גל פוליטי ותקשורתי רחב התעורר בעקבות הודעה משותפת וחריגה שפרסמו ראשי מפלגות וארגונים מהאופוזיציה והמרכז שמאל ברשת החברתית X. על ההצהרה חתומים ראש הממשלה ה-14, ראש האופוזיציה ויו"ר יש עתיד יאיר לפיד; יו"ר מפלגת 'הדמוקרטים', אלוף (במיל') וסגן הרמטכ"ל לשעבר יאיר גולן; יו"ר 'ביחד' נפתלי בנט; יו"ר 'ישראל ביתנו' אביגדור ליברמן; יו"ר 'ישר!' גדי איזנקוט; חבר הכנסת חילי טרופר; ותנועת המילואימניקים בראשות יועז הנדל.

בהודעה המשותפת, אשר הופצה במקביל על ידי המנהיגים השונים, קוראים החתומים לחברי הכנסת של הקואליציה להפגין אחריות לאומית ולבלום את החקיקה: "אנו, ראשי המפלגות החתומות מטה, קוראים לחברי הכנסת של הקואליציה לנהוג באחריות ולא להצביע בעד פגיעה קשה בצה״ל בזמן מלחמה ובניגוד לאזהרתו הדרמטית של הרמטכ״ל. רשימת הקלון של תומכי חוק ההשתמטות תהייה לנצח לנגד עיניהם של אזרחי ישראל המשרתים והעובדים".

לצד הלחץ הפוליטי וההצהרות התקיפות, המהלך מעורר פולמוס ציבורי ומורכבות פוליטית משמעותית בשני צידי המתרס. מנגד לקריאות החריפות, נשמעות טענות מוסדרות המבקרות את השימוש במונחים דוגמת "רשימות קלון". לפי גישה זו, חשיבותו של צה"ל וכשירותו ברורות לכלל הציבור, והניסיון לנהל את המדינה ואת סוגיית הגיוס הרגישה באמצעות איומים וסימון חברי כנסת אינו משרת את המטרה. המצדדים בקו זה מדגישים כי הפתרון להגדלת היקף המשרתים ושמירה על אחדות העם יושג באמצעות הידברות, פתרונות אמיתיים וחיבור בין חלקי החברה, ולא דרך הסתה או קמפיינים פוליטיים המייצרים כותרות בזמן מלחמה.

במקביל, המהלך מייצר טלטלה פוליטית פנימית בגוש הימין. חתימתו של ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט, המציג את עצמו כאיש ימין וכנציג של המחנה הלאומי, על כרוז משותף לצד דמויות כמו יאיר לפיד ויאיר גולן, מעוררת קושי תדמיתי ניכר. גורמים פוליטיים מצביעים על כך ששותפות זו עם מפלגות המזוהות עם המרכז-שמאל מטשטשת את ההבדלים האידיאולוגיים בין המחנות השונים, ומעלה תהיות בקרב חלק ממצביעי הימין לגבי מידת מחויבותו של בנט לייצוג הגוש השמרני.

ההתלכדות של דמויות ביטחוניות בכירות, בהן סגן הרמטכ"ל לשעבר יאיר גולן המוביל את המפלגה הדמוקרטית-ליברלית, מדגישה את עומק השבר בסוגיית השוויון בנטל. עם זאת, שאלת הלכידות הלאומית אל מול צורכי הביטחון נותרת במוקד הדיון, כאשר המערכת הפוליטית נדרשת להכריע בין התבצרות בעמדות לבין חתירה להסכמות רחבות במציאות ביטחונית מורכבת.

הפוסט הצהרת בנט עם גולן: סוף למחנה הלאומי? הופיע לראשונה ב-מעקב.

בכנס חירום רב-משתתפים שהתקיים אמש (9.7.2026), הציבה השרה עידית סילמן קו תקיף מול מערכת המשפט. סילמן הגדירה את התנהלות בג"ץ כהפיכה נגד הממשלה הנבחרת וקראה להצבת "תמרור עצור" למערכת.

הכנס, שנערך בהובלת עו"ד חיה מלול-גז, אלירן דהן ומר ויקטור שריקי, רשם נוכחות גבוהה של שרים, חברי כנסת ואנשי תקשורת. מדובר בכנס החירום המשמעותי ביותר שנערך מאז שנת 2025.

בנאומה בפני הקהל המשולהב, הציגה השרה סילמן תמונה חריפה של המצב החוקתי בישראל. "אנחנו כבר נמצאים בתוך משבר חוקתי, שבג"ץ הוביל אותנו אליו", הצהירה סילמן. לדבריה, הניסיונות של הימין לפעול בהסכמה לא צלחו: "הימין תמיד ניסה להגיע להסכמות, תמיד ניסה להיות בסדר מול השמאל. הגיע הזמן להסיר את הכפפות, אין לנו ברירה כי אנו רואים מה קורה כאן".

השרה סילמן לא הסתירה את מורת רוחה מפעולות בית המשפט, וטענה כי המערכת פועלת מחוץ לגבולות סמכותה. "בג"ץ עושים הפיכה נגד הדמוקרטיה – נגד ממשלה דמוקרטית נבחרת", אמרה. היא הוסיפה וחידדה: "בג"ץ פוסק בניגוד לחוק ובניגוד לסמכות".

מוקד דבריה של השרה סבב סביב התערבות בג"ץ במינויים של שרים, תוך שהיא מצביעה על עניינו של השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר. לשיטתה של סילמן, אין מדובר בשיקולים משפטיים גרידא אלא בניסיון להשפיע על הרכב הממשלה: "יש ניסיון להדחת שרים, כמו השר בן גביר – האם הוא יהיה שר או לא יהיה שר – וזה לא על החוק. הדחה שלהם זה איום על השרים".

בסיום דבריה, קראה השרה סילמן לנקיטת צעדים מיידיים כנגד מה שהגדירה כהפיכה שיפוטית: "הימין חייב להרים לבג"ץ תמרור עצור. כל אדם שעושה הפיכה נגד הדמוקרטיה צריך להיחקר, וצריך בעצמו להיות מודח". סילמן הדגישה כי הסבלנות הציבורית והפוליטית הגיעה לקיצה: "אנו לא יכולות לחכות לפעם הבאה – אנו פה עכשיו".

דבריה של השרה סילמן הדהדו ברחבי הכנס, שהתאפיין באווירה נחושה, והציבו מחדש את שאלת יחסי הכוחות בין הרשות המבצעת לרשות השופטת בלב השיח הציבורי.

הפוסט השרה סילמן במתקפה חריפה: בג"ץ מבצע הפיכה ומאיים על שרי הממשלה הופיע לראשונה ב-מעקב.

בכנס חירום רב משתתפים שנערך אמש (9.7.2026), בהובלת עו"ד חיה מלול-גז, אלירן דהן ומר ויקטור שריקי, יצאה חברת הכנסת לימור סון הר-מלך במתקפה חסרת תקדים נגד מערכת הביטחון והתקשורת הממסדית.

בפני קהל משולהב, הציגה ח"כ סון הר-מלך תמונת מצב מדאיגה לשיטתה, לפיה גופי הביטחון, ובמרכזם השב"כ, עסוקים ברדיפת האוכלוסייה בהתיישבות תחת הגדרתם כ"אויבים", בעוד האויב האמיתי – המחבלים – נדחק לתחתית סדר העדיפויות. "אנשי ביטחון עושים השוואה בין מחבלים אמיתיים לבין מתנחלים ומנסים להנדס תודעה שמתיישב שווה מחבל", הטיחה סון הר-מלך.

במהלך נאומה, הצהירה ח"כ סון הר-מלך בגלוי: "אני לא מפחדת לומר – אני מבקרת את כל העצורים המנהליים ואת כוח 100. אנו רואים מגמה שהולכת נגד מדינת ישראל".

סון הר-מלך לא חסכה את שבט לשונה מהתקשורת הממסדית, ובראשם ערוצים 11, 12 ו-13. היא תיארה מסע רדיפה אישי נגדה, הכולל פרסומים שגויים וניסיונות להציגה כמי שאינה כשירה או "משוגעת" בגלל עמדותיה. "התקשורת מפרסמת שצריך לעצור אותי ולהביא אותי לחקירה, ואני לא סופרת אותם", הכריזה לקול תשואות הקהל. לדבריה, ישראל סובלת מהדיווחים המוטים של ערוצים אלו, שאינם משקפים את המציאות.

לגבי החרמת הערוצים, הבהירה ח"כ סון הר-מלך כי מדובר בעמדה עקבית שהיא מחזיקה בה במשך שנים, הן לפני 7 באוקטובר והן לאחריו: "אני לא מתראיינת לערוצים 11, 12 ו-13. הם רוצים לראיין אותי בכל יום, אבל אני לא מוכנה לשמש כלי בידיהם. הם רוצים להביא אותי למצב שבו יציגו אותי כמטורפת, כי אני לא רוצה שלום. אבל אני כן רוצה שלום – הם פשוט לא מבינים את האויב".

חברת הכנסת הדגישה כי היא אכן תומכת בשלום, אך כזה המבוסס על הכרה נכונה של האויב. "אני מכירה את האויב, והאויב מאיים. אי אפשר לגמגם מולו, חובה לדבר איתו בשפה ברורה", קבעה.

לטענתה, ערוצים 11, 12 ו-13 אינם מהווים במה לגיטימית למסרים אלו, שכן לדבריה, הם אינם מעבירים מסר המשרת את עם ישראל. "אנו שליחים של עם ישראל", סיכמה סון הר-מלך את דבריה בנחישות, כשהיא מבהירה כי לא תרתע מהקמפיינים התקשורתיים נגדה.

הפוסט סון הר-מלך נגד ערוצי 11, 12 ו-13: הנדסת תודעה פסולה נגד המתיישבים הופיע לראשונה ב-מעקב.

תחת הכותרת "החזרת המשילות לידי העם", התכנס אמש (חמישי) כנס חירום אשר סימן אולי את נקודת הרתיחה הגבוהה ביותר ביחסי הרשות המבצעת והמערכת המשפטית בשנה האחרונה. הכנס, שזכה להיקפי השתתפות חסרי תקדים עבור אירוע מסוג זה במהלך השנים 2025-2026, ריכז שורת שרים, חברי כנסת ואושיות תקשורת בולטות.

במוקד הכנס, שעמד תחת הובלתם של עו"ד חיה מלול-גז, אלירן דהן ומר ויקטור שריקי, ניצב שר התקשורת, שלמה קרעי. בנאומו הלוחמני, הציב קרעי סימן שאלה תהומי על עצם מהות הדמוקרטיה הישראלית בעת הזו.

"אנחנו נמצאים בתקופה גורלית", הצהיר קרעי מעל הבימה, כשהוא מכוון את חיציו ישירות אל עבר היועצת המשפטית לממשלה וערכאות בג"ץ. "השאלה הניצבת לפתחנו היא פשוטה, אך דרמטית: מי שולט במדינת ישראל? האם זהו העם, שנתן אמונו בקלפי, או שמא גורמים שלא נבחרו, המבקשים להכתיב מדיניות מלמעלה?".

השר המשיך במתקפה חריפה, כשהוא מאשים את מערכת אכיפת החוק ברמיסת רצון הבוחר. "האם הממשלה נבחרה על ידי הציבור כדי לממש את חזונו, או שמא בג"ץ והייעוץ המשפטי רומסים את הכרעת העם ברגל גסה?", תהה קרעי לקול תשואות הקהל.

האירוע, שהוגדר על ידי המארגנים ככנס החירום הגדול והמשמעותי ביותר שנערך מאז תחילת 2025, שיקף הלך רוח גובר בקרב חוגי הימין השלטוני. הטענה המרכזית העולה מהשטח היא כי המחסומים המשפטיים הניצבים בפני הממשלה הפכו לכלי פוליטי לכל דבר, המונע מהדרג הנבחר להוציא אל הפועל את מדיניותו.

הנוכחות המרשימה של בכירי הקואליציה בכנס מעידה על מגמה ברורה: החמרת הניציות מול מוקדי הכוח המשפטיים, והצהרת כוונות מצד השר קרעי ושותפיו לדרך, המאבק על הגדרת הדמוקרטיה הישראלית רק החל.

הפוסט שלמה קרעי בועט בבג"ץ: מי באמת מנהל את ישראל? הופיע לראשונה ב-מעקב.

עורכת הדין חיה מלול, המוכרת בזירה הציבורית כמי שמייצגת אזרחים במאבקים משפטיים מורכבים אל מול גורמי כוח משמעותיים, הודיעה רשמית על כוונתה להתמודד בפריימריז של מפלגת הליכוד על משבצת האישה החדשה.

ההודעה, שפורסמה בפוסט אישי ברשתות החברתיות, מגיעה לאחר תקופה שבה מיעטה מלול-גז בפעילות ציבורית מופגנת, זאת על מנת לשהות לצד אמה בתקופה רפואית מאתגרת. עו"ד מלול פתחה את דבריה בנימה אישית: "אמי היקרה לימדה אותי, כשמגיעים למקום קדוש קודם כל צריך לומר תודה ורק אחר כך לבקש. לפני הכול אני רוצה להודות לקדוש ברוך הוא על החסד הגדול שעשה עם אמי".

מהשדה המשפטי לזירה הפוליטית

עו"ד חיה מלול-גז ביססה את שמה המקצועי כלוחמת משפטית ללא חת, המתמחה בייצוג של אזרחים המצויים במצוקה קשה. לאורך שנות פעילותה, ניהלה תיקים משפטיים מורכבים מול גופים בעלי עוצמה כלכלית ופוליטית רבה. המוניטין שצברה נבנה סביב נכונותה להתייצב בחזית המאבק מול דמויות וגופים הנחשבים לליבת האליטות בישראל – מאבק שבו היא מקפידה לא לסגת גם אל מול יריבים בעלי משאבים כספיים וקשרים חובקי עולם.

על פי הערכות, ניסיונה בתיקים אלו, שבהם התמודדה מול גורמים בולטים בזירה התקשורתית והאזרחית, יהווה את ציר מרכזי בקמפיין הבחירות שלה.

"אסור לי לעמוד מן הצד"

בהודעת ההתמודדות שלה, קושרת מלול-גז את החלטתה לעבור לחיים הפוליטיים לאירועי השבעה באוקטובר: "במיוחד אחרי השבעה באוקטובר הבנתי שאסור לי לעמוד מהצד, אין לי את הזכות לשתוק בזמן שאחרים יעצבו את עתיד המדינה שלנו".

לדבריה, ההחלטה התקבלה גם בעקבות פניות רבות שקיבלה מהציבור הרחב בתקופה האחרונה. "לא הפסקתי לשמוע אתכם: הודעות, שיחות, חיבור גדול של אנשים מכל רחבי הארץ שביקשו ממני לחזור לעשייה, לחזור להילחם על הדרך שלנו ולהתמודד בכדי להיות הנציגה שלהם בכנסת ישראל", כתבה.

עו"ד חיה מלול הדגישה כי המניע המרכזי שלה הוא הרצון להשיב את "הקול של האנשים האמיתיים, אוהבי הארץ והמדינה, למקום בו מתקבלות ההחלטות". היא חתמה את פנייתה בקריאה לציבור להצטרף אליה למסע של "אמת ואמונה", תוך אזכור חג השבועות כזמן לחיזוק ערכי המסורת, התורה ואהבת ישראל.

כעת, עם המעבר הרשמי למגרש הפוליטי, ניצבת עו"ד מלול-גז בפני המבחן המשמעותי ביותר בקריירה שלה: תרגום העשייה המשפטית והתמיכה הציבורית שצברה לכוח פוליטי ממשי בתוך מפלגת השלטון.

לעמוד הפייסבוק הרשמי של עו"ד חיה מלול ולעדכונים שוטפים – לחצו כאן

הפוסט עו"ד חיה מלול מכריזה: מתמודדת לפריימריז בליכוד הופיע לראשונה ב-מעקב.

יו"ר 'הדמוקרטים', סגן הרמטכ"ל לשעבר יאיר גולן, משגר איום חריף לעבר ממשלת נתניהו, ומאשים אותה בהובלת ישראל לאסון ביטחוני ביהודה ושומרון. בעוד תומכיו רואים בו קול שפוי השובר את הקיפאון המחשבתי, מבקריו מזכירים לו כי תחת הנהגתו הביטחונית בעבר, התפיסות היו שונות בתכלית.

ברשת החברתית X, פרסם גולן הצהרה חריפה שנועדה לטלטל את השיח הציבורי. לדבריו, המציאות הביטחונית המתהווה ביהודה ושומרון אינה גזירת גורל, אלא תוצאה ישירה של "קונספציה עיוורת" ומדיניות "ניהול הסכסוך", אותה הוא מזהה כגורם המרכזי למחדל השבעה באוקטובר.

"מה שקורה ביהודה ושומרון זו אותה הפקרה שהביאה עלינו את השבעה באוקטובר", כתב גולן. הוא הטיח בראש הממשלה נתניהו האשמות קשות, וטען כי הממשלה הנוכחית מאפשרת לתשתיות הטרור ביהודה ושומרון להתעצם תחת חסות איראנית, תוך שהיא פועלת להחלשת כל גורם פלסטיני מתון שעשוי להוות משקל נגד לטרור. גולן סיכם את משנתו במילים: "הממשלה הזו היא סכנה קיומית. כל עוד היא אוחזת בשלטון – לא יהיה פה ביטחון".

המתווה של גולן: יציאה מהבוץ או אשליה מסוכנת?

התוכנית שמציג גולן מציבה קו הפרדה ברור בין תפיסת עולמו לבין הקו של ממשלת הימין:

• אכיפה ביטחונית: הבטחה לשימוש ב"יד ברזל" נגד כל גורמי הטרור – פלסטיניים ויהודיים כאחד.

• הזירה המדינית: בלימת מהלכי סיפוח וחיזוק גורמים פלסטיניים מתונים כבלם לטרור.

• אסטרטגיה אזורית: יצירת קואליציה עם מדינות ערב המתונות לבידודה של איראן ופירוק שלטון חמאס.

מנגד, דבריו של גולן מציתים מחדש ביקורת נוקבת כלפי עברו. גורמים בימין מזכירים כי גולן עצמו היה חלק ממערכת הביטחון במשך שנים, וטוענים כי הגישה שהוא מציע כעת – חיזוק גורמים פלסטיניים – היא זו שהובילה בעבר לניסויים כושלים, שסופם היה התעצמות הטרור. "קל לתקוף מהאופוזיציה כשאין אחריות על הכתפיים", אמרו גורמים בממשלה, "הניסיון להציג את נתניהו כמי שמסכן את המדינה הוא ניסיון שקוף לייצר כותרות, תוך התעלמות מכך שהאלטרנטיבה של גולן כבר נבחנה ונכשלה בעבר".

בעוד גולן מציג את עצמו כמי שעתיד "להחזיר לישראל את היוזמה הביטחונית", יריביו הפוליטיים מבטלים את הטענות הללו כסיסמאות ריקות. מבקריו טוענים כי גולן מתעלם מהמורכבות של המזרח התיכון ומעדיף לדבוק בתיאוריות מדיניות שנשחקו במבחן המציאות.

כך או כך, דבריו של גולן מחדדים את השאלה המרכזית המונחת לפתחה של החברה הישראלית: האם הדרך לביטחון עוברת בשינוי דרמטי של התפיסה המדינית ביהודה ושומרון, או שמא הניסיון "לחזק גורמים מתונים" הוא טעות אסטרטגית מסוכנת שעלולה להוביל את ישראל לתהום עמוקה עוד יותר? נראה כי הקרב על הנרטיב הזה רק מתחיל.

צילום: אתר הכנסת | שימוש לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים.

הפוסט יאיר גולן מכריז מלחמה על מדיניות הממשלה ביו"ש הופיע לראשונה ב-מעקב.

עימות פומבי חריג נרשם במליאת הכנסת בין חברת הכנסת מירב בן ארי לבין שרת התחבורה מירי רגב, במהלך דיון שבו נכחה השרה במליאה – נוכחות שתוארה על ידי בן ארי כנדירה. הדברים נאמרו מעל דוכן הכנסת, לעיני חברי הכנסת והציבור, והתפתחו לחילופי דברים קשים שעסקו בתפקוד משרד התחבורה, היעדרות השרה מהמליאה, ריבוי נסיעותיה לחו"ל והמצב הבטיחותי בכבישים.

בדבריה פתחה ח"כ בן ארי בהתייחסות לעצם הגעת השרה רגב למליאה, ואמרה: "הנוסעת המתמידה מירי רגב הגיעה היום למליאה. זה אירוע נדיר שמחייב את ההתייחסות שלי". בהמשך הוסיפה: "Welcome to Israel, תודה רבה שהגעת. לא תאמיני, אני פה שלוש שנים; לדעתי זו הפעם השנייה שאנו נפגשות".

בן ארי המשיכה בדברים ישירים כלפי השרה רגב, והבהירה כי אין בכוונתה לעסוק בהתבטאויות אישיות: "את יכולה לבזות אותי. את לא מעניינת אותי". לדבריה, מוקד הביקורת נוגע לתפקוד משרד התחבורה בתקופת כהונתה של רגב: "מה שכן מעניין אותי זה שבמשמרת שלך יש הכי הרבה הרוגים בתאונות דרכים. תראי מה קורה בפרויקטים שתקועים. תראי מה קורה בתחבורה הציבורית".

בהמשך נאומה העלתה בן ארי טענות בנוגע לניתוק, לדבריה, של השרה מהשימוש בתחבורה הציבורית: "אך תדעי: בחיים לא עלית על אוטובוס. ואם את עולה לרכבת, זה כשאת באה עם ביבי לעשות טיול ברכבת“. עוד התייחסה בן ארי לשורת נסיעות של השרה לחו"ל, ושאלה: "מה עשית במקסיקו, הונגריה ומרוקו? מה עשית בדובאי? מה עשית בארה"ב?".

בן ארי דרשה מהשרה רגב לתת דין וחשבון לציבור על פעילותה בשנים האחרונות: "תסבירי לציבור למה את לא עושה כלום שלוש שנים, חוץ מלבזבז את הכסף". בדבריה חתמה בפנייה ישירה לשרה בהקשר לנפגעי תאונות הדרכים: "תסתכלי למשפחות ההרוגים בתאונות דרכים בעיניים".

בהמשך לכך ציינה בן ארי כי מדובר, לדבריה, ב-15 נסיעות לחו"ל שבוצעו במהלך כהונת השרה, וטענה כי מדובר בנסיעות "בשביל הישגים מדומיינים". לדבריה, "יום אחד תתני דין וחשבון".

השרה מירי רגב השיבה לדברים מעל דוכן הכנסת, ובחרה להתמקד בהתנהלותה של ח"כ בן ארי ובאופי הביקורת שהופנתה כלפיה. מסרה רגב: "אובססיבית, מתעסקת בלק ג'ל שלי, בזה היא מתעסקת, אישה לאישה, בלק ג׳ל שלי".

גם חבר הכנסת נאור שירי מתח ביקורת חריפה על השרה רגב, באומרו: "את לא יכולה להאשים את הציבור בתאונות הדרכים, 459 הרוגים".

הדיון במליאה ננעל ללא התנצלות או חזרה מהדברים שנאמרו, והעימות עורר תגובות מיידיות הן בזירה הפוליטית והן ברשתות החברתיות, שם הופצו ציטוטים מדברי שתי חברות הכנסת.

צילומים מתוך דפי הפייסבוק הרשמיים של חבר הכנסת נאור שירי, של חברת הכנסת מירב בן ארי, וכן מערוץ הכנסת (ערוץ 99) – שימוש בהתאם להוראות סעיף 27 א' לחוק

הפוסט ח"כ ‎מירב בן ארי מאשימה את שרת התחבורה רגב בהפקרת חיי אדם הופיע לראשונה ב-מעקב.

לדברי לפיד, "חשבנו שלרבנים אסור לשקר", אמירה הפותחת מתקפה ישירה על דמויות הנתפסות בעיני ציבור רחב כסמכות מוסרית ורוחנית. בהמשך דבריו טען כי המנהיגים הרוחניים של המפלגות החרדיות הודו בקולם שחוק ההשתמטות אינו מיועד להביא לגיוס בפועל, וכי "אף צעיר חרדי לא יתגייס".

לטענתו, מטרת המהלך הייתה אחת: "להרוויח זמן". לפיד טען כי הזמן שנרכש נועד, לשיטתו, להבטיח שמי שישלמו את המחיר יהיו אחרים, "כדי לוודא שילדים של אחרים ילחמו, יהרגו ויפצעו". מדובר בהאשמה חריפה המייחסת למנהיגות החרדית כוונה מודעת להטיל את נטל הלחימה והסיכון על חלקים אחרים בחברה הישראלית, תוך הימנעות שיטתית מהשתתפות שווה בנטל.

בהצהרתו קשר לפיד בין סוגיית ההשתמטות לבין השבר החברתי הרחב יותר, ואמר כי מדובר ב"קרע נורא בלב האומה". לדבריו, הסוגיה אינה עוד מחלוקת פוליטית רגילה, אלא פגיעה עמוקה בתחושת השותפות והערבות ההדדית שעליהן נשענת החברה הישראלית, במיוחד בתקופה של עימותים ביטחוניים מתמשכים ואובדן חיי אדם.

את דבריו חתם לפיד בשאלה רטורית בעלת מטען היסטורי וערכי: "האם כבר לא אנשים אחים אנחנו?". ניסוח זה מדגיש את המסגור שבחר – לא כמאבק בין מחנות פוליטיים בלבד, אלא כעימות על ערכים, אחריות משותפת וגבולות הסולידריות הלאומית.

צילום מאתר הכנסת, בהתאם לסעיף 27א לחוק זכויות יוצרים

הפוסט יאיר לפיד מאשים רבנים בהונאה ובהשתמטות הופיע לראשונה ב-מעקב.

יו"ר ישראל ביתנו, ח"כ אביגדור ליברמן, פרסם אמש (שלישי, 03.12.2025) התקפה חריפה על רשת X נגד מה שהגדיר כ"טרור" של חרדים נגד המשטרה הצבאית. לדבריו, כוחות המשטרה הצבאית הגיעו הלילה לעיר אופקים כדי לעצור עריק חרדי, אך נאלצו לסגת ולשחרר את העציר לאחר שהמוני חרדים הגיעו למקום ב"קריאה מתוזמנת".

ליברמן תיאר תמונת מצב חמורה: השוטרים הצבאיים הצליחו להכניס את העריק לניידת, אך המוני החרדים שהגיעו למקום הפעילו לחץ שגרם לשחרורו של העריק מהרכב הצבאי. "זו כבר לא רק השתמטות, זה טרור שמאיים על שלום חיילי צה"ל", כתב יו"ר ישראל ביתנו, והוסיף: "ובטרור מטפלים ביד קשה!".

האירוע באופקים מצטרף לשרשרת של מקרים שבהם ניסיונות מעצר של עריקים חרדים מסתיימים בתגרות עם תושבים מקומיים. ליברמן, הידוע בעמדותיו הנחרצות כנגד פטורי חרדים משירות צבאי, מסגיר גבול באמירתו הנוכחית – הוא אינו מסתפק בביקורת על השתמטות, אלא מגדיר את המעשים כ"טרור" וקורא לטיפול "ביד קשה".

השימוש במונח "טרור" במקרה זה מהווה הסלמה משמעותית בשיח הציבורי סביב נושא השירות הצבאי של החרדים. ליברמן, שכיהן בעבר כשר ביטחון, ממסגר את האירוע כאיום ביטוני ישיר על חיילי צה"ל ולא רק כהתחמקות מחובת השירות.

בפרסום שלו, ליברמן לא פירט את נסיבות האירוע המדויקות, מתי בדיוק התרחש, או מה היה גורל העריק לאחר שחרורו מהניידת. גם לא ברור אם צה"ל או המשטרה הצבאית פרסמו הודעה רשמית על האירוע. עם זאת, התיאור של "קריאה מתוזמנת" רומז על תיאום מוקדם בקרב הקהילה החרדית באופקים כדי לסכל את המעצר.

צילום מתוך אתר הכנסת, שימוש בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

הפוסט ליברמן: חרדים שחררו עריק מניידת צבאית – זה טרור הופיע לראשונה ב-מעקב.

בני גנץ שב ותקף את הקואליציה בהצהרה חריפה ברשת X, כאשר הוא מטיח האשמות קשות בראש הממשלה ובחברי הקואליציה בנוגע לוועדת החקירה על אירועי 7 באוקטובר. "על מי אתם חושבים שאתם עובדים? באיזה עולם מעוות ומנותק נראה לכם שהנחקרים עצמם יקבעו מה המנדט של החקירה ואת זהות החוקרים?" כתב גנץ, והוסיף: "ראש הממשלה וחברי הקואליציה – התבלבלתם. וזה לא יעזור לכם, אתם פשוט מבזבזים את הזמן של מדינה שלמה, כבר למעלה משנתיים. ועדת חקירה ממלכתית תקום, לא שום קומבינה אחרת".

אולם התקפה זו עומדת בניגוד חד להתנהלותו של גנץ בתקופה שלאחר פרוץ המלחמה. מיד לאחר אירועי 7 באוקטובר הצטרף גנץ לממשלת החירום, ובכך הפך לשותף לאותה קואליציה שכעת הוא תוקף במרץ. בתקופה זו התעלם גנץ מחלוטין מקריאות חוזרות ונשנות של יאיר לפיד להתאחד ולפעול יחד נגד הקואליציה, קריאות שנפלו על אוזניים ערלות והותירו את לפיד לבדו בשדה הפוליטי.

הפער בין הרטוריקה לבין המעשים מתחדד לאור התפתחויות אחרונות בזירה הפוליטית. בספטמבר 2025 הוכרז על הקמת פורום קבוע של ראשי האופוזיציה, בראשות יאיר לפיד, שמטרתו המוצהרת "לחזק את התיאום הפוליטי נגד הקואליציה ולהכין את היום שאחרי נתניהו". הפורום עוסק בקידום עקרונות יסוד, כולל עבודה על חוקה חדשה למדינה, וזאת במקביל לניסיונות ליצור אלטרנטיבה ממשית לקואליציה הנוכחית.

יתרה מכך, ב-29 במאי 2025 פרסם יאיר גולן, יושב ראש מפלגת "הדמוקרטים", קריאה פומבית ודרמטית להקמת מפלגה מאוחדת של גוש המרכז-שמאל. "כולנו חייבים להיכנס ביחד מתחת לאלונקה… חייבים להתאחד לפני הבחירות ולהקים את המפלגה הגדולה בתוך הגוש", אמר גולן, כשהוא מונה את המפלגות המיועדות לאיחוד: הדמוקרטים, יש עתיד, המחנה הממלכתי ועוד. מדובר בקריאה חסרת תקדים לאיחוד מלא, ולא רק לשיתוף פעולה טקטי.

אולם למרות קריאות אלו ולמרות הלחץ הפוליטי, פעילותו של גנץ מתמקדת כיום בעיקר בזירה הווירטואלית. ההתרשמות המתקבלת היא שבעוד הנוכחות שלו ברשת X חזקה ועקבית, עם פרסומים תכופים והצהרות חריפות, פעילותו בשטח הפוליטי המעשי כמעט ואינה נראית לעין. אין דיווחים על מהלכים קונקרטיים, על פגישות עבודה עם גורמי אופוזיציה אחרים, או על יוזמות פרלמנטריות משמעותיות.

מצב זה מעורר שאלות קשות בנוגע לאסטרטגיה הפוליטית של גנץ לקראת הבחירות. בעוד שמנהיגי אופוזיציה אחרים עובדים על תיאום ואיחוד כוחות, ובעוד הדיון הציבורי מתרכז בשאלת הקמת גוש מאוחד מול הקואליציה, גנץ נראה כמי שבוחר להישאר בצד, לפחות בכל הנוגע לפעולות קונקרטיות בשטח. התמונה המצטיירת היא של מנהיג שמעדיף את הזירה הווירטואלית על פני הזירה הפוליטית האמיתית, ושמשמיע ביקורת נוקבת מבלי לגבות אותה בצעדים מעשיים ובשיתוף פעולה עם כוחות אחרים באופוזיציה.

בשורה התחתונה, הניגוד בין ההצהרות החריפות של גנץ ברשת X לבין היעדר פעילות מעשית בשטח הפוליטי מעלה סימני שאלה לגבי כוונותיו האמיתיות ולגבי תרומתו לבניית אלטרנטיבה ריאלית לקואליציה הנוכחית. כאשר מנהיגי אופוזיציה אחרים עובדים על איחוד כוחות והקמת מנגנוני תיאום, בחירתו של גנץ להישאר בעיקר בזירה הווירטואלית עשויה לעלות לו ביוקר במירוץ לקראת הבחירות הקרובות.

צילום של בני גנץ, מתוך אתר הכנסת – שימוש לפי סעיף 27א'

הפוסט גנץ תוקף את הקואליציה שבה כיהן הופיע לראשונה ב-מעקב.