא חסך בשבטו ותקף את התנהלות הלשכה: "לאחר שערורייה רועמת בעקבות דליפת התבטאויות בעלות אופי גזעני, סיים את תפקידו דובר ראש הממשלה, זיו אגמון. לכאורה, ניתן היה לצפות כי ראש הממשלה ינקוט משנה זהירות ויגלה הקפדה יתרה בבחירת הדובר הבא. ואולם, טל גלבוע – אשר טרם הספיקה להתבסס בתפקידה – כבר הספיקה לעורר סערה נוספת".

בציטוט המהדהד את דברי חז"ל, הוסיף ליברמן: "'המלך ניכר בפמלייתו' – ועל כן, דומה כי אין מקום לתימהון".

ברשת X החריף חבר הכנסת את הטון וקבע: "בלשכת נתניהו תנאי הקבלה זה לשנוא מרוקאים ורוסים, אבל לתמוך בקטארים".

התגובה מהצד השני לא איחרה לבוא. רועי שפרניק, בן זוגה של גלבוע, פרסם בתגובה תמונה של ליברמן לצד ח"כ מנסור עבאס וכתב: "ליצן של התנועה האסלאמית. לא שכחנו".

מערכת "מעקב" פנתה למר שפרניק בשאלה האם הפוסט מהווה תגובה ישירה לחשיפת ההתכתבויות של זוגתו, אך נכון למועד הפרסום, תגובתו לא התקבלה.

לשכה בנפילה חופשית: הכיסאות המוזיקליים של נתניהו

נפילת מינויה של גלבוע אינה אירוע מבודד, אלא חוליה נוספת בשרשרת של עזיבות וטלטלות בלשכה הנחשבת בעיני רבים כ"קורסת". גלבוע הייתה אמורה להחליף את זיו אגמון, ששבר שיא שלילי וסיים את תפקידו לאחר שמונה חודשים בלבד בעקבות סערת ציטוטים גזעניים משלו.

המצב הארגוני סביב ראש הממשלה נראה כעת בכי רע. נתניהו מתנהל ללא ראש סגל קבוע, ללא דובר רשמי וללא ראש מל"ל. "המצב בלשכה לא פשוט בכלל", מסר גורם המעורה בפרטים ל"מעקב". בעוד ישראל ניצבת מול מערכות גורליות מול איראן וארה"ב, השלד הניהולי מורכב מאנשי אמונו הוותיקים של נתניהו – טופז לוק, עופר גולן ויונתן אוריך – שחלקם נחשבים "שחוקים" לאחר שנים של עבודה אינטנסיבית.

עוד נמסר ל"מעקב" ממקור בלשכת ראש הממשלה כי לא התקבלה החלטה סופית בעניין מינויה של טל גלבוע, וכי בשלב זה התקיים דיון ראשוני בלבד. על פי אותו מקור, הוגשו מסמכים רלוונטיים אשר היו מצויים בהליכי בדיקה, אולם פרטי ההליך דלפו לתקשורת בשלב מוקדם.

עוד צוין כי בעקבות הסערה הציבורית שהתעוררה, ירד המינוי מן הפרק. כן נטען כי במסגרת הבדיקה עלה כי לא צורפו למסמכים אסמכתאות המעידות על עמידה בדרישות ההשכלה המקובלות לתפקיד דוברות, הכוללות, בין היתר, תואר ראשון, רצוי בתחום התקשורת.

המידע נמסר מפי גורם המעורה בפרטים, אשר ביקש להישאר בעילום שם.

בנוסף, אותו מקור טען כי ההדלפה לתקשורת בוצעה, לדבריו, מתוך שיקולים פנימיים, וכי בלשכה מועסקים גורמים בעלי עמדות פוליטיות מגוונות – עניין אשר, לטענתו, עשוי היה להשפיע על פרסום המידע.

תיק העבודות של המועמדת: מ"האח הגדול" ועד להשמצת משפחות חטופים

מינויה של גלבוע עורר התנגדות עזה לא רק בשל ההתבטאויות נגד יוצאי ברית המועצות, אלא בשל היסטוריה רצופה באמירות מעוררות מחלוקת. גלבוע, שזכתה לחשיפה ציבורית כזוכת העונה השישית של "האח הגדול" וכאקטיביסטית טבעונית קיצונית, צברה אויבים בקרב קהלים רבים.

בעבר התבטאה נגד הקהילה הגאה בטענה כי "אין קהילה כזאת, אל תאכלו את השקרים האלה". חמור מכך, היא לא היססה לתקוף אימהות לחטופים המוחזקים בעזה שהפגינו למען עסקה, וכינתה אותן בכינוי המזעזע "זונות של קורבנות". גם בתוך עולם האקטיביזם הטבעוני, המזוהה איתה ביותר, הסתכסכה גלבוע עם פעילים שטענו כי השפילה אותם.

נראה כי עבור גלבוע, ששירתה בעבר כקצינת ת"ש בדרגת סרן ושימשה כיועצת לרה"מ לענייני זכויות בעלי חיים, הדרך ללב הקונצנזוס הפוליטי נחסמה סופית. למרות הגיבוי שקיבלה משפרניק, שבירך אותה רק שלשום על המינוי המיועד, המציאות הטיחה את המינוי אל קרקע המציאות.

משבר אמון ניהולי

הלשכה הריקה ברחוב עזה משקפת משבר עמוק. הניסיון למנות דמויות פרובוקטיביות כמו גלבוע, שמטען ההתבטאויות שלהן כבד מנשוא, מעלה שאלות קשות לגבי תהליך סינון כוח האדם בסביבת ראש הממשלה. בעת שבה נדרשת מקצועיות ודיפלומטיה, נראה כי הלשכה עסוקה בכיבוי שריפות פנימיות ובהתמודדות עם השלכותיהן של אמירות גזעניות.

מערכת "מעקב" פנתה לטל גלבוע לקבלת תגובה על ביטול המינוי ועל ההתכתבויות שנחשפו, אך תגובתה לא התקבלה עד לרגע זה.

צילום ראשי מתוך עמוד הפייסבוק של טל גלבוע – שימוש בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

הפוסט "רוסים מגעילים": מינוי הדוברת הגזענית בוטל – טל גלבוע מחוץ לשכת נתניהו הופיע לראשונה ב-מעקב.

דים אמור

יו"ר מפלגת ישראל ביתנו, ח"כ אביגדור ליברמן, פרסם ברשת X שורת הצהרות פוליטיות חריפות, שבהן קרא להנהגת גיוס חובה לכלל אזרחי המדינה לשירות המדינה, ללא חריגים. בדבריו הציג ליברמן קו פוליטי תקיף לקראת הבחירות הבאות, והדגיש כי הציבור אינו מסתפק עוד בהצהרות כלליות, אלא דורש התחייבויות ברורות.

לדבריו, "בבחירות הקרובות אזרחי ישראל לא יסתפקו בלשמוע תלונות, הם יבקשו התחייבויות", והוסיף כי על האופוזיציה להציג תכנית מפורטת שתבטיח את ביטחונם ועתידם של אזרחי המדינה. ליברמן ציין כי הצעד הראשון שיינקט לאחר הקמת ממשלה חלופית יהיה גיוס כל המשתמטים לשירות המדינה, ללא מכסות, יעדים או הסדרים מיוחדים.

בהמשך דבריו הדגיש כי "חגיגת ההשתמטות והאפליה בין דם לדם – בחסות ממשלת נתניהו – חייבת להסתיים", והוסיף כי המציאות שבה כספי המסים מממנים, לדבריו, "חיי בטלה והשתמטות" של מגזר הולך וגדל, אינה יכולה להימשך. לטענתו, ללא שינוי מהותי במדיניות הגיוס, עתידה של המדינה עלול להיפגע.

ליברמן קרא לראשי האופוזיציה להתחייב בפומבי לסיום תופעת ההשתמטות, והציג מודל של גיוס גורף לכל אזרח ואזרחית בגיל 18, בכפוף לכשירות רפואית. בדבריו כלל את כלל האוכלוסיות במדינה, ללא הבחנה דתית או עדתית, וציין כי "המשוואה בממשלה הבאה חייבת להיות מאוד פשוטה: כל אזרחית ואזרח במדינת ישראל, בהגיעם לגיל 18 ובקו הבריאות, חייבים בגיוס לשירות המדינה. כולם כולל כולם".

עוד הוסיף כי מי שימנע משירות המדינה יישלל ממנו, לדבריו, הזכות להשתתף בבחירות. "מי שפוגע במכוון בביטחון המדינה, לא יקבע את עתידה", כתב, והדגיש כי זהו, לשיטתו, האמצעי היחיד לסיום תופעת ההשתמטות. לדבריו, רוב הציבור תומך בגיוס גורף, ועל בסיס התחייבות כזו ניתן יהיה לנצח בבחירות.

במקביל, תקף ליברמן מילולית את המנהיג הליטאי הרב דוב לנדו. "הרב דוב לנדו, בקרוב מאוד תזכה לראות את כל המשתמטים נוהרים לבקו"ם. במשמרת שלי, נשים סוף לחגיגת ההשתמטות – אחת ולתמיד", כתב.

הדברים נאמרו על רקע הצהרה פומבית של הרב לנדו, שנמסרה ביום 11 בפברואר 2026 במהלך ביקור בישיבת "מאור התלמוד", בעקבות מעצרו של אברך. בדבריו אמר כי "אף תלמיד ישיבה לא ילך לצבא", והדגיש כי מקומם של לומדי התורה הוא, לדבריו, "אך ורק בתוככי היכלי הישיבות והכוללים".

הרב לנדו הוסיף כי גם אם הרשויות יפעלו לאכיפת גיוס, עמדתו נותרת נחרצת. לדבריו, "אפילו אברך אחד ואפילו בן ישיבה אחד לא ילך לצבא, לא בצורה כזו ולא בצורה אחרת". עוד ציין כי ההתנגדות לגיוס תלמידי ישיבות היא, לשיטתו, מאבק על ערכי התורה, והגדיר את העימות סביב הנושא כ"מלחמה בנצח ישראל".

הצהרות אלה מגיעות בתקופה שבה הסיעות החרדיות בוחנות את חוק הפטור, על רקע הערות הייעוץ המשפטי הדורשות יעדי גיוס גבוהים יותר ויישום מיידי של סנקציות במקרה של אי עמידה בהם. סוגיית גיוס תלמידי הישיבות ממשיכה לעמוד בלב המחלוקת הציבורית והפוליטית, והיא צפויה להוות אחד הנושאים המרכזיים במערכת הבחירות הקרובה.

ליברמן, המכהן כיו"ר ישראל ביתנו, מציב את סוגיית הגיוס במרכז סדר היום הפוליטי, תוך קריאה להתחייבות מפורשת מצד מפלגות האופוזיציה, ולעיצוב מדיניות אחידה של שירות חובה לכלל האזרחים. מנגד, הנהגת הציבור החרדי ממשיכה להביע התנגדות עקרונית לגיוס תלמידי ישיבות, ומדגישה את חשיבות לימוד התורה כערך מרכזי שאינו נתון לפשרה.

צילום ח"כ ליברמן: אתר הכנסת, צילום הרב דב לנדו: קרן עולם התורה, ויקיפדיה – שימוש בצילומים בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים.

הפוסט ליברמן נגד החרדים: גיוס או סנקציות הופיע לראשונה ב-מעקב.

עימות פוליטי סוער פרץ ברשת החברתית X סביב תקציב המדינה ופרויקט תלושי המזון, כאשר יו"ר ש"ס אריה דרעי איים להפיל את התקציב ואביגדור ליברמן מיהר להשיב לו במתקפה חריפה שחזרה על נושא הגיוס החרדי. העימות חושף את קווי השבר העמוקים במערכת הפוליטית הישראלית סביב שני נושאים מרכזיים – תמיכה ממשלתית לציבור החרדי וחובת הגיוס לצבא.

דרעי פתח את האש ב-08.12.2025 בפרסום שפורסם לפני 16 שעות, בו הכריז כי ש"ס לא תתמוך בתקציב המדינה כל עוד פרויקט תלושי המזון לא יוסדר. יו"ר ש"ס טען כי משרד האוצר מתעקש לשנות את קריטריוני הזכאות באופן שידיר את המשפחות החרדיות מהפרויקט, וכינה זאת "התעמרות אכזרית במשפחות המוחלשות ביותר". לדבריו, בשנה שעברה סייע הפרויקט ל-400 אלף משפחות זכאיות מכלל המגזרים לפי מבחני זכאות מקצועיים.

"ש"ס לא תתן להפלות את הילדים החרדים העניים", כתב דרעי בהודעתו, והוסיף כי "באופן מקומם, משרד האוצר מתעקש לשנות את הקריטריונים, כך שידירו רק את המשפחות החרדיות. זו התעמרות אכזרית במשפחות המוחלשות ביותר, שכל 'חטאן' הוא היותן חרדיות". איום זה על התקציב בעיצומה של שנת התקציב מעמיד את הקואליציה בפני משבר פוטנציאלי, שכן ללא תמיכת ש"ס התקציב עלול להיכשל.

אולם ליברמן, יו"ר מפלגת ישראל ביתנו, לא אפשר לדרעי את המילה האחרונה. בתגובה ישירה לפרסום של יו"ר ש"ס, כתב ליברמן במשפט אחד חד וקצר: "גם אני לא אתן להפלות את הילדים החרדים. כולם שווים, כולם יתגייסו". במשפט זה טמון כל העימות הפוליטי – ליברמן הפנה את השיח מנושא תלושי המזון לנושא הגיוס החרדי, תוך שהוא מציג את עמדתו בבהירות מוחלטה ומנסה לחבר בין שני הנושאים: שוויון בנטל וזכויות סוציאליות.

עמדתו זו של ליברמן אינה חדשה, והיא נשענת על שורה של פרסומים אחרונים שבהם הוא תוקף את הממשלה ואת מדיניותה כלפי הציבור החרדי. ב-05.12 פרסם ליברמן פוסט נוקב בו האשים את הממשלה בכך שהיא "ממשיכה לגנוב כסף מהכיסים של כולנו כדי להחזיק עוד כמה ימים בשלטון". הוא תיאר את אישור התקציב כ"חגיגה מופקרת" של "עשרות מיליארדי שקלים" שמתקצבת "משתמטים" על חשבון "האזרחים העובדים והמשרתים".

בפרסום זה הציג ליברמן את חזונו הפוליטי לעתיד, בו הבטיח כי "בממשלה שאקים נגייס את כולם". הוא הלך רחוק יותר והבטיח שבממשלתו "עריקים וסרבנים יישלחו לכלא ותשלל להם זכות ההצבעה". ליברמן התחייב גם להוריד את הנטל ממשרתי הסדיר והמילואים, להוריד מסים ולטפל ביוקר המחיה, תוך שהוא מסכם: "את כל מה שהם הרסו – אני אתקן, זו ההתחייבות שלי".

אך זה לא היה הכול. ב-02.12 פרסם ליברמן ביקורת קשה נוספת, הפעם על הצעת חוק שכינה אותה "חוק ההשתמטות המטורלל". לפי דבריו, החוק "הופך את צה"ל לעבריין" ומחייב את הצבא ואת החיילים להוכיח "שהם בכלל ראויים שחרדים יתגייסו לצבא". ליברמן טען שלפי הצעת החוק, אם צה"ל לא יוכיח את עצמו בפני הרבנים, "לא יהיו סנקציות וחרדים יכולים פשוט להשתמט בחסות החוק". הוא סיכם בקביעה חריפה: "זה טירוף מוחלט, ממשלה של חדלי אישים. גיוס לכולם, ומיד".

העימות הפומבי הזה מעיד על הפער העמוק בין עמדות הקואליציה לאופוזיציה בשאלת היחס לציבור החרדי. בעוד דרעי תופס את עצמו כמגן על משפחות חרדיות עניות מפני מה שהוא מתאר כהפליה ממשלתית, ליברמן רואה בכל תמיכה ממשלתית לציבור החרדי שאינו משתלב בצבא ובשוק העבודה כ"ביזה" של כספי ציבור. מנקודת מבטו של ליברמן, השוויון האמיתי בין הילדים החרדים לשאר הילדים צריך לבוא דרך שוויון בנטל, לא דרך תמיכה סוציאלית.

העימות מגיע בעיתוי רגיש במיוחד, כאשר הממשלה מנסה להעביר את התקציב ולגבש הסכמות קואליציוניות סביב חוקים רגישים. איומו של דרעי להפיל את התקציב מעמיד את ראש הממשלה ואת שר האוצר בפני דילמה קשה – האם לוותר על השינויים בקריטריוני הזכאות לתלושי מזון ולשמר את תמיכת ש"ס, או להעמיד על השינויים ולהסתכן במשבר קואליציוני. מהצד השני של המתרס, ליברמן ממשיך להעצים את המסרים שלו בנושא הגיוס החרדי ומציג עצמו כנושא הדגל של שוויון בנטל, כשהוא מצליח להפוך כל ויכוח תקציבי או סוציאלי לדיון על גיוס ובכך מחזק את המיצוב הפוליטי שלו כמי שמייצג את הציבור הכללי מול מה שהוא מתאר כהתנהלות בלתי צודקת של הממשלה כלפי החרדים.

צילומים של חברי הכנסת, מתוך אתר הכנסת, בהתאם להוראות סעיף 27א'

הפוסט דרעי מאיים להפיל תקציב, ליברמן: כולם יתגייסו הופיע לראשונה ב-מעקב.

יו"ר ישראל ביתנו, ח"כ אביגדור ליברמן, פרסם אמש (שלישי, 03.12.2025) התקפה חריפה על רשת X נגד מה שהגדיר כ"טרור" של חרדים נגד המשטרה הצבאית. לדבריו, כוחות המשטרה הצבאית הגיעו הלילה לעיר אופקים כדי לעצור עריק חרדי, אך נאלצו לסגת ולשחרר את העציר לאחר שהמוני חרדים הגיעו למקום ב"קריאה מתוזמנת".

ליברמן תיאר תמונת מצב חמורה: השוטרים הצבאיים הצליחו להכניס את העריק לניידת, אך המוני החרדים שהגיעו למקום הפעילו לחץ שגרם לשחרורו של העריק מהרכב הצבאי. "זו כבר לא רק השתמטות, זה טרור שמאיים על שלום חיילי צה"ל", כתב יו"ר ישראל ביתנו, והוסיף: "ובטרור מטפלים ביד קשה!".

האירוע באופקים מצטרף לשרשרת של מקרים שבהם ניסיונות מעצר של עריקים חרדים מסתיימים בתגרות עם תושבים מקומיים. ליברמן, הידוע בעמדותיו הנחרצות כנגד פטורי חרדים משירות צבאי, מסגיר גבול באמירתו הנוכחית – הוא אינו מסתפק בביקורת על השתמטות, אלא מגדיר את המעשים כ"טרור" וקורא לטיפול "ביד קשה".

השימוש במונח "טרור" במקרה זה מהווה הסלמה משמעותית בשיח הציבורי סביב נושא השירות הצבאי של החרדים. ליברמן, שכיהן בעבר כשר ביטחון, ממסגר את האירוע כאיום ביטוני ישיר על חיילי צה"ל ולא רק כהתחמקות מחובת השירות.

בפרסום שלו, ליברמן לא פירט את נסיבות האירוע המדויקות, מתי בדיוק התרחש, או מה היה גורל העריק לאחר שחרורו מהניידת. גם לא ברור אם צה"ל או המשטרה הצבאית פרסמו הודעה רשמית על האירוע. עם זאת, התיאור של "קריאה מתוזמנת" רומז על תיאום מוקדם בקרב הקהילה החרדית באופקים כדי לסכל את המעצר.

צילום מתוך אתר הכנסת, שימוש בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

הפוסט ליברמן: חרדים שחררו עריק מניידת צבאית – זה טרור הופיע לראשונה ב-מעקב.

דו"ח מבקר המדינה שפורסם ב-4 בנובמבר 2025 חושף תמונה מדאיגה על תפקודו של הקבינט החברתי כלכלי בשנים שקדמו למלחמת "חרבות ברזל", ובמרכזה – כישלון ניהולי חמור של שר האוצר לשעבר אביגדור ליברמן, שכיהן כיו"ר הקבינט. אותו ליברמן, שמציג עצמו כיום כקול האחריות והשוויון בנטל, מתברר כמי שהפקיר בדיוק את אותה אחריות כשהייתה מצויה בידיו. הדו"ח מתעד מחדלים מהותיים שהשאירו את ישראל חשופה ולא מוכנה למשבר שהתרחש ב-7 באוקטובר 2023, ויום לאחר פרסומו, מפלגתו של ליברמן פרסמה פוסט תוקפני המאשים את ממשלות נתניהו והמשתמטים – מהלך שנראה כניסיון להסיט את תשומת הלב מהממצאים המביכים.

ממצאי הדו"ח מצביעים על מגמות מדאיגות ארוכות שנים בתפקוד הקבינט החברתי כלכלי. הממצא המרכזי הוא ירידה דרמטית של כ-90% במספר ההחלטות שקיבל הקבינט לאורך 20 שנה. בעוד שבתקופת כהונתה של הממשלה ה-30, שפעלה בשנים 2003-2006, התקבלו בממוצע 52 החלטות בשנה, הרי שבתקופת כהונתה של הממשלה ה-37 עד פרוץ המלחמה, בין דצמבר 2022 לאוקטובר 2023, התקבלו רק 5.1 החלטות בממוצע שנתי. המבקר מדגיש כי נתונים אלו מלמדים על היעדר פעילות מהותית של הגוף שאמור לעסוק בניהול הכלכלה והחברה בישראל.

מעבר לירידה הכמותית, הדו"ח חושף בעיה איכותית חמורה לא פחות. בביקורת נמצאה מגמת עלייה חדה של עשרות אחוזים במספר ההחלטות שמקבל הקבינט ללא דיון כלל. בממשלות ה-30, ה-31 וה-32, שכיהנו בשנים 2003-2013, שיעור ההחלטות שהתקבלו ללא דיון נע בין 8% ל-12% מכלל ההחלטות. אך במהלך השנים התמונה השתנתה באופן דרמטי, והקבינט החל לקבל החלטות מבלי לקיים דיון מסודר או עבודת מטה מקצועית, תוך התעלמות מגופי הייעוץ המרכזיים כמו בנק ישראל והמועצה הלאומית לכלכלה.

בנוסף לכך, הבעיה של נוכחות חלקית של חברי הקבינט בדיונים מדגישה את חומרת המצב. בביקורת נמצא כי השתתפות השרים בדיוני הקבינט שהתקיימו בממשלות ה-36 וה-37 הייתה חלקית, ובחלק מהמקרים מצומצמת ביותר. בתקופת כהונת הממשלה ה-36, יו"ר הקבינט השתתף בכל ששת הדיונים שהקבינט קיים במהלך שנה וחצי של כהונה, אך שאר השרים לא תמיד הופיעו, מה שמעיד על חוסר מחויבות של הדרג המדיני לתפקוד תקין של הגוף.

תמונת המצב מחמירה עוד יותר כשבוחנים את תוצרי עבודת הקבינט בתקופות ספציפיות. משרד מבקר המדינה מצא מגמה של מיעוט החלטות שקיבל הקבינט בנושאים חברתיים כלכליים – בתקופת הממשלה ה-36 קיבל הקבינט רק 4 החלטות, ובתקופת הממשלה ה-37 לא קיבל החלטות כלל בנושאים אלה. זאת, למרות שהקבינט מוסמך לעסוק במגוון רחב של נושאים חברתיים כלכליים, ולרשותו עומדים יועצים מקצועיים המומחים בתחומי אחריותו.

אחד הממצאים החמורים ביותר בדו"ח נוגע להיעדר היערכות כלכלית לשעת חירום. מדינת ישראל מצויה במצב חירום מתמשך ומתחדש ברציפות מדי שנה, מהימים הראשונים להקמתה, בין היתר לנוכח איומים בלתי פוסקים מצד אויביה – מקרוב ומרחוק. למרות זאת, הקבינט החברתי כלכלי בראשות ליברמן כמעט שלא עסק בהיערכות למצבי חירום. לא גובשו תוכניות חירום, לא נקבעו מנגנוני תגובה, ולא התקיימו דיונים מעמיקים בנושא זה. המבקר מדגיש כי זהו כישלון ניהולי בפני עצמו, שכן תוכנית לחלוקת מענקים כספיים לאוכלוסייה בשעת חירום ומנגנונים כלכליים אחרים לא הוכנו מראש

הדו"ח גם מצביע על כך שהקבינט עסק באופן מצומצם ביותר בנושאי ליבה בתחום החברתי והכלכלי. לנוכח הסמכות הרחבה שניתנה לקבינט לעסוק ב"נושאים חברתיים כלכליים", ואף שלרשות הקבינט עומדים יועצים מקצועיים המומחים בתחומי אחריותו ומשתתפים בקביעות בדיוניו – בנק ישראל והמועצה הלאומית לכלכלה – הוא לא ניצל את היכולות הללו ולא קידם דיונים מהותיים בנושאים קריטיים.

לעיון בדוח המלא – לחץ כאן

כאשר פרצה מלחמת "חרבות ברזל" ב-7 באוקטובר 2023, פעילותו של הקבינט הייתה מצומצמת עוד יותר באופן חריג. התכנסויות הקבינט היו מעטות במיוחד, והוא חדל מלהתכנס כבר בדצמבר 2023. הביקורת מצאה כי מפרוץ המלחמה ועד ה-10 בדצמבר 2023 התכנס הקבינט חמש פעמים בלבד, ובמשך יותר משנה, עד סוף דצמבר 2024, לא התכנס כלל. זאת, על אף שהמלחמה יצרה צורך דחוף בניהול כלכלי-חברתי של המשבר ובקבלת החלטות מהירות למענה לצרכים האזרחיים.

הממשלה אמנם הקימה ב-15 באוקטובר 2023 מנגנון לעבודת הקבינט במלחמה, לפיו עבודת הקבינט תרוכז בידי מנכ"ל משרד ראש הממשלה בתיאום עם מנכ"ל משרד האוצר, ופורום המנכ"לים של משרדי הממשלה ישמש זרוע ביצוע. אולם, נמצא כי מנגנון זה לא פעל כנדרש, וההחלטות הקריטיות לא התקבלו בפורום המתאים.

אחד הממצאים המדאיגים ביותר נוגע לחבל הצפון. אף שב-15 באוקטובר 2023 הוסמך הקבינט החברתי כלכלי על ידי הממשלה לטפל בכלל ההיבטים האזרחיים הנוגעים לניהול מערך המלחמה, והגם שבמהלך המלחמה התהווה והעמיק משבר אזרחי בחבל הצפון, הקבינט לא עסק בנושא זה כלל. היישובים בצפון סבלו מאש רקטות, תושבים פונו מבתיהם, והכלכלה המקומית קרסה – אך הקבינט שהיה אמור לתת מענה לא התכנס ולא דן בבעיות.

גם בנושא הסיוע לעסקים, שנפגעו קשות מהמלחמה, נמצא כי גובש מתווה ללא קיום הליך בחינה והחלטה בקבינט. אף שנושא הסיוע הכלכלי לעסקים נקבע על ידי הממשלה כאחת מסמכויות הקבינט במלחמה; חרף אמירת שר האוצר כי תוכנית הסיוע לעסקים תובא לדיון בקבינט ולאישורו; ולמרות פניות חוזרות ונשנות של שר הכלכלה והתעשייה – הנושא לא הובא לדיון, והתוכנית גובשה מחוץ למסגרת הקבינט.

המבקר מדגיש בדו"ח את עקרון האחריות המשותפת של השרים, לפיו כל שר שותף גם להחלטות שהממשלה נמנעת מלקבל. במילים אחרות, גם ההימנעות מפעולה היא החלטה בפני עצמה, ושרים נושאים באחריות על חוסר הפעילות. במקרה של ליברמן, שעמד בראש הקבינט כשר האוצר, ההימנעות הזו מקבלת משמעות כפולה – הוא לא רק לא קידם דיונים, אלא גם לא וידא שהקבינט מתכנס ופועל כנדרש.

בסיום תקופת כהונתו, ליברמן לא העביר לממשלה החדשה תכניות עבודה או סיכומי מדיניות, מה שהותיר את הקבינט הבא להתחיל מאפס, בדיוק ברגע שבו נדרשה פעולה מהירה וניהול משבר. היעדר העברת הידע והמשכיות במדיניות הוא חלק מהכישלון הניהולי שהדו"ח מתעד.

הפער בין התדמית הציבורית של ליברמן לבין המציאות שמתגלה בדו"ח הוא חד ובולט. בשנים האחרונות, ליברמן מציג עצמו כקול האחריות, השוויון בנטל והנאמנות למדינה. הוא מותח ביקורת קשה על ממשלות נתניהו, על חוקי הפטור למשתמטים, ועל מה שהוא מכנה "קונספציית היהיה בסדר". בנאומיו ובפוסטים שלו, הוא מטיף לעקרון "בלי חובות אין זכויות", ומדגיש את חשיבות השירות הצבאי והאזרחי לכלל האוכלוסייה.

אולם, כשבוחנים את תקופת כהונתו כשר האוצר ויו"ר הקבינט החברתי כלכלי, מתגלה כי דווקא הוא לא גילה אחריות מוסדית. הגוף שאמור היה להיות לב ההיערכות הלאומית, כמעט ולא פעל תחת הנהגתו. ישראל נכנסה למלחמת "חרבות ברזל" ללא תשתית אזרחית מספקת, ללא תכנון כלכלי ארוך טווח וללא מנגנוני גיבוי – והאחריות לכך מוטלת, בין היתר, על ליברמן.

בתאריך 3 בנובמבר 2025, יום לפני פרסום הדו"ח, מפלגת ישראל ביתנו פרסמה פוסט חריף בפייסבוק. לפי מקור במשרד מבקר המדינה, ליברמן קיבל מידע על הדו"ח וסקיצה שלו עוד באוקטובר 2025, מה שמעלה את האפשרות שהפוסט נועד להכין את הקרקע לקראת פרסום הדו"ח המביך.

הפוסט מציג מתקפה חזיתית על ממשלות נתניהו ועל "המשתמטים". הוא מתחיל בטענה: "במשך שנים, חיינו תחת אשליית היהיה בסדר שממשלות נתניהו/משתמטים מכרו לנו! וכולנו כמו פתים, אכלנו בשקיקה את קונספציית 'הם לומדים, אתם משרתים וכולם מרוויחים'". הפוסט ממשיך ומתאר את אסון 7 באוקטובר ואת משבר המילואים שנוצר בעקבותיו, ומאשים את חוקי ההשתמטות בחסות ממשלת נתניהו.

2025-Financial-and-Budgetary-101

בחלקו המרכזי, הפוסט מציג את ליברמן כ"צדיק אחד בסדום", שכבר שנים זועק בקול גדול "בלי נאמנות אין אזרחות". הוא מזכיר את ניסיונו של ליברמן ב-2009 לחייב אזרחים לא יהודיים להצהיר אמונים למדינה, ומציג את עמדתו לגבי שלילת זכות ההצבעה ממשתמטים. הפוסט מסתיים בקריאה: "בלי חובות, אין זכויות. אי אפשר רק לקבל ולא לתת. תשרתו – תצביעו. לא תשרתו – לא תצביעו".

מבחינה תקשורתית, הפוסט מהווה אסטרטגיית הסחה קלאסית. במקום להתמודד עם הממצאים הקשים של דו"ח המבקר על מחדלי הקבינט שעמד בראשו, ליברמן מעביר את מרכז הכובד אל השיח הערכי והלאומי. הוא מנסל למצב את עצמו מחדש כקול מוסרי ואידיאולוגי, תוך שהוא מגלגל את האחריות על ממשלות נתניהו ועל החרדים.

הפער בין הפוסט לבין ממצאי הדו"ח הוא מהותי. בעוד שהפוסט מציג את ליברמן כמי שהזהיר במשך שנים מפני חוסר אחריות והשתמטות, הדו"ח מראה שדווקא בתקופת כהונתו נרשמה אחת התקופות הפסיביות ביותר של הקבינט האזרחי. הוא מטיף ל"בלי חובות אין זכויות" – אך התעלם מחובתו הציבורית כשהייתה בידיו האחריות הישירה להכין את ישראל לחירום.

הדו"ח גם חושף כי בתקופת כהונתו, ליברמן לא קידם כל חקיקה ממשית נגד השתמטות, לא דרש חובת שירות אזרחי לכלל האוכלוסייה, ולא יזם רפורמות שישנו את מאזן החובות והזכויות. יתרה מכך, הוא עצמו היה שותף לממשלות שלא התמקדו בתיקון מוסדי אלא בהישרדות פוליטית.

הסתירה בין השיח הציבורי של ליברמן לבין ההיסטוריה המתועדת בדו"ח המבקר מעלה שאלות מהותיות לגבי אמינותו הפוליטית. כשליברמן מדבר היום על "אחריות", "שוויון בנטל" ו"נאמנות למדינה", קשה להתעלם מהעובדה שדווקא כשהייתה בידיו החובה לפעול – הוא לא עשה כן. הקבינט שעמד בראשו כמעט לא התכנס, כמעט לא קיבל החלטות, וכמעט לא עסק בהיערכות לחירום.

דו"ח מבקר המדינה אינו מכוון פוליטית, אך בפועל הוא מנפץ את תדמיתו הציבורית של ליברמן כקול השפוי שמזהיר מפני רפיון לאומי. האזהרות שלו היום נשמעות אולי צודקות, אך הן נולדו מאיחור של שנים – שנים שבהן הוא עצמו יכול היה לפעול, אך בחר שלא לעשות זאת.

הדו"ח מזכיר כי האחריות המוסרית והניהולית של הדרג המדיני נבחנת במעשים, לא בסיסמאות. במקרה של ליברמן, המעשים – או ליתר דיוק, היעדר המעשים – מדברים בעד עצמם. בין התיאוריה למעשים, בין הדוכן בכנסת לישיבות הממשלה, נותר פער מהותי: כאשר ליברמן נדרש לממש את אותה אחריות שעליה הוא מטיף, הוא פשוט לא היה שם.

הפוסט שפרסמה מפלגתו יום לפני פרסום הדו"ח אינו עוד הצהרה אידיאולוגית; הוא מהלך יחסי ציבור מתוחכם שנועד לשכתב את הנרטיב הציבורי. במקום להודות במחדלים – ליברמן בחר להאשים את נתניהו ואת החרדים, לגלגל את האחריות מעלה, ולצייר את עצמו שוב כקורבן של "קונספציה". דווקא בכך, הפער בין דבריו למעשיו נחשף ביתר חריפות, והדו"ח משמש תזכורת לכך שאחריות ציבורית אינה עניין של נאומים, אלא של פעולה – פעולה שליברמן נמנע מלבצע כשהייתה בידיו הסמכות לעשות זאת.

צילום חבר הכנסת אביגדור ליברמן מתוך אתר הכנסת  שימוש בהתאם לסעיף 27א לחוק זכויות יוצרים

הפוסט דו"ח המבקר חושף: ליברמן הפקיר את ההכנה לחירום הופיע לראשונה ב-מעקב.

יותר מ-200 אלף איש השתתפו אתמול בירושלים ב"עצרת המיליון" שקיימה הציבוריות החרדית נגד חוק הגיוס, בעצרת שהפכה למוקד למחלוקת פוליטית סוערת ולאסון אנושי כואב. העצרת, שנערכה בצל מעצרי עריקים ובמקביל למאבק ציבורי על שוויון בנטל, הסתיימה בטרגדיה כאשר נער צעיר נפל אל מותו מבניין רב קומות שבבנייה. מותו של הנער נקבע במקום על ידי צוותי מד"א שהוזעקו לזירה.

בעקבות האסון הכריז הכרוז באולם על סיום מיידי של העצרת וקרא לנוכחים להתפזר בזהירות. העצרת ננעלה בלי מוזיקה או ריקודים, והמשטרה פתחה בחקירה לנסיבות הנפילה. "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם. צאו מאתרי בנייה ורדו בזהירות ממנופים גבוהים. רבותיי זו סכנת נפשות", קראו מבעד למערכת ההגברה.

העצרת, שהתקיימה החל משעות הצהריים, גרמה לשיתוק תחבורתי נרחב באזור ירושלים. כביש 1 נחסם לתנועת כלי רכב פרטיים בשני הכיוונים, מאזור לטרון ועד גינות סחרוב, והמשטרה פרסה כוחות רבים להסדרת התנועה ולשמירה על הסדר הציבורי. אלפים נסעו לבירה באוטובוסים שהוזמנו במיוחד לצורך העצרת שאורגנה במטרה להפגין כוח מול הממשלה ולהתנגד לחוק הגיוס.

מנהיגי האופוזיציה לא איחרו להגיב לעצרת בביקורת חריפה. יו"ר ראש האופוזיציה יאיר לפיד, ראש הממשלה ה-14 לשעבר ויו"ר מפלגת יש עתיד, פרסם פוסט חריף ברשת X ומתח ביקורת על המשתתפים. "כל הצעירים המשתמטים שנוסעים להפגנת 'נמות ולא נתגייס' בירושלים וצועדים ברחובות – אם אתם מסוגלים לצעוד ברחובות, אתם יכולים לצעוד בטירונות ולהגן על מדינת ישראל. מה שהיה לא יהיה יותר", כתב לפיד.

גם בני גנץ, יו"ר מפלגת כחול לבן, הרמטכ"ל ה-20 ושר הביטחון ה-21 לשעבר, פרסם ברשת X פוסט חריג בנוסחו ותקף את ההנהגה הפוליטית הנוכחית. "שרים חשודים בפלילים – יפצלו את תפקיד היועמ"שית. חברי כנסת שמשתתפים בעצרת 'נמות ולא נתגייס' – יקבעו מי וכמה יתגייסו. וחברת כנסת שחשודה בפרסום מידע בטחוני מסווג – תצטרף לוועדה הכי מסווגת ורגישה בכנסת. ככה זה נראה כשהקיצוניים מנהלים מדינה שלמה. הגיע הזמן לשים לזה סוף, להחזיר אותם למקומם בשוליים ולהקים ממשלת הסכמות לאומית, אחראית ושפויה", כתב גנץ.

אולם הביקורת החריפה ביותר הגיעה מיו"ר מפלגת ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, שהטיח האשמות חמורות כלפי ההנהגה החרדית והפנה אצבע מאשימה ישירות כלפיה בעניין מותו של הנער הצעיר. "יהודי הוא לוחם. כך היה לכל אורך ההיסטוריה וכך נעשה שיהיה אחרי הבחירות. במקום לקחת דוגמה מגפני ודרעי, הצעירים החרדים צריכים ללמוד מדוד המלך ומיהודה המכבי. הפגנת ההשתמטות היא חרפה על הנהגת המדינה ויריקה בפרצופם של החיילים הגיבורים שלנו", כתב ליברמן ברשת X.

ליברמן אף פרסם מסר נוסף שבו הטיל את האחריות למותו של הנער על ההנהגה החרדית. "ההנהגה החרדית הרקובה היא האחראית הישירה למותו הכואב של נער צעיר בהפגנה בזויה ומיותרת. הוא יצא בהוראת אותה הנהגה כדי להיות מגן אנושי של הכוח והשררה של העסקנים החרדים", כתב יו"ר ישראל ביתנו, בהאשמות שצפויות לעורר סערה פוליטית נוספת.

העצרת נערכה בעיצומה של מחלוקת ציבורית עמוקה סביב סוגיית שוויון בנטל ומחויבות הציבור החרדי לשירות צבאי. בעוד שלטונות החוק החלו לאכוף מעצרי עריקים במגזר החרדי, הפגנת הכוח של מאות אלפי משתתפים בעצרת הייתה אמורה להוות מסר ברור להנהגה הפוליטית. העימות בין הדרישות לשוויון בנטל לבין הרצון לשמור על הסטטוס קוו החרדי נמשך כבר שנים, אך התעצם באופן דרמטי בחודשים האחרונים.

המשבר הפוליטי שנוצר סביב העצרת משקף קרע עמוק בחברה הישראלית, כאשר מצד אחד עומדים מנהיגי האופוזיציה והציבור הרחב הדורשים שוויון בנטל ושירות צבאי מלא, ומצד שני עומד הציבור החרדי הדורש להמשיך בדרכו המסורתית של לימוד תורה. האסון האנושי שהתרחש בעצרת הוסיף מימד טרגי למחלוקת הפוליטית והחברתית, כאשר מותו של הנער הצעיר הפך לסמל למחיר האנושי של העימות הציבורי.

מנהיגי האופוזיציה ממשיכים לדרוש שינוי מדיניות והקמת ממשלה שתטפל בסוגיה במלוא הרצינות. העצרת, למרות שנועדה להפגין כוח ואחדות, הסתיימה באסון שהותיר משפחה שכולה וקהילה בשוק. המשטרה ממשיכה בחקירתה לנסיבות הנפילה, בעוד הזירה הפוליטית ממשיכה להתבעם סביב אחת הסוגיות המרכזיות והרגישות ביותר בחברה הישראלית.

נ.ב

היום הם שוב צעקו ברחובות: "נמות ולא נתגייס" – ואכן, נער אחד כבר עמד במילתו.
הוא לא התגייס – הוא ייקבר. בדיוק כפי שהבטיחו הסיסמאות.

מעניין אם הרבנים ישנים בשקט הלילה, כשהנער שילם בחייו על דרשות השנאה שהם עצמם הטיפו.

ואני אפילו לא מתחיל לדבר על המחיר – כלכלי, חברתי ומוסרי – שהמדינה כולה משלמת על הפולחן הזה של השתמטות עטופה בקדושה מזויפת ובציניות שאין לה קץ.

צילומים:
AP Photo ,Leo Correa; יאיר לפיד, אביגדור ליברמן ובני גנץ – אתר הכנסת.
שימוש בכל הצילומים נעשה בהתאם לסעיף 27א לחוק זכויות היוצרים

הפוסט אסון בעצרת החרדית: נער נפל למוות ומנהיגי האופוזיציה תוקפים הופיע לראשונה ב-מעקב.

תוכנית השלום שהציג הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ להסדרת המצב בעזה ממשיכה לעורר גלי תגובות סוערים בזירה הפוליטית הישראלית, כאשר דמויות בכירות במערכת הפוליטית מציגות עמדות מנוגדות בחדות ביחס ליוזמה האמריקאית ולאופן שבו על ישראל להתמודד עם המציאות הביטחונית והמדינית הנוכחית.

יו"ר מפלגת ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, פרסם קריאה חריפה לראש הממשלה בנימין נתניהו, בה דרש לנקוט קו נחרץ ביחס לארגון החמאס. "אני קורא לראש הממשלה להצהיר כבר עכשיו באופן חד וברור: במידה וחמאס לא מקבלים את תוכנית טראמפ – באותו הרגע אנחנו סוגרים את כל המעברים לעזה. אין סיוע הומניטרי, אין אספקת חשמל, מים או דלקים. עד כאן", כתב ליברמן ברשת החברתית X. הקריאה של ליברמן משקפת גישה קשוחה המבקשת להעניק לתוכנית האמריקאית משקל אולטימטיבי, תוך הצבת תנאים ברורים מול החמאס.

במקביל, ליברמן גם תקף את מדיניות הממשלה בחזית הפנים הישראלית, בהתייחסו למה שכינה "כניעה למשתמטים". "שוב אותה התופעה המבישה – כניעה למשתמטים. בזמן שלוחמינו שומרים על המדינה בחזית, עריקים שנעצרו מקבלים 'חנינה ליום כיפור'. אנחנו נשים סוף לשלטון המשתמטים", כתב, תוך הצבת הקשר בין המאבק הביטחוני לבין סוגיות פנימיות במדינה.

מהעבר השני של המפה הפוליטית, חברת הכנסת לשעבר ויושבת ראש מפלגת העבודה לשעבר, מרב מיכאלי, מתחה ביקורת חריפה על ראש הממשלה נתניהו ועל ההתנהלות הממשלתית. "תוכנית טראמפ וההסכמה של נתניהו באו ב-724 ימים מאוחר מידי. חובה לסיים את המלחמה, להחזיר את החטופים והחטופה, ולהתחיל לקדם תוכנית מדינית שתשים סוף לסכסוך הישראלי – פלסטיני. ואם את העסקה הזו נתניהו יטרפד, הוא יזכר לדראון עולם כמחריב ישראל", כתבה מיכאלי ברשת X.

מיכאלי המשיכה בהתקפה על ראש הממשלה גם בהקשר של הופעתו באו"ם, כאשר כתבה: "אז שוב נוכחנו שנתניהו הוא דובר נהדר. רק שהפעילויות שלו כראש ממשלה גורמות לישראל דה לגיטימציה כל כך עמוקה, שגם כל הטיעונים הישראלים הנכונים לא נשמעים. לא סתם הוא נואם מול אולם ריק. גם נאום טוב לא יציל את מדינת ישראל מהצלילה הנוראה לעבר בידוד בינלאומי ומהסיכונים הביטחוניים ההולכים וגדלים, למרות יכולות צבאיות מרשימות, בגלל החלטות ומעשים שערורייתיים של נתניהו, בראשם הפקרת החטופים והמשך המלחמה בעזה. שום נאום באנגלית לא ישכנע אף אחד בעולם בעד ישראל היום".

הדיון הציבורי סביב תוכנית טראמפ חושף את הקיטוב העמוק במערכת הפוליטית הישראלית ביחס לדרכים שבהן יש להתמודד עם המשבר הביטחוני והמדיני. בעוד ליברמן קורא לנקיטת קו קשוח ומותנה כלפי החמאס תוך מינוף היוזמה האמריקאית, מיכאלי מציגה ביקורת על איחור לכאורי בהתמודדות עם המשבר ומזהירה מפני השלכות ארוכות טווח על מעמדה של ישראל בזירה הבינלאומית.

תוכנית טראמפ להסדרת המצב במזרח התיכון מהווה נקודת מבחן משמעותית עבור הממשלה הישראלית, כאשר היא נדרשת לאזן בין לחצים בינלאומיים, צרכים ביטחוניים, והתחשבות במציאות הפוליטית הפנימית. השאלה כיצד תגיב ישראל ליוזמה האמריקאית ומה יהיו תנאיה להתקדמות דיפלומטית נותרת פתוחה, כאשר הזירה הפוליטית ממשיכה להתלקח סביב הסוגיות הללו.

צילום לימרמן מתוך עמוד הפייסבוק הרשמי שלו; צילום ח"כ מיכאלי מתוך אתר הכנסת – שימוש בהתאם לסעיף 27א'

הפוסט ליברמן: לסגור את עזה ו"שלטון המשתמטים"; מיכאלי תוקפת רה"מ הופיע לראשונה ב-מעקב.

החלטות האוסטרליה, בריטניה וקנדה להכיר במדינה פלסטינית זוכות להתנגדות נחרצת מכל הקשת הפוליטית בישראל. מנהיגים מהימין והשמאל מגנים בחריפות את הצעדים הבינלאומיים ומדגישים את כוחה העצמאי של ישראל.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הגיב בתקיפות לחלטות המדינות והכריז כי "נגמרו הימים שבריטניה ומדינות אחרות יקבעו את עתידנו, המנדט נגמר והתשובה היחידה לצעד האנטי ישראלי היא ריבונות על חבלי המולדת של העם היהודי ביהודה ושומרון והורדת רעיון האיוולת של המדינה הפלשתינית מסדר היום לתמיד." סמוטריץ' פנה לראש הממשלה ואמר: "אדוני ראש הממשלה, זו העת וזה בידיים שלך".

גם ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט הצטרף למקהלת הגינויים וכינה את החלטת בריטניה להכיר במדינת פלסטין "צינית, מזיקה וריקה מתוכן." בנט דחה בתוקף את הטענה כי פעולות ישראל ברצועת עזה הן שגרמו למדינות נוספות לקבל החלטה דומה.

מהשמאל הפוליטי הגיעה תגובה חריפה לא פחות. חברת הכנסת מרב מיכאלי, יושבת ראש מפלגת העבודה לשעבר, פרסמה ברשת החברתית X: "מעבר לכל דבר אחר, רצף ההכרות במדינה פלסטינית לוקח את כל תשומת לב מהחטופים. כל ראשי המדינה האלה שמכירים במדינה פלסטינית יודעים שזה לא יקים מדינה פלסטינית. זאת פשוט הדרך היחידה שלהם לקרוא קריאת חירום – די למלחמה הארורה הזאת, די להתנהלות המשיחית החד צדדית, די להפוך פוטנציאל לשלום ושגשוג למוות והרס, חוסר יציבות וחוסר ביטחון".

מיכאלי המשיכה וטענה כי זוהי "דרכם המנומסת של ראשי מדינות שכן מתנהגים לפי מה שמקובל, להגיד – ישראל מנוהלת על ידי עבריינים כושלים שפועלים לפי גחמות פוליטיות קצרות טווח והרסניות לעתיד המדינה והאזור".

יושב ראש מפלגת ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, הצטרף לגינויים וכינה את ההחלטות "הצביעות בהתגלמותה ופרס לטרור." ליברמן ייחס את ההחלטות ל"עוד כישלון נוראי של ממשלת ה-7 באוקטובר".

ראש הממשלה בנימין נתניהו השמיע מסר ברור כלפי מנהיגי המדינות המכירות במדינה פלסטינית: "יש לי מסר ברור לאותם מנהיגים שמכירים במדינה פלסטינית לאחר הטבח הנורא ב-7 באוקטובר: אתם מעניקים פרס עצום לטרור".

הביקורת הישראלית משקפת עמדה רחבה החוצה קווים פוליטיים וממחישה את התפיסה כי ישראל חזקה מספיק כדי לעמוד בפני לחצים בינלאומיים. גישה זו מבוססת על התפיסה כי מאז הקמת המדינה ב-1948, ישראל התחייבה להגן על יהודי העולם והיהדות, בניגוד למצב שהיה קיים בשנות הארבעים של המאה הקודמת.

האירועים הנוכחיים מעלים שאלות מהותיות לגבי היכולת של מדינות זרות להשפיע על מדיניות ישראל ולגבי העצמאות הישראלית במול קהילה בינלאומית שמנסה להכתיב לה את דרכה. מנהיגים ישראליים מדגישים כי המדינה יכולה לשרוד ולהתקיים גם ללא תמיכה בריטית או אוסטרלית, וכי היא אינה זקוקה להשתתפות בארגונים בינלאומיים כמו אופיפ"א, האולימפיאדה או האירוויזיון כדי לשמר את עצמאותה ולהגן על גבולותיה.

הממשלה הישראלית מדגישה את התחייבותה לדאוג ליהודי העולם ולאזרחי מדינת ישראל, ורואה בהחלטות ההכרה במדינה פלסטינית צעד שמתגמל טרור ופוגע באפשרויות להשגת שלום אמיתי. הקונצנזוס הרחב הזה מימין ומשמאל מהווה תופעה נדירה במפה הפוליטית הישראלית הקטובה והמשקף את חומרת המצב כפי שהוא נתפס על ידי המעמד הפוליטי.

הביקורת הנוקבת מכל חלקי הקשת הפוליטית מדגישה את הרגש שמדינות המערב נוהגות בסטנדרט כפול כלפי ישראל ומנסות להחליש אותה דווקא בעת שהיא נאבקת על ביטחונה לאחר הטבח ב-7 באוקטובר. מנהיגים ישראליים רואים בכך ניסיון להחזיר את ישראל למצב של חולשה ותלות, מצב שהיה קיים לפני הקמת המדינה ואפשר השמדות המוניות של יהודים.

צילומים של מרב מיכאלי ונפתלי בנט מאתר הכנסת; צילומים של בנימין נתניהו ואביגדור ליברמן מרשת X, וכן וידאו של נתניהו מאותה רשת – שימוש לפי סעיף 27א' לחוק

הפוסט ישראל נגד העולם: ימין ושמאל מתאחדים נגד הכרת פלסטין הופיע לראשונה ב-מעקב.

יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן פתח השבוע במתקפה חריפה נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, כשהוא מאשים אותו בהפיכת ישראל למדינת עולם שלישי ובכניעה מול האתגרים הכלכליים. התקפה זו מגיעה על רקע הדברים שנשא נתניהו בכנס החשב הכללי במשרד האוצר, שם התייחס למצב הבינלאומי המאתגר ולצורך בפיתוח עצמאות כלכלית.

ליברמן, שפרסם את דבריו ברשת החברתית X, טען בחדות כי "במקום לשים וינקר לשוויץ, נתניהו הופך את ישראל למדינת עולם שלישי". הוא המשיך והאשים את ראש הממשלה כי "רוצה שישראל תתרגל לבידוד, לשוק סגור, בלי תחרות ובלי חמצן לכלכלה". לדברי יו"ר ישראל ביתנו, מדובר לא בתכנית עבודה אלא בכניעה והודאה בכישלון.

המתקפה של ליברמן מגיעה כתגובה לדברים שנשא נתניהו בכנס החשב הכללי של משרד האוצר שנערך ב-15 בספטמבר בבנייני האומה בירושלים. בכנס, ראש הממשלה דיבר על איתנות הכלכלה הישראלית ושיבח את שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ואת החשב הכללי על מה שכינה "תוצאות נהדרות של הכלכלה הישראלית", תוך הדגשה כי "אף אחד לא ציפה לתוצאות כאלה".

עם זאת, נתניהו הכיר במציאות המתערערת בזירה הבינלאומית, כשהוא מציין כי היא "הולכת והופכת עבורנו למאתגרת מיום ליום תחת איומי אמברגו נשק ועיצומים כלכליים". ראש הממשלה ייחס מגמה זו להגירה המוסלמית המסיבית למדינות אירופה, שלדבריו "מכופפת את הממשלות שם" לנקוט מדיניות אנטי ישראלית. לטענתו, מדובר לא רק בתגובה למצב בעזה, אלא בשאיפות רחבות יותר נגד הציונות ונגד עצם קיום המדינה.

מהערכה זו הסיק נתניהו מסקנות מעשיות: "עלינו למקד כאן תעשיות עצמאיות וייצור בטחוני ולשמור על כלכלה חזקה". בהמשך דבריו, הוא פנה לחשב הכללי עם הנחיה ברורה: "אני מנחה אתכם תחתכו בבירוקרטיה".

דברי נתניהו נתמכים בנתוני הדוחות הכספיים של מדינת ישראל לשנת 2024, שפורסמו ביולי 2025. הדוחות מציגים תמונה מורכבת של המצב הכלכלי, עם נכסים בהיקף של כ-2,116 מיליארד שקל לעומת התחייבויות של 3,624 מיליארד שקל. הנכסים כוללים בעיקר קרקעות המדינה בשווי של כ-1,133 מיליארד שקל, רכוש קבוע ונכסים בלתי מוחשיים בסכום של כ-584 מיליארד שקל.

הדוחות הכספיים חושפים את המחיר הכבד של מלחמת חרבות ברזל על הכלכלה הישראלית. הם כוללים מידע נרחב על פעולות הממשלה למימון הוצאות המלחמה ולתמיכה בעורף, לרבות פעילות מערכת הביטחון, פעולות לטובת המפונים ושיקום יישבי עוטף עזה. בנוסף, הדוחות מתייחסים גם לפעילות שננקטה בשנת 2025, כולל התייחסות למבצע עם כלביא מחודש יוני.

ליברמן, שמכהן כיו"ר ישראל ביתנו, הציג חלופה לגישתו של נתניהו. הוא הבטיח כי "נקים ממשלה ציונית וליברלית שתשיב את ישראל למסלול: תפתח את השוק לתחרות, תפרק מונופולים, תצמצם רגולציה, תסגור משרדי ממשלה מיותרים ותגדיל את ההכנסה של אזרחי ישראל". חלופה זו עומדת בניגוד חד לגישה שמציג נתניהו, המתמקדת בעצמאות כלכלית ופיתוח תעשיות מקומיות.

הביקורת של ליברמן מגיעה בעת שישראל מתמודדת עם אתגרים כלכליים משמעותיים. הדוחות הכספיים מראים כי התחייבויות המדינה כוללות את התחייבויות המוסד לביטוח לאומי כלפי מבוטחים בסך של כ-1,108 מיליארד שקל, התחייבות בגין זכויות עובדים בסך של כ-752 מיליארד שקל והתחייבות בגין מלוות פנים וחוץ בסך של כ-1,384 מיליארד שקל.

למרות האתגרים, הדוחות מציגים גם הישגים בתחומים מסוימים. בשנת 2024 שווקו למגורים כ-48 אלף יחידות דיור לעומת כ-35 אלף בשנה הקודמת, מה שמצביע על שיפור במגזר הדיור. בנוסף, ממשיכות השקעות הממשלה בפרויקטים בשיתוף המגזר הפרטי בתחומי התחבורה, המים, האנרגיה, הסביבה והבינוי בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים.

הדוחות גם מתייחסים להתחייבות הממשלה בגין הפנסיה התקציבית, שעמדה בשנת 2024 על סך של 716 מיליארד שקל לעומת 747 מיליארד שקל בשנה הקודמת. השינוי נובע בעיקר מהעלייה בווקטור הריביות, מה שמשקף את השפעת המצב הכלכלי הגלובלי על הכלכלה הישראלית.

המחלוקת בין ליברמן לנתניהו משקפת פילוג עמוק בזירה הפוליטית הישראלית לגבי הדרך המתאימה להתמודד עם האתגרים הכלכליים הנוכחיים. בעוד נתניהו קורא לפיתוח עצמאות כלכלית ותעשיות מקומיות כמענה לאתגרים הבינלאומיים, ליברמן דוגל בפתיחת השוק, הגברת התחרות וצמצום הרגולציה כדרך להגדיל את ההכנסה של האזרחים.

התמודדות עם השפעות מלחמת חרבות ברזל נותרת אתגר מרכזי, כפי שעולה מהדוחות הכספיים. הפעולות שננקטו על ידי אגף החשב הכללי במטרה להבטיח רציפות תפקודית במשק כוללות מגוון רחב של צעדים, מתמיכה במפונים ועד שיקום אזורי הקרב. הדוחות מדגישים כי מטרתם לשקף לציבור הרחב את צעדי הממשלה ואת המשמעויות הכספיות שלהם בצורה בהירה ורלוונטית.

המתח הגובר בין שני הפוליטיקאים מעיד על הדילמות הכבדות העומדות בפני מקבלי ההחלטות בישראל. מצד אחד, הצורך להתמודד עם לחצים בינלאומיים גוברים ואיומים כלכליים, ומצד שני, השאיפה לשמור על צמיחה כלכלية ורמת חיים גבוהה לאזרחים. הדבטים הללו צפויים להמשיך ולעמוד במרכז השיח הציבורי בישראל, בעיקר לאור השלכות המלחמה הממושכות והאתגרים הגיאופוליטיים המתמשכים.

צילום: אביגדור ליברמן, מתוך דף הפייסבוק הרשמי שלו – שימוש בהתאם לסעיף 27א לחוק זכויות יוצרים

הפוסט ליברמן: "נתניהו הופך את ישראל למדינת עולם שלישי" הופיע לראשונה ב-מעקב.

אביגדור ליברמן ונפתלי בנט נפגשו השבוע במסגרת הכנות למערכת בחירות שעלולה להתקיים בעתיד הקרוב. ליברמן פרסם ברשת X תמונה משותפת עם בנט וחשף פרטים על התייעצותם האסטרטגית.

"נפגשתי היום עם נפתלי בנט. שוחחנו על איראן, המשך המלחמה בעזה, המגעים לעסקת החטופים, סוגיית הגיוס לצה״ל, הכלכלה, ועל הדרכים להחליף את הממשלה בהקדם", כתב ליברמן בפוסט שפורסם לאחר המפגש.

ליברמן הדגיש במיוחד את הצורך בתכנון מוקדם לקראת מערכת הבחירות הבאה: "הדגשתי את הצורך בגיבוש קווי היסוד של הקואליציה הבאה בהקדם האפשרי ותיאום מקסימלי בין כל המפלגות הציוניות".

הפגישה מתקיימת על רקע סקר האחרון של ערוץ 12 מתאריך 17 באוגוסט 2025, שמצביע על כוח פוליטי משמעותי לשני הפוליטיקאים. לפי הסקר, אם הבחירות היו מתקיימות באותו מועד, מפלגתו של בנט הייתה זוכה ב-20 מנדטים, בעוד ליברמן היה משיג 11 מנדטים. יחד, שני הפוליטיקאים יכולים להגיע לכ-31 מנדטים – כוח פוליטי שיכול להשפיע משמעותית על הרכב הקואליציה הבאה.

מפגש זה מעורר זיכרונות מהתקופה שבה בנט הגיע לראשות הממשלה בנסיבות חריגות. ב-2021, בנט נבחר לראש הממשלה למרות שלא הוביל את המפלגה הגדולה ביותר בכנסת. הוא הגיע לתפקיד במסגרת ממשלת השינוי – ממשלת ישראל השלושים ושש – שהוקמה ביוני 2021 כממשלת חילופים, ולא כתוצאה ישירה מתוצאות הבחירות.

בנט הוביל אז את מפלגת "ימינה" שזכתה ב-7 מנדטים בלבד בבחירות לכנסת ה-23. עם זאת, הצלחתו ליצור קואליציה רחבה המונה 61 חברי כנסת אפשרה לו להדיח את בנימין נתניהו מהשלטון. בממשלתו של בנט השתתפו מפלגות ממגוון רחב של הספקטרום הפוליטי, מהימין הקיצוני ועד למפלגות הערביות.

כעת, כאשר ישראל מתמודדת עם אתגרים מורכבים הן בזירה הביטחונית והן בזירה הפנימית, הפגישה בין בנט וליברמן מצביעה על ניסיון ליצור גוש פוליטי שיוכל להציע אלטרנטיבה לממשלה הנוכחית. שניהם מתייחסים לעצמם כמייצגי "המפלגות הציוניות", מונח שמתייחס לכלל המפלגות שלא כוללות את המפלגות החרדיות או הערביות.

סדר היום שנדון במפגש משקף את האתגרים העיקריים העומדים בפני המדינה: האיום האיראני, ניהול המלחמה בעזה, המאמצים להשבת החטופים, משבר הגיוס החרדי, המצב הכלכלי, והשאלה הפוליטית המרכזית של החלפת הממשלה.

נושא הגיוס לצה"ל, שהוזכר במפגש, נותר אחד הנושאים המעוררים מחלוקת חריפה בחברה הישראלית. ממשלת נתניהו מתקשה להתמודד עם הלחץ הציבורי והמשפטי להרחיב את הגיוס, בעוד מפלגות הקואליציה החרדיות מתנגדות בתוקף לכל שינוי במעמד הפטור של בני הישיבות.

המפגש בין בנט וליברמן מצביע על תחילת עונת הבחירות הלא רשמית, גם אם מועד הבחירות עדיין לא נקבע באופן רשמי. שני הפוליטיקאים, שהיו בעבר חלק מממשלות שונות ושיתפו פעולה במסגרות מגוונות, נראים כמי שמנסים לבנות חלופה פוליטית שתוכל להתמודד עם האתגרים המורכבים העומדים בפני המדינה.

האם ברית זו תתרחב לכלול מפלגות נוספות מהמרכז והמרכז-שמאל, ואם כן – איך תיראה המפה הפוליטית החדשה, אלו שאלות שיקבלו מענה רק עם התקדמות התהליך הפוליטי לקראת מערכת הבחירות הבאה.

צילום מתוך רשת X הרשמית של אביגדור ליברמן – שימוש בהתאם לסעיף 27א'

הפוסט מתגבשת ברית ליברמן–בנט נגד נתניהו הופיע לראשונה ב-מעקב.