משטרת ישראל פתחה בחקירה מאומצת בעקבות אירוע אלימות חמור שהתרחש אתמול בעיר אשדוד. שוטרי תחנת אשדוד עיכבו לפני זמן קצר לחקירה קטינה, החשודה כי תקפה קטינה אחרת, גרמה לחבלות בגופה, ואף דאגה להפיץ את תיעוד המעשה ברשתות החברתיות.

החקירה המשטרתית נפתחה מיד עם קבלת הדיווח על אודות מקרה התקיפה הקשה. מפרטי החקירה עולה כי הקורבן, קטינה כבת 14, הותקפה ונחבלה על ידי קטינה אחרת. המקרה קיבל תפנית חמורה נוספת כאשר התברר כי האירוע כולו תועד בזמן אמת, והסרטון המציג את מעשי האלימות הופץ באופן נרחב בפלטפורמות החברתיות השונות.

בעקבות הממצאים הראשוניים, פתחו שוטרי תחנת אשדוד בפעולות חקירה מהירות ורחבות היקף. מאמצי המשטרה נשאו פרי, ולפני זמן קצר הצליחו השוטרים להתחקות אחר זהותה של החשודה במעשה, לאתר אותה ולעכב אותה לחקירה בתחנת המשטרה.

מדוברות המשטרה נמסר: "המשטרה עיכבה לחקירה קטינה בחשד שתקפה קטינה אחרת והפיצה את תיעוד המקרה. שוטרי תחנת אשדוד פתחו בחקירה עם קבלת דיווח על אירוע אלימות שאירע אתמול בעיר. מהחקירה עולה כי קטינה בת 14 הותקפה ונחבלה על ידי קטינה אחרת, תוך שהאירוע תועד והופץ ברשתות החברתיות. לפני זמן קצר התחקו השוטרים אחר החשודה במעשה ועיכבו אותה לחקירה"

חוקרי תחנת אשדוד ממשיכים בשעות אלו בביצוע פעולות החקירה הנדרשות במטרה להביא למיצוי הדין, וחקירת המקרה נמשכת.

הפוסט חשד באשדוד: בת 14 הותקפה, התיעוד הופץ ברשת הופיע לראשונה ב-מעקב.

הסיכול במחסום רנתיס: שמונה מסתננים בדופן כפולה

דרמה ביטחונית ובטיחותית התחוללה אמש בגזרת יהודה ושומרון, אשר נגמרה בסיכול ממוקד של הברחת בני אדם לשטח מדינת ישראל. מדוברות המשטרה נמסר רשמית כי שוטרי תחנת אריאל סיכלו ניסיון הסתננות מורכב: שמונה שוהים בלתי חוקיים אותרו כשהם מסתתרים בתנאים קשים בתוך דופן כפולה של משאית הובלות.

נהג המשאית, תושב כפר קאסם בשנות הארבעים לחייו, זיהה את כוחות הביטחון וניסה להימלט מן המקום בנסיעה פרועה. השוטרים ניהלו מרדף נחוש ולכדו את הרכב מיד לאחר מחסום רנתיס. הנהג נעצר בחשד להסעת השוהים הבלתי חוקיים, וכלל החשודים הועברו להמשך חקירה דחופה בתחנת המשטרה.

הנתונים בשטח מפריכים את פראנויית ההסתה

אירוע זה אינו מקרה בודד, אלא חלק מתופעה יומיומית רחבת היקף המתרחשת פעמיים ואף שלוש פעמים ביום. מדי יום ביומו, כוחות משטרת ישראל וצבא ההגנה לישראל עוצרים פלסטינים העושים כל שביכולתם כדי לחדור לתחומי הריבונות הישראלית.

נתונים מבוססים אלו מציבים סימן שאלה גדול, ומנפצים באופן מוחלט את מכונת התעמולה (ה"פרופוגנדה") של ערוצי תקשורת עוינים, ובראשם רשת "אל-ג'זירה". בעוד הרשתות הללו והקהילה הבינלאומית מפיצות טענות שקריות ומגמתיות בדבר "התעללות" ישראלית כביכול, ובדבר סבל ושנאה תהומית של האוכלוסייה הפלסטינית כלפי מדינת ישראל – המציאות בשטח מוכיחה את ההיפך הגמור.

חומר למחשבה: אם התמונה הקודרת שמציירים ערוצי ההסתה הייתה נכונה, ואם הערבים הפלסטינים אכן היו סובלים ומתעבים את ישראל כפי שנטען – מדוע הם נלחמים באדיקות כזו, מדי יום, כדי להיכנס בשעריה?

הבחירה בישראל: מוותרים על ירדן ומצרים

ההיגיון הפשוט והעובדות הגיאופוליטיות מדברים בעד עצמם. לפלסטינים קיימת בחירה חופשית ונגישות מלאה לגבולות חלופיים: הם יושבים ישירות על גבולותיהן של מדינות ערביות ומוסלמיות כגון ירדן ומצרים. מאותן מדינות פתוחה בפניהם הדרך להמשיך למדינות יעד אחרות בעולם, כגון טורקיה, קנדה ומדינות המערב.

למרות זאת, הם בוחרים באופן מודע ומתוך אינטרס מובהק שלא לפנות לשכנותיה הערביות של ישראל, אלא לכוון את כל מאמציהם אל עבר מדינת ישראל. הבחירה העקבית הזו מוכיחה כי הציבור הפלסטיני מבין היטב את מה שמכונת התעמולה מנסה להסתיר: ישראל היא מדינה יפה, דמוקרטית, המנוהלת תחת שלטון חוק קפדני, ומציעה איכות חיים ואפשרויות שאינן קיימות באף מדינה אחרת באזור. מסתבר כי תחת מעטה ההצהרות הפוליטיות, המסתננים יודעים כי בישראל לא רק שלא מתעללים בהם – אלא שהיא מהווה את היעד המועדף עליהם.

מסכנים את חייהם בכל דרך – רק כדי להגיע לישראל

הנחישות להגיע למדינת ישראל המערבית והדמוקרטית מביאה את המסתננים לנקוט בשיטות קיצוניות, משפילות ומסוכנות ביותר, תוך סיכון ממשי של חייהם ובריאותם. תיעודי המשטרה וגופי הביטחון חושפים כי המסתננים מוכנים לעבור מסעות ייסורים:

• הסתתרות בלולי תרנגולים עמוסים ובתוך הפרשות של עופות.

• הצטופפות מסוכנת בדפנות כפולות של משאיות הובלה ובתוך תאי מטען של רכבים פרטיים (בגז'ים).

• ניצול ציני של רכבי הצלה ואמבולנסים להברחה.

• הסתתרות בתוך משאיות זבל ופסולת.

המסתננים נוקטים בכל דרך אפשרית, משפילה ככל שרתהיה, בידיעה ברורה שהם מסתכנים במעצר פלילי ובסנקציות, ובלבד שיצליחו לדרוך על אדמת ישראל היפה.

האמת העובדתית מנצחת את השקר

בסופו של דבר, המרדף במחסום רנתיס והסיכולים התכופים של משטרת ישראל וצה"ל אינם רק אירועים פליליים-ביטחוניים, אלא הוכחה חותכת לקריסת הנרטיב האנטי-ישראלי. תעשיית ההסתננות ההמונית מוכיחה מעל לכל ספק: הטענות על סבל והתעללות הן מצג שווא של ערוצי הסתה. האמת הפשוטה היא שהערבים הפלסטינים מצביעים ברגליים – ובכל מחיר – בעד מדינת ישראל.

צילום: דוברות המשטרה – שימוש לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים.

הפוסט האמת מנצחת את ההסתה: הפלסטינים בוחרים בישראל הופיע לראשונה ב-מעקב.

פרסום ראשון: שיחה עם אחד מבעלי העבר של מועדון "ג'ון דו" ושל מסעדת "Q (קיו)" העלתה כי שני העסקים מצויים, לטענתו, במצב של סגירה בעקבות צו סגירה מנהלי שהוציאה המשטרה. אלא שבמקביל למידע זה, נתונים עדכניים מציירים תמונה מורכבת בהרבה.

ביום 17 באפריל 2026 פעלה המשטרה והוציאה צו סגירה מנהלי למועדון "ג'ון דו" ולמסעדת "Q (קיו)", זאת עד לקיום שימוע. על פי הממצאים שהובילו להחלטה, מדובר בשורה של ליקויים חמורים בתחום הבטיחות: מחסור במאבטחים, היעדר יציאות חירום תקינות, היעדר מערכת כיבוי אש תקינה, ליקויים במערכת הכריזה וכן כשלים נוספים.

מדובר בליקויים אשר, ככל הנראה, עלולים להציב סיכון ממשי לשלום הציבור. לפיכך, נקבע במסגרת הצו כי יש להפסיק לאלתר את פעילות המקום, ובכלל זה את מכירת הכרטיסים.

ואולם, חרף האמור, בדיקה שבוצעה ביום 18 באפריל 2026 העלתה כי בפועל ניתן עדיין לרכוש כרטיסים למקום, במחירים העולים על 78 שקלים. מצב זה מעורר שאלות מהותיות באשר לאכיפת הצו וליישומו בפועל.

• צילום מסך (ראיה) מתוך אתר מועדון "ג'ון דו", המתעד מכירת כרטיסים. ככל שקיים צו סגירה, עשויה פעולה זו להוות הפרה של הצו:

נוסף על כך, לא נמצאה כל הודעה פומבית לציבור בדבר סגירת המועדון והמסעדה. היעדר הודעה כזו מעמיד, ככל הנראה, את ציבור הלקוחות בפני אי ודאות: מה דינם של כרטיסים שנרכשו? האם האירועים מתקיימים חרף הצו? והאם הלקוחות מודעים למצב המשפטי והבטיחותי של המקום?

הסתירה בין צו הסגירה לבין המשך הפעילות בפועל, ככל שהיא מתקיימת, מעלה סימני שאלה באשר להתנהלות העסקית, כמו גם באשר לפיקוח הרשויות על יישום החלטותיהן.

ההתפתחויות האחרונות אינן עומדות בחלל ריק. במהלך החודשים האחרונים פורסמה שורת תחקירים הנוגעים לבעלי המועדון והמסעדה, אשר מציירים, ככל הנראה, תמונת מצב מורכבת ורוויית מחלוקות.

על פי המידע שנמסר, תום חיימוב עדכן את גב' לילך מרקוביץ כי מועדון "ג'ון" נסגר מטעמים מנהליים. לדבריו, בציטוט ישיר: "מועדון ג'ון סגור, יש איזה עניין מנהלי שגם הוא שטות שנבטל מחר".

מערכת "מעקב" פנתה לקבלת תגובה רשמית אל מלי חיימוב, באת כוחן של שתי החברות – המועדון והמסעדה – וכן אל איתמר אליאסי, שותף ובעלים של המועדון והמסעדה, ואחיו של יואב אליאסי (המכונה "דמות הצל"). עד למועד פרסום הכתבה לא נמסרה כל תגובה מטעמם.

ביום 2 במרץ 2026 פורסם תחקיר שעסק בתום חיימוב ואיתמר אליאסי, המפעילים את העסקים. על פי הפרסום, השניים מתמודדים, ככל הנראה, עם חובות משמעותיים לספקים ועם קשיים תזרימיים מתמשכים. נטען כי ספקים נותרו ללא תשלום וכי הצטברות החובות יוצרת לחץ פיננסי הולך וגובר.

לצד זאת, עלה כי קיים סכסוך בין השותפים, אשר, ככל הנראה, החריף את המצב ופגע בניהול השוטף של העסקים. בפרסומים נוספים הוזכרה גם מעורבות של גורמים חיצוניים ורשויות, אם כי לא נמסרו פרטים רשמיים מלאים.

נכון למועד הפרסום, לא נמסרה הודעה רשמית על פתיחת הליכי חדלות פירעון, והמידע כולו מבוסס על טענות ותחקיר תקשורתי שטרם הוכרע משפטית – קרא עוד

ב-15 בפברואר 2026 פורסם תחקיר נוסף בעניינו של תום חיימוב, שבו נטען כי הוא ניצב בפני תשעה אישומים במסגרת הליך משפטי. לפי הפרסום, מדובר, ככל הנראה, בקובלנה פלילית פרטית שהוגשה על רקע סכסוך עסקי, ולא בכתב אישום מטעם המדינה.

הפרשה משקפת עימות עסקי חריף הכולל טענות הדדיות להתנהלות בלתי תקינה. מנגד, חיימוב דוחה את ההאשמות וטוען כי מדובר במהלך שנועד לפגוע בו במסגרת הסכסוך. גם כאן, נכון לעת הזו, אין הכרעה שיפוטית סופית – קרא עוד

עוד קודם לכן, ב-1 בינואר 2026, פורסם תחקיר נוסף שעסק בטענות חמורות הנוגעות להתנהלות במועדון "John Doe". בין היתר נטען להצבת מצלמות בשטחי שירותים ולפגיעה בפרטיות בליינים.

עם זאת, מהתמונה הכוללת עולה כי גם טענות אלו קשורות, ככל הנראה, לסכסוך עסקי בין שותפים, כאשר כל אחד מהצדדים מציג גרסה שונה לאירועים. חיימוב מצדו דוחה את ההאשמות וטוען כי פעל מול הרשויות וכי לא מתנהל נגדו הליך פלילי בעניין זה – קרא עוד

ביום 12 בינואר 2026 דווח כי בקשה משפטית שהגיש חיימוב, על רקע טענות להטרדות ואיומים במסגרת אותו סכסוך עסקי, נדחתה. לפי הפרסום, בית המשפט לא מצא עילה למתן הסעד המבוקש, וההליך משתלב במחלוקת מתמשכת שטרם הוכרעה – קרא עוד

לצד כל אלו, עלו גם טענות נוספות בדבר פעילות בעלת זיקה, ככל הנראה, לגורמים מעולם הפשיעה, לרבות חשד לסחר בסמים. יודגש כי מדובר בטענות שלא הוכרעו משפטית ולא פורסמה בעניינן קביעה רשמית של הרשויות.

הצטברות הנתונים – צו סגירה בשל ליקויי בטיחות חמורים, המשך מכירת כרטיסים חרף הצו, היעדר הודעה לציבור, וכן שורת תחקירים קודמים – יוצרת מארג מורכב של שאלות עובדתיות ומשפטיות.

בשלב זה, טרם נמסרה תגובה רשמית מטעם הנהלת המועדון או המסעדה באשר להמשך המכירות לאחר הוצאת הצו, כמו גם באשר לטענות שעלו בתחקירים השונים.

המצב הנוכחי מחדד, ככל הנראה, את הפער בין החלטות רשמיות לבין יישומן בפועל, ומציב במוקד את סוגיית הפיקוח, האכיפה והאחריות כלפי הציבור.

עד למתן הבהרות רשמיות והשלמת הבדיקות, נותרות שאלות מהותיות פתוחות: האם צו הסגירה נאכף במלואו, מה היקף הפעילות המתקיימת בפועל, ומהו היקף החשיפה של הציבור לסיכונים הנובעים מהליקויים שתוארו.

הפוסט תום חיימוב מסתבך: צו סגירה למועדון "ג'ון דו" ולמסעדת "Q" הופיע לראשונה ב-מעקב.

דים אמור

מדוברות משטרת ישראל נמסר כי במסגרת המאבק המתמשך באירועי הירי בחברה הערבית, פעלו כוחות משטרה גלויים וסמויים אמש בכפר טורעאן שבמחוז הצפון, במטרה למנוע ולסכל אירועי ירי ולחזק את תחושת הביטחון בקרב התושבים.

על פי הודעת המשטרה, במהלך ההיערכות המבצעית בשטח נשמעו קולות ירי, אשר בהמשך התברר כי כוונו לעבר בית בכפר. בעקבות הדיווח, פתחו הכוחות בסריקות נרחבות באזור השכונה שבה אירע הירי, תוך ניסיון לאתר את החשודים במעשה.

במהלך הסריקות זיהו השוטרים רכב חשוד שניסה להימלט מהמקום. הכוחות סימנו לנהג לעצור, ובמקביל ביצעו חסימה של נתיב נסיעתו בניסיון למנוע את בריחתו. במהלך ניסיון ההימלטות פגע הרכב בניידת משטרה.

החשוד, תושב נצרת בן 22, נעצר במקום על ידי הכוחות. בחיפוש שנערך ברכבו אותר כלי הנשק שלפי החשד שימש לביצוע הירי, וכן נמצאו ממצאים נוספים הקושרים אותו לאירוע.

עוד נמסר כי הבוקר צפויה המשטרה להביא את החשוד בפני בית המשפט בבקשה להאריך את מעצרו, לצורך המשך החקירה.

במשטרה הדגישו כי פעילות זו מהווה חלק ממאמץ רחב היקף של מחוז צפון להתמודדות עם תופעת הירי והפשיעה האלימה, תוך שילוב כוחות גלויים וסמויים, איסוף מודיעין ותגובה מהירה לאירועים בזמן אמת.

הפוסט ירי בטורעאן: חשוד נעצר לאחר מרדף הופיע לראשונה ב-מעקב.

פרשה חמורה: משטרת ישראל פתחה בחקירה פלילית אינטנסיבית נגד לירן אלחרר, תושב בית דגן, בגין שורה של עבירות פליליות קשות הכוללות התחזות לעיתונאי, זיוף מסמכים, גניבת פרטים אישיים, והטרדה שיטתית של קציני משטרה בכירים, שופטים ועורכי דין.

תיק החקירה, שמספרו 141527/2026, מנוהל בימים אלו בתחנת רמלה. על פי החשד, אלחרר הפעיל מערך משומן של זיוף והטעיה, שנועד לא רק לפגוע באמינותם של אנשי תקשורת, אלא גם לשבש הליכי משפט ולהלך אימים על נבחרי ציבור ועובדי מדינה.

התחזות עיתונאית וגניבת זהות: שיטת הפעולה

בלב הפרשה ניצבת הקמתו של אתר האינטרנט dim-amor.com. על פי העובדות והחומר שנמסר במסגרת תלונה שהוגשה למשטרה, האתר הוקם תוך שימוש בלתי מורשה בזהותי ושימוש שלא כדין בפרטיי האישיים – דהיינו, תוך התחזות אליי, העיתונאי דים אמור, והצגת מצג מטעה כאילו מדובר בפלטפורמה הפועלת מטעמי.

אבקש להבהיר באופן חד-משמעי: אני, דים אמור, לא הקמתי את האתר האמור ואין לי כל זיקה אליו.

האתר נפתח מאחורי גבי, ללא ידיעתי ובניגוד מוחלט להסכמתי. מדובר במהלך מתוחכם של יצירת מצג שווא, שנועד להטעות את הציבור ולהקנות לאתר מראית עין של גוף עיתונאי רשמי מטעמי, בעוד שבפועל נעשה בו שימוש להפצת תכנים כוזבים ופוגעניים. הפעלת האתר לוותה ביצירת עומס מכוון של פניות ודרישות להסרת פרסומים שמעולם לא נכתבו או פורסמו על ידי, באופן שפגע בשמי הטוב, שיבש את שגרת עבודתי והכביד באופן ממשי על פעילותי המקצועית. אין מדובר בפגיעה גרידא בפרטיות או בגניבת זהות, אלא במסכת מתמשכת של הטרדה והפרעה חמורה לניהול סדר יומי.

מן התיעוד שנאסף עולה עוד, כי מטעם האתר dim-amor.com – אשר אינו שייך לי בשום צורה – נשלחו פניות עיתונאיות לאנשי ציבור ללא ידיעתי וללא אישורי, ואף לגורמים שאינם מצויים תחת תחקיר או במסגרת סיקור עיתונאי מטעמי, תוך יצירת מצג מטעה של פנייה רשמית.

בדיקות טכניות ודיגיטליות שבוצעו על רישום הדומיין חושפות זיקה ישירה וחד משמעית לכתובתו של אלחרר בבית דגן. המתלונן מדגיש כי השימוש בשמו, במספר תעודת הזהות שלו, בכתובת המייל ובטלפון האישי שלו נעשה באופן פלילי כדי להפיץ "כתבות" שקריות ולהטעות גורמים רשמיים.

עובדתית, רישומי פתיחת הדומיין מצביעים על שימוש בכתובתה של עליזה אלחרר, אמו של לירן אלחרר, עובדה המלמדת כי הוא מתגורר עמה או שוהה במקום לעיתים תכופות. בנוסף, פנינו לחברת האחסון בבקשה לקבלת מענה רשמי, תשובה צפויה להתקבל בתוך כ-30 ימים, ולאחר קבלתה ייחשפו ממצאים נוספים ויפורסמו לציבור.

הקשר לאתר "עדנה קרנבל": חשיפת ה"בוטקה" הדיגיטלי

ממצאי התחקיר מעלים תמונה מדאיגה עוד יותר: קיים דמיון טכני ומהותי בין האתר המתחזה לבין האתר הידוע לשמצה "עדנה קרנבל". שני האתרים מאוחסנים על אותו שרת, ועל פי החשדות והראיות שנאספו, אתר "עדנה קרנבל" פועל למעשה מתוך ביתו של לירן אלחרר.

… לא ברור מדוע לירן אלחרר בחר לשלב את אמו בפרשה ולא נקט באמצעים בסיסיים להסוואת פעילותו ברשת; מחדלים אלה, מכל מקום, מקלים על איתור עקבותיו ומאפשרים להתחקות אחר פעולותיו. עם זאת, פשר שיתוף בני משפחתו נותר בלתי מוסבר.

בשיחה שנערכה עם אמו – אשר תיעודה הועבר אף הוא לגורמי האכיפה – לא ניכרה מצדה הפתעה לנוכח פעילותו. היא לא הכחישה את הדברים, אך גם לא אישרה אותם במפורש. התנהלות זו מעוררת תהיות, ומעלה אפשרות כי הייתה מודעת לדפוסי פעילותו, לרבות כוונותיו לפעול תוך התחזות לעיתונאים ולפגוע בגורמים ציבוריים, בהם שופטים וקציני משטרה בכירים …

השימוש בגרפיקה ובתכנים המזוהים עם "עדנה קרנבל" בתוך האתר המתחזה לדים אמור, נועד ליצור "אפקט מראה" שיגרום לציבור ולנפגעים להטריד את העיתונאי האמיתי ואת מערכת "מעקב", ובכך להסיט את האש מהמפעיל האמיתי. אלא שמה שהחל כניסיון להכפיש, הפך לחרב פיפיות; הקורבנות הרבים של אלחרר החלו להתאגד ולספק עדויות נוספות למשטרה, מה שמגדיל את "מאגר הנפגעים" בתיק הפלילי מדי יום.

זיוף פניות לנבחרי ציבור והטרדת קצינים

החקירה מסתעפת גם לתחום הזיוף המקצועי. מר אלחרר חשוד כי שיגר פניות עיתונאיות מזויפות בשמי (כלומר פניות הנחזות להישלח מטעם דים אמור) לנבחרי ציבור, ובכלל זה לעו"ד זוהר מדר, לשעבר ראש מועצת בית דגן. פניות אלו, אשר הוצגו כשאילתות עיתונאיות לגיטימיות, שימשו בפועל, על פי הנטען, כלי לניגוח, להטרדה ולדיג מידע.

מעשים אלו נועדו, לכאורה, לגרום לפגיעה ישירה בי ובעבודתי כעיתונאי. יש לציין כי הפניות אינן עומדות בסטנדרטים עיתונאיים מקובלים וסוטות מכללי האתיקה המקצועית. במצב דברים זה, ובהיעדר בירור ישיר מולי, עלול היה להיווצר מצג מטעה המקנה עילה לפנייה לאיגוד העיתונאים, ואף לבחינת נקיטת צעדים משמעתיים, לרבות שלילת תעודת עיתונאי.

עוד יצוין כי הוגשה תלונה בעניין, וכי לאיגוד העיתונאים הועבר מידע שלפיו לירן אלחרר פועל, על פי החשד, תוך התחזות לעיתונאי דים אמור – זאת, ככל הנראה, על רקע פרסומים ותחקירים שפורסמו בעניינו באתר "מעקב".

בנוסף, הוגשו תלונות על הטרדה של קצינים בכירים במשטרת ישראל ושופטים. באחד המקרים המתוארים בתלונה, נטען כי אלחרר הציג מצג שווא בתיק בית משפט (45991-04-23), לפיו קצין משטרה איים עליו לכאורה במהלך דיון. בדיקה העלתה כי הקצין המדובר כלל לא נכח באולם באותו מועד. מדובר בחשד חמור לשיבוש מהלכי משפט והטחת האשמות כוזבות בעובדי ציבור.

קראו את הכתבה המלאה בלחיצה כאן: עדות שקרית נגד קצין בכיר במשטרת ישראל, הטרדתו ומסירת עדות כוזבת בבית המשפט בעניינו של הקצין אבינועם בשארי, תוך פגיעה בשמו הטוב – לחץ כאן

העימות מול עו"ד טלי מי-טל: הקורבן שהפך לתוקף?

סיפור משנה מרתק בפרשה נוגע לעורכת הדין נילי טלי מי-טל, שסוקרה באופן פוגעני ושקרי באתרים המיוחסים לאלחרר. במקום להפנות את חיציה אל המקור הרלוונטי, בחרה עו"ד מי-טל להפנות את ביקורתה כלפיי, תוך שייחסה לי, בטעות, השתייכות לרשת "עדנה קרנבל" במסגרת פעילותי כעיתונאי.

• התכתבות עם עו"ד נילי טלי מי-טל – קטעים נבחרים, ללא פרטים מזהים, על בסיס עובדות בלבד

בתכתובות שהגיעו לידי, מטיחה עו"ד מי-טל האשמות חמורות: "אז אתה חלק מעדנה קרנבל? מזל שהקלטתי אותך. לירן אלחרר הוא חייל בדיוק כמוך".

למרות הבהרות חוזרות ונשנות כי אני, דים אמור, הנני קורבן לגניבת זהות ולהתחזות מצד אלחרר, בחרה עורכת הדין להתעלם מן הדברים, להציב אולטימטומים חסרי בסיס משפטי ולדרוש העברת חומרי חקירה חסויים המצויים בידי המשטרה.

התנהלות זו מעוררת תמיהה בקרב גורמים משפטיים, שכן המאבק אמור להיות מופנה כלפי מבצע הזיוף – ולא כלפי העיתונאי שזהותו נגנבה.

עוד יצוין כי עורכת הדין הציבה דרישות בניגוד לדין והעלתה טענות שאינן נכונות, מבלי לבחון את התמונה במלואה. במקביל לניהול הגשת התלונה ולתקשורת עם גורמי האכיפה, נדרשתי להתמודד גם עם גורמים אשר, על פי הממצאים, נפגעו מפעולותיו של לירן אלחרר.

לקראת כתבי אישום: "הסוף קרוב"

הראיות הנערמות בתיק 141527/2026 מצביעות על תשתית ראייתית מוצקה. החקירה כוללת כעת:

• בדיקות IP וטכנולוגיית סליקה: לאיתור הגורם המממן את שירותי הדוא"ל והשרתים.

• מעקב אחר תכתובות וואטסאפ: המקשרות בין אלחרר לבין הפצת התכנים המזויפים.

• עדויות של עורכי דין וקצינים: אשר הוטרדו באופן שיטתי.

התנהלותו של לירן אלחרר, המאופיינת בפזיזות ובתחושת ביטחון מופרזת, היא שהובילה לחשיפתו. על אף שניסה להסתתר מאחורי מסכי מחשב, הותיר אחריו עקבות דיגיטליים ברורים שניתן להתחקות אחריהם.

בקרוב צפוי ההליך הפלילי לעבור לשלב הגלוי בבית המשפט, עם הגשת אישום חמור אשר עשוי לשים קץ למסכת ההתחזות וההטרדות.

קראו תחקירים נוספים על לירן אלחרר ועל הזיקה הנטענת בינו לבין רשת ההטרדות "עדנה קרנבל", אשר פועלת, נגד שופטים, נבחרי ציבור ואנשי עסקים, תוך שימוש בשיטות של סחיטה, איומים והטרדות כלפי שוטרים וקציני משטרה. עוד ניתן להעמיק בפעילות הרשת, בדמויות המעורבות ובשיטות הפעולה המתוארות בתחקירים – לחץ כאן

קרא עוד – לחץ כאן

קרא עוד – לחץ כאן

תגובות:

לעורכת הדין נילי טלי מי-טל התקשרנו לצורך קבלת תגובה. השיחה לא נענתה; לאחר מכן התקבלה התכתבות, שבמסגרתה נשלחו מסרים בעלי אופי מאיים.

בעניינם של לירן אלחרר ואתר "עדנה קרנבל" הוגשה תלונה למשטרה. לנוכח זאת, אין מקום לקיום פנייה ישירה או יצירת קשר עם גורמים המעורבים בפרשה, ובפרט כאשר מיוחסות להם פעולות של איום, התחזות והפרת חוק. בנסיבות אלה, הטיפול מצוי בידי רשויות האכיפה המוסמכות.

מן המשטרה נמסר: פנייתך מטופלת בהתאם להוראות החוק ולנהלי המשטרה. מספר התיק: 141527/2026.

עליזה אלחרר – צילום פייסבוק, שימוש בהתאם לסעיף 27א לחוק זכויות יוצרים

הפוסט חקירה פלילית: לירן אלחרר ו"עדנה קרנבל" – התחזות והטרדת קצינים בכירים ושופטים הופיע לראשונה ב-מעקב.

מתחת למעטה הדימוי הציבורי של עיריית בת ים, נחשפת כעת רשת סבוכה של חשדות לשחיתות שלטונית, זיוף מסמכים והפקרות פושעת שגבתה מחיר דמים. תחקיר מערכת "מעקב", שהחל בנובמבר 2025 ומתפרס עד לימים אלו, משרטט תמונה מחרידה של מנגנון עירוני המנוהל לכאורה כחצר ביזנטית, שבה חיי אדם נדחקים לטובת אינטרסים כלכליים וקשרים אישיים.

במוקד הפרשה עומד ראש עיריית בת ים, צביקה ברוט, ולצדו שורת בכירים בהם יורם בצלאל, גבי אלבז וגורמים בחברה הקבלנית "המרכז לרפואת חירום בע"מ".

המעבר הדרמטי של התיק מיחידת המשטרה בבת ים ליחידת ההונאה של משטרת מחוז תל אביב (תיק 503827/2025), לצד מעורבות ישירה של פרקליטות המדינה, כפי שאישרה אוריאן שם טוב מיכאלי, ראש לשכת היועצת המשפטית לממשלה – מתנהלים במקביל גם הליכי בדיקה וחקירה אצל מבקר המדינה. מכלול זה מלמד כי אין מדובר בכשל נקודתי, אלא בחשד לקיומו של מנגנון הונאה שיטתי ומסוכן.

הטרגדיה בחוף תאיו: מוות בצל ה"קומבינה"

לב הפרשה הוא מקרה טביעתו למוות של ילד בחוף תאיו. לפי ממצאי התחקיר, הילד היה יכול לכאורה להינצל אילו מערך החירום היה מתופעל על פי החוק. בזירה נכחה אלכסנדרה לנסקוי, שהועסקה כחובשת. אולם, חשיפת "מעקב" מעלה חשד מזעזע: ללנסקוי אין כל הסמכה רפואית המוכרת בחוק. לפי העדויות, בעת שהילד נאבק על חייו, לנסקוי כלל לא שהתה בעמדת החובשים כנדרש. היא בילתה לכאורה בעמדת המצילים עם המציל יורם בצלאל, עמו היא מנהלת על פי החשד קשר רומנטי.

העדויות מהשטח מציירות תמונה של אוזלת יד פושעת: לנסקוי לא ידעה לבצע פעולות החייאה בסיסיות, והזמן הקריטי אבד עד להגעת צוותי מד"א. הטענה המרכזית היא כי קבלתה לעבודה נעשתה כחלק מ"קומבינה" וקשרים אישיים בתוך העירייה, תוך התעלמות מוחלטת מחובת המקצועיות הנדרשת בדיני נפשות.

מכרזים פיקטיביים: כסף ציבורי עבור "ציוד רפאים"

מערכת "מעקב" חשפה כי המכרזים שאישר ראש העיר צביקה ברוט נראים כפיקטיביים לחלוטין. מדובר במנגנון שבו "כסף עובר ודברים נשארים על הנייר".

• הונאת הציוד: המדינה והתושבים משלמים מאות אלפי שקלים מדי חודש עבור אמבולנסים 4X4, טרקטורוני חילוץ ואופנועי ים. בפועל, ביום האסון ובשיגרה, הציוד הזה פשוט אינו קיים בשטח. הטרקטורונים והאופנועים שנרכשו בממון רב נותרו "על הנייר" ולא שימשו להצלה.

• זיוף דיפלומות: עולה חשד כבד כי חברת "המרכז לרפואת חירום בע"מ", בניהולם של גדי שקל ודודו אשרי, הגישה למכרז מסמכים שאינם תקינים, כולל חשד לזיוף דיפלומה רפואית מאוניברסיטת פולטבה באוקראינה.

• פעילות ללא רישיון: התחקיר מעלה כי החברה סיפקה שירותים רפואיים והפעילה מערכי "רענון מצילים", לצד קורסים להכשרת חובשים ונהגי אמבולנס, זאת בעת שפעלה – מאז מאי 2022 – ללא רישיון תקף ממשרד הבריאות להסמכתם. משמעות הדבר היא כי התעודות שהונפקו וההכשרות שניתנו עומדות בספק כבד מבחינת תוקפן והכרתן הרשמית, קראו את התחקיר המלא – לחצו כאן.

הזרוע המשפטית: החקירה עולה קומה

העברת החקירה למשטרת תל אביב אינה עניין שבשגרה. הדבר משקף, ככל הנראה, חוסר אמון ביכולתם של גורמים מקומיים להתמודד עם בכירים המעורבים בפרשה, ומרמז על היקף חשדות להונאה החורג מגבולות העיר. זאת, על רקע קשריהם הענפים של בכירים, אשר עלולים – לכאורה – להפעיל לחצים על גורמי האכיפה ברמה המקומית.

נכון ליום 21 במרץ 2026, החקירה מצויה בעיצומה ומתמקדת בראש העיר, צביקה ברוט, בבכירים בעיריית בת ים, בחובשת שפעלה, ככל הנראה, ללא הסמכה ובכך יצרה סכנה לחיי אדם, וכן בחברת "המרכז לרפואת חירום בע"מ". במסגרת הבדיקה נבחנת, בין היתר, אחריותו הניהולית של ראש העיר, כמי שחתום על אישור המכרזים וכמי שהיה, ככל הנראה, מודע למתרחש תחת סמכותו.

במקביל, מבקר המדינה מנהל תיק נפרד (מס’ 1224307) המטופל באגף רימו"ן, האמון על המאבק בשחיתות. בהנחיית לשכת היועצת המשפטית לממשלה הועבר התיק לבחינת פרקליטות המדינה, ולאחר עיון בחומר הוחלט על פתיחת טיפול בפרקליטות. החלטה זו, כפי שאישרה אוריאן שם טוב-מיכאלי, ראש לשכת היועצת המשפטית לממשלה, מעידה על העלאת רף החומרה המשפטית לרמה הגבוהה ביותר, קראו את התחקיר המלא – לחצו כאן.

הפקרות במימון הציבור

התחקיר "עיוורון מרשים בבת ים" מוכיח כי מדובר בכשל מערכתי רחב ולא במקריות. עיריית בת ים, בכיריה והקבלנים המקורבים אליה, יצרו לכאורה סביבה מסוכנת לציבור שבה כספי הציבור נעלמים במחילות הבירוקרטיה והקומבינות, בעוד הציבור מקבל שירות רפואי נחות, חובשים ללא הסמכה וציוד הצלה שקיים רק בפרוטוקולים של המכרזים.

החשדות למרמה, זיוף וסיכון חיי אדם מונחים כעת לפתחם של גורמי האכיפה בתל אביב ובפרקליטות המדינה. הגיע הזמן שמי שחתם על המכרזים ומי שנהנה מהכספים ייתן את הדין על הטרגדיות שניתן היה למנוע.

פסק הדין חושף ליקויים בהתנהלות עיריית בת ים

נדבך נוסף המעניק ממד עומק לתחקירים השונים הוא פסק דין מנומק ומבוסס, אשר מצביע על ליקויים מערכתיים ועל אי סדרים בהתנהלותם של גורמים מסוימים בעיריית בת ים. מן ההכרעה המשפטית מצטיירת תמונת התנהלות בעייתית, המעוררת שאלות בדבר תקינות המנגנונים המנהליים וסטנדרט הפעולה של בעלי תפקידים ברשות.

כך, בת"א 58840-06-13, שנדון בבית משפט השלום בראשון לציון, נדונה תביעת לשון הרע שהגיש אריה ארגז נגד יורם בצלאל, בעקבות מכתבי תלונה שנשלחו לגורמי עיריית בת- ים וללשכת עורכי הדין. בית המשפט בחן האם הפרסומים חרגו מגדר פנייה מנהלית לגיטימית והאם התקיימו יסודות עוולת לשון הרע. נקבע כי חלק מן הטענות שיוחסו לארגז היו חמורות, ובכללן ייחוס של הפקרת חיי אדם, אולם נבחנה גם תחולת ההגנות הקבועות בדין, ובהן אמת בפרסום ותום לב. פסק הדין עסק באיזון העדין שבין חופש הפנייה לרשויות לבין ההגנה על שמו הטוב של אדם.

לעיון בפסק הדין המלא – לחצו כאן

יצוין כי פסק הדין, בצירוף פרוטוקולים מן הדיונים והחקירות שהתנהלו במסגרת ההליך, הועברו לתיק החקירה המשטרתי. בחומר זה מצויים ממצאים ונתונים משמעותיים, אשר מעלים חשדות לקיומן של עבירות שונות.

-אנו במעקב-

הפוסט הונאה בחסות צביקה ברוט? חקירה פלילית בעיצומה הופיע לראשונה ב-מעקב.

פעילות משטרתית בלוד הסתיימה בירי לעבר חשוד חמוש, אשר נוטרל ונפצע באורח קל, ובמעצרם של ארבעה חשודים נוספים. על פי הודעת דוברות המשטרה, האירוע התרחש במהלך פעילות מבצעית של מסתערבי החטיבה הטקטית של משמר הגבול ושוטרי מחוז מרכז מתחנת לוד, במסגרת חקירה המתנהלת בפרשייה שעניינה סחיטת דמי חסות בעיר.

לפי הודעת המשטרה, הכוחות פעלו בזירה באופן סמוי כחלק ממאמץ מודיעיני ומבצעי המתמקד בפעילות עבריינית בתחום גביית דמי החסות. במהלך הפעילות הבחינו בלשי מרחב שפלה ברכב חשוד שהגיע למקום. מן הרכב ירד אדם חמוש באקדח, אשר ביצע ירי במקום ונמלט מהזירה.

מסתערבי החטיבה הטקטית, שפעלו במרחב במסגרת הפעילות הסמויה, החלו במרדף אחר החשודים. במהלך המרדף בוצע ירי לעבר החשוד החמוש. על פי הודעת המשטרה, החשוד נפצע באורח קל ופונה לקבלת טיפול רפואי בבית החולים.

במקביל לפעולת הסיכול, עצרו הכוחות ארבעה חשודים נוספים המעורבים על פי החשד בפרשה. הארבעה הועברו לחקירה בידי חוקרי המשטרה, במסגרת המשך בירור נסיבות האירוע והחשדות הקשורים לעבירות סחיטת דמי חסות.

בדוברות המשטרה ציינו כי בפעילות לא נרשמו נפגעים מקרב כוחות הביטחון. עוד נמסר כי החקירה נמשכת, וכי המשטרה פועלת במטרה לאתר חשודים נוספים ולברר את מלוא נסיבות האירוע.

האירוע בלוד מצטרף לשורת פעולות אכיפה שמבצעת המשטרה בתקופה האחרונה נגד תופעת סחיטת דמי החסות, תופעה אשר זוכה בשנים האחרונות להתמקדות מבצעית מוגברת מצד גורמי האכיפה. במסגרת פעילות זו משולבים לעיתים כוחות מיוחדים של משמר הגבול לצד יחידות חקירה ומודיעין של משטרת ישראל.

לפי הודעת המשטרה, הפעילות שבוצעה בלוד הייתה חלק ממאמץ ממוקד לטיפול בתשתיות עברייניות הפועלות בתחום גביית דמי חסות באזור. במשטרה הדגישו כי החקירה נמצאת בעיצומה וכי פרטים נוספים עשויים להתפרסם בהמשך בהתאם להתפתחויות החקירה.

כוחות המשטרה ממשיכים בפעילותם המבצעית והחקירתית במרחב שפלה, במטרה לאתר חשודים נוספים ולהעמיד לדין את המעורבים בפרשה.

צילום: דוברות המשטרה – שימוש לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים.

הפוסט ירי בלוד: חשוד נוטרל וארבעה נעצרו הופיע לראשונה ב-מעקב.

בעוד מדינת ישראל מתמודדת עם מתקפת טילים מכיוונן של לבנון ואיראן, ותחושת מתח מתמשכת מורגשת בקרב הציבור, נרשמו בימים האחרונים מספר אירועי רכוש שבהם על פי החשד ניצלו עבריינים את המצב הביטחוני הרגיש לביצוע פריצות, גניבות ואיומים.

על פי הודעות רשמיות שפרסמה דוברות המשטרה בתאריכים 2 ו-3 במרץ 2026, נעצרו מספר חשודים בשורה של אירועים פליליים שהתרחשו במהלך ימי הלחימה והאזעקות. במשטרה מציינים כי החקירות עדיין מתנהלות וכי נבדק קשר לאירועים נוספים.

פריצות לעסקים במרכז תל אביב במהלך האזעקות

בהודעת המשטרה מיום 2 במרץ 2026 נמסר כי במהלך הלילה נעצרו בדירת מסתור בעיר בת ים שלושה תושבי יהודה ושומרון, בחשד שבחסות האזעקות פרצו לבתי עסק במרכז תל אביב.

על פי הודעת המשטרה, במוצאי השבת האחרונה, עם תחילת מבצע "שאגת הארי", התקבלו במהלך הלילה שלושה דיווחים שונים על פריצה לעסקים וגניבת רכוש. בין היתר דווח על גניבת קופות המכילות כסף מבתי עסק בתחום ההסעדה והמזון במרכז העיר.

בעקבות הדיווחים פתחו שוטרי תחנת לב תל אביב במרחב ירקון בחקירה, בשיתוף חוקרי מז"פ. מן החקירה הראשונית עלה החשד כי המעורבים הם תושבי יהודה ושומרון השוהים בישראל ללא אישורים כדין.

בהמשך הפעילות, ובשיתוף פעולה עם שוטרי תחנת בת ים, אותרו שלושת החשודים בדירת מסתור בעיר. השלושה, תושבי קבאלן על פי הודעת המשטרה, נעצרו והועברו לחקירה יחד עם ממצאים שעל פי החשד קושרים אותם לאירועי הפריצה.

במשטרה ציינו כי במהלך חקירתם נבדק גם קשר אפשרי שלהם לאירועי רכוש נוספים שהתרחשו בימים האחרונים.

אירוע נוסף בירושלים: איומים על נהג מונית באמצעות אקדח דמה

יום לאחר מכן, ב-3 במרץ 2026, פרסמה דוברות המשטרה הודעה נוספת על אירוע פלילי שהתרחש בירושלים.

על פי ההודעה, שוטרי מחוז ירושלים עצרו שני חשודים אשר על פי החשד גנבו סחורה מבית עסק בעיר ולאחר מכן השתמשו בנהג מונית לצורך הובלתה, תוך איומים באמצעות אקדח שהתברר בהמשך כאקדח דמה.

האירוע החל לאחר שהתקבל דיווח במשטרה על נהג מונית שהאוים במהלך נסיעה בירושלים על ידי שני נוסעים. על פי הדיווח, החשודים איימו עליו באמצעות אקדח בעת הנסיעה.

בעקבות הדיווח פתחו שוטרי תחנת לב הבירה בסריקות נרחבות באזור וביצעו חסימות בדרכים. במהלך הפעילות זוהה הרכב שבו נסעו החשודים.

השוטרים ביצעו תיקול מבצעי של הרכב, הביאו לעצירתו ועצרו את שני החשודים. על פי הודעת המשטרה מדובר בתושבי אשקלון ומזרח ירושלים, בני 26 ו-46.

בחיפוש שנערך ברכב נתפס אקדח דמה שעל פי החשד שימש לאיומים, וכן רכוש החשוד כגנוב.

מחקירה ראשונית עלה החשד כי השניים גנבו סחורה מבית עסק סמוך, ולאחר מכן ניגשו למונית באזור. על פי החשד, הם איימו על הנהג תוך ביצוע דריכת נשק הדמה כדי להפחידו ולהכריחו להסיעם יחד עם הרכוש שנגנב.

במשטרה הוסיפו כי מבדיקה ראשונית עלה כי אחד החשודים מוגדר כחב מעצר בגין עבירות התפרצות וגניבה שבוצעו בעת האחרונה.

עבריינות רכוש בזמן חירום: תופעה מוכרת בזירות לחימה

גורמי אכיפה מציינים כי תופעת עבריינות רכוש בתקופות חירום איננה ייחודית לישראל. במצבי מלחמה או משבר ביטחוני נוצר לעיתים חלון הזדמנויות עבור עבריינים המבקשים לנצל מצבי לחץ, אזעקות או נטישת בתים ועסקים.

דוגמאות לכך נרשמו גם בזירות אחרות בעולם. במהלך המלחמה באוקראינה בשנים 2022-2026, לאחר הפלישה הרוסית, דווח לא אחת על מקרי ביזה ופריצות לבתים בזמן שתושבים עזבו את מקום מגוריהם בעקבות אזעקות והפגזות.

במקרים מסוימים, כך דווח אז בתקשורת הבינלאומית, אזרחים מקומיים שתפסו חשודים בביזה קשרו אותם לעמודים במרחב הציבורי כאקט של השפלה פומבית. תופעות אלה עוררו ביקורת בינלאומית בשל אופיין האלים, אף שהוצגו על ידי חלק מהציבור המקומי כאמצעי הרתעה.

ברשת ובאתרי אינטרנט אוקראיניים מצויות אלפי תמונות מסוג זה, המתועדות לאורך השנים 2022-2026. לחצו כאן לקריאה נוספת

חשוב להדגיש כי במדינת ישראל פועלים גורמי אכיפה מוסדרים, וכי אכיפת החוק מתבצעת באמצעות משטרת ישראל ובתי המשפט בלבד.

מן התיעוד והדיווחים המתפרסמים עולה כי משטרת ישראל פועלת לאיתור חשודים בעבירות רכוש גם בתקופות מתוחות ורגישות, וכי החקירות הנוגעות למקרים האחרונים עדיין נמשכות.

עוד עולה מן הפרסומים כי חשודים בעבירות רכוש נעצרו, וכי המשטרה מדווחת על פעילותה בזירות שונות, החל בפעולות חילוץ וסיוע לציבור, דרך פעילות מבצעית ופעולות פשיטה, ועד טיפול בעבירות פליליות שונות.

מן הדיווחים ניתן ללמוד כי משטרת ישראל ממשיכה לפעול סביב השעון, 24 שעות ביממה ושבעה ימים בשבוע, תוך המשך פעילות אכיפה וחקירה במגוון אירועים פליליים.

בתוך כך מובעת תקווה כי ישראל לא תידרדר למצבים שנצפו במדינות אחרות המצויות תחת לחימה ממושכת, דוגמת אוקראינה.

הפוסט בצל האזעקות: המשטרה עוצרת חשודים בפריצות וגניבות הופיע לראשונה ב-מעקב.

בזמן שתאגיד השידור הציבורי אמור להוות מגדלור של אתיקה וציות לחוק, תיעוד מהשידור אמש מעלה תהיות קשות בנוגע לנורמות הנהיגה של הכתבת הבכירה והדוגמה האישית שהיא מציגה לציבור.

בזמן שרחובות תל אביב התרוקנו מאדם בשעות הערב המאוחרות של ה-1 במרץ 2026, נדמה היה כי גם המחויבות לכללי הבטיחות הבסיסיים ביותר בדרכים נותרה מאחור. במהלך שידור במהדורת השעה 23:00 של "כאן 11", הופיעה הכתבת הדס גרינברג בתיעוד שעשוי לעלות כדי עבירה לכאורה על חוקי התעבורה. בעוד גרינברג אמונה על העברת המציאות לצופים, המציאות שנשקפה מהמסך הייתה מטרידה: הכתבת תועדה כשהיא אוחזת בהגה ביד אחת בלבד, בעוד עיניה מופנות פעם אחר פעם אל עבר המצלמה במקום אל הכביש שלפניה.

החוק הישראלי, נכון לראשית שנת 2026, אינו משתמע לשני פנים בכל הנוגע לריכוז הנדרש מנהג. בעוד שלא הובהר אם המצלמה הוחזקה על ידי גורם נוסף או קובעה למתקן, עצם הפניית המבט הממושכת והדיבור הישיר למצלמה תוך כדי תנועה, עומדים בסתירה מוחלטת לעקרון המקודש של "עיניים על הכביש". מבחינה מהותית, אין כל הבדל בין התעסקות במכשיר טלפון נייד לבין ניהול שידור חי תוך הסחת דעת אקטיבית; שניהם מהווים סיכון ממשי לחיי אדם.

נכון להיום, שימוש בטלפון נייד בזמן נהיגה ללא דיבורית, לרבות אחיזתו או שליחת מסרונים, גורר קנס של 1,000 ש"ח ורישום של 8 נקודות חובה. יתרה מכך, המערכת המשפטית נמצאת בעיצומה של מגמת החמרה משמעותית, במסגרתה מקודמת חקיקה שתקפיץ את הקנס ל-5,000 ש"ח בעבירה ראשונה, ועד ל-10,000 ש"ח בעבירות חוזרות, לצד סנקציות של החרמת הרכב. בתוך אקלים זה, שבו המדינה נאבקת בנגע תאונות הדרכים, ההתנהלות שנצפתה על המסך משדרת מסר של זלזול בחוק.

החובה החלה על עיתונאי בשידור ציבורי אינה מסתכמת רק בדיווח על החדשות, אלא במתן דוגמה אישית. כאשר דמות מוכרת מופיעה על המסך בפריים-טיים ומתנהלת באופן המצטייר כרשלני על ההגה, היא נותנת לגיטימציה מסוכנת לצופים. תיעוד עיתונאי, ככל שיהיה חשוב, אינו מעניק "חסינות" מעל החוק או היתר לסכן את משתמשי הדרך.

ניסיונות המערכת לקבל הבהרות או תגובה רשמית מתאגיד השידור "כאן 11" נתקלו בחומה בצורה. נראה כי בתאגיד בחרו בטקטיקה של התעלמות: מערכת "מעקב" בשרת הארגוני נחסמה, והפניות שנשלחו בדואר אלקטרוני חזרו ריקם. נראה כי ב"כאן" מעדיפים להשתיק את הביקורת ולחסום את ערוצי התקשורת מאשר לספק הסברים לציבור על מה שנראה כזלזול בוטה בנורמות הנהיגה ובחוקי המדינה.

השאלות שנותרו פתוחות הן נוקבות: האם כתבת המזוהה עם השידור הציבורי רשאית לעבור על החוק בשם התיעוד? והאם היעדר התגובה של התאגיד מעיד על הסכמה שבשתיקה עם התנהגות פסולה זו?

שידור מההגה: נהיגה ביד אחת והסחת דעת מסוכנת

נהיגה תוך פנייה למצלמה, דיבור ישיר אליה ואחיזה בהגה ביד אחת בלבד, עלולה להיחשב עבירה, גם אם הטלפון אינו מוחזק ביד. תקנות התעבורה מחייבות שליטה מלאה ברכב ואחיזה בשתי ידיים כל עוד הרכב בתנועה, למעט פעולות נהיגה הכרחיות. מבט ממושך למצלמה במקום לכביש עשוי להיחשב הסחת דעת ונהיגה בחוסר זהירות. במקרים מסוימים, הדבר עלול להוביל לקנס, נקודות חובה ואף זימון לדין. גורמי אכיפה מדגישים: ריכוז מלא בנהיגה הוא חובה חוקית ובטיחותית.

צילום כאן 11

נ.ב

למען האמת, איני מופתע. מזה זמן רב מתגבשת אצלי התחושה כי בתאגיד השידור הציבורי "כאן 11" מתקיימת מציאות נורמטיבית עצמאית, שלעתים נדמה כי אינה חופפת לדין החל על יתר רשויות המדינה.

למעשה, התאגיד מחזיק עורכי דין ללא מכרז כדין; סוגר חובות אישיים במסגרת הליכי הוצאה לפועל בניגוד לחוק; ודוברותו חוסמת עיתונאי עצמאי ואינה מעניקה מענה, בעוד ששרתי "כאן 11" אינם מאפשרים גישה להגשת בקשות ושאלות עיתונאיות, וזאת בשעה שהוא פועל מכוח כספי הציבור ומתוקצב מכספי משלם המסים.

במסגרת שורת תחקירים שפרסמתי בעבר הצגתי בהרחבה את הליקויים הנטענים ואת מה שנחזה בעיניי כהתנהלות דו-פרצופית המעוררת שאלות כבדות משקל – קרא עוד

הפוסט הדס גרינברג נגד החוק: תיעוד מטריד של נהיגה רשלנית בשידור הופיע לראשונה ב-מעקב.

היום, 15 בפברואר 2026, הוגשה לבית משפט השלום בתל אביב קובלנה פלילית פרטית נגד תום חיימוב, אמו עו"ד מלי חיימוב, ושותפו העסקי איתמר אליאסי. במסגרת ההליך, שמנוהל לפי הוראות חוק איסור לשון הרע והדין הפלילי, מיוחסים לשלושת הנאשמים תשעה אישומים שונים, הכוללים עבירות של לשון הרע, תקיפה, איומים והסגת גבול במקרקעין.

מדובר בהתפתחות נוספת בסכסוך העסקי המתנהל בין הצדדים סביב פעילות משותפת בבר-מסעדה ובמועדון לילה בתל אביב, הפועלים תחת השמות "Gallery Q" ו-"DOE JOHN". הקובל, יובל גולדיאק, טוען כי השותפים האחרים ניסו להדיחו מהעסק תוך הטחת האשמות חמורות נגדו והפעלת לחץ פיזי ומשפטי.

לפי כתב הקובלנה, הסכסוך כלל, בין היתר, מסע הכפשות שבו יוחסו לקובל עבירות מין חמורות, איומים ותקיפות פיזיות. במסמך נטען כי חלק מהאירועים תועדו במצלמות אבטחה, וכי ההתרחשויות אירעו במספר הזדמנויות, לרבות במהלך ישיבות בעלי מניות ובסביבת בית המשפט.

שלושת האישומים הראשונים עוסקים בעבירות לשון הרע, ומייחסים לתום חיימוב ולאיתמר אליאסי אמירות חוזרות שלפיהן הקובל הוא "אנס", לרבות בפני עובדים, שותפים עסקיים וספקים. עוד נטען כי אליאסי ייחס לקובל מעשים נוספים, ובהם הטרדת נשים, התעללות בכלבים ודרישת דמי חסות, ואף הגיש נגדו תלונה כוזבת במשטרה.

האישומים השלישי והרביעי עוסקים בתקיפות פיזיות לכאורה שבוצעו במהלך ישיבת בעלי מניות. לפי הנטען, תום חיימוב הכה את הקובל במרפק, ואילו איתמר אליאסי תקף אותו במהלך אותה ישיבה. האישום החמישי מייחס למלי חיימוב תקיפה פיזית באותו אירוע, ובכלל זה יריקות ודחיפות.

האישום השישי מייחס למלי חיימוב עבירות לשון הרע, בטענה כי אמרה לעובדים, לשותפים ולשוטרים כי הקובל ביצע עבירות מין, שלח עבריינים ודרש כספי חסות. האישום השביעי מייחס לתום חיימוב ולאיתמר אליאסי עבירת איומים, בטענה כי איימו לפגוע בשמו הטוב של הקובל, בעסקיו ובחייו האישיים.

האישום השמיני עוסק בהסגת גבול ושימוש בלתי סביר במקרקעין, ולפיו מנעו תום חיימוב ואיתמר אליאסי מהקובל להיכנס למועדון, אף שלא הייתה החלטה שיפוטית המגבילה אותו. האישום התשיעי מייחס למלי חיימוב עבירת איומים, לאחר שלטענת הקובל שלחה מסרונים לו ולאמו ובהם אזהרות בדבר צעדים משפטיים חמורים והשלכות כלכליות.

בסיום הקובלנה מבקש הקובל מבית המשפט לקבל את ההליך, להרשיע את הנאשמים ולהטיל עליהם את העונשים הקבועים בדין.

את הקובלנה הגיש עו"ד אהב כהן, בא כוח הקובל, מן הבולטים והמנוסים בתחום, אשר סגנונו המשפטי נודע בחדותו ובדיוקו, ויכולתו להציג ראיות וטיעונים מעוררת קשב רב אף באולמות בית המשפט.

יצוין כי בהליך קודם, שבו ייצגה עו"ד מלי חיימוב את הצד שכנגד, הסתיים הדיון בתוצאה שאינה לטובתה, לאחר שבית המשפט אימץ את עמדותיו המשפטיות של עו״ד כהן.

לעיון בקובלנה הפלילית – לחצו כאן

הקובלנה מוגשת על רקע שורת התפתחויות משפטיות קודמות בין הצדדים. במסגרת הליך לצו למניעת הטרדה מאיימת שנדון בינואר 2026, דחה בית משפט השלום בתל אביב בקשה שהגישו תום חיימוב ואיתמר אליאסי נגד שותפם. בהחלטתו קבע השופט כי התקיים אי גילוי מהותי בעת הגשת הבקשה, בין היתר בנוגע לעצם היותו של המשיב שותף בעסקים הקשורים להליך, קרא עוד – לחץ כאן

בהחלטה בוטל הצו הארעי שניתן קודם לכן, והמבקשים חויבו בהוצאות משפט. סכום ההוצאות שנקבע עומד על 7,000 שקלים. לפי המידע שנמסר, הסכום לא שולם, ונפתח תיק הוצאה לפועל שמספרו 515615-02-26, כאשר בהיעדר תשלום צפויים הליכי גבייה, לרבות עיקולים.

בתוך כך, הסכסוך בין השותפים לווה גם בבדיקת פוליגרף. לפי הפרסומים, הקובל הסכים להיבדק ונמצא דובר אמת בנוגע לטענות שיוחסו לו, בעוד שתום חיימוב ואיתמר אליאסי סירבו לעבור בדיקה דומה. בכתבות שפורסמו הודגש כי אין מדובר בהכרעה שיפוטית כוללת לגבי טענות הצדדים, וכי חלק מהסוגיות עדיין מצויות בהליכים משפטיים ובבדיקות, קרא עוד – לחץ כאן

לצד הסכסוך העסקי, התפרסמה בראשית ינואר 2026 כתבה שעסקה בטענות להצבת מצלמות באזור השירותים במועדון הלילה John Doe, שבו היה חיימוב שותף. לפי הפרסום, החקירה נפתחה לאחר תלונה שהוגשה למשטרה בדצמבר 2025. בתיעוד שהועבר לחוקרים נראה חיימוב נוגע במצלמות סמוך לאזור השירותים, אך צוין כי מהתיעוד עצמו לא ניתן לקבוע בוודאות את מטרת הפעולה, קרא עוד – לחץ כאן

בגרסתו שפורסמה אז, טען חיימוב כי מדובר ב"שקר", וכי דווקא הוא הגיש תלונה נגד שותף אחר, שלטענתו ניצל נשים במקום. לדבריו, הזזת המצלמות נועדה לתעד את מעשיו של אותו שותף. הפרסום הדגיש כי מדובר בתחקיר בשלבים ראשוניים וכי הפרטים מצויים בבדיקת המשטרה.

הקובלנה שהוגשה כעת מסמנת שלב נוסף במאבק המשפטי בין הצדדים. ככל שבית המשפט יקבל את ההליך, יידרשו הנאשמים להתמודד עם שורה של אישומים פליליים, שעשויים להוביל, אם יורשעו, לענישה הקבועה בדין.

פנינו לכל הצדדים בבקשה לקבלת תגובה, אך כפי שדיווחנו בעבר, לא התקבלה התייחסות. במסגרת כתבות קודמות שפורסמו על ידינו נכללו תגובות, ואף נעשה ניסיון לראיין את הצדדים לאחר הדיון בבית המשפט, אולם הדבר לא צלח. כתובת המייל של המערכת פתוחה לקבלת תגובות, וככל שתתקבלנה – הן יפורסמו במלואן. השאלות שהועלו בעבר, כמו גם אלו של היום, נותרו בעינן.

כתב ההגנה טרם הוגש. ככל שיוגש, ובמידה שהקובלנה הפלילית תאושר להתברר בבית המשפט, נפרסם את עמדות הצדדים במלואן ונעדכן בכל התפתחות בהליך.

נדגיש כי נכון למועד הפרסום לא נמסרה תגובה מטעמם של תום חיימוב, מלי חיימוב או איתמר אליאסי לקובלנה הפלילית. ככל שתתקבל תגובה, היא תפורסם במלואה.

צילומי ארכיון "מעקב" – תיעוד לאחר פסק הדין, שבו תום חיימוב ואיתמר אליאסי, שיוצגו משפטית בידי עו"ד מלי חיימוב, הפסידו בדיון וחויבו בהוצאות משפט בסך 7,000 ש"ח – קרא עוד

עו"ד מלי חיימוב

עו"ד מלי חיימוב ועו"ד תום חיימוב

תום חיימוב

איתמר אליאסי

הפוסט תום חיימוב בפני 9 אישומים: מכוכב ריאליטי לספסל הנאשמים? הופיע לראשונה ב-מעקב.