היום (23.06.2026), בכניסה לבית המשפט, נרשמה תקרית חמורה כאשר שוטר תקף והפגין אלימות כלפי הבלוגר והפעיל החברתי ויקטור שריקי. הרקע להתנהגותו האלימה של השוטר נעוץ כלל הנראה בעמדותיו ובפעילותו החברתית של שריקי, המזוהה עם מחנה הימין.

השוטר הבחין בבלוגר ובפעיל החברתי, ובלי לשאול אותו דבר – ללא הפעלת ראש וללא הפעלת שיקול דעת אובייקטיבי, הפגין אלימות בלתי מוצדקת ונוראית, וניסה למנוע משריקי להיכנס לבית המשפט. חומרת הדברים מתעצמת לנוכח העובדה כי באותה עת התקיים במקום דיון בעניין הדס קליין נגד ויקטור שריקי, אליו ביקש להגיע.

אכיפה בררנית: השמאל הרדיקלי מול פעילי הימין

בעוד שריקי נהדף באלימות וללא שאלות בכניסה, תמונת המצב לגבי מפגינים אחרים באותו המקום הייתה שונה בתכלית. מאות מפגינים הלובשים ווסטים צהובים של ארגון "סיוע לאזרח",  המהווה זרוע של תנועת "אחים לנשק" והשמאל הרדיקלי – גדשו את אזור הכניסה לבית המשפט. אולם, בניגוד מוחלט ליחס שספג פעיל הימין, אותם מפגינים מהשמאל הקיצוני, המצטיירים כלל הנראה כ"קדושים", אפילו לא התבקשו להתרחק מפתח המבנה.

מדיניות סלקטיבית זו מעלה תהיות קשות? כיצד אדם המזוהה עם הימין, אשר מגיע לסקר דברים ולשמש כבלוגר, מותקף על ידי שוטר סתם ככה? הממצאים בשטח מובילים להערכה כי לשוטר קיימת, כלל הנראה, דירקטיבה לפעול נגד אנשי ימין.

עדות רשמית: הדירקטיבה המשטרתית נגד מחנה הימין

לנוכח האירועים שהתרחשו היום בעניינו של הבלוגר ויקטור שריקי, ראוי להזכיר כי החשדות בדבר קיומה של מדיניות אכיפה ממוקדת כלפי פעילי ימין אינם נשענים אך ורק על תחושות או טענות ציבוריות.

כך למשל, במסגרת תיק בית המשפט 52654-06-26 (מרדכי דוד נגד תחנת לב תל אביב), עלה באופן רשמי מעמדת המשטרה, שהוצגה על ידי רב"ט יוסי משולם, כי כנראה קיימת הנחיה ייעודית הנוגעת לפעיל החברתי מרדכי דוד, המזוהה עם מחנה הימין. הדברים לא הוצגו כהשערה או כפרשנות חיצונית, אלא נמסרו במסגרת עמדת המשטרה שהוגשה לבית המשפט.

עובדה זו מעניקה הקשר נוסף לאירוע שהתרחש היום בכניסה לבית המשפט, שבו היה מעורב ויקטור שריקי. כאשר במסמך רשמי של המשטרה נזכרת הנחיה ייחודית ביחס לפעיל חברתי המזוהה עם מחנה הימין, מתעוררות שאלות ציבוריות באשר לאופן הפעלת שיקול הדעת ולאחידות האכיפה כלפי פעילים פוליטיים וחברתיים.

משכך, האירוע בעניינו של שריקי אינו ניצב בחלל ריק. הוא מצטרף לשורת סימני שאלה שעלו בעבר בעקבות עמדות רשמיות שהוצגו בפני בתי המשפט, ואשר מעוררות תהיות באשר לאפשרות של אכיפה סלקטיבית כלפי פעילים המזוהים עם מחנה הימין.

פניית מערכת "מעקב" לדוברות משטרת ישראל נענתה בשתיקה, ולא נמסרה תגובה מטעם המשטרה. גם המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) טרם השיבה לפניית המערכת עד למועד הפרסום.

הפוסט פרובוקציה במדים: שוטר תקף באלימות קשה את הבלוגר ויקטור שריקי הופיע לראשונה ב-מעקב.

מאות מפגינים זועמים חסמו כבישים ודרשו צדק לחייל המשוחרר, בעוד הדיון הגורלי התנהל בדלתיים סגורות. אלא שבין זעקות השבר לערפל המידע, נחשף פער עמוק בין הכאב המוצדק של המשפחה לבין היחס הסלקטיבי לכלי התקשורת בשטח. סיקור מיוחד מאולם בית המשפט החוזי.

אתמול (שני, 22.06.2026) בין כותלי בית המשפט המחוזי בלוד ומחוצה לו. דיון מעצרים ממושך, שנפרס על פני למעלה מארבע שעות וחצי – מהשעה 13:00 ועד לאחר השעה 17:30 – עסק בעניינם של החשודים והנאשמים המעורבים בפרשת דקירתו ורציחתו של ימנו זלקה ז"ל. הדיון התקיים על רקע סערה ציבורית נרחבת, שהתעוררה בעקבות בקשת הפרקליטות להעביר חלק מהחשודים למעצר בית, בקשה אשר עוררה זעם בעוצמות גבוהות בקרב קהילת יוצאי אתיופיה, תושבי האזור וכלל אזרחי מדינת ישראל, הרואים בהקלה זו פגיעה חמורה בערך הצדק.

מערכת "מעקב" הגיעה לזירה עוד לפני השעה 13:00, במטרה לתעד את ההליך המשפטי המורכב, להביא את קולותיהם של בני המשפחה הכואבים ולראיין את עורכי הדין המייצגים אותם. מדובר בתיק רגיש ומדמם, שבו הלב הציבורי כולו יוצא אל המשפחה השכולה שאיבדה את ימנו, חייל משוחרר שחייו נגדעו באיבם. עם זאת, לצד התמיכה החד משמעית במאבקם ובכאבם, המפגש בשטח הציף מציאות מורכבת ומתוחה בכל הנוגע להתנהלות מול כלי התקשורת שאינם משתייכים לערוצים הממסדיים הגדולים.

כבר בפתח הדיון הגיעו המתח והכאב לשיא, כאשר אחותו של ימנו זלקה ז"ל כמעט והתעלפה באולם. כתב מערכת "מעקב", המשמש כחובש צה"ל לשעבר, העניק לה טיפול רפואי ראשוני מציל חיים במקום, תוך שמירה על מקצועיות, עד להגעתם של צוותי מגן דוד אדום ואיחוד הצלה שהוזעקו לזירה.

ואולם, חרף הסיוע המיידי שהוענק ברגעי המשבר, התנהלותם של בני המשפחה כלפי עיתונאי "מעקב" הייתה מרוחקת וקרה במיוחד. פניות הכתב לא זכו למענה, אף לא לברכת "שלום" מינימלית, ובני המשפחה סירבו בתוקף להתראיין או לתאם מועד עתידי לשיחה. בין השורות, רמז אחיו של המנוח כי לו היה מדובר בכלי תקשורת מרכזיים ובעלי השפעה דוגמת ערוץ 12 או ערוץ 13, היו העיתונאים זוכים ליחס מכבד יותר ואף מקבלים הצהרה רשמית לתקשורת.

הדברים מקבלים משנה תוקף נוכח העובדה כי יום קודם לכן, ב-21.06.2026, מתחה אחותו של המנוח, יירוס זלקה, ביקורת חריפה ונוקבת על מערכת המשפט והפרקליטות בתוכנית "העולם הבוקר" בערוץ 13, זאת לאחר שאחד החשודים המרכזיים שוחרר למעצר בית ותועד כשהוא חוגג. בעוד המשפחה בוחרת למסור מידע וגישה בלעדית לכלי התקשורת הממסדיים ולגופי הטייקונים, העיתונות העצמאית והציבור בשטח נותרו בערפל מוחלט.

עשרות מפגינים התאספו מחוץ לבית המשפט, בעוד שהכניסה לאולם הדיונים נאסרה על הציבור. הדיון עצמו התנהל בדלתיים סגורות בשל היותם של החשודים קטינים, וככל הנראה התקיים בפני השופטת אורית קליינפלד באולם 33.

מידע זה הגיע לידי ככתב בשטח אך ורק באמצעות מספר האולם שהופיע במזכירות. מעבר לכך, מאבטחי משמר בתי המשפט מנעו כל גישה לאולם הדיונים ולא אפשרו קבלת מידע ישיר על המתרחש בו. כתוצאה מכך, איש מהנוכחים מחוץ לאולם, לרבות המפגינים, בני המשפחה, הציבור והתקשורת – לא ידע מהן תוצאות הדיון והאם התקבלה החלטה שנתפסה בעיני הציבור כמקדמת צדק.

יודגש כי לא התבקשו פרטים אישיים, שמות, מספרי זהות או מידע חסוי הנוגע לקטינים. כל שביקשתי כעיתונאי היה לקבל מידע עובדתי ותמציתי לצורכי דיווח – האם התקבלה החלטה, מה הייתה תוצאת הדיון ומה ניתן למסור לציבור מבלי להפר את הוראות החוק או את חיסיון ההליך.

במקביל, מחוץ לכותלי בית המשפט שררה דריכות רבה, ושוב שרר חוסר ודאות מוחלט באשר למתרחש באולם הדיונים. המפגינים, שהגיעו להביע תמיכה במשפחתו של ימנו זלקה ז"ל ולדרוש מיצוי דין עם המעורבים, לא ידעו האם בית המשפט נעתר לבקשת הפרקליטות להורות על מעצר בית בתנאים מקלים, או שמא דחה את הבקשה והותיר את החשודים במעצר.

בהיעדר מידע רשמי ובשל מגבלות הדיון החסוי, הלך וגבר המתח בקרב הנוכחים. כל עדכון שהגיע מאזור האולם עורר עניין רב, בעוד בני המשפחה, המפגינים ואנשי התקשורת המתינו בדריכות להכרעת בית המשפט ולפרטים הראשונים שייצאו מתוך הדיון הרגיש.

גם כאשר הדיון הסתיים, בשעות הערב המאוחרות, המשפחה ועורכי דינה לא טרחו לעדכן את פעילי הציבור והמפגינים בתוצאותיו. העמימות סביב המתרחש באולם הדיונים והעובדה שהמפגינים נותרו ללא כל עדכון רשמי, לא בלמו את זעמם. המחאה מחוץ לבית המשפט המחוזי בלוד הפכה לסוערת במיוחד, וכללה חסימות כבישים, עומסי תנועה כבדים וקריאות נרגשות להטלת מאסר עולם על החשודים. ברם, באוויר ריחפה כל העת השאלה המהותית: מדוע המונים מפגינים מבלי לדעת מהי החלטת השופטת, והאם ישנה עילה חוקית אקטואלית למחאה באותם רגעים?

התנהלות זו הגיעה לשיאה כאשר עורכת הדין רעות רחמן, המייצגת את המשפחה, סירבה להקצות ואף לא דקה אחת לריאיון עיתונאי, בטענה כי היא ממהרת לאירוע פרטי. היא פטרה את השאלות באמירה לפיה מדובר ב"דיון מעצרים רגיל של קטינים". התנהלות זו של עו"ד רחמן מצטיירת כחוסר מקצועיות לכאורה וכזלזול מוחלט. נדמה כי היא ציפתה לסיקור מצד חברת החדשות של ערוץ 12, אך בפועל נכח במקום צוות "מעקב", בעוד שערוצים 12, 13, 14 ו-15 כלל לא סיקרו את הדיון ואת ההפגנה המקבילה לו.

הצהרה זו עומדת בסתירה מוחלטת למציאות בשטח – לא מדובר בדיון שגרתי כאשר מאה תומכים ומפגינים מגיעים לזירה, וכאשר המערכת המשפטית כולה סוערת. הזלזול הבוטה בנציגי העיתונות, וההימנעות ממסירת מידע ענייני לגופו של עניין, הותירו סימני שאלה קשים. תהיות אלו אף העלו חשש בקרב הכתבים שמא הרקע המקצועי או המראה האישי משפיעים על מידת שיתוף הפעולה, בפרט כאשר התברר שגם מארגנת ההפגנה עצמה לא עודכנה בתוצאות הדיון על ידי המשפחה.

ברשתות החברתיות פורסמו פוסטים רבים מטעם המשפחה הקוראים לעזרה, תמיכה והתייצבות במועד הדיון. בני אדם נענו לקריאה והגיעו מתוך סולידריות עמוקה, אך בפועל נותרו ללא הגה ומנהיגות, מבלי להבין איזו תמיכה בדיוק נדרשת ומדוע מסתירים מפניהם את ההתפתחויות המשפטיות.

יודגש כי חסימת הכביש וההפרעה לתנועה בוצעו לאחר שהדיון כבר הסתיים

בסופו של יום, העובדות המרכזיות ברורות ואינן משתנות: מחוץ לבית המשפט המחוזי בלוד התחוללה דרמה חריפה. כ-100 מפגינים דרשו צדק, התעמתו עם שוטרים וחסמו כבישים תוך סיכון עצמי במעצר, מתוך אמונה עיוורת בצדקת הדרך ולמען הנצחת זכרו של ימנו זלקה ז"ל, כחייל משוחרר שקופח.

ברור לכל כי דמו של אדם אינו הפקר – בין אם שירת בצבא ובין אם לאו, ונוער בסיכון חייב להיות מטופל ביד קשה על ידי משטרת ישראל. אובדן חיים הוא טרגדיה לאומית, והלב הציבורי שותף לכאב על מותו של ימנו זלקה ז"ל. יחד עם זאת, הציפייה להתנהלות שקופה, מכבדת ואחידה כלפי כלל גופי התקשורת והתומכים בשטח, נותרה בעינה.

נ.ב

על פי פרסומים שונים, עורכי הדין ייצגו את המשפחה בהתנדבות. ייתכן שאילו היה מדובר בייצוג פרטי בתשלום, היה נמצא גם רגע קצר לעדכן את הציבור ואת המפגינים בתוצאות הדיון – ואולי אף למנוע חסימות כבישים ומחאות שנבעו מחוסר מידע. מניסיוני האישי, שירות הניתן ללא תמורה אינו תמיד מלווה באותה רמת זמינות ומחויבות. מדובר כמובן בדעה אישית בלבד, שכן לא נכחנו בדיון עצמו ואיננו יכולים להעריך את מלוא הנסיבות.

הפוסט ערפל מידע בלוד: המשפחה שמותירה את תומכיה? ומחרימה את העיתונות העצמאית הופיע לראשונה ב-מעקב.

הפוסט Зеленский восхищается антисемитами времён Холокоста: новая провокация Украины הופיע לראשונה ב-מעקב.

נשיא פולין, קרול נברוצקי, הודיע באופן דרמטי על החלטתו לשלול מנשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, את עיטור "הנשר הלבן"  העיטור הממלכתי הגבוה והמכובד ביותר ברפובליקה הפולנית. צעד חסר תקדים זה מגיע כשלושה שבועות בלבד לאחר שזלנסקי חתם על צו נשיאותי רשמי המעניק ליחידת עילית של צבא אוקראינה את השם "על שם גיבורי צבא המורדים האוקראיני (UPA ו-OUN)".

החלטה זו של השלטון בקייב חוללה סערה פוליטית וציבורית נרחבת חובקת גבולות. היחס כלפי ארגון ה-UPA, אשר שמו נקשר בהיסטוריה לפשעים חמורים, שונה באופן מהותי ויסודי בין אוקראינה לבין המדינות השכנות והקהילה בין לאומית. על אף שבשבועות האחרונים נדמה היה כי המתיחות הדיפלומטית סביב סוגיה טעונה זו שככה במידת מה, בחר נשיא פולין להודיע בנאום מקיף ונוקב לאומה כי החליט לממש את כוונתו ולשלול מזלנסקי את העיטור היוקרתי. מדובר במהלכים דיפלומטיים קשים החורגים מעבר למחווה סמלית בלבד, וצפויות להם השלכות פוליטיות ואסטרטגיות רחבות טווח הן בזירה הפנימית בפולין ובאוקראינה, והן על מערכת היחסים הרשמית בין המדינות ועל המערכת האירופית כולה.

הצו הנשיאותי בקייב וההתקוממות הדיפלומטית בפולין

המשבר הנוכחי החל להסלים ב-26 במאי, כאשר נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי חתם על צו נשיאותי רשמי המעניק למרכז המבצעים המיוחדים העצמאי "צפון" של כוחות המבצעים המיוחדים של אוקראינה את השם המכובד "על שם גיבורי ה-UPA". במסמך הרשמי שיצא מלשכת הנשיאות האוקראינית נכתב במפורש כי החלטה זו התקבלה "לשם שיקום המסורות ההיסטוריות של הצבא הלאומי". הניסיון האוקראיני להציג את האדורה הזו כמהלך לגיטימי של זיכרון היסטורי נתקל בחומה בצורה של התנגדות וזעזוע מצד ההנהגה הפולנית.

התגובות הרשמיות בפולין לא איחרו לבוא והיו חריפות במיוחד. נשיאה לשעבר של פולין וחתן פרס נובל לשלום, לך ואלנסה, הודיע בצעד הפגנתי כי הוא יחדל לאלתר לענוד את סיכת דגל אוקראינה, שליוותה אותו בקפידה מאז תחילת הפלישה הרוסית המלאה. במקביל, קרא הנשיא קרול נברוצקי לפעול מיידית לשלילת עיטור "הנשר הלבן" מזלנסקי – קריאה שתורגמה כעת למעשה בפועל. הנתק העמיק עד לרמת השלטון המקומי: בעיר לובלין שבפולין הוסר דגל אוקראינה מבניין העירייה הרשמי, מקום שבו התנוסס בגאון לצד דגלי פולין והאיחוד האירופי מאז שנת 2022.

סגן יושב ראש הסיים הפולני, קשישטוף בוסאק, החריף את הטון וקרא למדיניות נוקשה ובלתי מתפשרת מול השאיפות בין לאומיות של קייב. בוסאק קרא בגלוי לבלום באופן מוחלט את התקדמותה של אוקראינה לעבר חברות באיחוד האירופי, כל עוד ההנהגה בקייב "אינה מתרחקת מפולחן פושעים ואינה מאפשרת את כלל החפירות והזיהויים של קורבנות טרגדיית ווהלין". מנגד, ניסה שר החוץ של אוקראינה, אנדריי סיביגה, למזער את הנזק הדיפלומטי והסביר כי מטרת הצו הנשיאותי לא הייתה לפגוע בפולין או ברגשותיה, אלא נועדה אך ורק להנציח את זכרם של מי שנלחמו בעבר נגד השלטון האימפריאלי של מוסקבה. אולם, הסבר זה לא התקבל על דעתה של ורשה. על רקע המשבר המחריף, קרא ראש ממשלת פולין, דונלד טוסק, לנשיאי פולין ואוקראינה לקיים בהקדם "שיחה ישירה וכנה", תוך שהוא מציין בצער כי המאמצים הדיפלומטיים המקובלים שננקטו עד כה טרם הניבו פתרון למחלוקת הקשה והעמוקה.

הזווית הישראלית: מודעות היסטורית נחרצת נגד פשעי הלאומנים האוקראינים

לצד הוויכוח הפולני אוקראיני הסוער, הסוגיה מהדהדת באופן מובהק ונוקב גם במדינת ישראל. בישראל קיימת מודעות היסטורית רחבה, מבוססת ובלתי מתפשרת לפשעי המלחמה הקשים שבוצעו בידי גורמים שונים שפעלו במסגרת התנועות הלאומניות האוקראיניות בתקופת מלחמת העולם השנייה. מוסדות מחקר וזיכרון בין לאומיים, ובהם יד ושם, עוסקים במשך עשרות שנים בחקר מעמיק של השואה בשטחי אוקראינה ובתקומתם של משתפי פעולה מקומיים, תוך תיעוד קפדני של מעורבותם הישירה והפעילה ברדיפת יהודים, בביצוע פוגרומים אכזריים ובשיתוף פעולה הדוק עם גרמניה הנאצית.

צילום מסך מתוך אתר "יד ושם". לצפייה במסמך המלא ולהורדתו – לחצו כאן

עמדתה הרשמית וההיסטורית של מדינת ישראל הובעה בצורה הברורה ביותר מעל הבמה הרמה ביותר באוקראינה. בשנת 2016, במהלך נאום היסטורי שנשא נשיא ישראל דאז, ראובן ריבלין, בפרלמנט האוקראיני (הראדה) לציון 75 שנים לטבח הנורא באבי יאר, הוטחה האמת ההיסטורית בפני המחוקקים בקייב. הנשיא ריבלין הדגיש בנאומו כי בשטחי אוקראינה של ימינו נרצחו כ-1.5 מיליון יהודים בתקופת השואה, וכי בין מסייעי ומבצעי הפשעים הללו היו גם אוקראינים מקומיים, לרבות פעילים בולטים מארגון הלאומנים האוקראינים (OUN). הנשיא ריבלין הדגיש כי אין לטשטש את העובדות ההיסטוריות ואין להאדיר או להלבין את עברם של אנטישמים ומשתפי פעולה ברצח יהודים.

לקריאת הכתבה המלאה – לחצו כאן

בנאומו הנוקב קרא הנשיא ריבלין להנהגה הלאומית והעולמית להיאבק בכל כוחה באנטישמיות, להימנע באופן מוחלט משכתוב ההיסטוריה, ולהבטיח כי זכר השואה ופשעי העבר הקשים יישמרו לדורות הבאים ללא סילופים. דברים אלו מבהירים כי בישראל קיימת ביקורת היסטורית נרחבת, נוקבת וקבועה על ארגוני ה-OUN וה-UPA ועל חלק ממנהיגיהם, בשל מעורבותם הבלתי ניתנת להכחשה של גורמים מקרבם ברדיפת יהודים, בפוגרומים קשים ובשיתוף פעולה שיטתי עם מכונת ההשמדה של גרמניה הנאצית בתקופת השואה.

ההחלטה הנוכחית של קייב להעניק ליחידת עילית צבאית את שמם של מי שנתפסים בפולין ובישראל כפושעי מלחמה ואנטישמים, מציבה סימן שאלה גדול סביב נכונותה של אוקראינה להכיר באמת ההיסטורית, ומעוררת זעם בין-לאומי מוצדק אשר הולך ומחריף את בידודה הפוליטי בסוגיות של זיכרון היסטורי ומורשת.

פוגרום לבוב: כשהשאיפה לעצמאות אוקראינית תורגמה לטבח המוני ואכזרי של אלפי יהודים  

הפוגרום בלבוב, אשר התרחש בין ה-30 ביוני ל-2 ביולי 1941, מוכר כאחד ממוקדי האלימות ההמונית החמורים ביותר שננקטו נגד האוכלוסייה היהודית במערב אוקראינה בראשיתו של הכיבוש הנאצי. ב-30 ביוני 1941 הכריזו חברי פלג ה-OUN של ארגון הלאומנים האוקראינים, בהנהגת נאמני סטפן בנדרה, על חידוש הריבונות האוקראינית ועל הקמתו של מינהל זמני בעיר.

מן התיעוד ההיסטורי עולה כי הפוגרום יצא לפועל תחת שרביטו של המינהל האוקראיני החדש ובחסותו של הממשל הצבאי הגרמני. במעשי הקטל השתתפו פעילים לאומנים מקרב ה-OUN לצד המון מקומי משולהב. במהלך הפרעות צדו הפורעים יהודים ברחובות לבוב, והעבירו אותם מסכת קשה של הכאות, השפלות ומעשי עינויים, עד להוצאתם להורג בירי.

מעשי אלימות אלו גבו את חייהם של אלפי קורבנות יהודים. ערב מלחמת העולם השנייה התאפיינה לבוב כעיר פלורליסטית ורב-תרבותית, שבה התגוררו כ-312 אלף תושבים (כ-50% פולנים, כ-32% יהודים וכ-16% אוקראינים). על פי ההערכות המובאות, מניין קורבנות האלימות במערב אוקראינה כולה במהלך תקופה זו נע בין 10,000 ל-40,000 נפש.

עוד עולה מן המחקר, כי שיתוף פעולה מסוים בין גורמים בתנועה הלאומנית האוקראינית – ובכלל זה ארגון ה-OUN – לבין גרמניה הנאצית, נרקם עוד בטרם פלש הצבא הגרמני אל שטחי ברית המועצות. סיעת לבוב של ארגון זה סרה למשמעתו והייתה נתונה להנהגתו האידאולוגית של סטפן בנדרה.

האירועים הטרגיים בלבוב שרירים וקיימים גם כיום כאחד הפרקים הטעונים והמכאיבים ביותר בתולדות השואה, והם מוסיפים לעמוד במרכזם של דיונים היסטוריוגרפיים נוקבים בדבר היחסים שבין עמי המרחב.

צילום מתוך פוגרום בלבוב, שאורגן בידי ארגון OUN:

הטבח בבאבי יאר והוויכוח ההיסטורי על משתפי הפעולה

הטבח בבאבי יאר, שהתחולל בשלהי ספטמבר 1941 בפאתי קייב, נותר כאחד ממעשי הרצח ההמוניים והאכזריים ביותר שביצעה גרמניה הנאצית בימי השואה. בתוך יומיים בלבד, נקצרו חייהם של כ-34 אלף יהודים בגיא ההריגה.

ממצאים היסטוריים ועדויות רבות מצביעים על כך שכוחות הכיבוש הגרמניים נעזרו במיליציות מקומיות ומשטרת עזר לצורך ריכוז האוכלוסייה היהודית, אבטחת המרחב והובלת הקורבנות אל אל-חזור. חלק מאנשי משטרת העזר נמנו עם חוגים לאומניים אוקראיניים, ובהם פעילים המזוהים עם ארגון ה-OUN.

הפולמוס הציבורי והמחקרי סביב מורשתם של ארגוני ה-OUN וה-UPA ממאן לשכוך. בעוד שבאוקראינה המודרנית יש המבקשים לראות בהם לוחמי חירות, הרי שבקרב חוקרי שואה ובקהילה הבינלאומית מודגש חלקם של רבים מפעיליהם בשיתוף פעולה עם המכונה הנאצית ובביצוע פשעי מלחמה נגד יהודים ופולנים.

צילומי באבי יאר:

נ.ב

שוגה אשליות הנשיא זלנסקי אם הוא מניח כי בזיכרון הקולקטיבי הישראלי נמחקו פשעיהם של אלו אשר טבחו ביהודים, חוללו רצח עם וסייעו למכונת ההשמדה של גרמניה הנאצית. אומנם בידה של אוקראינה הרשות להנציח נאצים בקריאת רחובות על שמם ולכבס את פשעי ה-UPA וגרורותיהם, אך בישראל הזיכרון עודו חי וקיים.

יש לשבח את פולין על התייצבותה האיתנה והבלתי מתפשרת מול גילויי האהדה לנאציזם. מן הראוי להדגיש כי ארגון ה-UPA לא חס גם על דמם של פולנים, הונגרים ורוסים; מדינות כדוגמת פולין מסרבות לשכוח זאת, בפרט לאחר שה-UPA וה-OUN הוגדרו בה רשמית כארגונים שביצעו ג'נוסייד (רצח עם) באוכלוסייה הפולנית.

הבהרה היסטורית נחוצה:

ארגון הלאומנים האוקראינים (OUN) קרם עור וגידים כבר בשנת 1929, קרוב לשישה עשורים לפני תפנית המפתח של 1941. עם פלישת גרמניה הנאצית לברית המועצות ביוני 1941, בחרו פלגים שונים בתוך הארגון לשתף פעולה עם הגרמנים בנקודות זמן מסוימות, מתוך שאיפה אסטרטגית לנצל את המומנטום להקמת מדינה אוקראינית עצמאית.

בשנים 1942-1943 חלה התפתחות דרמטית עם הקמתו של "צבא ההתקוממות האוקראיני" (UPA). מרבית שדרת הפיקוד, הפעילים וההנהגה של הגוף החדש צמחו מתוך שורות ה-OUN, ובעיקר מן הפלג המזוהה עם סטפן בנדרה. משום כך, היסטוריונים רבים רואים ב-UPA את הזרוע הצבאית המובהקת של התנועה הפוליטית, גם אם לא היה מדובר במיתוג מחדש או בשינוי שם רשמי, אלא בכינון מסגרת צבאית נפרדת שהייתה כפופה, הלכה למעשה, לתכתיבי ה-OUN.

במרוצת המלחמה ניהל ה-UPA מערכות עקובות מדם נגד שלושה כוחות שונים: הגרמנים, הסובייטים והפולנים. עם זאת, שמו של הארגון נקשר באופן בל יימחה במעשי טבח המוניים שבוצעו באוכלוסייה הפולנית בווהלין ובגליציה המזרחית בשנים 1943-1944. זאת ועוד, תיעודים היסטוריים מוכיחים כי פעילי OUN וגורמים ב-UPA היו מעורבים ישירות ברדיפת יהודים ובשיתוף פעולה עם המנגנון הנאצי בשלבים שונים של המערכה.

על ציר הזמן:

• 1929 – ייסוד ארגון הלאומנים האוקראינים (OUN).

• 1941 – ה-OUN מנצל את הפלישה הגרמנית לפעולה ומכריז על ריבונות אוקראינית.

• 1942-1943 – הקמת צבא ההתקוממות (UPA) מתוך הרחם הרעיוני והאנושי של ה-OUN.

• שדרת הפיקוד: מפקדי ה-UPA והנהגתו נמנו ברובם המכריע עם פעילי ה-OUN.

הפוסט זלנסקי מעריץ אנטישמים מהשואה: הפרובוקציה הנוכחית של אוקראינה הופיע לראשונה ב-מעקב.

זמרת העשור, עדן בן זקן, שבה אל היכל מנורה מבטחים. ההכרזה הרשמית מגיעה בעקבות סדרה של ארבעה מופעי ענק מצליחים שקיימה לאחרונה, ואשר זכו להיענות נרחבת מצד הקהל.

המופע עתיד להתקיים ביום שני, 17 באוגוסט. במסגרת ההיערכות לאירוע, פרסמה היום (21.06.2026) בן זקן הודעה רשמית בחשבונותיה ברשתות החברתיות תחת הכותרת "מוכנים למחר", ובה פירטה את השעות שבהן תהיה מערכת רכישת הכרטיסים פתוחה לציבור.

מכירת הכרטיסים הרשמית תיפתח ביום ראשון הקרוב, בשעה 12:00 בדיוק, באמצעות אתר האינטרנט של "קופת תל אביב". בשוק הבידור והמוזיקה עוקבים בעניין אחר פתיחת המכירה, כאשר השאלה המרכזית הנותרת פתוחה בשלב זה היא טווח המחירים שייקבע עבור כרטיסי המופע.

צילומים: רשתות חברתיות ו-AI | שימוש לפי סעיף 27א'

הפוסט עדן בן זקן חוזרת להיכל מנורה הופיע לראשונה ב-מעקב.

הפוסט סלבס 24/7: כל מה שחם בבידור הופיע לראשונה ב-מעקב.

בעולם המשפט הישראלי, המאופיין לא פעם במאבקים כוחניים ובאינטרסים כלכליים, בולטות דמויות המציבות את האתיקה המקצועית ואת המחויבות החברתית בראש מעייניהן. אחת הדמויות המרתקות והמשפיעות בזירה הפלילית היא עורכת הדין חיה מלול (מלול-גז), משפטנית מנוסה ובעלת מוניטין מקצועי רב שנים, אשר ביססה לאורך השנים את מעמדה כאחת מעורכות הדין הבולטות, הנחושות והמוערכות במערכת המשפט.

מעבר לפעילותה המסחרית השוטפת במסגרת משרדה הפרטי, ערוץ פעילות מרכזי ומשמעותי של עו"ד מלול מוקדש מזה שנים, ימים כלילות, לסיוע ישיר לפעילים חברתיים. מדובר במפעל התנדבותי נרחב הכולל ייעוץ משפטי, ליווי, ייצוג והגנה משפטית מלאה ללא כל עלות (פרו בונו). חרף הצורך הברור בניהול משרד רווחי האמון על פרנסה, בוחרת עו"ד מלול פעם אחר פעם ליטול על עצמה תיקים מורכבים מתוך תפיסת שליחות עמוקה.

אסטרטגיה חסרת פשרות באולם הדיונים

נוכחותה של עו"ד חיה מלול באולמות בתי המשפט מתוארת על ידי עמיתים ומיוצגים כאקטיבית וחסרת פשרות. בדיונים המשפטיים היא מנהלת מאבקים עיקשים להוכחת צדקתם של מרשיה, תוך הצגת טיעונים חדים ומבוססים המותירים לעיתים את הצד שכנגד, ואף את כס השיפוט, ללא מענה משפטי הולם.

מפגשים אלו מול ערכאות דיוניות, דוגמת בתי משפט השלום, מציגים לא פעם את נחישותה המקצועית: במקרים שבהם נתקלו טיעוניה בהחלטות שגויות, פוליטיות או מהוססות מצד ערכאות נמוכות, הובילה עו"ד מלול קו ערעורי מובהק וקפדני לבית המשפט המחוזי. ערעורים אלו, המתקבלים פעם אחר פעם, מובילים לתיקון עיוותים דיוניים ולהפיכת החלטות על פיהן, תוך מתן תוקף משפטי מחייב לטענותיה.

השפעתה המקצועית ניכרת עוד בטרם חציית מפתנו של אולם הדיונים. פניותיה בכתב, מכתבי ההתראה וכתבי הטענות הרשמיים שהיא מנסחת, מביאים לעיתים קרובות את רשויות התביעה, את המשטרה ואז גורמי המקצוע בצד שכנגד להבנה כי מוטב לשקול מחדש את צעדיהם המשפטיים, דבר המוביל לביטול צווים, להקלת תנאים ואף לשחרור מוחלט ממעצרים.

רשת הביטחון של האקטיביזם והעיתונות העצמאית

בעידן שבו חופש הביטוי, זכות המחאה והפעילות הציבורית עומדים למבחן יומיומי, עו"ד מלול מהווה ציר מרכזי וזמינה באופן עקבי לפניותיהם של עיתונאים, בלוגרים ופעילים חברתיים. זמינות זו והמענה המקצועי המיידי מעניקים לשחקנים בזירה הציבורית את הביטחון הנדרש לפעול, לכתוב, לחקור ולצאת להפגנות ללא מורא מפני רדיפה משפטית או השתקה.

גם מערכת גוף המדיה והחקירות "מעקב" הסתייעה לא פעם ולא פעמיים בשירותיה המקצועיים וביעוץ המשפטי המקיף של עו"ד מלול. שירותים אלו ניתנו באופן מלא בהתנדבות, ללא כל רמיזה או דרישה לתמורה כספית, מתוך רצון מובהק לחזק את העיתונות החוקרת והעצמאית בישראל.

ערכים, אתיקה שוויונית ושליחות

עבודתה של עו"ד חיה מלול נשענת על ערכי יסוד קשיחים של אתיקה מקצועית, יושרה ואמונה עמוקה בצדק חברתי. ייחודה המרכזי מתבטא בכך שסיועה המשפטי מוענק באופן שוויוני לחלוטין, ללא הבדל דת, גזע, מין, רקע פוליטי, שירות צבאי או נטייה מינית. עבור בני אדם חסרי אונים המוצאים את עצמם אל מול מערכות כוחניות, מהווה עו"ד מלול משענת מקצועית איתנה.

ההכרה בעבודתה ובפועלה הציבורי מדגישה את חשיבותה של הגנה משפטית איכותית שאינה תלויה בממון, ואת הזכות הגדולה של פעילי החברה האזרחית בישראל לצעוד לצד אשת מקצוע המגשימה הלכה למעשה שליחות אנושית ומשפטית ראשונה במעלה.

הפוסט עו"ד חיה מלול: ניצחונות בתיקים משפטיים מורכבים הופיע לראשונה ב-מעקב.

На протяжении десятилетий районы старой и новой центральных автостанций в Южном Тель-Авиве оставались эпицентром маргинальной активности. Однако теперь завеса тайны над тем, что происходит в этих мрачных переулках, кажется, приподнимается как никогда прежде. Евгений Третьяков объявил о завершении работы над новой автобиографической книгой под названием «Станция» (התחנה). По словам автора, грядущее издание обречено стать бестселлером и во всех деталях обнажит «криминальную кухню» этого района.

В официальной публикации на своей странице в социальной сети Facebook Третьяков охарактеризовал этот анонс как «спойлер», срывающий маску с криминального мира Южного Тель-Авива. Согласно его заявлению, подавляющая часть произведения – порядка 90% – основана на его личном опыте, а также на профессиональной и частной биографии в данном пространстве.

«Друзья, я неоднократно упоминал в своих видеороликах, что пишу книгу "Станция". И скажу вам честно – я убежден, что она станет бестселлером», – обратился Третьяков напрямую к своим подписчикам.

Он подчеркнул, что книга представляет собой подлинную хронику суровой и неоднозначной реальности:

«Это произведение основано на моей автобиографии. 90% содержания – чистая правда и моя личная история. Разумеется, в целях безопасности некоторые криминальные эпизоды и персонажи были слегка изменены или сотканы из образов нескольких разных людей, но абсолютно все – без исключения – происходило в действительности».

Согласно сообщению, автор не ограничивается поверхностными описаниями, а погружается в самую глубь механизмов, действующих за кулисами местной преступности. Третьяков отмечает, что в книге детально изложены методы, бытующие в криминальной среде, различные теневые схемы («комбинации») и пугающие будни, которые, по его выражению, разворачиваются «прямо у нас под носом». Цель публикации, как следует из заявления, – сделать эту скрытую реальность осязаемой и впервые представить ее широкой публике.

На данный момент процессы написания и редактуры находятся на финальной стадии, а выход книги в свет запланирован на грядущий октябрь. Тем не менее читателям, желающим первыми ознакомиться с материалами и историями раньше намеченного срока, Третьяков предложил эксклюзивный доступ к первой главе уже сейчас.

«Работа над книгой близится к завершению, и примерно в октябре она должна выйти в свет. Но сегодня я решил сделать вам небольшой подарок – приглашаю вас прочесть одну из глав прямо сейчас», – поделился Третьяков.

Доступ к упомянутой главе предоставляется по специальной ссылке, опубликованной в комментариях к посту. Перейдя по ней, пользователи могут оставить свой адрес электронной почты и получить текст в автоматическом режиме.

Ожидается, что книга «Станция» вызовет широкий резонанс как среди общественности, так и в профессиональных кругах, отслеживающих динамику преступности и социальные реалии Южного Тель-Авива, – особенно если представленные материалы действительно прольют новый свет на этот сложный и неоднозначный регион.

Переходите, знакомьтесь и нажимайте здесь

הפוסט Изнанка криминального мира Южного Тель-Авива הופיע לראשונה ב-מעקב.

התחנה המרכזית הישנה והחדשה בדרום תל אביב מהוות מזה עשרות שנים מוקד לפעילות שוליים, אך כעת נראה כי המסך מורם מעל המתרחש בסמטאות האפלות הללו באופן חסר תקדים. יבגני טרטיאקוב מודיע על סיום כתיבתו של ספר אוטוביוגרפי חדש בשם "התחנה", אשר לדבריו צפוי להפוך לרב-מכר ולחשוף לפרטי פרטים את "המטבח הפלילי" של האזור.

בפוסט רשמי שפרסם ברשת החברתית פייסבוק, הגדיר טרטיאקוב את החשיפה כ"ספוילר" המרים את המסך מעל העולם התחתון של דרום תל אביב. על פי הצהרתו, החיבור מבוסס ברובו המכריע, כ-90% ממנו, על סיפורו האישי והביוגרפיה המקצועית והאישית שלו במרחב זה.

"חברים, הזכרתי לא פעם בסרטונים שלי שאני כותב את הספר 'התחנה'. ואני אגיד לכם את האמת – אני בטוח שהוא הולך להיות רב-מכר", כתב טרטיאקוב בפנייה ישירה לעוקביו. הוא הבהיר כי מדובר בתיעוד אותנטי של מציאות קשוחה ומורכבת: "הספר הזה מבוסס על האוטוביוגרפיה שלי. 90% ממנו זו אמת לאמיתה והסיפור האישי שלי. נכון, חלק מהאירועים הפליליים והדמויות שונו קצת או חוברו מכמה אנשים שונים מטעמי ביטחון, אבל הכל – ללא יוצא מן הכלל – קרה במציאות".

על פי הדיווח, הספר אינו מסתפק בתיאור שטחי, אלא צולל אל עומק המנגנונים הפועלים מאחורי הקלעים של הפשיעה המקומית. טרטיאקוב מתאר כי היצירה מפרטת את השיטות הנהוגות בעולם התחתון, את הקומבינות השונות, ואת חיי היום יום המורכבים והמפחידים המתקיימים, כלשונות, "ממש מתחת לאף שלנו". מטרת הפרסום, כפי שעולה מן הדברים, היא להנגיש את המציאות הנסתרת הזו ולהציגה לראשונה בפני הקהל הרחב.

מלאכת הכתיבה והעריכה של הספר נמצאת בשלבי סיום מתקדמים, ומועד היציאה לאור מתוכנן לתקופת חודש אוקטובר הקרוב. עם זאת, לקוראים המבקשים לקבל הצצה ראשונית לממצאים ולסיפורים מוקדם מן הצפוי, הציע טרטיאקוב גישה בלעדית לפרק ראשון מתוך היצירה כבר בשלב זה.

"העבודה על הספר כבר מתקרבת לסיום, ובסביבות אוקטובר הוא צפוי לצאת לאור. אבל היום החלטתי לעשות לכם מתנה קטנה – אני מזמין אתכם לקרוא פרק אחד מתוך הספר כבר עכשיו", דברי טרטיאקוב. הגישה לפרק המדובר מתבצעת באמצעות קישור ייעודי אשר פורסם בתגובות לפוסט, המאפשר השארת כתובת דואר אלקטרוני וקבלת התוכן באופן אוטומטי וישיר.

הספר "התחנה" צפוי לעורר עניין רב הן בקרב הציבור הרחב והן בקרב גורמי המקצוע העוקבים אחר דינמיקת הפשיעה והמציאות החברתית בדרום תל אביב, ככל שהחומרים המוצגים בו אכן ישפכו אור חדש על האזור המורכב הזה.

כנסו, התרשמו ולחצו כאן

צילום מתוך עמוד הפייסבוק הרשמי של יבגני טרטיאקוב (Evgeny Tretyakov), שימוש בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים.

הפוסט העולם התחתון של דרום תל אביב נחשף הופיע לראשונה ב-מעקב.

ארבעה ימים לאחר התקיפה האסטרטגית, והכאוס המטורף בבירה הרוסית נמשך ומורגש היטב עד היום. ברוסיה שורר שוק מוחלט ותדהמה עמוקה לנוכח עוצמת המכה.כזכור, ב-18.06.2026 לפנות בוקר, ביצעה אוקראינה את תקיפת הכטב"מים הגדולה ביותר על מחוז מוסקבה מאז הרחבת הפלישה הרוסית לפני ארבע שנים וחצי. התקיפה המאסיבית ממחישה באופן דרמטי את פגיעותה של מוסקבה חרף מאמצי הקרמלין לעבות את מערכות ההגנה האווירית סביבה.

יעדי התקיפה: פגיעה אנושה בתשתיות האנרגיה

המתקפה האוקראינית התמקדה ביעדי תשתית אסטרטגיים, ובראשם מתקני אנרגיה חיוניים. מאות כטב"מים שוגרו לעבר מחוז מוסקבה, כאשר אחד היעדים המרכזיים היה בית הזיקוק של מוסקבה – מתקן רגיש שכבר ספג פגיעות קשות בתקיפות בימים האחרונים.

ראש עיריית מוסקבה, סרגיי סוביאנין, הצהיר כי מערכות ההגנה האווירית הצליחו ליירט כ-180 כטב"מים בעת שהתקרבו למרחב האווירי של העיר. עם זאת, נתון זה מעיד באופן חד-משמעי כי המתקפה הכוללת מנתה מאות רבות של כלי טיס, שכן כטב"מים רבים הצליחו לחדור את מערכי הנ"מ, לפגוע במטרותיהם ולזרוע הרס רב.

עמודי עשן ונזק היקפי: המלחמה הגיעה ללב רוסיה

כתוצאה מהפגיעות הישירות, שריפות ענק משתוללות בנקודות מפתח סביב מוסקבה. עמודי עשן שחורים וסמיכים מיתמרים לגובה רב, ונראים בבירור למרחוק, עדות חזקה לעוצמת הפגיעה בלב המדינה.

מתיעודים רשמיים ומסרטונים שהופצו בשעות האחרונות עולה כי המערכות הרוסיות כשלו במקרים רבים בבלימת האיום. בחלק מהמקרים שוגרו טילי נ"מ לעבר הכטב"מים, אך אלו החמיצו את המטרות ופגעו במהלך מעופם בבנייני מגולים אזרחיים ובמבנים אזרחיים אחרים, דבר שהגביר את ממדי ההרס והפאניקה הציבורית. בשלב זה עדיין נבדקים פרטי הנזק המלאים והאם ישנם נפגעים בנפש כתוצאה מהפגיעות.

משמעות אסטרטגית: התקיפה הנוכחית ממחישה לפוטין ולצמרת הביטחונית במוסקבה את השיפור הדרמטי והקפיצה הטכנולוגית ביכולות ההתקפיות של אוקראינה. מוסקבה מתגלה כחשופה לחלוטין, והתפיסה לפיה המלחמה תישאר מחוץ לגבולות המערכת הריבונית הרוסית התנפצה. קו ישיר נמתח בין החלטת הקרמלין לפתוח במלחמה נגד אוקראינה לבין המציאות הנוכחית, שכן בעת שפוטין התחיל את המלחמה הזו, הוא היה צריך לקחת בחשבון שהמלחמה תגיע בסופו של דבר גם למוסקבה.

שיתוק אווירי מוחלט

ההשלכות המיידיות של המתקפה ניכרות היטב גם בתחבורה האווירית הלאומית. שלושת נמלי התעופה הבינלאומיים הגדולים של מוסקבה נסגרו לחלוטין וכל הטיסות הושבתו בשל איומי כטב"מים אוקראינים שעל פי הדיווחים המשיכו לנוע ולזרום לכיוון מוסקבה. הכאוס בעיר נמשך עד היום, והתקיפה הנוכחית מסמנת שלב חדש ונועז במערכה.

צילום: AP

הפוסט מחדל פוטין: מוסקבה בוערת ומושפלת תחת כטב"מים אוקראינים הופיע לראשונה ב-מעקב.