חשיפת פרשת התקיפה החמורה של בן ה-65 בעפולה מעלה שאלות נוקבות: כיצד פעל העסק ללא רישיון תקף שנים, מדוע העירייה לא הכירה מבנים רחבי ממדים במתחם, וכיצד נקשרו למקום חשדות פליליים חמורים ותקיפה לאומנית אכזרית? תמונת מצב מדאיגה של היעדר פיקוח.

חשיפת פרשת התקיפה החמורה של מר לוי, אזרח בן 65, ב"פנצ'ריית סאלם" שבעיר עפולה, מציפה שרשרת מחדלים מדאיגה ומתמשכת מצד הרשויות המקומיות. מענה רשמי שהתקבל מעיריית עפולה חושף כי לעסק המדובר אין רישיון עסק תקף מאז שנת 2023. בעירייה נימקו נתון זה בטענה כי חובת הרישוי בוטלה באופן גורף לכלל הפנצ'ריות ברחבי הארץ – קביעה מעוררת תהיות המותירה חלל פיקוחי משמעותי ומעבירה מסר בעייתי של היעדר יד מכוונת.

אלא שמחדל הרישוי אינו נעצר כאן. בדיקה מעמיקה מעלה כי במתחם הפנצ'רייה פועלים שני מבנים נוספים שקיומם כלל לא היה מוכר לעיריית עפולה: מחסן צמיגים רחב ממדים, ששטחו מוערך ב-100 עד 200 מ"ר, וחנות ייעודית לממכר מוצרים שונים. רק בעקבות פנייה ישירה בנושא, הבטיחה העירייה לשגר פקח עירוני לבחינת המצב בשטח – מהלך המעלה את הצורך בתיעוד קפדני ומלא של הפיקוח כדי לחשוף את פעילותם של המחסן והחנות הפועלים לכאורה ללא היתר ובצללים.

התנהלות עיריית עפולה מעוררת סימני שאלה קשים. קשה להבין כיצד לא הבחינה, לכאורה, כי במתחם "פנצ'ריית סאלם" פועלים גם חנות ומחסן רחב היקף, אף שהדבר עולה מפרסומים ומתיעוד פומבי. האם מדובר בעיוורון מערכתי, בעצימת עיניים מכוונת, או באינטרס שלא לראות? אלו שאלות ציבוריות הראויות למענה ברור מצד העירייה.

התנהלותה של מחלקת רישוי העסקים בעיריית עפולה מעוררת סימני שאלה קשים באשר לאופן הפיקוח והרישום של בתי עסק בשטחה. עם הצגת השאלות הנוקבות למנהלת אגף רישוי העסקים בעירייה, בחרה האחרונה להתחמק ממתן תשובות ענייניות והפנתה את הפונים לכתב המסקר את האזור. מדובר במציאות חריגה: אלמלא קיומה של השיחה הנוקבת בעקבות התקיפה האכזרית, ואלמלא הותקף מר לוי על רקע לאומני – ספק רב אם ליקויי הבנייה ועבירות הרישוי החמורות הללו היו מגיעים לידיעת הציבור והרשויות.

לצד ההיבטים המנהלתיים, חומרת האירועים מתעצמת לנוכח הפן הפלילי והביטחוני. במהלך התקיפה הלאומנית הקשה, שבר עובד המקום את אפו ואת צלעותיו של הקורבן וגרם לו לזעזוע מוח. בד בבד, עובד אחר בבית העסק חשוד בעבירה חמורה נוספת של התחזות לשוטר ולעובד ציבור, עבירה פלילית המתווספת למסכת הראיות ומחדדת את תחושת האנרכיה וחוסר הפיקוח האופפים את המקום.

הפוסט אנרכיה בפנצ'ריית סאלם: עיריית עפולה הזניחה את מחדלי הרישוי הופיע לראשונה ב-מעקב.

במהלך סיור פתע שערך ח"כ סוכות במוסדות החינוך בעיר העתיקה בירושלים, נחשף ממצא חמור במרחק דקות בודדות בלבד מהכותל המערבי: בית ספר הפועל תחת חסותה וניהולה של הרשות הפלסטינית, אשר בין כותליו נלמדים חומרי הסתה קשים נגד מדינת ישראל. חשיפה זו מדגישה את הצורך הדחוף בפיקוח הדוק וביד קשה מול גורמים חתרניים הפועלים בלב ריבונותה של המדינה.

בעקבות הגילוי, פרסם ח"כ סוכות פוסט רשמי שבו פירט את ממצאי הסיור והצהיר על כוונותיו להביא לסגירתו המיידית של המוסד. "ממשיכים במאבק נגד החינוך לטרור במגזר", כתב סוכות, ותיאר את חומרת המצב שמצא בלב העיר העתיקה. הוא הוסיף ועדכן כי "השלט עם לוגו הרשות כבר נופץ, אבל את בית הספר כולו נסגור בהקדם בעז"ה". חבר הכנסת חתם את דבריו באמירה נחרצת וחד-משמעית: "לא נאפשר בשום צורה חינוך נגד מדינת ישראל בתוך מדינת ישראל".

פעילותו הנחושה של ח"כ סוכות, המשלבת עבודת שטח דינמית יחד עם תפקידו הפרלמנטרי הבכיר בכנסת ה-25, זכתה לתהודה נרחבת ולתמיכה ציבורית חמה במיוחד ברשתות החברתיות. אזרחים רבים הביעו הערכה עמוקה לפועלו ושיבחו את עמידתו האיתנה למען ביטחון המדינה והגנת ערכיה. בין התגובות הרבות שקיבל נכתב: "תודה", "תבורך", "עם ישראל חי", "אחלה גבר", "יהודי אמיתי" ו"אלוף זאת הדרך".

התמיכה הציבורית הרחבה מעידה על ההכרה הציבורית בחשיבות העבודה המבורכת שמוביל ח"כ סוכות. כמי שמופקד על תחום החינוך והתרבות בבית המחוקקים, סוכות מוכיח הלכה למעשה כי המאבק בהסתה ובחינוך העוין נמצא בראש סדר העדיפויות שלו, וכי בכוונתו לפעול בכל הכלים העומדים לרשותו כדי להבטיח שמוסדות חינוך הפועלים בשטח ישראל יחנכו לערכים תקינים ולא לדה לגיטימציה של המדינה.

הפוסט מגן על ירושלים: המערכה הנחרצת של צבי סוכות הופיע לראשונה ב-מעקב.

החלטה דרמטית ותקדימית של בית המשפט המחוזי בתל אביב סוללת את הדרך לניהול מאבק משפטי חסר תקדים נגד ענקית המדיה הסינית טיקטוק (TikTok Pte. Ltd). בית המשפט דחה באופן חד משמעי את בקשת החברה לסלק על הסף את בקשת האישור לתובענה ייצוגית שהוגשה נגדה, וקבע כי ההליך המשפטי המורכב ימשיך להתברר לגופו.

התביעה, שהוגשה על ידי האזרח דניאל גיטמן באמצעות עורכות הדין שירה עציוני פנחס ושיר אשכול, מציבה במוקד סימן שאלה מוסרי ומשפטי כבד: האם הרשת החברתית הפופולרית ביותר בקרב צעירים פועלת באופן שיטתי ומפלה נגד מדינת ישראל, נגד יהודים ונגד תכנים פרו ישראליים?

בית המשפט קבע: תשתית לכאורית להפליה על בסיס יהדות והשקפה

במסגרת ההחלטה, אישר בית המשפט את תיקון בקשת האישור כך שתכלול חוות דעת מומחים, תצהיר מתוקן ותצהירים נוספים. השופטים קבעו באופן נחרץ כי התשתית שהוצגה בבקשה המתוקנת אכן יכולה לתמוך בטענות הקשות, לפיהן טיקטוק הפלתה משתמשים על בסיס השקפה פרו ישראלית ויהדות.

עוד הובהר בהחלטה, כי בשלב הנוכחי אין הכרח להוכיח כוונת זדון מצד החברה כדי להמשיך בניהול המשפט. בית המשפט קבע כי במסגרת ההליך המשפטי ניתן וראוי יהיה לברר האם מדובר בהתנהלות מכוונת, סלקטיבית ושיטתית, ולא בתוצאה מקרית או "באג" טכנולוגי בלבד, וכן לבחון לעומק את הטענות המופנות כלפי החברה בדבר אכיפה מפלה ומגמתית.

מאז 7 באוקטובר: השתקה, חסימה ופגיעה ביוצרים ישראלים

במרכז התביעה עומדת טענה חמורה ביותר המקבלת כעת רוח גבית מבית המשפט: מאז אירועי הטבח הנוראיים של 7 באוקטובר 2023, פעלה טיקטוק באופן בלתי שוויוני ומוטה נגד תכנים ויוצרים המזוהים עם הצד הפרו ישראלי.

על פי הטענות, החברה הפעילה מדיניות חסרת תקדים של סתימת פיות, הכוללת חסימת חשבונות, הסרת תכנים מסיבית והגבלת חשיפה מכוונת של תכנים המציגים את עמדת ישראל או את זוועות הטרור שבוצעו נגדה. כל זאת, תוך יישום אכיפה סלקטיבית קיצונית של כללי הקהילה של הפלטפורמה – אכיפה שלכאורה העלימה עין מתכני הסתה קשים, אנטישמיות פרועה ותעמולה פרו-פלסטינית, בזמן שפגעה ביד ברזל ביוצרים יהודים וישראלים.

טיקטוק ניסתה להשתמש בכל כלי משפטי שברשותה כדי לקבור את הדיון הציבורי והמשפטי עוד בשלב המקדמי ולמנוע את חשיפת מנגנוני הסינון שלה, אולם ניסיון זה כשל מול החלטת בית המשפט, שסירב למחוק את ההליך.

ניתוח ההחלטה: המשמעות המשפטית של ניצחון הביניים נגד טיקטוק

בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו קיבל את בקשתו של דניאל גיטמן לתקן את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד חברת TikTok Pte. Ltd., במסגרת ת"צ 16458-09-24, ודחה את בקשת טיקטוק לסלק את ההליך על הסף. ההחלטה ניתנה על ידי כבוד השופט גרשון גונטובניק ביום 13 ביולי 2026.

בבקשת האישור נטען כי טיקטוק פעלה באופן מפלה לאחר אירועי 7 באוקטובר 2023, בכך שהסירה או הגבילה תכנים פרו-ישראליים, בעוד שתכנים פרו-פלסטיניים ותכנים בעלי אופי אנטישמי, לפי הנטען, לא נאכפו באותה מידה.

בית המשפט קבע כי יש לאפשר את תיקון הבקשה באמצעות הוספת חוות דעת מומחים, תצהירים של משתמשים נוספים ותוספות לתצהיר המבקש, שכן מדובר בתיקון מהותי שעשוי לסייע בבירור המחלוקת ואשר הוגש בשלב מוקדם של ההליך. עוד נקבע כי הטענות שהעלתה טיקטוק ביחס למשקל הראיות וחוות הדעת יתבררו בהמשך ההליך, ואינן מצדיקות מניעת התיקון.

"סוגיה בעלת חשיבות עצומה"

התובע, דניאל גיטמן, התייחס להחלטה ההיסטורית ומסר: "אני מברך על החלטת בית המשפט, שמאפשרת לראשונה בירור משפטי מעמיק של הטענות נגד טיקטוק. מדובר בסוגיה ציבורית בעלת חשיבות עצומה, הנוגעת לשוויון, לחופש הביטוי ולאחריות של פלטפורמות דיגיטליות כלפי כלל המשתמשים. אני מקווה שההליך יסייע להביא לשקיפות גדולה יותר ולאכיפה שוויונית של כללי הפלטפורמה".

יודגש כי ההליך המשפטי מצוי כעת בשלב בקשת האישור, וטרם התקבלה הכרעה סופית בטענות לגופן. עם זאת, עצם סירובו של בית המשפט לסלק את התביעה על הסף מהווה רעידת אדמה עבור טיקטוק. לראשונה, תיאלץ הרשת החברתית להתייצב בפני מערכת המשפט הישראלית ולהשיב על שאלות קשות הנוגעות למנגנוני האלגוריתם שלה ולחשד כי הפכה לכלי נשק תעמולתי ואנטישמי במלחמה על התודעה הגלובלית.

הפוסט הפלטפורמה המשרתת את השנאה: טיקטוק נגד ישראל והיהודים הופיע לראשונה ב-מעקב.

בשנתיים וחצי האחרונות, הפעילות המשולבת של גדודי החי"ר עם חיל האוויר הוכיחה את עצמה ככלי קריטי בשדה הקרב. החל מפינויי פצועים, דרך חיפוי אווירי ועד הנעת לוחמים במהירות – זהו בדיוק המענה המבצעי שתרגלו לאחרונה צוות הניוד בפלוגה המסייעת של גדוד 202 יחד עם טייסות התובלה 103 ו-131. התרגיל, שהוגדר כהצלחה מבצעית, תוכנן וסוכם על ידי סגן מפקד הגדוד (הסמג"ד) והטייס המוביל, אשר חברותם האישית נרקמה עוד בימי שירותם המשותף בבה"ד.

"טסנו זוג מטוסי 'קרנף'. בבטן של שניהם המתינו ההאמרים, ובתוכם עשרות צנחנים. התקדמנו בחושך, בגובה נמוך, אל עבר מנחת מאולתר. כשנגענו בקרקע, הכלים יצאו במהירות, והלוחמים פרקו מהם בשטח הפתוח". כך מתאר סרן ד', טייס 'קרנף' בטייסת 131, את רגעי השיא של התרגיל המשותף עם צוות הניוד בפלוגה המסייעת של גדוד הצנחנים 202.

הצורך המבצעי בשילוב הכוחות ברור: במקרים שבהם נדרש שינוע כוחות רגליים במהירות מרבית, או לחלופין הקפצת צוותים לאירוע מתפרץ, מטוסי התובלה של חיל האוויר מהווים פתרון אידיאלי. עם זאת, פעולה מורכבת מסוג זה דורשת סנכרון מדויק ומורכב בין הכוחות הקרקעיים לאלו שבשמיים. בדיוק את המיומנות הזו תרגלו הלוחמים והטייסות לפני כשבועיים.

במהלך החודשים האחרונים נמצא גדוד 202 בפעילות מבצעית עצימה בשג'עייה, שם מבצעים הלוחמים פשיטות ממוקדות נגד ארגון הטרור חמאס, לצד עבודות הנדסה וחבלה נרחבות.

"אנחנו מתמקדים כרגע בשני מאמצים מקבילים", מסביר רס"ן פ', סמג"ד 202 בצנחנים. "מצד אחד ממשיכים את הפעילות השוטפת מול התוואים התת-קרקעיים, מבני הטרור וחיסול המחבלים שחוצים את הקו הצהוב. מצד שני, מנצלים את הזמן לאימונים ותרגילים בתחומים שונים, כמו זה למשל".

הקשר המבצעי שהוביל לתרגיל הנוכחי נבט לראשונה בבה"ד 1, שם הכירו שני החברים הקרובים – רס"ן פ' וסרן ד', בתקופה שבה ד' הטייס עוד שירת כקצין בחיל התותחנים. "יום אחד פ' שלח וואטסאפ, ושאל אם הפלוגה יכולה להגיע אלינו לאימון משותף, ואני כמובן נעניתי בחיוב", נזכר סרן ד'. "משם המשכנו לתהליך ההכנות והאישורים, ובנינו יחד את התוכנית".

"השלב הראשון היה למצוא מועד שבו שנינו פנויים, ואף אחת מהיחידות לא בפעילות. הגדוד היה צריך לרדת מכוננות וכך גם אנחנו", משחזר הטייס. "בהמשך בנינו את המתווה – כשהמטרה היא ששני הצדדים ירוויחו ממנו. מבחינת הלוחמים, רצינו לתרגל פריקה והעמסה כמה שיותר פעמים, ובתנאים מאתגרים".

עבור צוותי האוויר, המיקוד המרכזי היה טיסה בסביבה מורכבת ומאיימת: מנחת ארעי, חשיכה מוחלטת, טיסה בגובה נמוך ונסיבות קיצון המחייבות קבלת החלטות קריטיות בזמן אמת. התרחישים המורכבים הללו לא יועדו רק עבור הטייסים, אלא נבנו במיוחד גם עבור פקחי ההעמסה, הנווטים והמכוננים של הטייסות.

הפרטים הפרקטיים של התרגיל תוכננו בקפידה רבה. "קבענו דרך אילו שדות ונתיבים אוויריים נטוס, איפה ננחת ונתמקם", ממשיך סרן ד'. "הבנו שיהיה הכי נכון ומועיל אם הפלוגה תצא מהפעילות בעזה לבסיס חצרים, תתחבר אלינו – ומשם 'נמריא' יחד".

התרגיל עצמו יצא אל הפועל עם רדת ערב, אף על פי שהלוחמים החלו בהכנות המקדימות והטקטיות כבר משעות הבוקר. "נפגשנו עם פקחי ההעמסה ואנשי חטיבת המרום, והתאמנו על העמסת הלוחמים על ההאמרים ולתוך המטוסים", מגולל רס"ן פ'. "עברנו על איך מרתקים את כלי הרכב לרצפת הקרנף, איך הנהגים צריכים לעלות ולרדת מהרמפה בצורה נכונה, והכנו אותם מנטלית – כי זה יכול להיות אירוע מלחיץ".

בחשות החשיכה, החלו רכבי ההאמר לנוע לעבר מטוסי הקרנף, טיפסו על הרמפות, וכבש המטוס נסגר מאחוריהם. "תוך דקות הם כבר היו באוויר", משחזר הטייס. "סביב השעה 22:00 נחתנו ללא אורות, בשטח המדבר הפתוח, במנחת ארעי שהוקם רגעים לפני כן. הכובד של המטוסים היה אלמנט מאתגר גם הוא, שכן נחיתה במשקל כבד דורשת טכניקה מיוחדת".

לאחר שהלוחמים ביצעו את סבבי הפריקה וההעמסה מספר פעמים בשטח, אספו אותם זוג מטוסי 'הרקולס' באותה השיטה והטכניקה המבצעית, והם שבו למנחת המוצא. על מנת לנצל את התנאים המבצעיים הייחודיים עד תום, טסו כלי הטיס בדרכם חזרה בגובה נמוך במיוחד מעל פני הקרקע.

עם השלמת התרגיל המורכב, ביצעו הצוותים תחקירים פנימיים מעמיקים, סיכמו את המהלכים וגיבשו לקחים מבוססים. במקביל, קיימו שני הכוחות – יחידת החי"ר וצוותי האוויר – שיח משותף ופתוח, במסגרתו החליפו ביניהם דגשים מקצועיים שעלו מהשטח ונקודות לשיפור ממשקי העבודה ההדדיים.

"במהלך המלחמה, ראינו מקרים בהם הפעילות בין שתי היחידות הייתה קריטית בשדה הקרב", מדגיש רס"ן פ'. "החל מהזנקת המטוסים לעוטף עזה, דרך התמרונים השונים ברצועה, ועד ההקפצות של הכוחות לצפון. לכן התרגיל הזה והחלפת המסקנות שלאחריו כל כך קריטיים – בשביל לשמר ולשפר את השפה המשותפת והיכולת שלנו לפעול יחד, ואני בטוח שזו לא תהיה הפעם האחרונה".

הפוסט לוחמי הצנחנים וטייסות התובלה בתרגיל מבצעי הופיע לראשונה ב-מעקב.

דוח מבקר המדינה 2026: כישלון מערכתי חריף באכיפת החוק לאיסור צריכת זנות והמאבק בסחר בבני אדם; רשויות החוק מותירות אלפי נשים, גברים וקטינים ללא הגנה.

07.07.2026 – דוח ביקורת נוקב וחסר תקדים שמפרסם מבקר המדינה חושף כשל מערכתי עמוק, מתמשך וחמור מצד רשויות אכיפת החוק ומשרדי הממשלה בישראל, בהתמודדות עם תופעת הזנות והמאבק בסחר בבני אדם לצורכי מין. הדוח, המבוסס על ביקורת מקיפה שנערכה בין החודשים דצמבר 2024 ליולי 2025, קובע כי חוק איסור צריכת זנות, שנחקק לפני כמעט שש שנים במטרה לחולל מפנה היסטורי ולהגן על האוכלוסיות המוחלשות ביותר בחברה, כמעט ואינו נאכף בפועל וטרם עלה על מסילת יישום אפקטיבית.

על פי ממצאי הדוח, כ-12,000 נשים וגברים (אשר 95% מהם הן נשים) הנמצאים במעגל הזנות בישראל חווים פגיעה יומיומית קשה בכבודם, בחירותם ובשלמות גופם. הנתונים המדאיגים ביותר נוגעים לקטינים: על פי הערכות משנת 2025, בין 3,000 ל-5,000 קטינים וקטינות מצויים כיום במעגל הזנות, זאת לעומת הערכה משנת 2014 שעמדה על כ-1,300 קטינים. נתון זה משקף זינוק דרמטי ומזעזע בהיקף הפגיעה בילדים ובני נוער. עוד עולה מהנתונים כי גיל הכניסה הממוצע למעגל זה עומד על 13 עד 14 בלבד, כאשר האומדן המצטבר של התשלומים עבור צריכת זנות בישראל נאמד בכ-1.3 מיליארד שקלים חדשים.

המבקר מדגיש כי על מדינת ישראל מוטלת חובה חוקתית ומוסרית ראשונה במעלה להגן על כבוד האדם, על חירותו ועל שלמות גופו. מחויבות זו, המהווה אבן יסוד במאבק בסחר בבני אדם ובצריכת זנות, אמורה להנחות את עיצוב המדיניות בתחומי החקיקה, האכיפה והטיפול החברתי. אולם, ממצאי הדוח מצביעים על פערים עמוקים ועל חשש כבד לתת-אכיפה בולטת ומקוממת של עבירות אלו, המהוות פגיעה חמורה בזכויות אדם בסיסיות, וזאת בניגוד גמור להתחייבויותיה הבין-לאומיות של המדינה.

קריסת מערך האכיפה: צניחה חדה בהטלת קנסות

במשך שנים רבות אסר חוק העונשין בישראל לבצע פעילויות נלוות לזנות, כגון סרסרות, החזקת מקום לשם זנות, הבאת אדם לידי מעשה או עיסוק בזנות וניצול קטינים. עם זאת, עצם צריכת שירותי זנות מבגירים לא נאסרה בחוק. נקודת המפנה הגיעה בשנת 2019 עם פרסומו של חוק איסור צריכת זנות (הוראת שעה ותיקון חקיקה), התשע"ט-2019. החוק נכנס לתוקף ביולי 2020 כהוראת שעה לחמש שנים, בליווי מחקר הערכה לבחינת יעילותו. ביוני 2025 החליטה הכנסת להותיר את החוק כהוראת שעה למשך חמש שנים נוספות.

למרות חשיבותו של החוק ככלי מרכזי לשינוי נורמות חברתיות ולהפחתת הביקוש לזנות, המבקר חושף כי החל משנת 2023 מסתמנת מגמה חריפה של ירידה באכיפה המינהלית. בשנים 2022 עד 2023 חלה צניחה חדה של כ-70% במספר הקנסות שהטילה המשטרה בגין צריכת זנות (מ-3,004 קנסות ל-902 בלבד). מגמת דעיכה זו נמשכה, ובשנים 2023 עד 2024 נרשמה ירידה נוספת של כ-58%, כאשר מספר הקנסות הגיע לשפל של 378 קנסות בלבד, הפחתה כוללת של כ-87% לעומת שנת 2022. אומנם בשנת 2025 חל גידול מסוים במספר הקנסות, אך מספרם עדיין קטן בהרבה (בכ-65%) בהשוואה לנתוני שנת 2022, והפעילות נותרה דלה ומצומצמת.

חמור מכך, הביקורת העלתה כי האכיפה מבוצעת באופן סלקטיבי ובלתי שוויוני ברחבי הארץ. רובם המוחלט של הקנסות בשנים 2021 עד 2025 הוטלו על ידי שלוש תחנות משטרה בלבד, מתוך מאות תחנות הקיימות במדינת ישראל: תחנת זבולון, תחנת ראשון לציון ותחנת שרת בתל אביב.

לעומת זאת, במחוזות הדרום, הצפון וירושלים הוטלו אפס קנסות בשנת 2024 בגין צריכת זנות. זאת, אף שבידי המשטרה הצטבר מידע מפורט על כתובות החשודות כזירות זנות פעילות בתחומי שיפוטם של מחוזות אלה, ואף שהתקבלו דיווחים רבים מצד הציבור למוקד 100 על "מטרדי זנות". הדוח קובע כי ממצאי המיפוי המשטרתי של זירות הזנות לא הוטמעו בקרב גורמי השטח, והמשטרה כשלה במיצוי המידע המודיעיני והאזרחי שברשותה לצורך הכוונת פעולות האכיפה.

מאות זירות זנות פעילות – 13 בתי בושת בלבד נסגרו

ממדי תת-האכיפה מקבלים ביטוי מוחשי וקשה בנתונים הבאים: בשנת 2024 היו בידי משטרת ישראל ידיעות על למעלה מ-1,300 כתובות החשודות כזירות זנות פעילות ברחבי הארץ, כאשר מאות מתוכן סווגו ברמת מהימנות מודיעינית גבוהה או בינונית. כ-40% מכתובות אלו אותרו במחוז תל אביב. למרות היקף המידע הנרחב, בפועל סגרה המשטרה בשנת 2024 רק 13 בתי בושת בכל רחבי המדינה. בסך הכל, בארבע שנים (2022-2025), נסגרו 60 בתי בושת בלבד. המבקר מציין כי חרף גידול מסוים שנרשם בשנת 2025 (סגירת 29 בתי בושת), מספר המקומות שנסגרו נותר זעום ואינו נותן מענה הולם להיקף התופעה המשגשגת.

המצב אינו טוב יותר גם בגזרת הלחימה המקוונת. השימוש ברשת האינטרנט ובמרחב הווירטואלי כפלטפורמה מרכזית לשידול לזנות, סרסרות, ניצול וצריכת זנות הלך והתרחב באופן משמעותי בשנים האחרונות. רשויות האכיפה ערות לאתגר הניכר ולפערים הטכנולוגיים והמשפטיים בתחום זה כבר משנת 2018, אך הטיפול בנושא נמצא חסר ולא אפקטיבי. מאז חקיקת החוק למניעת עבירות באמצעות אתר אינטרנט בשנת 2017, הוצאו 95 צווי סגירה בלבד לאתרי אינטרנט העוסקים בתחום.

כישלון ההליך השיקומי ומחסור חריף בכוח אדם

אחת מתכליותיו המרכזיות של חוק איסור צריכת זנות היא הקניית ידע והגברת המודעות לנזקים הנגרמים לנמצאים במעגל הזנות, וזאת באמצעות הליך שיקומי-חינוכי המוצע כחלופה לתשלום הקנס. אולם, הביקורת מגלה כי חלופה זו נכשלה כמעט לחלוטין ביישום: שיעור הנקנסים אשר השלימו את השתתפותם בהליך החלופי בשנים 2022 עד 2025 עמד על 111 בני אדם בלבד – נתון המהווה 2% בלבד מכלל 5,345 הקנסות שהוטלו בתקופה זו.

הדוח מייחס את כשלי האכיפה הללו גם לניהול לקוי, להיעדר קביעת יעדים ולמחסור חמור במשאבים. נמצא כי מאז כניסת החוק לתוקף ועד שנת 2025, משטרת ישראל לא קבעה כלל יעדי אח"ם (אגף חקירות ומודיעין) ארציים בנוגע למספר הקנסות שיש להטיל בגין צריכת זנות. בנוסף, קיים נתק מוחשי בין הנהלים הכתובים לנעשה בשטח; בנוהל המשטרתי נקבעה חלוקת אחריות מפורטת בין גורמי המטה, המחוז והתחנה, אך גורמים במשטרה עצמה העידו בפני המבקר כי הנוהל אינו מיושם בפועל ואין התאמה בין הגורמים המוגדרים בו לבין המבצעים בשטח.

במקביל, המשטרה רושמת כישלון גם בפיצוח פרשיות מורכבות של סחר בבני אדם. בשנים 2022 עד 2024 עמדה המשטרה בכ-40% בלבד מהיעד שהיא עצמה קבעה לפיצוח פרשיות אלו, כאשר גם הישג דל זה הושג כמעט אך ורק הודות לפעילותו של מחוז אחד בלבד מתוך שבעת מחוזות המשטרה.

המבקר מותח ביקורת קשה על ייבוש המשאבים של היחידות הייעודיות: חוליית הסחר בבני אדם במטה הארצי, שאמונה על משימות רבות וקריטיות למאבק בתופעה, סבלה נכון ליולי 2025 ממחסור ניכר בכוח אדם והועסקה בה קצינה אחת בלבד. כמו כן, חל עיכוב מתמשך בהקמת מחלקי המוסר במחוזות המשטרה ובאיושם, דבר שפגע קשות ביכולת המשטרה לנהל מאבק רציף ועקבי.

הסכנה הבין-לאומית: החשש מסנקציות אמריקאיות

הדוח מזכיר כי למדיניות האכיפה של ישראל ישנן גם השלכות מדיניות וכלכליות כבדת משקל במישור הבין-לאומי. החל מאמצע שנות התשעים נחשפה בישראל תופעה חמורה של סחר בנשים לצורכי מין. מכוח החוק האמריקאי להגנה על קורבנות סחר (TVPA) משנת 2000, מפרסמת מחלקת המדינה של ארה"ב דוח שנתי (TIP report) המדרג את מדינות העולם על פי פעולותיהן בהיבטי הגנה, אכיפה ומניעה. דוח הבכורה משנת 2001 דירג את ישראל במקום הנמוך ביותר, דירוג שאיים לערער את יחסיה הכלכליים והמדיניים עם ארה"ב.

בעקבות הלחץ הבין-לאומי, נקטה ישראל בעבר צעדים נרחבים: חתמה על אמנות בין-לאומיות, הסדירה אשרות לקורבנות, הרחיבה את ההגדרות החוקיות של עבירות הסחר, החמירה את הענישה והקימה את יחידת התיאום למאבק בסחר בבני אדם במשרד המשפטים. צעדים אלו נשאו פרי, והחל משנת 2012 עלתה ישראל לדירוג העליון בדוח האמריקאי.

אולם, בשנת 2020 התהפכה המגמה וישראל הורדה לדרגת הביניים, בה היא נמצאת גם כיום, דבר המציב אותה בסיכון ממשי לירידה לדירוג התחתון, המלווה בסנקציות נרחבות. ההורדה בדירוג נומקה, בין היתר, בהפחתת מספר החקירות וכתבי האישום, בעיכובים ממושכים בזיהוי קורבנות, בהיחלשות חוליית הסחר במשטרה ובמדיניות לקויה כלפי עובדים זרים המגבירה את פגיעותם. ירידה זו הובילה לקבלת החלטת הממשלה 1862 בשנת 2022, שכללה תוכנית יישום לאומית רב-שנתית, אך ממצאי המבקר כעת מוכיחים כי יישום התוכנית לוקה בחסר.

חריגה מסמכות ברשות האוכלוסין ופגיעה בקורבנות

פרק חמור במיוחד בדוח עוסק ברשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים. הביקורת העלתה ליקויים קשים באופן שבו החילה הרשות את סמכותה למתן אשרות שהייה בישראל עבור קורבנות סחר בבני אדם שאינם בעלי אזרחות ישראלית – אשרות שנועדו להגן עליהם ולמנוע את החזרתם למעגל הניצול.

נמצא כי הליך קבלת ההחלטות ברשות התבצע לעיתים בניגוד לנהלים ותוך חריגה מסמכות, תוך התניית אישור החזרה לארץ של קורבנות מוכרים בתנאים שאין להם אחיזה בחוק. עמדת המתאמת ביחידת התיאום במשרד המשפטים, כפי שהוצגה בדוח, קובעת כי רשות האוכלוסין פועלת באופן בלתי סביר ובניגוד להחלטות הממשלה. התנהלות זו, כך על פי הדיווח, פוגעת קשות בקורבנות, מובילה לדחיקתם החוזרת למעגל הזנות, ומסבה נזק כבד לניהול התיקים הפליליים נגד הסוחרים, תיקים שבהם משקיעה המדינה מאמץ ומשאבים רבים.

בנוסף, משרד המשפטים כשל בקידום הרחבת טווח העבירות שבגינן ניתן לחלט כספים לטובת קרן החילוט הייעודית לתמיכה במאבק בסחר בבני אדם ובהחזקה בתנאי עבדות. חרף החלטת הממשלה משנת 2022, הרחבה זו לא קודמה, ובכך נמנעו משאבים כספיים חיוניים מהמאבק בתופעה.

משימות שלא בוצעו והיעדר תיאום ממשלתי

הביקורת, שכללה ביקורים במקלטים, במרפאת לוינסקי ובנמל התעופה בן גוריון, לצד שיחות ישירות עם נשים שורדות זנות וקורבנות סחר, מעלה כי יחידת התיאום הממשלתית במשרד המשפטים לא השלימה משימות קריטיות, חצי שנה בלבד לפני תום התקופה שהוגדרה ליישום התוכנית הלאומית הרב-שנתית:

1. היעדר שיתוף פעולה: לא הוסדר שיתוף הפעולה והעברת המידע בין מינהל אכיפה וזרים ברשות האוכלוסין לבין משטרת ישראל, דבר המונע סינרגיה במאבק בסחר.

2. אי-הרחבת מוקד הפניות: פעילותו של מוקד פניות הציבור הייעודי לנושא הסחר בבני אדם לא הורחבה כפי שנדרש בהחלטת הממשלה.

3. היעדר תוכניות הכשרה: יחידת התיאום לא גיבשה תוכנית הכשרה שנתית, מקצועית ובין-משרדית עבור הגופים הציבוריים השותפים למאבק.

עיקרי המלצות המבקר

כדי לתקן את המצב הקיים ולמנוע פגיעה נוספת בחיי אדם, מציג מבקר המדינה שורה של המלצות דחופות למערכת אכיפת החוק ולמשרדי הממשלה:

• למשטרת ישראל: חובה לנקוט פעולות מידיות להגברת אכיפה יעילה, עקבית ורוחבית של חוק איסור צריכת זנות לצורך חיזוק ההרתעה. המשטרה נדרשת להטמיע ולמצות את המידע המודיעיני והאזרחי שברשותה, לרבות דיווחי מוקד 100, כדי לכוון את הכוחות לשטח. על המשטרה להתאים את המשאבים למשימותיה של חוליית הסחר בבני אדם, להשלים את הקמת מחלקי המוסר ולאיישם באופן מלא. כמו כן, יש לוודא הלימה מוחלטת בין נוהלי האכיפה לנעשה בשטח, ואם נדרש – לגבש מודל הפעלה חלופי ולמנות גורם אחראי ייעודי לעניין זה במחוזות ובתחנות.

• למרחב המקוון: על המשטרה, הפרקליטות, המשרד לביטחון לאומי ומשרד המשפטים לגבש לאלתר תוכנית ייעודית ומשותפת להתמודדות עם זירות הזנות והשידול באינטרנט, ולהגביר את פעילות האכיפה הדיגיטלית.

• לרשות האוכלוסין וההגירה: להקפיד באופן מלא ודווקני על מתן אשרות שהייה לכל קורבן סחר בבני אדם בהתאם לסמכויותיה ובכפוף לנהליה, ללא חריגה או התניית תנאים בלתי חוקיים, במטרה להגן על זכויותיהם ולעודדם לשתף פעולה בהליכים הפליליים.

• לנוהל איומים וסיכונים: על המשטרה, בשיתוף יחידת התיאום ומשרד הרווחה, להשלים עד לסוף שנת 2026 את גיבושו של נוהל רוחבי להערכת דרגת האיום והמסוכנות הנשקפים לקורבנות במדינות מוצאם, אשר יכלול מנגנון מוסדר להעברת מידע רלוונטי בין הגופים.

• לצוות-העל הממשלתי: מוצע כי צוות-העל בראשות היועצת המשפטית לממשלה ישקול קביעת יעדי אכיפה ברורים ונוקשים בעניין עבירות סחר בבני אדם והעבירות הנלוות להן, ויקדם אכיפה משולבת בקרב כלל הרשויות.

סיכום הדוח: מבקר המדינה חותם את הדוח בקביעה כי אופן התמודדותן של רשויות המדינה עם תופעות אלו הוא המדד המרכזי למחויבותה של ישראל לערכיה המוצהרים, לשלטון החוק וליישום חקיקה שנועדה להגן על האוכלוסיות המוחלשות ביותר. בחלוף שש שנים מכניסת החוק לתוקף, הפעולות שבוצעו אינן מספקות, ויישומו של המערך למאבק בסחר ולהגנה על הקורבנות לוקה בחסר. הגברת האכיפה ושילוב זרועות מקיף הם תנאי הכרחי על מנת שהמדינה תעמוד בחובותיה המוסריות, החוקתיות והבין-לאומיות ותמנע פגיעה אנושה נוספת בנפשם ובגופם של אלפי בני אדם.

קראו את הדו"ח המלא – לחצו כאן

הפוסט מבקר המדינה 2026: קריסת אכיפת חוק הזנות הופיע לראשונה ב-מעקב.

מבצע רחב היקף של משטרת ישראל הגיע הבוקר (שלישי) לסיומו עם חשיפתה של פרשיית "הנווד" – פעילות מבצעית חסרת תקדים של יחידת להב 433, שבמסגרתה הופעל לראשונה סוכן סמוי בקרב המגזר הבדואי. הפעילות המורכבת הובילה להפללתם של 45 יעדים, בהם 20 יעדי פשיעה משמעותיים, ולתפיסת כמויות גדולות של אמצעי לחימה וסמים.

הבוקר ביקרו השר לביטחון לאומי, ח"כ איתמר בן גביר, מפכ"ל המשטרה, רנ"צ דני לוי, וראש אח"מ, ניצב בועז בלט, במטה להב 433. במהלך הביקור קיבלו השלושה סקירה מקיפה מראש להב 433, ניצב מני בנימין, שעמד על פרטי החקירה הסמויה, עיקרי הממצאים והפעילות המבצעית בשטח. במסגרת המפגש הוצגו בפני הבכירים הממצאים הרבים שנתפסו לאורך הפעילות, ובהם 25 אקדחים, ארבעה רובי סער מסוג M16 וכחצי קילוגרם של סם מסוג קוקאין.

מפכ"ל המשטרה, רנ"צ דני לוי, הדגיש בדבריו את נחישות המשטרה במאבק נגד תופעת הנשק הבלתי חוקי והצהיר: "כל רובה שהוחרם, הוא ירי שנמנע. כל אקדח שהוצא מהרחוב, הוא חיים שהצלנו". המפכ"ל הוסיף והבהיר כי המשטרה לא תשלים עם המצב הקיים: "לא נקבל מציאות של נשק בלתי חוקי ברחובות. לא נאפשר לארגוני הפשיעה להאמין שהם חזקים מהמדינה. נגיע לכל עבריין, בכל מקום ובכל זמן".

השר לביטחון לאומי, ח"כ איתמר בן גביר, הביע את הערכתו העמוקה לכלל הגורמים והשותפים שלקחו חלק במבצע המורכב. בדבריו ציין השר כי הפעילות מייצגת את הרוח החדשה של הארגון: "ככה נראית משטרה יוזמת, התקפית ומקצועית – שמנחיתה מכת מחץ על הפשיעה".

חשיפת פרשיית "הנווד" מסמנת עליית מדרגה משמעותית במאבק המשטרתי בפשיעה החמורה ובסחר באמצעי לחימה בלתי חוקיים במגזר הערבי בכלל ובמגזר הבדואי בפרט. השימוש התקדימי בסוכן סמוי של להב 433 בתווך זה מוכיח יכולת חדירה מודיעינית עמוקה, שצפויה להוביל להגשת כתבי אישום רבים נגד גורמים מחוללי פשיעה מרכזיים בתקופה הקרובה.

צילום: דוברות המשטרה, שימוש לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים.

הפוסט מבצע "הנווד": מכה אנושה לתעשיית הנשק והסמים הופיע לראשונה ב-מעקב.

גל פוליטי ותקשורתי רחב התעורר בעקבות הודעה משותפת וחריגה שפרסמו ראשי מפלגות וארגונים מהאופוזיציה והמרכז שמאל ברשת החברתית X. על ההצהרה חתומים ראש הממשלה ה-14, ראש האופוזיציה ויו"ר יש עתיד יאיר לפיד; יו"ר מפלגת 'הדמוקרטים', אלוף (במיל') וסגן הרמטכ"ל לשעבר יאיר גולן; יו"ר 'ביחד' נפתלי בנט; יו"ר 'ישראל ביתנו' אביגדור ליברמן; יו"ר 'ישר!' גדי איזנקוט; חבר הכנסת חילי טרופר; ותנועת המילואימניקים בראשות יועז הנדל.

בהודעה המשותפת, אשר הופצה במקביל על ידי המנהיגים השונים, קוראים החתומים לחברי הכנסת של הקואליציה להפגין אחריות לאומית ולבלום את החקיקה: "אנו, ראשי המפלגות החתומות מטה, קוראים לחברי הכנסת של הקואליציה לנהוג באחריות ולא להצביע בעד פגיעה קשה בצה״ל בזמן מלחמה ובניגוד לאזהרתו הדרמטית של הרמטכ״ל. רשימת הקלון של תומכי חוק ההשתמטות תהייה לנצח לנגד עיניהם של אזרחי ישראל המשרתים והעובדים".

לצד הלחץ הפוליטי וההצהרות התקיפות, המהלך מעורר פולמוס ציבורי ומורכבות פוליטית משמעותית בשני צידי המתרס. מנגד לקריאות החריפות, נשמעות טענות מוסדרות המבקרות את השימוש במונחים דוגמת "רשימות קלון". לפי גישה זו, חשיבותו של צה"ל וכשירותו ברורות לכלל הציבור, והניסיון לנהל את המדינה ואת סוגיית הגיוס הרגישה באמצעות איומים וסימון חברי כנסת אינו משרת את המטרה. המצדדים בקו זה מדגישים כי הפתרון להגדלת היקף המשרתים ושמירה על אחדות העם יושג באמצעות הידברות, פתרונות אמיתיים וחיבור בין חלקי החברה, ולא דרך הסתה או קמפיינים פוליטיים המייצרים כותרות בזמן מלחמה.

במקביל, המהלך מייצר טלטלה פוליטית פנימית בגוש הימין. חתימתו של ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט, המציג את עצמו כאיש ימין וכנציג של המחנה הלאומי, על כרוז משותף לצד דמויות כמו יאיר לפיד ויאיר גולן, מעוררת קושי תדמיתי ניכר. גורמים פוליטיים מצביעים על כך ששותפות זו עם מפלגות המזוהות עם המרכז-שמאל מטשטשת את ההבדלים האידיאולוגיים בין המחנות השונים, ומעלה תהיות בקרב חלק ממצביעי הימין לגבי מידת מחויבותו של בנט לייצוג הגוש השמרני.

ההתלכדות של דמויות ביטחוניות בכירות, בהן סגן הרמטכ"ל לשעבר יאיר גולן המוביל את המפלגה הדמוקרטית-ליברלית, מדגישה את עומק השבר בסוגיית השוויון בנטל. עם זאת, שאלת הלכידות הלאומית אל מול צורכי הביטחון נותרת במוקד הדיון, כאשר המערכת הפוליטית נדרשת להכריע בין התבצרות בעמדות לבין חתירה להסכמות רחבות במציאות ביטחונית מורכבת.

הפוסט הצהרת בנט עם גולן: סוף למחנה הלאומי? הופיע לראשונה ב-מעקב.

סערה חדשה ומסקרנת מסעירה את עולם התקשורת והמדיה בישראל: היוצר, התסריטאי והבמאי נאור ציון עמל בימים אלה על הפקתו של סרט דוקומנטרי חושפני ונוקב בשני חלקים, הנושא את השם הטעון "האמת היא הצהוב החדש". הפרויקט המסקרן מסמן באופן ישיר ומובהק את אחת הדמויות המזוהות ביותר עם העשייה העיתונאית בשנים האחרונות, אדוה דדון, כמי שעומדת במרכזה של חשיפה חסרת תקדים.

קרא עוד – לחץ כאן

על פי הצהרותיו של ציון, היצירה הדוקומנטרית נולדה והתפתחה בעקבות תחקיר עצמאי מעמיק ואיסוף קפדני של עדויות שהגיעו לידיו לאורך תקופה. הסרט עתיד להציג שאלות קשות ונוקבות בנושאי תקשורת, כוח, אמת עיתונאית וגבולות זכות הציבור לדעת. בשלב זה, פועל היוצר לגיוס משאבים ומימון להשלמת שלבי ההפקה, העריכה, הליווי המשפטי והפצת היצירה. ציון מדגיש בנחישות את מחויבותו המוחלטת לעצמאות מערכתית מלאה ולאי-תלות בגופים מסחריים או בגורמים בעלי אינטרס זר.

קרא עוד – לחץ כאן

בפרסומים רשמיים שהעלה לאחרונה ברשתות החברתיות, העלה ציון את רף המתח והציג פנייה ישירה ופרובוקטיבית המכוונת נגד אדוה דדון, לצד אופירה אסייג. ציון פרסם את המונה (שעון עצר) של השתיים, וצירף הבטחה דרמטית לפיה הסרט יציג מציאות שונה לחלוטין מזו המשתקפת על המסך: "דוקו של אמת מזעזעת בשני חלקים שיחשוף את כל מה שאתם לא יודעים על השתיים הללו".

הפרויקט השאפתני של ציון אינו מסתפק רק בהצגת ביקורת, אלא מבקש להוות אלטרנטיבה תקשורתית אמיצה, המעמידה למבחן את אמינותם של מוקדי הכוח במדיה הממסדית. הבחירה להתמקד בדדון ובשיטות הפעולה המיוחסות לה מסמנת מאבק חסר פשרות על חופש היצירה ועל זכותו של הציבור לקבל תמונה מלאה ונקייה מאינטרסים. המשך התקדמותו של המיזם צפוי לרכז עניין ציבורי ומשפטי רב בתקופה הקרובה.

לתמיכה ב-BeActive – לחצו כאן

הפוסט האמת המזעזעת: הדוקו של נאור ציון שמפרק את אדוה דדון הופיע לראשונה ב-מעקב.

כבר כמעט שנתיים אני עובד על תחקיר מקיף בעניינה של משפחת זכרין. במהלך עבודתי נחשפתי, לטענת בני המשפחה, להתנהלות המעוררת שאלות קשות מצד עיריית ראשון לציון כלפי משפחה המגדלת ילד עם צרכים מיוחדים. זהו אחד התחקירים המורכבים ביותר שערכתי, והוא עדיין בעיצומו. אני מקפיד לבחון כל מסמך, עדות ופרט בטרם הפרסום, משום שהציבור זכאי לקבל תמונה מלאה, מדויקת ומבוססת עובדות.

התחקיר, המתנהל זה קרוב לשנתיים, מעלה חשד למסכת ממושכת של התעללות נפשית ומילולית, התעמרות בירוקרטית ונקמנות ממסדית מצד עיריית ראשון לציון והעומד בראשה, כלפי משפחת זכרין, המגדלת ילד עם צרכים מיוחדים. הממצאים שנאספו עד כה מציירים תמונה מדאיגה של מערכת עירונית, אשר אמורה לשמש משענת לאוכלוסיות מוחלשות, אך על פי החשד פעלה כלפיהן באופן כוחני ופוגעני.

ראשיתה של הפרשה בדרישה חוקית ולגיטימית של בני משפחת זכרין לקבלת הנחה בתשלומי הארנונה, שלה הם זכאים, לטענתם, על פי דין, בשל מצבו הרפואי של בנם. אלא שהגשת הבקשה והערעור שבא בעקבותיה סימנו, לטענתם, את תחילתו של מאבק בירוקרטי ממושך ומתיש. במקום לזכות במענה ענייני ובאוזן קשבת, נתקלה האם, אישה בעלת השכלה גבוהה, במה שתיארה כהתנהלות אטומה ופוגענית מצד העירייה. לדבריה, התחושה הייתה כי מדובר בהתעמרות מכוונת, עד שלבסוף התמוטטה בבכי וזעקות שבר במסדרונות עיריית ראשון לציון.

על פי ממצאי התחקיר, לאחר מאבק ממושך נאלצה העירייה להעניק למשפחה הנחה מסוימת, אותה מגדירים הגורמים המעורבים כ"עלובה". אלא שמיד לאחר מכן, החל מהלך המעלה חשד כבד לנקמנות ממוקדת: עיריית ראשון לציון שינתה באופן פתאומי את סיווג הבניין שבו מתגוררת המשפחה לרמת דירוג "א+", דבר שהוביל לייקור דרסטי ומידי של תשלומי הארנונה. צעד זה ננקט באופן בלעדי נגד הבניין של משפחת זכרין, בעוד שהבניינים הסמוכים נותרו ללא שינוי. כתוצאה מכך, ההנחה החוקית שקיבלה המשפחה קוזזה לחלוטין, והם נאלצים לשלם סכומים זהים לאלו ששילמו ללא ההנחה. מהלך זה אף הוביל לתסיסה ולכעס מצד יתר שכני המשפחה בבניין, שנפגעו כלכלית בשל רצון העירייה להתנקם במשפחה שדרשה את זכויותיה.

חמור מכך, התחקיר חושף כי עובדי עירייה ייחסו למשפחה שטחי נכס פיקטיביים שאינם קיימים כלל בדירתם, כגון רישום כוזב של "מרפסת בקומה שנייה". בנוסף, מנהלת בכירה בעירייה התבטאה באופן מקומם והטיחה האשמות קשות, לפיהן המשפחה כביכול "מתעשרת" על חשבון הילד בעל הצרכים המיוחדים.

שיאה של הפרשה התרחש לאחרונה באירוע חריג בבניין עיריית ראשון לציון. במהלך האירוע נשאו הוריו של הילד דברים בפני הנוכחים, ברגע טעון וקשה מבחינה נפשית, אשר המחיש את עומק המצוקה שעמה מתמודדת המשפחה. לטענתם, חרף חומרת המצב, התנהלות גורמי העירייה שיקפה אדישות מוחלטת, כאשר סוגיית גביית הארנונה עמדה במוקד, ללא התחשבות מספקת בנסיבותיהם החריגות.

כאשר נדרשו בכירי העירייה להשיב לשאלות שהופנו אליהם, נרשמה, לטענת המשפחה, הימנעות גורפת ממתן תשובות: דוברת עיריית ראשון לציון עזבה את המקום, ואילו היועצת המשפטית נמנעה מלהעניק התייחסות או המלצה משפטית בסוגיה.

במהלך האירוע התפתח גם עימות נוסף, כאשר עובדת ניקיון שהייתה במקום התעמתה עם הנוכחים, באופן שלטענת המשפחה יצר פרובוקציה מכוונת והסיט את הדיון מן הטענות שהועלו באשר להתנהלות גורמי העירייה.

משפחת זכרין, שעוברת תקופה ממושכת של התעללות נפשית ומילולית קשה מצד נציגי העירייה, הוגדרה על ידי גורמי המקצוע כ"קורבן של המערכת". התחקיר המורכב, שנמשך חודשים ארוכים בשל הצורך בביסוס העובדות והצבתן במקום המדויק, צפוי להתפרסם במלואו בקרוב ולעורר טלטלה עזה במסדרונות השלטון המקומי.

לאור הממצאים הקשים, סימני השאלה המוסריים וההתנהלות הכוחנית כלפי משפחה המתמודדת עם גידול ילד בעל צרכים מיוחדים, מופנית אצבע מאשימה ישירה לעבר ראש העירייה וחברי מועצת העיר, אשר נדרשים כעת לתת דין וחשבון לציבור ולהתבייש על התנהלות המערכת שבראשה הם עומדים.

בקרוב תפורסם במלואה סדרת התחקירים בנושא. לטענת מערכת "מעקב", במשך קרוב לשנתיים לא התקבלה כל התייחסות מדוברות עיריית ראשון לציון לפניותיה החוזרות ונשנות. בנוסף, בתיעוד המצולם ניתן לראות כי דוברת העירייה עזבה את המקום במהלך האירוע, מבלי להשיב לשאלות שהופנו אליה.

הפוסט חשד לנקמה אכזרית: עיריית ראשון לציון עשקה משפחת ילד נכה הופיע לראשונה ב-מעקב.

חבר הכנסת אחמד טיבי פרסם דברים קשים נגד אזרחים ישראלים ויהודים, אשר מעוררים ביקורת נוקבת בדבר גזענות ואנטישמיות לכאורה. בפרסום רשמי מטעמו, התייחס חבר הכנסת לאירוע בגליל וכתב: "שתי צעירות ערביות מכפר כאוכב אבו אלהיג׳א בגליל ישבו בגן ביישוב מורשת הסמוך והחלאה הגזענית הגיעה עם כלב וגרשה אותן".

במעשה זה, שבו בוחר חבר כנסת של מדינת ישראל לכנות יהודיות בתואר "החלאה", עולה טענה כי הגזענות חוגגת בעולם הערבי בישראלי. המבקרים מדגישים כי ח"כ טיבי שכח שאותן אזרחיות המכונות על ידו "החלאה", הן אלו שמשלמות את שכרו החודשי, העומד על כ-50 אלף שקלים, לצד המון הוצאות נוספות הממומנות ישירות מטעם המדינה. בכך, עולה תהייה קשה לגבי הדוגמה האישית שמהווה חבר הכנסת, המפגין אנטישמיות וגזענות בעודו מתשכר ומקבל כספים על חשבון הציבור היהודי.

כדי להמחיש את חומרת הדברים, נמתחת השוואה בינלאומית למדינות כמו סרביה, הונגריה או איטליה. המציאות מלמדת כי לו אדם שאינו איטלקי או אינו הונגרי היה מכנה את הציבור המקומי בארצו בתואר "החלאה", הדבר היה נתפס כגזענות וכאנטישמיות מובהקת. לקלל יהודים בצורה כזו מהווה, ככל הנראה, ביטוי של אנטישמיות וגזענות.

התנהלותו של נבחר הציבור עומדת, לכאורה, בניגוד מוחלט לאיפוק שמפגינים אזרחים מן השורה גם במקרים שבהם הם חווים יחס מפלה ביישובים ערביים. קיימים מקרים שבהם יהודים שנכנסו בטעות לכפרים ערביים נקלעו לאירועי אלימות חמורים ואף לסכנת חיים, אולם על אירועים מסוג זה ח"כ אחמד טיבי אינו מתבטא באותה חריפות.

במקרה שבו, על פי הנטען, ילדות נהגו באלימות כלפי ילדים יהודים, ואימהות ביקשו מהן לעזוב את גן המשחקים ולהימנע מהטרדת הילדים, בחר ח"כ טיבי לפרסם התבטאות חריפה בנושא. הפער בין ההתייחסויות מעורר תהיות באשר לאמות המידה שלפיהן הוא בוחר להתבטא בפומבי.

זאת, אף שבאירוע אחר נטען כי תושבים ערבים מנעו לחלוטין את כניסתם של יהודים לכפר. חרף אותה תקרית, שבה, על פי הנטען, נמנעה כניסת יהודים ליישוב ערבי, לא פורסמה מצדו התבטאות שבה כינה את אותם תושבים בתואר "החלאה". בעיני מבקריו, מדובר באבסורד המעורר שאלות בדבר אחידות המסר הציבורי.

הניגוד שבין התנהלות המבקרים לבין הפרסום המשתלח של חבר הכנסת מדגיש את הפרובוקציה שבמעשיו. בעוד הציבור נמנע מהכללות, חבר כנסת רשמי בוחר לפרסם דברים חריפים נגד ישראלים ויהודים, ולהפגין גזענות ואנטישמיות לכאורה, חרף היותו מתוקצב מכספי המדינה.

הפוסט החרפה של טיבי: מקלל יהודיות ומקבל שכר מהיהודים כ-50 אלף בחודש הופיע לראשונה ב-מעקב.