פרשת אייל גולן: מי באמת אשם – הזמר או ההורים?
הצביעות נחשפת: בזמן שהתקשורת עטה על אייל גולן כמו להקת זאבים רעבה, אף אחד לא שואל איפה היו ההורים שנתנו לילדה בת 17 להסתובב במועדונים.
הצביעות נחשפת: בזמן שהתקשורת עטה על אייל גולן כמו להקת זאבים רעבה, אף אחד לא שואל איפה היו ההורים שנתנו לילדה בת 17 להסתובב במועדונים.
מהפך תקשורתי: נתניהו מעדיף את ערוץ 14 על פני כלי התקשורת המרכזיים, מקדם את הראיון בפומבי ברשתות החברתיות ומעניק לערוץ גיבוי חסר תקדים. הערוץ מוכיח
מאות אלפי שקלים ציבוריים זורמים למופע יחיד, בעוד עיריית חיפה מתפקדת כמשרד יח"צ פרטי עבור הכוכבת העשירה, בזמן שאמנים מקומיים גוועים ברעב. ללא מכרז, ללא
צופי הערוץ הימני זועמים: הפרשן רונן כהן הודח בגלל אמונתו הדתית, הרייטינג צונח והחרם מתרחב. בעוד הערוץ משדר שמאלנים ואתאיסטים, איש צבא בכיר שתרם 30
סוכנויות רבות בישראל דורשות תשלום מראש משחקנים ודוגמנים צעירים, תוך הבטחות כוזבות לקריירה מזהירה. סוכנות אמיתית לעולם לא תדרוש כסף מראש – היא תרוויח רק
בתקופה של פייק ניוז ותקשורת מגמתית, אתר "מעקב" מציב סטנדרט חדש בעיתונות הישראלית. עם מיליון קוראים נאמנים וצוות עיתונאים בלתי מתפשר, אנחנו חושפים את האמת
בזמן שהתקשורת עסוקה בציוצי פוליטיקאים ומלחמות רייטינג, המחירים במדינה מרקיעים שחקים: חלב ב-10 שקלים, לחם ב-20, ואמבולנס ב-900. אבל מי סופר? העיקר שיש על מה
בזמן ששוטרים מעדיפים לשבת בניידת ופקחי העירייה נעלמים מהשטח, בעלי חיים גוססים באכזריות. מתחת לבית המשפט בנוף הגליל, החוק הופך לבדיחה והרשויות מוכיחות: תקציבים יש,
מערכות אייס ומעריב פרסמו מידע שקרי על עונש שכלל לא נקבע בתיק טרוני-גרפמן, הסתמכו על צד אחד בלבד, ונמנעו ממתן תגובות לשאלות בנושא. הכתבים לא
שיר חדש: סמיון גרפמן בין חיי מסך לחיי רחוב. השיר "מעקב" מתאר את הבלוגר הרוסי-ישראלי כשוטר לשעבר שהפך לדמות שנויה במחלוקת, עם דעות קיצוניות והתנהגות
