פרקליטות מחוז חיפה הגישה היום (שישי) שני כתבי אישום חמורים לבית המשפט המחוזי בחיפה נגד קטין בן 16, תושב אחד הכפרים בגליל המזרחי, ונגד אבראהים כעביה, בן 19 תושב חיפה. לפי הפרסומים וכתבי האישום, השניים פאלו בהשראת ארגון הטרור ונשבעו לו אמונים. השניים חשודים בכך שתכננו לבצע פיגועים קשים נגד כוחות הביטחון – האחד בתחום הר הבית והשני בבסיס צבאי של צה"ל בצפון הארץ. לצד כתבי האישום, הוגשו גם בקשות למעצר שני החשודים עד תום ההליכים המשפטיים נגדם.

הפרשה הביטחונית החמורה נפתחה בתחילת חודש אוגוסט, כאשר נעצר הקטין תושב הגליל. פעילות משולבת של שירות הביטחון הכללי וימ"ר משטרת מחוז צפון העלתה כי הנער יצר קשר ישיר עם ארגון "המדינה האסלאמית" (דאעש) ונשבע לו אמונים. החקירה שנפתחה נגדו חשפה תמונה מדאיגה בהרבה ממה שנראה בתחילה. בחקירת שב"כ התברר כי הקטין לא הסתפק בהבעת נאמנות בלבד; הוא צפה וחיפש ברשתות החברתיות תכנים שהציגו הוראות מפורטות להכנת חגורות נפץ, ותכנן להכין חגורת נפץ בעצמו. עוד עלה כי הנער גיבש כוונה ברורה לבצע פיגוע נגד שוטרים וחיילים יהודים בתחום הר הבית – אחד המקומות הרגישים ביותר בישראל מבחינה ביטחונית.

מספר ימים לאחר מעצרו של הקטין, וכחלק מהתקדמות החקירה, עצרו כוחות הביטחון חשוד נוסף בפרשה: אבראהים כעביה, צעיר תושב חיפה בן 19. גם מנגביית העדויות והחקירה של כעביה נגבתה הודאה כי נשבע אמונים לדאעש. בחקירתו התברר כי כעביה גיבש תוכנית נפרדת משלו לביצוע פיגוע נגד בסיס צבא של צה"ל באזור הצפון.

מממצאי החקירה עולה כי שני החשודים לא היו מכרים או שותפים ישירים לתוכנית משותפת, אלא מדובר בשני מקרים נפרדים שנחשפו זה אחר זה במסגרת אותה החקירה. שני התיקים הללו מצטרפים לתמונה רחבה ומדאיגה של רשת השראה שדאעש מפעיל בשנים האחרונות – מודל שבו הארגון אינו מפקד ישירות על פעילים בשטח, אלא מסתמך על יחידים שנחשפים לתעמולה ברשת ומחליטים לפעול בעצמם ללא הכוונה מבצעית ישירה.

בעקבות הגשת כתבי האישום, שירות הביטחון הכללי ומשטרת ישראל מסרו כי הם רואים בחומרה רבה כל מעורבות של אזרחים ישראלים בפעילות המסכנת את ביטחון המדינה ואזרחיה, ויפעלו בכל האמצעים העומדים לרשותם כדי למצות את הדין עם המעורבים.

מדובר בתיק חמור נוסף המצטרף לשורת פרשות דומות שנחשפו בשנה האחרונה, בהן אזרחים ישראלים – לעיתים צעירים מאוד – מגלים זיקה לארגוני טרור באמצעות תוכן שהם צורכים ברשת. רק לפני מספר חודשים הרשיע בית משפט השלום בבאר שבע רופא שעבד בבית החולים סורוקה בעבירת חברות בארגון טרור, לאחר שהתברר כי נשבע אמונים לדאעש בעקבות אירועי השבעה באוקטובר וצרך תכנים הקשורים בהכנת חומרי נפץ ורעלנים.

לקריאת הכרעת הדין בעניינו של ד"ר מוחמד (מחמד) עזאם – לחצו כאן

התיק נגד הקטין ונגד אבראהים כעביה יעבור כעת לבירור בבית המשפט המחוזי בחיפה, שם ידונו השופטים בבקשת המעצר עד תום ההליכים, ולאחר מכן בהמשך ניהול ההליך הפלילי נגד השניים.

הפוסט חיים לצידנו וחולמים לרצוח אותנו: "השכנים" שנשבעו לדאעש להרג חיילינו הופיע לראשונה ב-מעקב.

כפר כנא, מועצה מקומית ערבית בגליל התחתון הממוקמת מצפון לערים נוף הגליל ונצרת, נחשבת ליישוב בעל היסטוריה עשירה. המקום, שהוכרז כמועצה מקומית בשנת 1968 ומאוכלס בכ-90% מוסלמים והיתר נוצרים, מזוהה באופן היסטורי עם היישוב הקדום קנה הקדוש לנצרות. על הנייר, מדובר במקום שבו מתגוררים "תושבים טובים ואזרחים מעולים" – אולם מתחת למעטה התדמיתי והפסטורלי, נחשפת מציאות מורכבת בהרבה.

פשיטה של שוטרי מחוז צפון השבוע המחישה שוב את הפער בין ההצהרות על אזרחות טובה לבין הפעילות שמתרחשת בפועל בשטח. בעקבות מידע מודיעיני ממוקד בדבר החזקת אמצעי לחימה בלתי חוקיים, פשטו השוטרים על מבנה חקלאי בתחומי הכפר. במהלך החיפוש במקום איתרו כוחות המשטרה פרטי אמל"ח שונים, ובהם אקדח מאולתר, נשק מסוג M-16 ותחמושת רבה.

בעקבות תפיסת אמצעי הלחימה במבנה החקלאי, עצרו השוטרים שניים מתושבי הכפר, צעירים בני 18 ו-20. מעצרו של אחד החשודים כבר הובא בפני הערכאות המשפטיות והוארך, בעוד הבוקר צפויה המשטרה לבקש בבית המשפט את הארכת מעצרו של החשוד הנוסף.

האירוע הנוכחי בכפר כנא מציג באור ביקורתי את הפער שבין שגרה אזרחית נורמטיבית לכאורה לבין החזקת נשק חם ותחמושת בלב אזורים חקלאיים. הפשיטה המוצלחת של משטרת מחוז צפון מדגישה את הצורך בהגברת האכיפה והפיקוח ביישובים שבהם מתגלה פעם אחר פעם כי תחת מעטה של קדושה והיסטוריה, מסתתרת מציאות של החזקת אמל"ח בלתי חוקי.

דוברות המשטרה פרסמה את ההודעה נכון ליום 28.08.2026.

צילום: אילוסטרציה בלבד | סוכן AI של מערכת "מעקב".

הפוסט "חקלאים" עם M-16: סליק אמל"ח נחשף בכפר כנא הופיע לראשונה ב-מעקב.

מבחן מנהיגות בנגב, ראשת מועצת ירוחם נילי אהרון מול מנגנוני הכוח, העיכובים התקציביים והסערה המשטרתית.

בזמן שרשויות מקומיות רבות בוחרות לפעול בשקט מול מנגנונים עתירי משאבים ופוליטיקה ארגונית, ראשת מועצת ירוחם, עו"ד נילי אהרון, מציגה דוגמה אישית לקו תקיף, נחרץ ובלתי מתפשר שנועד לשרת את הציבור ולהילחם על משאבי היישוב. המאבק החזיתי שהיא מנהלת מול קרן קיימת לישראל (קק"ל) ומול גורמי כוח באזור מציב במוקד הדיון הציבורי שאלות נוקבות על ניהול כספים, פיקוח ויושרה ציבורית.

"ושמישהו ינסה לעצור אותי": המתקפה הישירה על קק"ל

בתאריך 19.08.2026 פרסמה ראשת המועצה נילי אהרון פוסט נוקב שבו חשפה את העימות החזיתי מול קק"ל. בדבריה הבהירה אהרון כי בשנתיים האחרונות בלבד השקיעה המועצה בראשותה מעל 30 מיליון שקלים בפארק האגם – השקעה שכללה ניקיון שוטף, תוספת עובדים, חניות נגישות, מתחם פודטראקים, מתחם גלמפינג, הופעות, אירוע כוכבים ענק והשכרת אופניים.

לצד הצגת הפיתוח הנרחב, התייחסה אהרון לתחקיר העיתונאי של יוסי מזרחי על קק"ל – גוף שבבעלותו 12% משטחי המדינה – והדגישה כי הבעיה אינה בעובדים, אלא במנגנון, בהיעדר הפיקוח, באינטרסים האישיים בדירקטוריון ובפוליטיקה הארגונית.

אהרון אימצה את המסר לפיו קק"ל, כאחד הגופים העשירים במדינה, חייבת להיות מבוקרת, מפוקחת וכפופה לרגולציה. לדבריה, ניהול הכספים נעשה ללא שקיפות מספקת כאשר קומץ אנשים מקבל החלטות על חלוקת מיליונים המושפעת מאינטרסים אישיים. במרכז האשמה עומדת הטענה כי קק"ל מחזיקה כבר מעל חמש שנים עשרות מיליוני שקלים המגיעים לפארק ירוחם. למרות העיכוב התקציבי, הבהירה ראשת המועצה כי הפיתוח יימשך והצהירה: "ושמישהו ינסה לעצור אותי!".

גל תמיכה ציבורי נרחב

פרסום הדברים עורר הד ציבורי נרחב ותגובות תמיכה נרגשות מצד אזרחים ותושבים ברשתות החברתיות:

פרופיל הפייסבוק "בעזרת ה' הגאולה ברחמים" הביא את דברי הרב ניר בן ארצי (מיום ל' ניסן תשפ"ו, 17.04.26) על החשיבות הלאומית בבניית הנגב והחיבור בין באר שבע, דימונה, ירוחם, אילת ומצפה רמון.

דוד שטרית כתב: "הבוקר קראתי את הסכומים המטורפים שניתנו לרשויות בדרום. ירוחם לא מוזכרת וכנראה שלא בטעות. יו"ר קק"ל מתנהג כאילו זה עסק פרטי שירש מאבא שלו. אם בכוונתו לבצע חיסולי חשבונות אישיים לא על חשבון תושבי ירוחם. לטובת תיקון עוולות ואפליה מתקנת לאורך שנים ירוחם אמורה לקבל פי 2 מכל רשות אחרת. ובפרט שיש את משאב הטבע אגם ירוחם עם פוטנציאל אדיר לפיתוח תיירות פנים וחוץ. סומכים עלייך נילי. שתהפכי עולמות בכדי שהצדק ייראה ובעיקר ייעשה כולנו תומכים בך!!".

אושר דויד חיים חי: "מטורף את תותחית על שברת שיאים שנים לא היה דבר כזה בירוחם".

רונית פרץ: "כל הכבוד!!!! כל עיר צריכה ראשת מועצה כמוך שדואגת נטו לתושבי ירוחם ועכשיו כולם רואים מה שאת מזמן צועקת".

אילנית חרילקר: "אלופה".

Guy Dresher: "פשיטת רגל של קק"ל.".

יהודית פרץ: "ברור נילי רואים מה שאת משקיעה יש תוצאות. ברוך ה' כאן רואים לפחות השקעה מה היה לפני את זה אף אחד לא יודע כלום לא נעשה לא ניקיון לא חינוך לא עשייה לא תרבות לא תעסוקה נטו שממה את אלופה של ירוחם נילי אני מעריצה שלך ואוהבת אותך וכול הדרך רק איתך ורק בך אבחר לעתיד כי ירוחם העתיד שלה זאת נילי אהרון אחת ויחידה".

אושרית ממן: "תבורכי על כל העשייה בירוחם…. הבאת רק אור ושמחה לאזרחים".

• צילומי מסך של התגובות – שימוש בהתאם לסעיף 27א׳ לחוק זכות יוצרים.

המארב בעומר: חשיפת "מעקב" והפינוי לבית החולים

העימות התקציבי מגיע בהמשך לאירוע חסר תקדים שנחשף על ידי מערכת "מעקב" בתאריך 24.07.2026. לפי הפרסום, המאבק על עורק התיירות ומקור הפרנסה של תושבי ירוחם הוביל להסלמה קשה.

בתאריך 21.07.2026 הגיעה עו"ד נילי אהרון לפגישת עבודה רשמית ומסודרת עם ראש המועצה המקומית עומר, ארז בדש, שמטרתה הידברות ומציאת פתרון למשבר האגם והחשש מהפסקת מימונו. אולם, במקום דיאלוג מקצועי, המתינו במקום כ-30 שוטרים. האירוע הדרדר להפעלת כוח ולבריונות משטרתית אל מול נבחרת הציבור, במהלכו נאמר לה "את עצורה", והיא פונתה לקבלת טיפול רפואי בבית החולים.

התיעודים הקשים, שזכו ליותר מ-200,000 צפיות, העלו שאלות חוקבות: ממה חוששים בקק"ל ובבלשתו של ארז בדש, מדוע פגישת עבודה תורגמה למפגן כוח משטרתי, ואילו אינטרסים עומדים מאחורי הניסיון לפגוע בפיתוח פארק אגם ירוחם.

לצפייה בפוסט, לחצו כאן

שתיקת הגורמים המעורבים

חרף ההאשמות החמורות, הפגיעה הנטענת בנבחרת הציבור והפניות העיתונאיות הישירות של מערכת "מעקב" לראשי קק"ל, הגורמים הללו בחרו עד כה שלא למסור תגובה. הפנייה העיתונאית הראשונה של "מעקב" נעשתה כבר בחודש יולי 2026, לאחר שנילי אהרון הגיעה לחדר המיון. השתיקה נמשכת ומותירה שאלות ציבוריות מהותיות ללא מענה.

הפוסט נילי אהרון נלחמת על ירוחם מול קק"ל הופיע לראשונה ב-מעקב.

צוות "מעקב" תיעד את השחקן והדוגמן מייקל לואיס כשהוא עוטה מדי שוטר ומגיע לתפקד כחשפן חם – תיעוד בלעדי מתוך סט הצילומים של סרט הקולנוע החדש "בית ספר לחוקרים מתחילים".

התמונות שנלכדו בעדשת המצלמה מציגות את לואיס בלבוש המשטרתי במסגרת תפקידו הקולנועי. מדובר בסרט קומדיה חדש המיועד לעלות לאקרנים בקיץ 2027, אשר צפוי להעניק לקהל הישראלי חוויה קולנועית מצחיקה ומהנה במיוחד.

ההפקה כוללת דמויות מרשימות וליהוק עשיר של שחקנים ענקיים מהשורה הראשונה. תיעוד זה מהווה פרסום ראשון ובלעדי מתוך מאחורי הקלעים של הצילומים.

כתבה נרחבת ומפורטת על צוות השחקנים, הסט והליהוק המלא תפורסם בהמשך.

במאי: רונן גולדשטיין
יוצרים: רונן גולדשטיין ושמוליק ממן
מפיק: אלון נוימן

הפוסט פרסום ראשון ובלעדי: מייקל לואיס כ"שוטר חשפן" הופיע לראשונה ב-מעקב.

תחקיר "מעקב": כך הובילה פנייה של חולה דיאליזה לחשיפת מסכת התחזות ודורסנות כלכלית.

זה החל בשיעול כבד, בדלקת ריאות חריפה ובמכתב מצוקה שנשלח למערכת "מעקב" מאדם הנאבק על חייו בטיפולי דיאליזה מורכבים. "איתן", שביקש לשמור על עילום שם, רק רצה שמישהו ישמע את זעקתו ויחשוף את עוול הגירושין שנעשה לו בעת שהיה מטושטש מתרופות בבית החולים, יום לפני ניתוח קשה (ניתוח מורכב מאוד שהסתיים בטיפול נמרץ).

אלא שחקירה עיתונאית ממושכת, שהשתרעה על פני ארבעה חודשים של בדיקות שטח מקיפות, פתחה צוהר לעולם שלם וחשפה פרשה חמורה בהרבה: האשה שהחתימה אותו על ההסדר הדרקוני, תמי אור עזרא, מציגה עצמה בפני הציבור כ"דוקטור לפסיכולוגיה", מטפלת ומאבחנת בני נוער – מבלי שהוענק לה תואר דוקטור מטעם מוסד אקדמי ישראלי כלשהו (לפחות כך עולה מהבדיקה שערכנו). תחקיר "מעקב" מביא את הפרטים מלאים, המסמכים המשפטיים, חילופי ההודעות החריפים וממצאי הבדיקה מול האוניברסיטאות.

חלק א': זעקתו של "איתן" – המכתב שהצית תחקיר של ארבעה חודשים

הכל החל בפנייה בודדת שהגיעה לדואר האלקטרוני של מערכת "מעקב". הכותב, שהזדהה תחת השם הבדוי "איתן", ביקש לחשוף סיפור גירושין קשה, כזה שלדבריו עשוי לשמש בסיס לסדרת דרמה משפטית. אולם מאחורי המילים הטעונות עמד אדם במצוקה קיומית ממשית, המוגדר בעל 100% נכות רפואית.

איתן הוא חולה כליות קשה הסובל מאי-ספיקת כליות סופית, מצב רפואי חמור שבו הכליות פוסקות לחלוטין מלהתפקד ואינן מסוגלות עוד לסנן פסולת, רעלים ועודפי נוזלים מהדם. בשל כך, חייו תלויים בטיפולי דיאליזה מורכבים ומתישים המתבצעים מספר פעמים בשבוע. מדובר במאבק יומיומי בסכנת חיים ממשית.

לצד ההתמודדות הרפואית הקשה, סובל איתן ממצוקה כלכלית חריפה: הוא מתקיים מקצבת נכות של המוסד לביטוח לאומי בסך כ-4,800 שקלים בחודש בלבד, ונאלץ להיעזר בתרומות מזון כדי להבטיח את קיומו הבסיסי. בפנייתו למערכת כתב כי כל מבוקשו הוא שתהיה מולו מעט צדק, לפחות בעשיית כתבה עיתונאית שתחשוף את אשר עבר עליו.

בעקבות פנייתו, יצאה מערכת "מעקב" לבדיקה עיתונאית יסודית ומקיפה, שנמשכה ארבעה חודשים תמימים. כל סעיף, תאריך, מסמך רפואי ורישום משפטי שנמסר על ידי איתן נבדקו והוצלבו בקפדנות.

חלק ב': החתימה בבית החולים, ניצול מצב הרפואי ערב הניתוח

ממסמכי התיק המשפטי ומעדותו המפורטת של איתן עולה תמונה קשה בנוגע לנסיבות חתימת הסכם הגירושין בינו לבין גרושתו, תמי אור עזרא.

בתאריך 28 בינואר 2018, כשהוא סובל מדלקת ריאות חריפה, יצא איתן מבית החולים "הדסה עין כרם", יום אחד בלבד לפני שהיה אמור לעבור ניתוח מורכב ומסוכן שנקבע ל-29 בינואר 2018. איתן הגיע לחתימת ההסכם בבית הדין כשהוא שרוי תחת השפעה של תרופות ומשככי כאבים חזקים, ובשלבי הכנה מתקדמים לטיפול רפואי בהרדמה.

לדברי איתן, מצבו הבריאותי והטשטוש התרופתי שבו היה נתון ניצולו לרעתו על ידי אור עזרא:

"שמי 'איתן'. בתאריך 28.01.2018 הגענו לבית הדין אצלכם לחתימה על גירושים כאשר ברחתי מבית החולים הדסה עין כרם עם דלקת ריאות קשה יום לפני ניתוח מסובך. גרושתי תמי אור עזרא, ניצלה זאת לרעתי למרות שסמכתי עליה, והוסיפה סעיף שמאפשר לה להשתלט על ג'יפ בשווי 280,000 ₪ וכל הריהוט בוילה 10 חדרים כולל משרד 100 מ"ר עם ציוד יוקרתי.

כאמור בגלל הציוד הזה נכנסנו לחובות ובגלל זה הסכמתי לשאת בתשלום 500 ₪ בחודש עד שנמכור את הרכב ונכסה את החובות וכמובן שאקבל מחצית מהריהוט.

בגלל סעיף זה שהיא הוסיפה, היא השתלטה על הרכב ומכרה אותו לבד וכיסתה את החובות. בנוסף לא איפשרה לי לקחת מחצית מהריהוט למעט כורסא, מיטה זולה ושבורה, טלוויזיה אחת וכל הריהוט המסיבי ומוצרי החשמל סירבה לתת לי.

הנני חולה דיאליזה מעל 6 שנים ונובמבר 2022 הייתי עם קריסת מערכות בבית החולים בילינסון מורדם מונשם 5 ימים".

• ההסכם, המשתרע על פני שלושה עמודים, כולל חיובים כספיים שונים, ובהם תשלום חודשי של 500 ש"ח ללא הגבלת זמן לד"ר תמי אור עזרא, המועבר, שימו לב, לחשבון העסקי. התמונה המצטיירת מן ההסדר היא של התייחסות לגירושים ולזוגיות שהסתיימה כמעט כאל עסקה כספית מתמשכת. לפי המידע שנמסר למערכת, בגין התשלומים לא מונפקת חשבונית מס או קבלה.

כתוצאה מאותו הסכם שנחתם בנסיבות אלו, איבד איתן את מלוא הרכוש שהיה ברשותו, תוך שהוא נותר מחויב בתשלום חודשי מתמשך.

חלק ג': ניתוח הסכם הגירושין, פירוק זוגי או ניתוח כלכלי קר?

קריאת שלושת עמודי הסכם הגירושין שנחתם בשנת 2018 מציגה תמונה של התחשבנות כספית מפורטת, שבה כל היבט של החיים המשותפים תורגם למספרים, חובות והתחייבויות.

המאזן הכלכלי בהסכם

• תשלום ישיר: נקבע כי הבעל ישלם לאישה סכום של 147,000 שקלים לאחר קיזוזים.

• חובות בנקאיים: הבעל נטל על עצמו אחריות לחוב בחשבון עסקי בבנק מזרחי, הלוואה נוספת של כ-20,000 שקלים, והתחייבות מרכזית להלוואה בבנק לאומי בהיקף של כ-287,000 שקלים.

• חיוב חודשי קבוע: הבעל התחייב לשלם מדי חודש סכום של 500 שקלים.

• זכויות ונכסים שנזכרו: קרן השתלמות בסך כ-20,000 שקלים, פיקדון בנקאי בסך כ-25,000 שקלים, וחיסכון נוסף בסך כ-20,000 שקלים.

ניתוח המשמעות העיתונאית

מקריאת המסמך כמכלול עולה תחושה קשה שלפיה הפירוק הפיזי והרגשי של הנישואים הפך לעסקה כלכלית קרה. הבעל נתפס במסמך כיחידה מימונית ממנה יש להיפרע: לחשב, לקזז, להעביר כספים ולסגור כל חוב פתוח.

ההסכם כולל סעיפי ניתוק מוחלטים:

1. הפרדת חשבונות ושיפוי: נקבע כי מי שיצר חוב שאינו קשור לצד השני יישא בו לבדו, ואם הצד האחר ייאלץ לשלם – זכותו לקבל שיפוי מלא.

2. הסדרת הדירה: בית המגורים שהיה מושכר פונה, והאחריות להוצאות הועברה לאישה תוך הסרת שמו של הבעל מהרישומים.

3. פרטים מעשיים: ההסכם ירד לפרטים דוגמת הסדרת השימוש בתו הנכה של הבעל.

4. תניית סודיות: בבחינת שלושת עמודי ההסכם שנבחנו לא נמצאה תניית סודיות מפורשת, אם כי המגבלות המשפטיות החלות על הליכים בבית משפט לענייני משפחה עשויות לחול מכוח הדין.

חלק ד': הנטל הכלכלי בפועל, 10.4% מקצבת הנכות מדי חודש

המציאות הכלכלית הנוכחית של איתן מחדדת את משמעות ההסדר.

איתן מתקיים מקצבת ביטוח לאומי בסך כ-4,800 שקלים בחודש. מתוך סכום זה, הוא מעביר מדי חודש 500 שקלים לחשבון העסקי של תמי אור עזרא.

נתון כלכלי	ערך מספרי	משמעות מעשית
קצבת נכות חודשית	~4,800 ₪	הכנסה יחידה מביטוח לאומי
תשלום חודשי לגרושה	500 ₪	מועבר ישירות לחשבונה העסקי
שיעור התשלום מהקצבה	10.4%	חלק משמעותי מקצבת הקיום
יתרה למחיה ותרופות	~4,300 ₪ (89.6%)	סכום ממנו הוא נזקק לתרומות מזון
תקופת תשלום מצטברת	104 חודשים	חלפו מאז חתימת ההסכם
סך תשלום מצטבר עד כה	52,000 ₪	סכום ששולם בפועל מתוך הקצבה

טענת מכירת הרכב והחוב

לדברי איתן, הרכב המשותף שנלקח על ידי אור עזרא נמכר בסכום של כ-220,000 שקלים (או מוערך ב-150,000 עד 280,000 שקלים לפי אומדנים שונים), סכום שהיה אמור לכסות כליל את החוב שעמד לטענתו על כ-147,000 שקלים בלבד.

איתן טוען כי הסכים להסדר מתוך הבנה שתשלום ה-500 שקלים החודשי נועד להשתתפות זמנית בכיסוי החובות עד למכירת הרכב וסילוק החוב בבנק. אולם בדיעבד התברר לו כי החיוב נוסח ללא הגבלת זמן, והוא נמשך כבר 104 חודשים ברציפות. לטענתו, השינוי בסעיף זה בוצע בעת שהיה שרוי תחת השפעת התרופות הקשות ערב הניתוח.

חלק ה': "עד שלא תעביר את ה-3,800 שקלים – אתה לא לוקח כלום"

ראיה מרכזית שנבחנה במסגרת התחקיר היא התכתבות מוקלטת ומתועדת מיום 15 במאי 2018 בין תמי אור עזרא לבין איתן, שבמרכזה דרישות כספיות שהוצבו כתנאי לקבלת ציוד ורכוש אישי.

תמליל ההתכתבות מיום 15.05.2018:

תמי אור עזרא:

"עד שלא תעביר לי את ה-3800 שח של הטלפון אתה לא לוקח שום דבר מהמוצרים שיש כאן בבית. נקודה. חוץ מהבגדים והציוד האישי שלך".

תמי אור עזרא:

"נראה לך שאתה חייב לי 150 אלף שקל ובקושי אני שורדתתתת וגם תקח מצעים ושמיכות שאני עוד אלך להוציא כסף???".

איתן:

"אקח כל מה ששלי! ותגידי תודה שאני לא לוקח את המקרר".

תמי אור עזרא:

"הצחקת אותי. גם בחוזה של ה-500 ש"ח העלוב שעשית אתה לא עומד! אתה לא תקח כלום כי אם אתה תקח אז תשלם קודם את החובות שלך. אני לא אתקע עם 10 אלף שקל הלוואות בגללך!!! ועוד אוציא כסף על דברים נוספים שאתה לוקח. העסק שלי ואתה לא נוגע בשום דבר מהדברים שנמצאים שם. העסק בהפסד מהרגע שהיית בו ועד עכשיו אז אתה תגע בעסק בהפסד ושהוא שלי. זה רכוש שלי".

• יש לציין כי איתן נאלץ להסתייע בתרומות מזון, לאחר שלדבריו אין בידיו די כסף למחייתו. בנסיבות חייו כיום, אותם 500 ש"ח "עלובים" נחוצים לו לצרכיו הבסיסיים ביותר – עד כדי עניין של חיים ומוות. מצער לציין כי למרות הידע הרחב המיוחס לד"ר תמי אור עזרא, נראה כי חומרת מצבו של איתן אינה זוכה להבנה הראויה.

ניתוח עובדתי של ההתכתבות

הצילום מוכיח באופן חד משמעי כי אור עזרא קשרה בגלוי בין תשלום כספים לבין האפשרות של איתן לקחת ציוד מהבית, תוך שימוש בלשון אולטימטיבית: "אתה לא תקח כלום כי אם אתה תקח אז תשלם קודם את החובות שלך". כמו כן, התבטאותה כלפי ההסדר כ"חוזה של ה-500 שח העלוב" מעידה על יחסה לחיוב שנקבע.

במקביל, עצם טענתה בהודעה כי איתן חייב לה 150 אלף ש"ח, או כי העסק שייך לה בלבד, אינה מהווה כשלעצמה ראיה משפטית לקיומו של החוב או לזכויות הנטענות. עם זאת, ההתכתבות מתעדת, ככל הנראה, את אופיו התקיף של השיח שהתנהל בין הצדדים.

חלק ו': התרחבות התחקיר – חשיפת מסכת ההתחזות האקדמית

במהלך ארבעת חודשי החקירה העיתונאית, בעקבות הפנייה האישית של איתן, החלה מערכת "מעקב" לבדוק את פרסומיה הציבוריים והעסקיים של תמי אור עזרא. הבדיקה הובילה לגילוי של מסכת פרסומים המציגים אותה כ"דוקטור לפסיכולוגיה".

• השימוש בכלל הצילומים נעשה בהתאם להוראות סעיף 27א לחוק זכות יוצרים

המצג הציבורי והדיגיטלי

1. פייסבוק ו-LinkedIn: בפרופיל הפייסבוק הרשמי שלה פרסמה אור עזרא כי למדה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. בבדיקה בפרופיל ה-LinkedIn הרשמי שלה, תחת לשונית ההשכלה (Education), מופיעה "Ben-Gurion University of the Negev".

2. אתרי אינטרנט עסקיים: באתר GLAM& (הפועל תחת הדומיין glam-c.co.il, שבבעלות מאור גלאם) נכתב במפורש: "דוקטור לפסיכולוגיה, אוניברסיטת בן גוריון".

3. אתרים נוספים: באתרים "פריזנטאור" (prizantor.co.il) ובאתר "המניפה" (hamenifa) מופיע שמה תחת התואר "דוקטור".

• לפי סעיף 27א לחוק זכות יוצרים

ממצאי הבדיקה מול האוניברסיטאות

נציגי מערכת "מעקב" פנו לאוניברסיטת בן גוריון בנגב כדי לאמת את קיומו של תואר הדוקטור. מנציגי האוניברסיטה נמסר כי כלל מקבלי תוארי הדוקטורט מופיעים ברשימותיו הרשמיות של המוסד. בבדיקת המאגרים נמצא כי ככל הנראה תמי אור עזרא לא למדה לתואר דוקטור ולא קיבלה תואר דוקטור מאוניברסיטת בן גוריון.

בדיקה מורחבת העלתה כי שמה אינו מופיע במאגרי בוגרי התואר הראשון או התואר השני של אוניברסיטת בן גוריון בנגב בתחום הפסיכולוגיה. עם זאת, תמי אור עזרא, אשר נשאה באותה תקופה את השם תמי ברמי, אכן למדה באוניברסיטת בן־גוריון והשלימה תואר ראשון (B.A) במקרא והמזרח הקדום ובחינוך, וכן תואר שני (M.A) במנהל ומדיניות ציבורית, כפי שעולה מתעודות שהועברו למערכת על ידי מקור.

מדובר בשני תחומי לימוד שאינם לימודי פסיכולוגיה ואינם, כשלעצמם, מקנים הכשרה אקדמית בפסיכולוגיה, באבחון או בטיפול פסיכולוגי. כמו כן, אף אחד משני התארים אינו תואר דוקטור.

• באשר לתעודות עצמן, אשר הועברו למערכת על ידי מקור, האוניברסיטה טרם מסרה את התייחסותה הרשמית באשר לאמיתותן. עם קבלת מענה רשמי מהאוניברסיטה ועדכון בנוגע לאותנטיות התעודות, נעדכן את הפרסום בהתאם.

הורחבה הבדיקה מול כלל האוניברסיטאות בישראל. הממצאים היו חד משמעיים: תמי אור עזרא אינה מחזיקה בתואר דוקטור ולא למדה לימודי דוקטורט באף אוניברסיטה רשמית בישראל (מהמידע שנמסר למערכת "מעקב" על ידי האוניברסיטאות ונציגיהן).

חלק ז': טיפול בבני נוער, אבחונים וההיבט הפלילי והמשפטי

למרות היעדר ההסמכה האקדמית, מופיעה אור עזרא בסרטון פרסומי שפרסמה, שבו היא מצירה בגלוי על מתן טיפולים ואבחונים לבני נוער:

"שזה נשמע הזוי שנער לא הלך לבית הספר במשך שנה וחצי, במפגש השני איתי חזר לבית הספר. אז אני עושה את זה. אין פה קסמים, יש פשוט אבחון מדויק. נעים מאוד, קוראים לי ד"ר תמי אור עזרא".

מדובר בהצהרה שבה היא מציגה עצמה כ"דוקטור" המבצעת "אבחון מדויק" ומטפלת בקטינים ובבני נוער, מבלי שברשותה תואר דוקטורט ממוסד מוכר.

הניתוח המשפטי: חוק הגנת הצרכן ופסיקת בית המשפט העליון

מבחינה משפטית, הצגת תואר אקדמי שאינו קיים ושימוש בכינוי "ד"ר" לצורך מתן שירותי אבחון וטיפול מעוררים חשד לעבירה על חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, ובפרט סעיף 2(א) המטיל איסור חמור על הטעיה:

"לא יעשה עוסק דבר – במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת – העלול להטעות צרכן בעניין מהותי בעסקה".

בפסיקת בית המשפט העליון נדונה בחומרה סוגיית השימוש הכוזב בתואר "דוקטור". במסגרת ע"פ 10222/06 פלוני נ' מדינת ישראל, דן בית המשפט העליון בעניינו של אדם שהציג עצמו כ"דוקטור" וכבעל הכשרות שלא היו ברשותו.

לקריאת פסק הדין המלא בע"פ 10222/06 – לחצו כאן להורדה

הרכב של שלושה שופטים בבית המשפט העליון דחה פה אחד את ערעורו של המורשע, והותיר על כנן את הרשעתו בעבירות של קבלת דבר במרמה ושימוש אסור בכינויים רפואיים, כמו גם את עונש המאסר בפועל (חמש שנות מאסר, מתוכן שלוש שנים וחצי לריצוי בפועל).

בית המשפט העליון קבע קביעה עקרונית:

השימוש בתואר "דוקטור" כשלעצמו אינו הופך אדם לדוקטור, אולם כאשר הוא נעשה בהקשר היוצר אצל הציבור או אצל לקוחות את הרושם כי אותו אדם הוא בעל כשירות מקצועית ומוסמך לעסוק בתחום, עשויות להיות לכך השלכות פליליות חמורות.

חלק ח': תגובת תמי אור עזרא 

במסגרת המחויבות העיתונאית למתן זכות תגובה, פנתה מערכת "מעקב" לתמי אור עזרא בשיחה טלפונית ובפנייה בכתב, וביקשה לקבל את התייחסותה העניינית לממצאי התחקיר, לרבות תשובה לשאלה היכן למדה לתואר דוקטור בפסיכולוגיה ומהי תגובתה לממצאים שעלו בבדיקה.

מה עוד למדה, ככל הנראה, תמי אור עזרא?

מהמסמכים שהועברו למערכת "מעקב" עולה כי תמי אור עזרא עברה לאורך השנים מספר הכשרות מקצועיות, ובהן קורס "ניהול תהליכים זוגיים", הכשרת יועצים עסקיים וקורס אימון בהיקף של 120 שעות אקדמיות.

בנוסף, קיים מסמך המעיד על פעילותה במסגרת לימודי קוסמטיקה פרא-רפואית, בתחומי ניהול, יזמות, מכירות ותקשורת.

מדובר בקורסים ובהכשרות מקצועיות – לא בלימודי דוקטורט ולא בתעודות המעידות כשלעצמן על קבלת תואר דוקטור.

בעקבות הממצאים שנאספו במהלך ארבעת חודשי החקירה:

מאור גלאם, מ-GLAM&, מסר למערכת "מעקב" כי לא בדק את תעודותיה של תמי אור עזרא ולא אימת את השכלתה האקדמית. לדבריו, אור עזרא מסרה לו כי השלימה לימודי דוקטורט בהונגריה, והוא הסתמך על דבריה: "לא בדקתי שום תעודה; סמכתי עליה".

כשנשאל מדוע באתר החברה פורסם כי למדה באוניברסיטת בן גוריון בנגב, השיב גלאם כי מדובר בטקסט שהעבירה לו תמי אור עזרא עצמה, וכי גם את הפרטים שנכללו בו לא בדק ולא אימת באופן עצמאי.

גלאם הוסיף כי תמי אור עזרא אינה עובדת בחברה זה מספר שנים, וכי המידע בעניינה הוסר מאתר החברה.

עוד מסר גלאם כי בזמנו שמח על כך שבחברה עובדת אישה המציגה עצמה כד"ר, אך הבהיר: "האמת היא שלא בדקתי את התעודות שלה. נתתי בה אמון שהיא ד"ר לפסיכולוגיה". לדבריו, אם יתברר כי אינה בעלת תואר דוקטור בפסיכולוגיה, מדובר מבחינתו בעניין חמור.

לקבוצת מילניום נשלחה פנייה עיתונאית מסודרת לקבלת תגובה, אולם עד למועד פרסום הכתבה לא התקבל כל מענה מטעמה.

צילום ראשי: שימוש בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכות יוצרים

הפוסט דוקטור פייק! תמי אור עזרא: האבחונים הבדיוניים, הטיפולים הלא מוסמכים והתואר שלא קיים הופיע לראשונה ב-מעקב.

נציבות תלונות הציבור שבמשרד מבקר המדינה הובילה לפתרון בירוקרטי שהביא לשיקום מלא של דירה שנפגעה במרכז הארץ ולתשלום פיצויים בסך כ-120,000 שקלים לבעלת הנכס, תושבת חוץ. במודעה שפרסם מבקר המדינה לציבור הרחב נמסרו פרטי המקרה והדרך שבה הגיעה הסוגיה על פתרונה.

משרד מבקר המדינה הבהיר מטעמו: "אצלנו, בנציבות תלונות הציבור שבמשרד מבקר המדינה, פועלים לסייע לכל אדם מול הגופים הציבוריים. כך היה גם כשהגיעה אלינו תלונה מאחות של בעלת דירה, שדירתה נפגעה מטיל איראני".

אירוע הפגיעה התרחש במהלך מבצע "שאגת הארי", כאשר טיל פגע בכתובת המגורים באזור המרכז. בעלת הדירה מתגוררת בחו"ל, ולפיכך הגישה אחותה בשמה תביעה לקרן הפיצויים ("מס רכוש") במטרה להתחיל בעבודות השיקום של הנכס. עם זאת, הטיפול בתביעה נתקל בעיכוב ממושך: נוהלי העברת הכספים מחייבים הפקדה אך ורק לחשבון בנק הרשום על שם בעל הנכס בפועל – בעוד לבעלת הדירה, העורכת את חייה מעבר לים, אין חשבון בנק פעיל בישראל.

בעקבות המבוי הסתום, פנתה נציבות תלונות הציבור לקרן הפיצויים במטרה למצוא פתרון יצירתי לבעיה. בעקבות התערבות זו, החליטה קרן הפיצויים להגדיר את האחות המתגוררת בארץ כמי שנושאת בעלויות התיקון בפועל.

ההחלטה איפשרה את העברת כספי הסיוע הנדרשים: בזכות התערבות הנציבות שוקמה הדירה במלואה, והפיצוי ששולם הסתכם בכ-120,000 שקלים. מדובר בדוגמה נוספת למעורבות הנציבות בפתרון חסמים עבור הציבור מול רשויות המדינה.

הפוסט התערבות המבקר: תושבת חוץ פוצתה על נזק מטיל הופיע לראשונה ב-מעקב.

היא מתמודדת בפריימריז בליכוד תחת "משבצת האישה החדשה", אך מאחורי הקלעים מתגלה מציאות שונה לחלוטין ממה שמקובל בזירה הפוליטית.

היום נפרסם את כל האמת על עו"ד חיה מלול-גז. ידוע לנו מראש כי היא לא תתחבר ולא תאהב את הכתבה הזו ואת סגנון המידע שאנו נפרסם כאן, אך חובה עיתונאית ראשונה במעלה היא לדבר על הכל ללא מורא וללא משוא פנים, שכן זכות הציבור לדעת עומדת לפני הכל.

עו"ד חיה מלול מתמודדת בפריימריז של תנועת הליכוד תחת "משבצת האישה החדשה", ועל כן אנו חייבים למסור לציבור את האמת כהווייתה.

עו"ד חיה מלול עוזרת 24/7 לבני אדם: במעצרים, בבתי המשפט, בעניינים משטרתיים, במחלקת מזון, תורמת המון לחסרי ישע ומחזיקה ברצף התנדבות ללא סוף. וככה היא הייתה תמיד – עובדה זו אינה שייכת לפריימריז כזה או אחר. היא פשוט זמינה 24/7 לכל בעיה, ואתם יכולים לבדוק אותנו: היא תעשה את כל המאמצים במסגרת היכולת שלה כדי לעזור לכם. גם אם הפריימריז יהיה וגם אם לא יהיה, תוצאותיו לא ישנו את הייעוד של עו"ד חיה מלול. הייעוד שלה הוא לתמוך ולעזור לבני אדם – פשוט מכונה של עזרה.

מדוע ציינו שהיא לא תתחבר לפרסום הדברים? מכיוון את כל המעשים הטובים הללו היא עושה בסוד. לפי היהדות, אין מספרים על מעשים טובים, אך כאן, אנו במערכת "מעקב" תיעדנו את העזרה ואנו עדים להמון דברים טובים שבהם היא מסייעת לבני אדם.

אף על פי שעו"ד חיה מלול הולכת על משבצת "האישה החדשה", היא עוזרת לחיילים, לילדים, לחסרי ישע, לנכים, ולגברים ונשים כאחד.

במסגרת העבודה העיתונאית פנינו להמון בני אדם שרוצים להיות בפוליטיקה, ובהמשך נפרסם את האמת הכואבת על כמה וכמה בני אדם שרוצים לבנות קריירה פוליטית.

לאחרונה מסרה עו"ד חיה מלול הודעה רשמית לציבור ברשת פייסבוק:

"בשנים האחרונות אני פועלת למען פעילי הימין, למען שקיפות שלטונית ולמען החזרת הכוח לעם. כסנגורית פלילית, תפקידי הוא לוודא שהמשטרה, הפרקליטות, בתי המשפט ועובדי המדינה פועלים בהתאם לחוק, מיישמים אותו באופן שוויוני ואינם מפלים אזרחים בשל דתם, גזעם, מינם או השקפתם הפוליטית. מסתבר שהעשייה הזו מפריעה לגורמים מסוימים במשטרת ישראל.

במקום להוקיע שוטרים שפוגעים בתדמית המשטרה ובשמם הטוב של אלפי השוטרים המסורים שעושים את עבודתם נאמנה, יש מי שמעדיפים לנסות להשתיק אותי באמצעות תביעות אזרחיות ואיומים מרומזים על הליכים נוספים. אבל הם טעו בכתובת. לא הפחדתם אותי, ולא תרתיעו אותי.

אני אמשיך להילחם למען האמת, למען הצדק, למען זכויותיהם של אזרחי ישראל ולמען עתידה של המדינה. כי במדינת חוק אין מקום לאכיפה בררנית, אין מקום לרדיפה פוליטית, ואין אדם שנמצא מעל החוק".

אולם גם כאן, בהודעתה, היא אינה מציגה את התמונה המלאה. היא אינה מציינת כמה מזון היא מחלקת לנזקקים, כמה תרומות היא מעניקה, כמה מעשים טובים היא מוציאה לפועל, עד כמה היא מסייעת לנשים המצויות במצוקה אמיתית ועד כמה פעילותה תורמת, הלכה למעשה, להצלת נפשות.

הפרסומים של חיה מלול משקפים, לכל היותר, כ-1% עד 5% בלבד מתוך מכלול העשייה שלה בפועל – חלק קטן מאוד מתמונה רחבה בהרבה של פעילות, סיוע ונתינה.

צילום ראשי: צילום מסך מתוך פייסבוק, בשימוש לפי סעיף 27א' לחוק זכות יוצרים.

הפוסט האמת שנחשפת: מי היא באמת עו"ד חיה מלול? הופיע לראשונה ב-מעקב.

כתב אישום חמור שהוגש לבית המשפט המחוזי מרכז לוד חושף מסכת עבריינית שיטתית ומתוחכמת של אלימות, סחיטה באיומים והשתלטות על נכסים ברמלה. במרכז הפרשה: אסמאעיל אבו גאנם, בני משפחתו ומקורביו, הנאשמים בהפחדת בעלי דירות וקשישים, זיוף מסמכים והלבנת הון בהיקף של מיליוני שקלים.

פרקליטות מחוז המרכז, באמצעות עו"ד אלעד אסרף, הגישה כתב אישום חריף נגד אסמאעיל אבו גאנם ושישה מבני משפחתו ומקורביו. מכתב האישום עולה תמונה קשה של תוכנית עבריינית מתוכננת, במסגרתה השתלטו הנאשמים על חמש דירות מגורים הסמוכות לביתו של אבו גאנם ברמלה, תוך הפעלת אלימות פיזית, הטלת אימה, סחיטה בכוח ובאיומים, גביית דמי חסות וביצוע עבירות מרמה ומס בהיקפים נרחבים.

"את לא יכולה למכור, רק אני קונה"

אחד התיאורים הקשים בכתב האישום נוגע למסכת הלחצים והאיומים שהופעלה כלפי מתלוננת בת 82, קשישה שביקשה למכור את דירתה. לפי האישום, אבו גאנם ניצל את מצוקתה של הקשישה, גבה ממנה וממתווכים דמי חסות, והבהיר לה באופן חד משמעי: "את לא יכולה למכור, רק אני קונה". אבו גאנם מואשם כי איים על הקשישה שאם לא תמכור לו את הבית, "לא תוכל למכור לאף אחד אחר".

במקביל, כדי לגרום למתווך מטעמה לחדול מהצגת הדירה ללקוחות פוטנציאליים, איים עליו אבו גאנם וסיפר לו כי "ריסק רכב של מתווך אחר" שניסה למכור בית באזור, וכי אותו מתווך "הוכה ונזקק לטיפול רפואי". באותה תקופה התרחשו בסביבת ביתה של הקשישה אירועי הצתת רכבים, זריקת אבנים ושבירת והצתת גדרות. אירועים אלו הגבירו את אימתה של הקשישה ואילצו אותה בסופו של דבר למכור את נכסה לאבו גאנם במחיר הנמוך משמעותית משווי השוק ובתנאים שהכתיב.

במקרה חמור נוסף, פנו אבו גאנם ונאשם נוסף לבעל נכס אחר ודרשו ממנו למכור להם את ביתו. הם איימו עליו כי "ייקחו אותו ממנו בכוח" וכי "אין בכוונתם לאפשר לו לגור בבית". נאשם נוסף איים כי "יפגע בו במידה ויתקרב לבית", בהמשך תקף הנאשם יחד עם אחרים את מסיגי הגבול שהיו בבית באמצעות מקל, בעיטות ומכות – עד שהניסו אותם מהמקום.

מנגנון המשכנתאות המזויפות והלבנת ההון

לפי הפרקליטות, לצד מעשי האלימות והסחיטה, פעל מנגנון כספי מתוחכם שנועד להסוות את זהותו של אבו גאנם כבעל הזכויות האמיתי בדירות ולהתחמק מתשלום מיסים. אבו גאנם רשם את הדירות על שמות ילדיו ואשתו, ולאחר השלמת הרכישות השכיר חלק מהן ושלשל את דמי השכירות לכיסו.

עבירות הלבנת ההון, שנאמדות במיליוני שקלים, בוצעו באמצעות "תנועה סיבובית" של כספי מזומן שהוטמעו במערכת הבנקאית. הכספים הועברו, בין היתר, דרך חשבונות בנק של בני משפחה ודרך עסק לממכר בשר באור יהודה שבבעלות אחד הנאשמים. אותו נאשם מואשם כי נטל הלוואות במרמה מבנקים ומנותני שירותי מטבע (צ'יינג'ים) בטענות סרק, והעביר את הכספים לאבו גאנם ולבני משפחתו לשם רכישת הנכסים. כמו כן, הוצגו לבנקים תלושי שכר פיקטיביים ומסמכים מזויפים לצורך קבלת משכנתאות במרמה.

החקירה בפרשה נוהלה על ידי ימ"ר מרכז. לצד כתב האישום, הגישה הפרקליטות לבקשת משרד המשפטים בקשה לחילוט הדירות והכספים בשווי מיליוני שקלים שהושגו על פי החשד במרמה.

גרירת רגליים והסתרה? הפרקליטות מסרבת למסור את מספר התיק

למרות חומרת האישומים והאינטרס הציבורי המובהק שבחשיפת הפרטים, מערכת "מעקב" נתקלה בסירוב תמוה מצד מייצג המדינה בתיק. עו"ד אלעד אסרף, אשר הגיש את כתב האישום, סירב למסור למערכת "מעקב" את מספר התיק המשפטי, ובכך מנע מכתבינו את האפשרות להתכונן ולסקר מקרוב את הדיונים בבית המשפט.

עו"ד אסרף טען בשיחה כי יש לפנות לדוברות משרד המשפטים ולא אליו ישירות. זאת, על אף שמספר תיק בית משפט אינו מידע חסוי אלא פרט פומבי וגלוי על פי חוק. בשיחה טלפונית שנערכה מול משרד המשפטים נמסר למערכת מפורשות כי ניתן לפנות ישירות לעורך הדין המטפל כדי לקבל את מספר התיק – אך נראה כי ההנחיה לא עודכנה מול עו"ד אסרף עצמו.

מערכת "מעקב" הגישה פנייה רשמית נוספת בכתב באמצעות הדואר האלקטרוני לדוברות משרד המשפטים לקבלת מספר התיק. המערכת תמשיך לעקוב מקרוב, תתייצב באולמות הדיונים בבית המשפט המחוזי ותביא את מכלול הגילויים בפרשה הקשה.

לטענת מקור של מערכת "מעקב" בפרקליטות, הנאשם אסמאעיל אבו גאנם ובני משפחתו השתלטו, לכאורה, על דירותיהם של קשישים יהודים. עוד מסר המקור כי כבר מראשית הטיפול בתיק עלה בפרקליטות חשש מפני מחאה ציבורית בעיר, במיוחד על רקע תקופת הבחירות, שכן מדובר בפרשה בעלת רגישות ציבורית גבוהה.

לדברי מקור מערכת "מעקב", חרף חומרת החשדות, הפרשה לא זכתה להד תקשורתי משמעותי. לטענתו, מדובר, לכאורה, במסכת ממושכת של התעללות ואיומים קשים כלפי הקשישים.

עוד מסר מקור מערכת "מעקב" כי קיים חשש כבד שלפחות אחד מהקשישים הוא ניצול שואה או בן משפחה של ניצול שואה. עם זאת, מדובר במידע שהתקבל ממקור בפרקליטות בלבד, והוא לא אומת באופן רשמי, ומערכת "מעקב" ממתינה לאישור מצד הגורמים המוסמכים.

בשלב זה לא ניתן לדעת אם קיים קשר בין הדברים לבין העובדה שמספר התיק טרם נמסר לידי מערכת "מעקב". מדובר בהשערה בלבד. מערכת "מעקב" הגישה פנייה רשמית למשרד המשפטים בבקשה לקבל את מספר התיק, וממתינה למענה.

הפוסט אימה ברמלה: עבריינים ערבים השתלטו על דירות וסחטו קשישים הופיע לראשונה ב-מעקב.

תושב רהט מפרסם סרטוני איום והסתה ברשת? ויציב סימני שאלה קשים בפני רשויות החוק.

פרסומים קשים ברשתות החברתיות מעוררים דאגה עמוקה בקרב הציבור בישראל וגוררים ביקורת חריפה כלפי רשויות אכיפת החוק.

תושב העיר רהט, בעל זהות בדואית ערבית, העלה סדרת סרטונים בעלי אופי, ככל הנראה, רדיקלי, שבהם הוא ממציא אמירות פוגעניות, מזהיר מפני אסון קרוב ומצדיק מעשי אלימות וטרור.

סרטון מתוך הפייסבוק הרשמי של Bdwe Deb, בשימוש לפי סעיף 27 א'

בסרטון שהעלה בתאריך 1 באפריל 2026, הפנה הפעיל מסרים ישירים וקשים כלפי הציבור היהודי בישראל. בין היתר טען כי "גם לפלסטיני מותר להגן על עצמו", תוך מתן צידוק למעשים של פלסטינים ותקיפת הציבור היהודי. במהלך דבריו השמיע אמירה פרובוקטיבית כשאמר: "חולדה תעבור על ידכם כולכם בורחים", לצד אזהרות מפורשות כי בקרוב יתרחש "אסון קשה".

בדיקת הפרסומים מגלה כי אין מדובר באירוע בודד. המשתמש, המזדהה בפייסבוק תחת הכינוי "Bdwe Deb", מחזיק בתג אימות כחול ("וי כחול"), דבר המעיד כי זהותו מוכרת להנהלת הרשת החברתית וכי ניתן לאתר את פרטיו האישיים בקלות יתר.

ממעקב אחר פעילותו ברשת עולה כי מדובר בדמות רדיקלית המרבה לפרסם תכנים שבהם מוצגת זיקה עמוקה לרשות הפלסטינית, לצד מתקפות חוזרות ונשנות נגד השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר. בסרטונים רבים שהעלה נראה כי "כואב לו הלב על פלסטין", תוך הבעת עמדות קיצוניות נגד מדינת ישראל.

מסר לשר בן גביר – סרטון מתוך הפייסבוק הרשמי של Bdwe Deb, בשימוש לפי סעיף 27 א'

העובדה כי האדם המודבר הינו תושב העיר רהט – העיר הערבית הגדולה בישראל והעיר הבדואית היחידה בעולם – מעצימה את החומרה שרואים רבים באירוע. רהט, שהוקמה בשנת 1972 והוכרזה כעיר בשנת 1994, ממוקמת במחוז הדרום, כ-12 קילומטרים צפונית לבאר שבע, בסמוך ליישובים להבים, גבעות בר והקיבוצים משמר הנגב ושובל, ומשתרעת על שטח שיפוט של 42,000 דונם.

כלל תושביה של העיר הם ערבים מוסלמים (בדואים), והקרבה הגיאוגרפית ליישובים יהודיים בנגב מגבירה את רף הדאגה בקרב התושבים באזור.

מסר לשר בן גביר – סרטון מתוך הפייסבוק הרשמי של Bdwe Deb, בשימוש לפי סעיף 27 א'

בעקבות הפרסומים הקשים והמסרים אשר, ככל הנראה, נושאים אופי מאיים כלפי יהודים, עולות שאלות נוקבות המופנות בראש ובראשונה לשר לביטחון הלאומי, איתמר בן גביר, וכן לצמרת רשויות אכיפת החוק והביטחון.

אם אכן מדובר בתושב רהט אשר מפרסם מסרים נגד יהודים, מביע כלפיהם התבטאויות קשות, ואף מפרסם תכנים אשר יש הרואים בהם, לכאורה, משום הסתה, נשאלת השאלה האם הרשויות בחנו את פעילותו ברשתות החברתיות, והאם בכוונתן לנקוט צעדים ככל שיימצא כי התנהלותו מצדיקה זאת על פי הוראות הדין.

בנוסף, אדם המזדהה באופן מובהק עם המאבק הפלסטיני ומביע התנגדות חריפה למדינת ישראל, רשאי, אם זו השקפת עולמו, לפעול באמצעים החוקיים העומדים לרשותו, לרבות הגשת בקשה לוותר על אזרחותו הישראלית, בכפוף להוראות החוק ולהחלטת הרשויות המוסמכות.

כאשר אדם נהנה מן הזכויות שמקנה אזרחות ישראלית, בעוד שהוא מביע עוינות כלפי המדינה או כלפי חלק מאזרחיה. מדובר בסתירה ערכית המצדיקה דיון ציבורי בשאלת האיזון בין זכויות האזרח לבין חובותיו.

הסרטונים והתכנים שנחשפו מציבים למבחן ציבורי את הרשויות ומעוררים סערה ברשתות החברתיות. לפרשה קיים עניין ציבורי מובהק, שכן סרטוניו של תושב רהט נחשפו, על פי הנתונים הגלויים, למאות אלפי בני אדם.

למשתמש Bdwe Deb יש למעלה מ-179 אלף עוקבים, ותכניו זוכים לחשיפה רחבה. לטענת מבקרים, מפרסום לפרסום ניכרת הקצנה במסרים המועברים בסרטוניו. לנוכח היקף החשיפה וההשפעה הפוטנציאלית על ציבור רחב, לפרסומים אלה עשויה להיות משמעות ציבורית, ומטבע הדברים מתעוררות גם שאלות באשר לאחריות הנלווית לאמירות המופצות בפלטפורמות החברתיות.

מערכת "מעקב" פנתה למשתמש הפייסבוק הפועל תחת השם Bdwe Deb, יצרה עמו קשר טלפוני וערכה עמו שיחה ממושכת.

במהלך השיחה התרשמנו כי הוא אינו מביע חרטה על התבטאויותיו כלפי יהודים. לדבריו, קיימים גם יהודים המתבטאים בסגנון דומה לזה המופיע בסרטוניו. עוד טען כי אין לו בעיה עם יהודים ככלל, אלא עם "המתנחלים" – כך, לדבריו, הוא מכנה את היהודים המתגוררים ביהודה ושומרון.

עוד מסר כי בעבר נחקר על ידי שירות הביטחון הכללי (שב"כ) בעקבות פעילותו. לדבריו, הוא אינו שונא איש, אלא מבקש באמצעות פרסומיו "להעלות מודעות", משום שלטענתו כואב לו על מצבם של הפלסטינים.

במהלך השיחה שאלנו אותו כיצד הוא מסביר את העובדה שבפרסומיו הוא משפיל יהודים, והאם, לדעתו, מדובר בהתבטאות אנטישמית. בנוסף שאלנו האם ביקר אי פעם במוזיאון "יד ושם". לדבריו, הוא כלל לא הכיר את המקום ולא הבין על מה אנו מדברים.

בשלב זה הצענו לו להתראיין במסגרת הכתבה ואף להצטרף אלינו לביקור ב"יד ושם", במטרה להיחשף לעדויות, לממצאים ולזיכרון ההיסטורי של תקופת השואה, ולהבין מדוע אין מקום לביטויי השפלה או פגיעה כלפי יהודים במדינת ישראל, שהיא מדינתו של העם היהודי. חרף ההצעה, הוא בחר שלא להיפגש עמנו וסירב להתראיין.

בתגובה שלח לנו סרטון של משתמש פייסבוק אחר, ושאל: "אותו אתה רוצה לראיין?"

שימוש לפי סעיף 27 א'

"נו דבר על זה.
מה אתה אומר?
הנה, לא מספיק לו מתנחל אחד שמת.
מאחל שכל המתנחלים ימותו, לא מספיק אחד, בשבילו זה לא מספיק.
נו תשלח לו הודעה ותנסה לראיין אותו.
זה הסתה או לא? מה אומר על הדיבור שלו?".

לאורך השיחה ניסינו, בדרכים שונות, לשכנעו להיפגש עמנו לצורך ריאיון מצולם.

עם זאת, התרשמנו כי הוא נמנע ממפגש אישי והפגין חשש מפני ריאיון פנים אל פנים. הוא ביקש לדעת היכן עתידה הכתבה להתפרסם, ולאחר שהשבנו כי מדובר באתר "מעקב", השיב:

"אתה אפילו סרטון אחד על מה שעושים המתנחלים בגדה המערבית, ועל הריסות בתים, ועל הפרוטקשין בצפון – אין לך".

עוד מסר כי הוא עובד בתחום השיפוצים, והבהיר כי אין בכוונתו לוותר על אזרחותו הישראלית. לצד זאת, הדגיש את תמיכתו בפלסטינים, אך הבהיר כי ברצונו להמשיך ולהחזיק באזרחות ישראלית.

בהמשך השיחה מסר לנו:

"אני גם מצד אחר לא רוצה שתכתוב משהו שיציק לי בהקדם מנערים יהודים. הרי אני עובד בעיר שכולה יהודים. שלא יקרה משהו לא טוב עליי".

עם זאת, לא היה ברור כיצד כתבה המבוססת אך ורק על הפרסומים שהוא עצמו העלה לרשתות החברתיות עלולה, לשיטתו, לפגוע בו. מדובר בתכנים שפורסמו מיוזמתו בחשבון הפייסבוק Bdwe Deb, אשר חלקם צברו מאות אלפי צפיות ואף למעלה ממיליון צפיות. לשם השוואה, לחשבון הפייסבוק שלו כ-180 אלף עוקבים, בעוד שלעמוד של מערכת "מעקב" כ-8,000 עוקבים בלבד.

למרות פניות חוזרות ונשנות מצד מערכת "מעקב", הן במהלך השיחה הטלפונית והן בהתכתבויות, הוא סירב באופן עקבי להתראיין או להיפגש.

במהלך השיחה העלה Bdwe Deb השוואות וטענות שלדעתנו אינן קשורות לשאלות שהופנו אליו, ולא הביע כל חרטה על התבטאויותיו כלפי יהודים.

ברם, הוא הדגיש כי יש לו גם חברים יהודים, וטען כי אינו שונא יהודים באשר הם, אלא מבדיל, לדבריו, בין חבריו היהודים לבין ביקורתו כלפי "המתנחלים".

יצוין כי במהלך השיחה סירב המרואיין למסור את שמו המלא. גם בפרופיל הפייסבוק שלו ובפלטפורמות נוספות הוא מזדהה בשם Bdwe Deb בלבד.

למרות שבידי מערכת "מעקב" מצוי מספר הטלפון שבאמצעותו נוצר הקשר עמו, הוא בחר שלא לחשוף את זהותו המלאה ולא הסכים למסור את שמו לצורך הכתבה. אדם המפרסם ברשתות החברתיות התבטאויות חריפות ופומביות, אך נמנע מלחשוף את שמו המלא או לעמוד בגלוי מאחורי דבריו, מעורר תהייה באשר לנכונותו לשאת באחריות מלאה לפרסומיו.

תגובת שירות הביטחון הכללי טרם התקבלה. עם זאת, פניית מערכת "מעקב" הועברה לשב"כ, וככל שתתקבל תגובה רשמית – היא תפורסם במלואה.

הפוסט תושב רהט מזהיר את היהודים מ"אסון" הופיע לראשונה ב-מעקב.

"אם אתה לא יודע עברית, מבחינתי אתה לא ציוני": התבטאויותיה של המזכירה הראשית בבית המשפט בנוף הגליל מעוררות, לכאורה, שאלות ציבוריות קשות ועלולות להיתפס כפוגעניות ואף כגזעניות בעיני עולים רבים. כיצד אמורה להרגיש אוכלוסיית העולים כאשר אמירות מסוג זה מיוחסות לעובדת ציבור?

הפעם מדובר בעובדת ציבור בכירה מאוד המשמיעה אמירות ודעות גזעניות לכאורה: המזכירה הראשית של בית המשפט (נוף הגליל).

האירוע התרחש בעת שהגעתי, ככתב מערכת "מעקב", למשרדי בית המשפט בנוף הגליל, במטרה לקבל הבהרה רשמית באשר לנהלים החלים במערכת בתי המשפט. ביקשתי לברר האם רשאית השופטת מנאל חליחל-דיאב לנהל דיון משפטי בהיעדר תובע משטרתי, וכן האם ניתן לקיים את הדיון כולו בשפה הערבית, כאשר הנאשם ובא כוחו דוברי השפה הערבית.

במועד הדיון התובע המשטרתי, שחר אשכנזי, לא נכח באולם בית המשפט, והדיון התנהל בהיעדרו.

בהחלטתה הרשמית ציינה השופטת כי ההחלטה ניתנה "בנוכחות הצדדים", בעוד שלטענת מערכת "מעקב" ובניגוד לתיעוד שבידיה, התובע המשטרתי, שחר אשכנזי, לא נכח באולם בעת ניהול הדיון. בעקבות האירוע צפויה להיות מוגשת תלונה רשמית נגד השופטת. במקביל, הוגשה תלונה למחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) נגד התובע המשטרתי, שחר אשכנזי. ממח"ש נמסר כי התקבלה פנייה בנושא וכי העניין מצוי בבירור.

בהחלטתה הרשמית ציינה השופטת כי ההחלטה ניתנה "בנוכחות הצדדים". לאחר שביקשתי את רשות בית המשפט לשאול כיצד ניתנה החלטה "בנוכחות הצדדים", שעה שהתובע המשטרתי לא נכח בדיון, חודש הדיון באופן פורמלי בלבד.

שאלתי התייחסה לפער שלטענתי קיים בין נוסח ההחלטה לבין השתלשלות האירועים באולם. השתלשלות האירועים מתועדת במצלמות האבטחה של אולם הדיונים 13 בבית המשפט.

התיעוד (הפרוטוקול) שלפניכם מציג את הראיות המצויות בידי מערכת "מעקב", שלפיהן התובע המשטרתי לא נכח במהלך הדיון, אף שההליך המשפטי התקיים בהיעדרו. התחקיר המלא, העוסק בהתנהלות הסנגור, התובע המשטרתי ובית המשפט, יפורסם בקרוב.

מזכירה ראשית: "דוברי רוסית אינם ציונים?"

הציבור רוחש אמון למערכת המשפט ומסתמך על תקינות ההליכים המתנהלים בה. מטבע הדברים, אין הוא מצפה כי בפרוטוקול שיפוטי יופיעו, לכאורה, פרטים שאינם משקפים את שהתרחש בפועל באולם הדיונים – למשל, את הרישום בפרוטוקול שלפיו ההחלטה ניתנה "בנוכחות הצדדים", כאשר בפועל אחד הצדדים כלל לא נכח באולם.

לאחר הדיון הגעתי למשרדה של המזכירה הראשית בבית משפט השלום בנוף הגליל, וביקשתי לקבל הבהרות באשר לפערים שלטענתי קיימים בין הפרוטוקול לבין השתלשלות האירועים, וכן באשר לניהול הדיון בשפה הערבית בלבד. השופטת השיבה כי הערבית היא שפה רשמית בישראל, וכי היא רשאית לנהל את הדיון בערבית כל עוד הצדדים להליך מבינים אותה, אף שעיתונאים הנוכחים באולם אינם צד להליך. במהלך השיחה החלה המזכירה הראשית להגן על התנהלות השופטת, ובמסגרתה השמיעה אמירות קשות כלפי עולים מרוסיה וממדינות ברית המועצות לשעבר, ובהם גם חיילים ועולים חדשים.

על פי נתוני צה"ל, גם בשנת 2026 התגייסו יותר מ-1,400 עולים חדשים, חלקם מרוסיה, מאוקראינה וממדינות נוספות. רבים מהם רוכשים את השפה העברית במהלך שירותם הצבאי, לאחר שעלו לישראל במטרה להתגייס. מדברי המזכירה הראשית השתמעה העמדה שלפיה מי שאינו שולט בעברית אינו יכול להיחשב ציוני – אמירה המעוררת שאלות ציבוריות נוקבות, במיוחד ביחס לעולים המשרתים בצה"ל ותורמים למדינה.

עם סיום השיחה עזבה המזכירה את המקום. לאחר מכן ביקשתי מן העוזרת, או ממי שנראתה כעמיתתה לעבודה, למסור את שמה. בתגובה נמסר לי: "תחפש באינטרנט". בדיקה שערכתי לאחר מכן במקורות מידע פומביים העלתה כי המזכירה הראשית של בית המשפט היא גב' ליאורה שר.

ציטוטים מתוך הדברים שמסרה המזכירה הראשית:

"אני חושבת שכל מי שעולה לארץ מברית המועצות, רוסיה וכו', צריך לבוא ולא לדבר רוסית. אני חושבת שברחוב, כשהוא פונה אליי, הוא צריך לדבר אליי בעברית. יש לי גם מחשבון".

"אני חושבת שאם עלית למדינת ישראל – אני חושבת שזה צריך להיות מהמניעים הציוניים, ואם אתה לא יודע עברית, מבחינתי אתה לא ציוני. סבבה? זאת הדעה האישית שלי".

פגיעה במגוון הלשוני ובחוק השבות

האמירה לפיה "מי שעולה לארץ… צריך לא לדבר רוסית" מהווה אמירה פוגענית כלפי דוברי השפה ואינה מכבדת את המגוון הלשוני במדינת ישראל. כמו כן, הטענה "אם אתה לא יודע עברית מבחינתי אתה לא ציוני" היא הבעת עמדה חריפה הפוגעת בזהותם ובערכיהם של עולים רבים, תוך התניית זיקתם הלאומית ביכולתם לדבר עברית.

חוק השבות, שנחקק בשנת 1950, קובע בבירור כי כל יהודי, ילדיו ונכדיו זכאים לעלות לישראל ולהקנות לעצמם זכויות עולה ואזרחות. החוק אינו מעמיד שום קריטריון או מדד הבוחן "רמת ציונות" או שליטה בשפה העברית.

במדינה דמוקרטית, מותר לכל אדם לדבר בכל שפה במרחב הציבורי. המקרה החריג שלפנינו אינו מייצג דעות פרטיות בלבד, אלא שמדובר, ככל הנראה, בהתבטאויות בעלות אופי גזעני מצד עובדת ציבור, אשר שכרה משולם מכספי המסים של אותם עולים שעליהם נאמרו הדברים – הציבור שלפי תפיסתה אינו ראוי להיות במדינת ישראל.

יריקה בפרצופה של מדיניות הקליטה

דבריה של המזכירה הראשית עומדים בסתירה מוחלטת למאמצי העיר נוף הגליל, הנלחמת לקלוט עולים חדשים ומעמידה לרשותם שירותים ומוסדות מרכזיים:

• מרכז קליטה "תבור": הוקם לסיוע בלימודי עברית והשתלבות בקהילה.

• אגף קליטה עירוני: מטפל בתעסוקה, אכלוס וגישור מול משרדי הממשלה.

• מרכז תעסוקה "מעוף עולים": ממוקם ברחוב נשיא וייצמן 26 ומסייע בהשתלבות בשוק העבודה.

בתאריך 11.06.2026 השתתפו ראש הממשלה נתניהו, שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שר העלייה והקליטה אופיר סופר וראש עיריית נוף הגליל רונן פלוט באירוע לכבוד עולים חדשים (מקהילת בני המנשה).

בשנת 2022 בלבד הגיעו לעיר מאות עולים מרוסיה ומאוקראינה. בעוד העיר קולטת עולים רבים, עובדת מדינה המקבלת קהל במקום ציבורי מפגינה כלפיהם גזענות לכאורה.

אין צורך להכביר מילים על כך שבית המשפט הוא מוסד ציבורי מרכזי, שבו מועסקים גם עולים חדשים. על רקע זה, התבטאויות שלפיהן דוברי רוסית אינם ציונים, או כי כלל לא היו צריכים לעלות לישראל, מעוררות קושי ציבורי משמעותי, במיוחד כאשר הן מיוחסות לבעלת תפקיד בכיר במערכת. אמנם לכל אדם הזכות להחזיק בדעותיו האישיות, אולם כאשר אמירות מסוג זה נאמרות לכאורה בידי עובדת ציבור, הן עלולות להותיר תחושת פגיעה עמוקה ואף לגרום לטראומה בקרב עולים חדשים, אשר בחרו לקשור את גורלם במדינת ישראל.

אין להתעלם גם מההשלכות הרחבות שעלולות להיות להתבטאויות מסוג זה. עולים חדשים רבים מתמודדים ממילא עם קשיי קליטה ולעיתים אף עם תחושת ניכור וחוסר שייכות. כאשר הם נחשפים לאמירות הנתפסות כמזלזלות בזהותם או במקומם בחברה הישראלית, תחושות אלה עלולות להתעצם.

בנוף הגליל אף אירעה בעבר טרגדיה קשה, כאשר ילד עולה חדש שם קץ לחייו, ובפרסומים על המקרה נטען כי קודם לכן התמודד עם התבטאויות גזעניות בבית הספר. מקרים מסוג זה ממחישים עד כמה למילים ולאווירה הציבורית עלולה להיות השפעה עמוקה על עולים חדשים ועל בני משפחותיהם.

הניסיון האישי והזיכרון הלאומי

הפוסט בכירה בבית המשפט מסרה – עולים מרוסיה וכו' אינם ציונים כי מדברים רוסית הופיע לראשונה ב-מעקב.