חשד חמור לריגול ולסיוע לאויב בזמן מלחמה: תושב באקה אל-גרבייה נעצר לאחר שביצע משימות ביטחוניות עבור מודיעין איראן.

גורמי המודיעין האיראניים, אויביה של מדינת ישראל, ממשיכים לפעול ללא הרף בניסיונות לגייס אזרחים ישראלים ולהוציא לפועל משימות ביטחוניות בשטח המדינה. הותר לפרסום כי בתום פעילות מורכבת של שירות הביטחון הכללי ומשטרת ישראל, נחשפה סוגיה חמורה נוספת של מגע עם סוכן זר.

על פי הודעה רשמית שפורסמה מטעם דוברות המשטרה, בפעילות משותפת של חוקרי ימ"ר מרחב "אשר" ויחידת הסייבר בלהב 433, יחד עם שירות הביטחון הכללי, נעצר לחקירה בשבועות האחרונים מחמד פהמי מחמד חלף, תושב באקה בן 25. התושב נעצר בחשד ליצירת קשר עם גורמים איראניים ולביצוע משימות ביטחוניות שונות בהכוונתם הישירה.

מפרטי החקירה עולה תמונה מדאיגה, לפיה החשוד עמד בקשר רציף ברשתות החברתיות ובפלטפורמות מקוונות עם גורם עוין מטעם המודיעין האיראני. במהלך תקופת הקשר, ביצע החשוד שורת משימות ביטחוניות שהוטלו עליו, וזאת בתמורה לקבלת תשלום כספי מהמפעילים הזרים.

עם סיום החקירה המשותפת של שירות הביטחון הכללי והמשטרה, וביסוס תשתית ראייתית מוצקה ומקיפה נגד החשוד, צפויה פרקליטות מחוז חיפה להגיש היום לבית המשפט המחוזי בחיפה כתב אישום חמור ביותר, המייחס לו עבירות של מגע עם סוכן זר ופגיעה בביטחון המדינה.

החשוד מתגורר בבאקה אל-גרבייה, עיר ערבית-מוסלמית בצפון השרון הסמוכה לקו הירוק, אשר הוכרזה כעיר בשנת 1996. העובדה כי מדובר באזרח ישראלי המנצל את נגישותו וחופש התנועה שלו לטובת גורמים עוינים המבקשים לפגוע באזרחי המדינה ובמוסדותיה, מהווה עליית מדרגה בחומרת האיומים הביטחוניים הפנימיים עימם מתמודדים כוחות הביטחון.

רשויות החוק ושירותי הביטחון מדגישים כי ימשיכו לפעול ביד קשה, ללא פשרות ובכל האמצעים הטכנולוגיים והמודיעיניים העומדים לרשותם, על מנת לסכל כל ניסיון של גורמי מודיעין איראניים לגייס אזרחים, ולמצות את הדין עד תום עם כל מי שיבחר לסייע לאויב ולפגוע בביטחון המדינה.

הפוסט עוד אזרח חשוד בשירות האויב האיראני: מחמד פהמי חלף נעצר – כמה עוד ישנם? הופיע לראשונה ב-מעקב.

כתב אישום חמור שהוגש לבית משפט השלום בנתניה חושף מסכת אלימות קשה, חסרת רחמים ונטולת פרובוקציה מוקדמת: ארבעה תושבי העיר, בהם שלושה קטינים, נהגו באלימות ברוטלית כלפי נתין זר שהיה בדרכו לעבודה, שילסו בו כלב תקיפה, הכו אותו באגרופים ובבעיטות, ושדדו את תיקו.

כתב אישום חמור שהוגש לאחרונה לבית משפט השלום בנתניה, באמצעות שלוחת תביעות נוער, מפרט אירוע אלימות קשה ומזעזע שהתרחש ברחובות העיר. המשיבים בתיק הם שלושה קטינים בני 14, 15 ו-16, לצד צעיר בן 18, כולם תושבי נתניה.

על פי עובדות כתב האישום, האירוע התרחש ב-4 בדצמבר 2025, בסביבות השעה 05:48 בבוקר. הארבעה שוטטו ברחובות העיר כשהם מלווים בכלב תקיפה מסוג מלינואה, המשתייך לנאשם בן ה-16. באותה עת, צעד ברחוב פועל זר בדרכו לאתר בנייה שבו הוא מועסק, כשהוא נושא תיק על גבו.

מכתב האישום עולה כי ללא כל אינטראקציה מוקדמת או סכסוך בין הצדדים, הורה הנער בן ה-16 לכלב לתקוף את העובד. הכלב זינק לעבר הקורבן והחל לנשוך אותו. בעוד העובד מנסה להתגונן משיניו של הכלב באמצעות התיק שברשותו, התקרב אליו אחד הנאשמים מצד ימין והנחית על ראשו מכות אגרוף עזות.

מסכת התקיפה הסלימה במהירות, כפי שמתואר בלשון כתב האישום:

"המתלונן הרים את ידיו ואת התיק שנשא עמו בניסיון להגן על ראשו ועל גופו, אולם נאשם נוסף הכה אותו באגרופים מצדו השני בעוד יתר הנאשמים הכו אותו באגרופים בגבו ובעטו בגופו מאחור. בנסיבות אלו, המשיך הכלב לתקוף את המתלונן בכך שקפץ לעברו בעוד הנאשמים ממשיכים להכותו".

בשלב מסוים הצליח העובד הזר להשתחרר מנחת זרועם של התוקפים ומהכלב, והחל לנוס על נפשו. אולם, הנאשמים לא הרפו: הם דלקו אחריו יחד עם הכלב, הקיפו אותו מכל עבר חסמו את דרכו ומנעו ממנו לעבור. לאחר שכתרו אותו, נטלו הנאשמים את תיקו ונמלטו מהמקום.

כתוצאה מהתקיפה המשולבת ומנשיכות הכלב, נגרמו לקורבן חבלות של ממש ברחבי גופו. כעת מיוחסות לארבעת המעורבים עבירות חמורות של תקיפה וחבלה ממשית על ידי שניים או יותר, תקיפה בצוותא כדי לבצע פשע או גניבה, ועבירת גניבה.

פניית מערכת "מעקב" לגורמי החוק

בעקבות פרטי האירוע הקשים והממדים האכזריים המסתמנים ממנו – המעלים חשש לאקט גזעני ולאלימות קשה כלפי אזרח זר – שיגרה מערכת "מעקב" פנייה רשמית לדוברות משרד המשפטים, בבקשה לקבלת הבהרות ופרטים נוספים:

1. מספר התיק ומעקבו המשפטי: קבלת מספר התיק המלא לצורך מעקב צמוד אחר ניהול ההליך המשפטי.

2. פרטי הקורבן ומצבו: קבלת מידע על אודות מצבו הרפואי והאישי של העובד הזר, מדינת מוצאו ופרטים מזהים נוספים על מעמדו. במערכת מציינים כי לו היה מדובר באירוע שבו מותקף יהודי או תייר ישראלי בחו"ל, הדבר היה מוגדר כאירוע אנטישמי מובהק, בעוד שבמקרה דנן עולה חשש כבד לאקט של גזענות ואלימות אכזרית.

3. סטטוס כלב התקיפה: בירור מקומו ומצבו המשפטי והמנהלי של כלב המלינואה ששימש ככלי תקיפה בידי בעליו.

במערכת "מעקב" מציינים כי בשל מעורבותם של קטינים בפרשה והוראות החוק הנוגעות להגנה על הפרטיות וצנעת הפרט של קטינים בהליכים פליליים, ייתכן שחלק מהפרטים יישארו תחת חיסיון ולא יימסרו במלואם. המערכת תמשיך לעקוב מקרוב אחר התפתחות ההליכים בתיק.

• זהות הנאשמים, לאומם ומוצאם לא פורסמו

צילום: סוכן AI של מערכת "מעקב".

הפוסט אקט אכזרי: נערים תקפו באלימות קשה עובד זר הופיע לראשונה ב-מעקב.

הפוסט דרישה לחקירה פלילית נגד אנסטסיה נוביקובה שהגדירה עצמה "נאצית" הופיע לראשונה ב-מעקב.

כוחות משטרה נרחבים ממחוז דרום פשטו לפנות בוקר על מתחם בשטח אש באזור הנגב, בסמוך לכביש 222 ולאזור ביר הדאג', וסיכלו קיומו של מרוץ גמלים בלתי חוקי. המבצע יצא לפועל בעקבות הכוונה מודיעינית מדויקת, שסייעה לאתר היערכות מוקדמת לקיום האירוע האסור במקום.

עם הגעת הכוחות למתחם לפנות בוקר, זוהתה הגעה של כלי רכב, עגלות ומשתתפים רב. בפעילות הסיכול המורכבת השתתפו שוטרי תחנת שגב שלום, בשיתוף לוחמי יחידת יואב, לוחמי משמר הגבול והמשמר הלאומי של מג"ב דרום. המבצע כולו לווה בשימוש באמצעים טכנולוגיים ובסיוע והכוונה שוטפת מצד המערך האווירי של משטרת ישראל.

מדוברות משטרת ישראל נמסר כי עם כניסתם של כוחות האכיפה והשיטור למתחם, החלו כלי רכב רבים להתפזר מהמקום במהירות. בהכוונת המערך האווירי, אשר עקב מלמעלה אחר נסיונות המילוט, אותרו שני קטינים אשר ניסו להימלט מהזירה ולהסתתר בשיחים בקרבת מקום, בסמוך לגמל.

השניים עוכבו על ידי השוטרים והועברו להמשך טיפול וחקירה בתחנת שגב שלום. במקביל, הגמל ששהה במקום נתפס על ידי כוחות המשטרה.

המקרה מעורר מחדש תתרעומת וזעזוע בקרב הציבור ומצד גורמים הדואגים לרווחת בעלי החיים, אשר מעלים תהיות קשות באשר להמשך תופעות הניצול וההתעללות בבעלי חיים, ושואלים מתי יגיע הקץ למעשים אלו.

כעת ממתינים במערכת האכיפה והציבור לעדכון רשמי מטעם הרשויות, על מנת לבחון האם יוגש כתב אישום בגין התעללות קשה בבעלי חיים כנגד המעורבים באירוע.

הפוסט הצלת הגמלים: עד מתי יימשכו ההתעללות והניצול מצד תושבי הנגב? הופיע לראשונה ב-מעקב.

אירוע דקירה חמור התרחש היום (ראשון, 13.09.2026) ברחוב קדושי קהיר בחולון, ובעקבותיו נעצרו חמישה חשודים.

בשעות אחר הצהריים התקבל דיווח במוקד 100 של המשטרה אודות קטטה רבת משתתפים שפרצה במקום. עם הגעת כוחות המשטרה לזירת האירוע, אותרו שני בני אדם כשהם סובלים מפצעי דקירה בגופם. השניים פונו על ידי צוותי הרפואה במצב בינוני להמשך קבלת טיפול במרכז הרפואי וולפסון.

שוטרי תחנת חולון פתחו מיד בפעולות חקירה נמרצות במקביל לאיסוף ממצאים וראיות בזירה. במסגרת המאמצים המבצעיים, עצרו השוטרים חמישה חשודים – כולם קטינים בגילאי 15 עד 17 – בחשד למעורבות ישירה באירוע האלימות. החשודים הועברו לשתות החקירה בתחנת המשטרה בחולון.

על פי הודעת דוברות המשטרה, בהתאם להתפתחות ממצאי החקירה, שבדעת המשטרה לבקש מבית המשפט את הארכת מעצרם של החשודים. החקירה בעניין נמשכת.

צילום: דוברות משטרת ישראל | שימוש לפי סעיף 27א' לחוק זכות יוצרים.

הפוסט חשד לדקירה בחולון: שני פצועים וחמישה קטינים נעצרו הופיע לראשונה ב-מעקב.

המציאות ברחובות מספר ערים בישראל מתוארת בשנים האחרונות ככזו המזכירה אזורי מתיחות בינלאומיים: מעשי שוד באור יום, אלימות קשה ולעיתים אף מקרי רצח בצהרי היום. התחושה הציבורית הרווחת מורה על אובדן הרתיעה בקרב גורמים עברייניים, תוך חשש גובר כי ארגוני פשיעה קובעים מציאות בשטח. המצב הנוכחי מעלה שאלות נוקבות כלפי נבחרי הציבור, בעוד האזרחים מתמודדים עם השלכותיה של האלימות הגואה.

המצב במגזר הערבי הגיע לממדים חסרי תקדים, כאשר כמויות אמצעי הלחימה שברשות ארגוני הפשיעה בחברה הערבית מוגדרות על ידי גורמים שונים ככוח חמוש בהיקף נרחב. מדובר בהצטברות נשק שמסכנת את אזרחי המדינה כולם, בעוד סוגיית המאבק בפשיעה כללית ובפשיעה בחברה הערבית בפרט אינה תופסת תמיד את המקום המרכזי שנדרש לה בסדר היום הפוליטי.

היום (01.09.2026) פרסמה משטרת ישראל תיעוד של מעשה שוד אכזרי. מדוברות המשטרה נמסר רשמית כי "שוטרי מחוז מרכז עצרו חברי חוליה שביצעה מעשי שוד אלימים של שליחים ברמלה ובלוד – הוגשו כתבי אישום".

צילום: דוברות המשטרה; השימוש נעשה בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכות יוצרים

התיעוד שפורסם מציג חשודים רעולי פנים המבצעים שוד נגד נהג מונית. האירוע ממחיש את התעוזה של גורמים עברייניים הפועלים באור יום בעודם חמושים, ללא חשש מופגן מכוחות האכיפה.

לצד הפעילות המוצלחת שהובילה ללכידת החוליה ולהגשת כתבי האישום, צעד המהווה הישג נקודתי חשוב עבור כוחות המשטרה בשטח – עולות טענות כנגד תפקוד המערכת ברמה המערכתית. יש המצביעים על כך שאירועים מסוג זה היו עשויים להימנע מבעוד מועד, אילו המערך המודיעיני של המשטרה היה פועל בעוצמה ובהיקף הנדרשים כדי לסכל את פעילות החוליה בטרם יציאתה לפועל.

השילוב בין הצלחה מבצעית נקודתית לבין תחושת היעדר הרתיעה הכללית מעמיד את משטרת ישראל ואת דרג מקבלי ההחלטות בפני אתגר מורכב: מתן מענה שורשי ומקיף לתופעת הפשיעה והאלימות, לצד חיזוק המודעין והאכיפה למען ביטחון הציבור.

הפוסט מדינת עולם תחתון: מעצרי השוד בלוד חושפים מחדל לאומי הופיע לראשונה ב-מעקב.

כפר כנא, מועצה מקומית ערבית בגליל התחתון הממוקמת מצפון לערים נוף הגליל ונצרת, נחשבת ליישוב בעל היסטוריה עשירה. המקום, שהוכרז כמועצה מקומית בשנת 1968 ומאוכלס בכ-90% מוסלמים והיתר נוצרים, מזוהה באופן היסטורי עם היישוב הקדום קנה הקדוש לנצרות. על הנייר, מדובר במקום שבו מתגוררים "תושבים טובים ואזרחים מעולים" – אולם מתחת למעטה התדמיתי והפסטורלי, נחשפת מציאות מורכבת בהרבה.

פשיטה של שוטרי מחוז צפון השבוע המחישה שוב את הפער בין ההצהרות על אזרחות טובה לבין הפעילות שמתרחשת בפועל בשטח. בעקבות מידע מודיעיני ממוקד בדבר החזקת אמצעי לחימה בלתי חוקיים, פשטו השוטרים על מבנה חקלאי בתחומי הכפר. במהלך החיפוש במקום איתרו כוחות המשטרה פרטי אמל"ח שונים, ובהם אקדח מאולתר, נשק מסוג M-16 ותחמושת רבה.

בעקבות תפיסת אמצעי הלחימה במבנה החקלאי, עצרו השוטרים שניים מתושבי הכפר, צעירים בני 18 ו-20. מעצרו של אחד החשודים כבר הובא בפני הערכאות המשפטיות והוארך, בעוד הבוקר צפויה המשטרה לבקש בבית המשפט את הארכת מעצרו של החשוד הנוסף.

האירוע הנוכחי בכפר כנא מציג באור ביקורתי את הפער שבין שגרה אזרחית נורמטיבית לכאורה לבין החזקת נשק חם ותחמושת בלב אזורים חקלאיים. הפשיטה המוצלחת של משטרת מחוז צפון מדגישה את הצורך בהגברת האכיפה והפיקוח ביישובים שבהם מתגלה פעם אחר פעם כי תחת מעטה של קדושה והיסטוריה, מסתתרת מציאות של החזקת אמל"ח בלתי חוקי.

דוברות המשטרה פרסמה את ההודעה נכון ליום 28.08.2026.

צילום: אילוסטרציה בלבד | סוכן AI של מערכת "מעקב".

הפוסט "חקלאים" עם M-16: סליק אמל"ח נחשף בכפר כנא הופיע לראשונה ב-מעקב.

כתב אישום חמור שהוגש לבית המשפט המחוזי מרכז לוד חושף מסכת עבריינית שיטתית ומתוחכמת של אלימות, סחיטה באיומים והשתלטות על נכסים ברמלה. במרכז הפרשה: אסמאעיל אבו גאנם, בני משפחתו ומקורביו, הנאשמים בהפחדת בעלי דירות וקשישים, זיוף מסמכים והלבנת הון בהיקף של מיליוני שקלים.

פרקליטות מחוז המרכז, באמצעות עו"ד אלעד אסרף, הגישה כתב אישום חריף נגד אסמאעיל אבו גאנם ושישה מבני משפחתו ומקורביו. מכתב האישום עולה תמונה קשה של תוכנית עבריינית מתוכננת, במסגרתה השתלטו הנאשמים על חמש דירות מגורים הסמוכות לביתו של אבו גאנם ברמלה, תוך הפעלת אלימות פיזית, הטלת אימה, סחיטה בכוח ובאיומים, גביית דמי חסות וביצוע עבירות מרמה ומס בהיקפים נרחבים.

"את לא יכולה למכור, רק אני קונה"

אחד התיאורים הקשים בכתב האישום נוגע למסכת הלחצים והאיומים שהופעלה כלפי מתלוננת בת 82, קשישה שביקשה למכור את דירתה. לפי האישום, אבו גאנם ניצל את מצוקתה של הקשישה, גבה ממנה וממתווכים דמי חסות, והבהיר לה באופן חד משמעי: "את לא יכולה למכור, רק אני קונה". אבו גאנם מואשם כי איים על הקשישה שאם לא תמכור לו את הבית, "לא תוכל למכור לאף אחד אחר".

במקביל, כדי לגרום למתווך מטעמה לחדול מהצגת הדירה ללקוחות פוטנציאליים, איים עליו אבו גאנם וסיפר לו כי "ריסק רכב של מתווך אחר" שניסה למכור בית באזור, וכי אותו מתווך "הוכה ונזקק לטיפול רפואי". באותה תקופה התרחשו בסביבת ביתה של הקשישה אירועי הצתת רכבים, זריקת אבנים ושבירת והצתת גדרות. אירועים אלו הגבירו את אימתה של הקשישה ואילצו אותה בסופו של דבר למכור את נכסה לאבו גאנם במחיר הנמוך משמעותית משווי השוק ובתנאים שהכתיב.

במקרה חמור נוסף, פנו אבו גאנם ונאשם נוסף לבעל נכס אחר ודרשו ממנו למכור להם את ביתו. הם איימו עליו כי "ייקחו אותו ממנו בכוח" וכי "אין בכוונתם לאפשר לו לגור בבית". נאשם נוסף איים כי "יפגע בו במידה ויתקרב לבית", בהמשך תקף הנאשם יחד עם אחרים את מסיגי הגבול שהיו בבית באמצעות מקל, בעיטות ומכות – עד שהניסו אותם מהמקום.

מנגנון המשכנתאות המזויפות והלבנת ההון

לפי הפרקליטות, לצד מעשי האלימות והסחיטה, פעל מנגנון כספי מתוחכם שנועד להסוות את זהותו של אבו גאנם כבעל הזכויות האמיתי בדירות ולהתחמק מתשלום מיסים. אבו גאנם רשם את הדירות על שמות ילדיו ואשתו, ולאחר השלמת הרכישות השכיר חלק מהן ושלשל את דמי השכירות לכיסו.

עבירות הלבנת ההון, שנאמדות במיליוני שקלים, בוצעו באמצעות "תנועה סיבובית" של כספי מזומן שהוטמעו במערכת הבנקאית. הכספים הועברו, בין היתר, דרך חשבונות בנק של בני משפחה ודרך עסק לממכר בשר באור יהודה שבבעלות אחד הנאשמים. אותו נאשם מואשם כי נטל הלוואות במרמה מבנקים ומנותני שירותי מטבע (צ'יינג'ים) בטענות סרק, והעביר את הכספים לאבו גאנם ולבני משפחתו לשם רכישת הנכסים. כמו כן, הוצגו לבנקים תלושי שכר פיקטיביים ומסמכים מזויפים לצורך קבלת משכנתאות במרמה.

החקירה בפרשה נוהלה על ידי ימ"ר מרכז. לצד כתב האישום, הגישה הפרקליטות לבקשת משרד המשפטים בקשה לחילוט הדירות והכספים בשווי מיליוני שקלים שהושגו על פי החשד במרמה.

גרירת רגליים והסתרה? הפרקליטות מסרבת למסור את מספר התיק

למרות חומרת האישומים והאינטרס הציבורי המובהק שבחשיפת הפרטים, מערכת "מעקב" נתקלה בסירוב תמוה מצד מייצג המדינה בתיק. עו"ד אלעד אסרף, אשר הגיש את כתב האישום, סירב למסור למערכת "מעקב" את מספר התיק המשפטי, ובכך מנע מכתבינו את האפשרות להתכונן ולסקר מקרוב את הדיונים בבית המשפט.

עו"ד אסרף טען בשיחה כי יש לפנות לדוברות משרד המשפטים ולא אליו ישירות. זאת, על אף שמספר תיק בית משפט אינו מידע חסוי אלא פרט פומבי וגלוי על פי חוק. בשיחה טלפונית שנערכה מול משרד המשפטים נמסר למערכת מפורשות כי ניתן לפנות ישירות לעורך הדין המטפל כדי לקבל את מספר התיק – אך נראה כי ההנחיה לא עודכנה מול עו"ד אסרף עצמו.

מערכת "מעקב" הגישה פנייה רשמית נוספת בכתב באמצעות הדואר האלקטרוני לדוברות משרד המשפטים לקבלת מספר התיק. המערכת תמשיך לעקוב מקרוב, תתייצב באולמות הדיונים בבית המשפט המחוזי ותביא את מכלול הגילויים בפרשה הקשה.

לטענת מקור של מערכת "מעקב" בפרקליטות, הנאשם אסמאעיל אבו גאנם ובני משפחתו השתלטו, לכאורה, על דירותיהם של קשישים יהודים. עוד מסר המקור כי כבר מראשית הטיפול בתיק עלה בפרקליטות חשש מפני מחאה ציבורית בעיר, במיוחד על רקע תקופת הבחירות, שכן מדובר בפרשה בעלת רגישות ציבורית גבוהה.

לדברי מקור מערכת "מעקב", חרף חומרת החשדות, הפרשה לא זכתה להד תקשורתי משמעותי. לטענתו, מדובר, לכאורה, במסכת ממושכת של התעללות ואיומים קשים כלפי הקשישים.

עוד מסר מקור מערכת "מעקב" כי קיים חשש כבד שלפחות אחד מהקשישים הוא ניצול שואה או בן משפחה של ניצול שואה. עם זאת, מדובר במידע שהתקבל ממקור בפרקליטות בלבד, והוא לא אומת באופן רשמי, ומערכת "מעקב" ממתינה לאישור מצד הגורמים המוסמכים.

בשלב זה לא ניתן לדעת אם קיים קשר בין הדברים לבין העובדה שמספר התיק טרם נמסר לידי מערכת "מעקב". מדובר בהשערה בלבד. מערכת "מעקב" הגישה פנייה רשמית למשרד המשפטים בבקשה לקבל את מספר התיק, וממתינה למענה.

הפוסט אימה ברמלה: עבריינים ערבים השתלטו על דירות וסחטו קשישים הופיע לראשונה ב-מעקב.

שוטרים שהזעקו לזירה החלו בבדיקת הממצאים, וכעת ממתינים במערכת אכיפת החוק לתוצאות החקירה.

מטעמי שמירה על פרטיות הקטינים, טושטשו פניהם של הילדים המופיעים בתיעוד, אף שהאירוע התרחש במרחב ציבורי לעיני מאות מבקרים במהלך חופשת הקיץ

תיעוד מקומם: קללות בוטות, איומים ופגיעה בעבודה עיתונאית

הסרטונים מהאירוע, שהגיעו כבר לעשרות אלפי צפיות במצטבר, מעוררים זעם ציבורי נרחב ודרישה נחרצת לתשובות מצד הנהלת הקניון וגורמי האבטחה.

על פי התיעוד שנחשף, שומר הקניון מתנהג בצורה בריונית ואלימה מילולית – אף יותר מאחרוני העבריינים ברחוב. במהלך השתוללותו במקום:

• צרח איש האבטחה לעבר הנוכחים: "אני שם עליך זין".

• גירש בתוקפנות קטינים מתוסכלים.

• ניסה להזיק למצלמתו של עיתונאי שתיעד את המתרחש תוך שהוא מאיים באופן ישיר: "אני אשבור לך את הטלפון".

מדובר במחזה עצוב ומקומם, שכן ילדים ובני נוער רבים נחשפו במקום לקללות בוטות בעלות אופי מיני, לחשד להתנהגות העלולה להתפרש כהטרדה מינית, לאיומים ולאלימות מילולית קשה מצד מי שאמור להיות אמון על שמירת הסדר והביטחון.

מטעמי שמירה על פרטיות הקטינים, טושטשו פניהם של הילדים המופיעים בתיעוד, אף שהאירוע התרחש במרחב ציבורי לעיני מאות מבקרים במהלך חופשת הקיץ

זעם בקרב הציבור וההורים: "חשש ממשי שאיזה מתוסכל יתקוף ילדים"

ההתנהלות החמורה במתחם המסחרי מעלה שאלות נוקשות וקשות באשר לרמת הביטחון והפיקוח בקניון עזריאלי. הורים רבים מביעים כעת חשש ממשי לשלוח את ילדיהם לקניון, מתוך דאגה עמוקה מפני גורם מתוסכל במקום שעלול לתקוף אותם.

האירוע מעורר תהיות נוקשות:

• אם כך מתנהג איש אבטחה כלפי קטינים ועיתונאי, איזו תחושת ביטחון אמורים לקבל ההורים השולחים את ילדיהם לקניון?

• איזו דוגמה אישית מקבלים הילדים והנערים כאשר הם נחשפים לקללות, לאיומים ולהתנהגות כוחנית מצד מי שאמור לשמור על הסדר?

עשרות אלפי הצופים והציבור הרחב דורשים כעת תשובות וצעדים תקיפים, וממתינים למיצוי הדין במסגרת החקירה המשטרתית שנפתחה.

קבוצת קניוני עזריאלי בחרה שלא להגיב לפניית "מעקב". עם זאת, ביום 23.07.2026 מסר נציג מטעם הנהלת הקניון כי לטענתו השומר פעל כשורה. באותו מעמד הורה לנו לעזוב את הקניון, באופן שלטענתנו היווה אפליה במתן גישה למרחב הציבורי.

הפוסט איומים, קללות מיניות ובריונות: איש האבטחה שזעזע את קניון עזריאלי הופיע לראשונה ב-מעקב.

פרשת הגן בעפולה ממשיכה לעורר שאלות קשות ולהותיר הורים רבים בתחושת חוסר אונים. במוקד הפרשה עומדות טענות חמורות וחשדות להתעללות בפעוטות, לצד טענות קשות של הורי הילדים על התנהלות הרשויות ואוזל יד בטיפול באירוע.

לטענת ההורים, הגננת נעמה שירה לוי היא העומדת במרכז החשדות לעבירות ההתעללות בילדי הגן. על פי המידע שהצטבר, לחובתה של לוי הוצא צו הרחקה ממתחם הגן לתקופה של 15 ימים, לצד צו הרחקה נוסף האוסר עליה ליצור מגע או להתקרב להורי הילדים למשך 30 ימים. בנוסף, מקור במשטרת ישראל מסר באופן חד משמעי כי במסגרת המגבלות שהוטלו עליה, נאסר על הגננת להתקרב לסביבת הגן וכן ליצור קשר, במישרין או בעקיפין, עם כלל המעורבים בפרשה, לרבות ההורים ובני משפחותיהם.

במישור החקירתי, בשלב זה נגבות עדויות והילדים נחקרים במשטרה באמצעות גורמים המוסמכים לכך. עם זאת, לפי המידע שבידי מערכת "מעקב", הגננת עצמה טרם נחקרה באזהרה על ידי חוקרי המשטרה.

במקביל להתפתחות החקירה, ההורים מדווחים כי ניסיונותיהם החוזרים ונשנים לקבל מענה רשמי וברור מגורמי האכיפה נתקלים בחוסר תגובה. לטענתם, גם עיריית עפולה אינה משיבה לפניותיהם הרבות. תחושת ההתעלמות מצד הרשויות המוסמכות מעמיקה את התסכול, חוסר האמון והדאגה הגוברת בקרב הורי הילדים.

במערכת "מעקב" נמשיך לעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות, לעמוד לצד ההורים והילדים ולפעול כדי שהציבור יקבל תשובות מוסמכות. כאשר עולות טענות כה חמורות, אסור להשתיק את השיח הציבורי, ויש לאפשר בירור מלא, מקצועי ובלתי תלוי של העובדות. הילדים וההורים זכאים לאמת, לשקיפות מלאה ולמיצוי הדין, בהתאם לממצאי החקירה.

הפוסט סערת הגן בעפולה: חשד להתעללות נגד נעמה שירה לוי הופיע לראשונה ב-מעקב.