עימות פומבי חריג נרשם במליאת הכנסת בין חברת הכנסת מירב בן ארי לבין שרת התחבורה מירי רגב, במהלך דיון שבו נכחה השרה במליאה – נוכחות שתוארה על ידי בן ארי כנדירה. הדברים נאמרו מעל דוכן הכנסת, לעיני חברי הכנסת והציבור, והתפתחו לחילופי דברים קשים שעסקו בתפקוד משרד התחבורה, היעדרות השרה מהמליאה, ריבוי נסיעותיה לחו"ל והמצב הבטיחותי בכבישים.

בדבריה פתחה ח"כ בן ארי בהתייחסות לעצם הגעת השרה רגב למליאה, ואמרה: "הנוסעת המתמידה מירי רגב הגיעה היום למליאה. זה אירוע נדיר שמחייב את ההתייחסות שלי". בהמשך הוסיפה: "Welcome to Israel, תודה רבה שהגעת. לא תאמיני, אני פה שלוש שנים; לדעתי זו הפעם השנייה שאנו נפגשות".

בן ארי המשיכה בדברים ישירים כלפי השרה רגב, והבהירה כי אין בכוונתה לעסוק בהתבטאויות אישיות: "את יכולה לבזות אותי. את לא מעניינת אותי". לדבריה, מוקד הביקורת נוגע לתפקוד משרד התחבורה בתקופת כהונתה של רגב: "מה שכן מעניין אותי זה שבמשמרת שלך יש הכי הרבה הרוגים בתאונות דרכים. תראי מה קורה בפרויקטים שתקועים. תראי מה קורה בתחבורה הציבורית".

בהמשך נאומה העלתה בן ארי טענות בנוגע לניתוק, לדבריה, של השרה מהשימוש בתחבורה הציבורית: "אך תדעי: בחיים לא עלית על אוטובוס. ואם את עולה לרכבת, זה כשאת באה עם ביבי לעשות טיול ברכבת“. עוד התייחסה בן ארי לשורת נסיעות של השרה לחו"ל, ושאלה: "מה עשית במקסיקו, הונגריה ומרוקו? מה עשית בדובאי? מה עשית בארה"ב?".

בן ארי דרשה מהשרה רגב לתת דין וחשבון לציבור על פעילותה בשנים האחרונות: "תסבירי לציבור למה את לא עושה כלום שלוש שנים, חוץ מלבזבז את הכסף". בדבריה חתמה בפנייה ישירה לשרה בהקשר לנפגעי תאונות הדרכים: "תסתכלי למשפחות ההרוגים בתאונות דרכים בעיניים".

בהמשך לכך ציינה בן ארי כי מדובר, לדבריה, ב-15 נסיעות לחו"ל שבוצעו במהלך כהונת השרה, וטענה כי מדובר בנסיעות "בשביל הישגים מדומיינים". לדבריה, "יום אחד תתני דין וחשבון".

השרה מירי רגב השיבה לדברים מעל דוכן הכנסת, ובחרה להתמקד בהתנהלותה של ח"כ בן ארי ובאופי הביקורת שהופנתה כלפיה. מסרה רגב: "אובססיבית, מתעסקת בלק ג'ל שלי, בזה היא מתעסקת, אישה לאישה, בלק ג׳ל שלי".

גם חבר הכנסת נאור שירי מתח ביקורת חריפה על השרה רגב, באומרו: "את לא יכולה להאשים את הציבור בתאונות הדרכים, 459 הרוגים".

הדיון במליאה ננעל ללא התנצלות או חזרה מהדברים שנאמרו, והעימות עורר תגובות מיידיות הן בזירה הפוליטית והן ברשתות החברתיות, שם הופצו ציטוטים מדברי שתי חברות הכנסת.

צילומים מתוך דפי הפייסבוק הרשמיים של חבר הכנסת נאור שירי, של חברת הכנסת מירב בן ארי, וכן מערוץ הכנסת (ערוץ 99) – שימוש בהתאם להוראות סעיף 27 א' לחוק

הפוסט ח"כ ‎מירב בן ארי מאשימה את שרת התחבורה רגב בהפקרת חיי אדם הופיע לראשונה ב-מעקב.

לדברי לפיד, "חשבנו שלרבנים אסור לשקר", אמירה הפותחת מתקפה ישירה על דמויות הנתפסות בעיני ציבור רחב כסמכות מוסרית ורוחנית. בהמשך דבריו טען כי המנהיגים הרוחניים של המפלגות החרדיות הודו בקולם שחוק ההשתמטות אינו מיועד להביא לגיוס בפועל, וכי "אף צעיר חרדי לא יתגייס".

לטענתו, מטרת המהלך הייתה אחת: "להרוויח זמן". לפיד טען כי הזמן שנרכש נועד, לשיטתו, להבטיח שמי שישלמו את המחיר יהיו אחרים, "כדי לוודא שילדים של אחרים ילחמו, יהרגו ויפצעו". מדובר בהאשמה חריפה המייחסת למנהיגות החרדית כוונה מודעת להטיל את נטל הלחימה והסיכון על חלקים אחרים בחברה הישראלית, תוך הימנעות שיטתית מהשתתפות שווה בנטל.

בהצהרתו קשר לפיד בין סוגיית ההשתמטות לבין השבר החברתי הרחב יותר, ואמר כי מדובר ב"קרע נורא בלב האומה". לדבריו, הסוגיה אינה עוד מחלוקת פוליטית רגילה, אלא פגיעה עמוקה בתחושת השותפות והערבות ההדדית שעליהן נשענת החברה הישראלית, במיוחד בתקופה של עימותים ביטחוניים מתמשכים ואובדן חיי אדם.

את דבריו חתם לפיד בשאלה רטורית בעלת מטען היסטורי וערכי: "האם כבר לא אנשים אחים אנחנו?". ניסוח זה מדגיש את המסגור שבחר – לא כמאבק בין מחנות פוליטיים בלבד, אלא כעימות על ערכים, אחריות משותפת וגבולות הסולידריות הלאומית.

צילום מאתר הכנסת, בהתאם לסעיף 27א לחוק זכויות יוצרים

הפוסט יאיר לפיד מאשים רבנים בהונאה ובהשתמטות הופיע לראשונה ב-מעקב.

יו"ר ישראל ביתנו, ח"כ אביגדור ליברמן, פרסם אמש (שלישי, 03.12.2025) התקפה חריפה על רשת X נגד מה שהגדיר כ"טרור" של חרדים נגד המשטרה הצבאית. לדבריו, כוחות המשטרה הצבאית הגיעו הלילה לעיר אופקים כדי לעצור עריק חרדי, אך נאלצו לסגת ולשחרר את העציר לאחר שהמוני חרדים הגיעו למקום ב"קריאה מתוזמנת".

ליברמן תיאר תמונת מצב חמורה: השוטרים הצבאיים הצליחו להכניס את העריק לניידת, אך המוני החרדים שהגיעו למקום הפעילו לחץ שגרם לשחרורו של העריק מהרכב הצבאי. "זו כבר לא רק השתמטות, זה טרור שמאיים על שלום חיילי צה"ל", כתב יו"ר ישראל ביתנו, והוסיף: "ובטרור מטפלים ביד קשה!".

האירוע באופקים מצטרף לשרשרת של מקרים שבהם ניסיונות מעצר של עריקים חרדים מסתיימים בתגרות עם תושבים מקומיים. ליברמן, הידוע בעמדותיו הנחרצות כנגד פטורי חרדים משירות צבאי, מסגיר גבול באמירתו הנוכחית – הוא אינו מסתפק בביקורת על השתמטות, אלא מגדיר את המעשים כ"טרור" וקורא לטיפול "ביד קשה".

השימוש במונח "טרור" במקרה זה מהווה הסלמה משמעותית בשיח הציבורי סביב נושא השירות הצבאי של החרדים. ליברמן, שכיהן בעבר כשר ביטחון, ממסגר את האירוע כאיום ביטוני ישיר על חיילי צה"ל ולא רק כהתחמקות מחובת השירות.

בפרסום שלו, ליברמן לא פירט את נסיבות האירוע המדויקות, מתי בדיוק התרחש, או מה היה גורל העריק לאחר שחרורו מהניידת. גם לא ברור אם צה"ל או המשטרה הצבאית פרסמו הודעה רשמית על האירוע. עם זאת, התיאור של "קריאה מתוזמנת" רומז על תיאום מוקדם בקרב הקהילה החרדית באופקים כדי לסכל את המעצר.

צילום מתוך אתר הכנסת, שימוש בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

הפוסט ליברמן: חרדים שחררו עריק מניידת צבאית – זה טרור הופיע לראשונה ב-מעקב.

בני גנץ שב ותקף את הקואליציה בהצהרה חריפה ברשת X, כאשר הוא מטיח האשמות קשות בראש הממשלה ובחברי הקואליציה בנוגע לוועדת החקירה על אירועי 7 באוקטובר. "על מי אתם חושבים שאתם עובדים? באיזה עולם מעוות ומנותק נראה לכם שהנחקרים עצמם יקבעו מה המנדט של החקירה ואת זהות החוקרים?" כתב גנץ, והוסיף: "ראש הממשלה וחברי הקואליציה – התבלבלתם. וזה לא יעזור לכם, אתם פשוט מבזבזים את הזמן של מדינה שלמה, כבר למעלה משנתיים. ועדת חקירה ממלכתית תקום, לא שום קומבינה אחרת".

אולם התקפה זו עומדת בניגוד חד להתנהלותו של גנץ בתקופה שלאחר פרוץ המלחמה. מיד לאחר אירועי 7 באוקטובר הצטרף גנץ לממשלת החירום, ובכך הפך לשותף לאותה קואליציה שכעת הוא תוקף במרץ. בתקופה זו התעלם גנץ מחלוטין מקריאות חוזרות ונשנות של יאיר לפיד להתאחד ולפעול יחד נגד הקואליציה, קריאות שנפלו על אוזניים ערלות והותירו את לפיד לבדו בשדה הפוליטי.

הפער בין הרטוריקה לבין המעשים מתחדד לאור התפתחויות אחרונות בזירה הפוליטית. בספטמבר 2025 הוכרז על הקמת פורום קבוע של ראשי האופוזיציה, בראשות יאיר לפיד, שמטרתו המוצהרת "לחזק את התיאום הפוליטי נגד הקואליציה ולהכין את היום שאחרי נתניהו". הפורום עוסק בקידום עקרונות יסוד, כולל עבודה על חוקה חדשה למדינה, וזאת במקביל לניסיונות ליצור אלטרנטיבה ממשית לקואליציה הנוכחית.

יתרה מכך, ב-29 במאי 2025 פרסם יאיר גולן, יושב ראש מפלגת "הדמוקרטים", קריאה פומבית ודרמטית להקמת מפלגה מאוחדת של גוש המרכז-שמאל. "כולנו חייבים להיכנס ביחד מתחת לאלונקה… חייבים להתאחד לפני הבחירות ולהקים את המפלגה הגדולה בתוך הגוש", אמר גולן, כשהוא מונה את המפלגות המיועדות לאיחוד: הדמוקרטים, יש עתיד, המחנה הממלכתי ועוד. מדובר בקריאה חסרת תקדים לאיחוד מלא, ולא רק לשיתוף פעולה טקטי.

אולם למרות קריאות אלו ולמרות הלחץ הפוליטי, פעילותו של גנץ מתמקדת כיום בעיקר בזירה הווירטואלית. ההתרשמות המתקבלת היא שבעוד הנוכחות שלו ברשת X חזקה ועקבית, עם פרסומים תכופים והצהרות חריפות, פעילותו בשטח הפוליטי המעשי כמעט ואינה נראית לעין. אין דיווחים על מהלכים קונקרטיים, על פגישות עבודה עם גורמי אופוזיציה אחרים, או על יוזמות פרלמנטריות משמעותיות.

מצב זה מעורר שאלות קשות בנוגע לאסטרטגיה הפוליטית של גנץ לקראת הבחירות. בעוד שמנהיגי אופוזיציה אחרים עובדים על תיאום ואיחוד כוחות, ובעוד הדיון הציבורי מתרכז בשאלת הקמת גוש מאוחד מול הקואליציה, גנץ נראה כמי שבוחר להישאר בצד, לפחות בכל הנוגע לפעולות קונקרטיות בשטח. התמונה המצטיירת היא של מנהיג שמעדיף את הזירה הווירטואלית על פני הזירה הפוליטית האמיתית, ושמשמיע ביקורת נוקבת מבלי לגבות אותה בצעדים מעשיים ובשיתוף פעולה עם כוחות אחרים באופוזיציה.

בשורה התחתונה, הניגוד בין ההצהרות החריפות של גנץ ברשת X לבין היעדר פעילות מעשית בשטח הפוליטי מעלה סימני שאלה לגבי כוונותיו האמיתיות ולגבי תרומתו לבניית אלטרנטיבה ריאלית לקואליציה הנוכחית. כאשר מנהיגי אופוזיציה אחרים עובדים על איחוד כוחות והקמת מנגנוני תיאום, בחירתו של גנץ להישאר בעיקר בזירה הווירטואלית עשויה לעלות לו ביוקר במירוץ לקראת הבחירות הקרובות.

צילום של בני גנץ, מתוך אתר הכנסת – שימוש לפי סעיף 27א'

הפוסט גנץ תוקף את הקואליציה שבה כיהן הופיע לראשונה ב-מעקב.

סקר פוליטי חדש שערכה מערכת "מעקב" חושף תמונה פוליטית דרמטית ומעוררת עניין לקראת האפשרות של בחירות מוקדמות. על פי הנתונים, מפלגת הליכוד בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו ממשיכה להוביל במרוץ אך נותרת רחוקה מקבלת רוב עצמאי, עם 33 מנדטים צפויים אילו הבחירות היו מתקיימות היום.

הממצא הבולט ביותר בסקר הוא עלייתו המשמעותית של נפתלי בנט, שמפלגתו צפויה לזכות ב-21 מנדטים. מדובר בתוצאה שהופכת את בנט לשחקן מרכזי במפה הפוליטית ומציבה אותו כמועמד ריאלי לראשות הממשלה במסלול אלטרנטיבי. עליית בנט משקפת לכאורה תסכול גובר בציבור הימני והמרכז ימני מהמצב הפוליטי הנוכחי, ושאיפה למנהיגות חדשה שתוכל לאתגר את נתניהו מימין.

יאיר לפיד, שעד לא מזמן נתפס כמועמד המרכזי להחליף את נתניהו, צפוי על פי הסקר לקבל רק 7 מנדטים. מדובר בירידה דרסטית שמעידה על שחיקה משמעותית בכוחו הפוליטי ועל אובדן אמון של הציבור במנהיגותו. גם אביגדור ליברמן צפוי לזכות ב-7 מנדטים בלבד, נתון שמלמד על המשך המגמה של צמצום כוחה של ישראל ביתנו.

בצד הימין, איתמר בן גביר צפוי לזכות ב-8 מנדטים, ואריה דרעי בראשות ש"ס צפוי לקבל 9 מנדטים. שתי התוצאות הללו משקפות יציבות יחסית של הציבור החרדי והלאומי הקיצוני, שממשיך להצביע באופן עקבי למפלגות אלו.

סקר_פוליטי_מעקב

יאיר גולן בראשות מפלגת "הדמוקרטים" צפוי על פי הסקר לזכות ב-4 מנדטים. התוצאה מבטאת המשך נוכחותה של המפלגה בזירה הפוליטית, אך גם מעידה על קושי לפרוץ ולהרחיב את בסיס התמיכה מעבר לציבור הליבה.

גדי איזנקוט, שנכנס לפוליטיקה לאחר כהונתו כרמטכל, צפוי לזכות ב-10 מנדטים. התוצאה הזו מבטאה אמון מסוים בדמות צבאית בכירה שמייצגת ערכים של מקצועיות וביטחון, אך עדיין לא הצליח לפרוץ באופן מרשים במיוחד.

הפתעה נוספת בסקר היא הישגו של יצחק גולדקנופף, שמפלגתו צפויה לזכות ב-11 מנדטים. מדובר בתוצאה חזקה שמציבה אותו כשחקן משמעותי בזירה הפוליטית ומצביעה על קיומו של ציבור רחב שמזדהה עם המסרים והערכים שהוא מייצג.

המפלגות הערביות, כולל מנסור עבאס וחדש, צפויות יחדיו לזכות בכ-10 מנדטים. תוצאה זו משקפת המשך מגמת הפילוג בציבור הערבי והקושי של המפלגות הערביות להתאחד תחת מטריה אחת.

אולם הממצא הדרמטי והמדאיג ביותר בסקר הוא כישלונן של מפלגות ותיקות לעבור את אחוז החסימה. מפלגת העבודה, שהייתה בעבר מפלגה מובילה בפוליטיקה הישראלית וממשיכתה ההיסטורית של מפאי, צפויה להישאר מתחת לאחוז החסימה ולא לזכות באף מנדט. גם מפלגת מרצ, שייצגה במשך עשרות שנים את הציבור השמאלי ליברלי בישראל, צפויה שלא לעבור את אחוז החסימה ולהישאר עם אפס מנדטים. מדובר בנתון חסר תקדים שמעיד על קריסה כמעט מוחלטת של המחנה השמאלי המסורתי בישראל ועל תהליך היעלמות של מפלגות שעיצבו את הפוליטיקה הישראלית במשך דורות.

סך כל המנדטים בסקר עומד על 120, כנדרש על פי חוק. הניתוח הפוליטי של הנתונים מצביע על כך שלקואליציה הקיימת עדיין יש רוב פוטנציאלי, אם תצליח לגבש את כל השותפים הטבעיים. עם זאת, עלייתו הדרמטית של בנט בסקרים מהווה איום אמיתי על היציבות הפוליטית הנוכחית ועשויה לשנות באופן מהותי את המפה הפוליטית בישראל.

המשמעות המעשית של הסקר היא שנתניהו נדרש לשותפים רבים כדי להרכיב קואליציה, בעוד שבנט הופך לשחקן שאי אפשר להתעלם ממנו. השאלה המרכזית שעולה מהסקר היא האם בנט ימשיך לחזק ויוכל להתחרות ברצינות על ראשות הממשלה, או שמדובר בבועה זמנית שתתפוצץ עם התקרבות הבחירות בפועל. מעבר לכך, השאלה הגדולה היא מה יהיה גורלן של מפלגות ותיקות כמו העבודה ומרצ שנמצאות על סף היעלמות מהזירה הפוליטית.

כמו בכל סקר, יש לזכור שמדובר בתמונת מצב נקודתית שעשויה להשתנות בהתאם להתפתחויות מדיניות, ביטחוניות וחברתיות. עם זאת, המגמות שעולות מהסקר הזה מלמדות על שינויים משמעותיים בנוף הפוליטי הישראלי ועל תהליכים מעניינים שמתרחשים במפת הכוחות בין המפלגות והמועמדים השונים.

להורדת הקובץ – לחץ כאן

הפוסט שמאל בקריסה – עבודה ומרצ אפס מנדטים הופיע לראשונה ב-מעקב.

בני גנץ, שר הביטחון ה-21 והרמטכ"ל ה-20, פרסם אתמול ברשת החברתית X פוסט חריף במיוחד נגד מה שכינה "הג'וביזם" – תופעת המינויים הפוליטיים שלטענתו הורסת את המדינה. בפוסט חריג בעוצמתו תקף יו"ר כחול לבן את הקואליציה הנוכחית והאשים אותה בכך שבמקום ללמוד לקח מהמלחמה ולתקן את המערכות שקרסו, היא ממשיכה להעמיק את תופעת המינויים הפוליטיים.

"ג'וביזם – המחלה שהורסת לנו את המדינה", כתב גנץ בפתיחת הפוסט, והוסיף כי "אחד הדברים שהמלחמה הזו חשפה – זה שהמדינה לא הייתה מוכנה לאתגר האזרחי". לדבריו, "השירות הציבורי ומשרדי הממשלה קרסו, והם חייבים ניעור רציני, לא עוד סידור ג'ובים".

גנץ הפנה ביקורת חריפה כלפי הפעולות שמתבצעות בכנסת בימים אלה. "אבל מה עושים בקואליציה בשבוע הראשון למושב הכנסת במקום ללמוד לקח ולהתחיל לעבוד?" שאל רטורית, והשיב: "מעבירים את חוק הג'ובים לדירקטורים וחוק שיאפשר להם למנות חברים לתפקידים בכירים". על פי דבריו, מדובר ב"עוד מינויים פוליטיים, עוד חבר מביא חבר".

בהמשך פוסטו, גנץ השווה בין שני סוגים של מינויים: "במקום למנות אנשים שיעבדו בשביל האזרחים – ממנים כאלה שיעבדו בשביל הפוליטיקאים", כתב, תוך שהוא מציב את האינטרס הציבורי מול האינטרס הפוליטי.

כדוגמה קונקרטית למחיר שתופעת הג'וביזם גובה מהמדינה, גנץ הפנה את הזרקור לתעשייה האווירית לישראל. "תראו מה קורה בתעשייה האווירית – החברה הביטחונית הכי גדולה בישראל, בלי יו״ר ובלי דירקטורים. הכול תקוע בגלל מאבקי כוח במרכז הליכוד", חשף גנץ. דבריו אלה מצביעים על שיתוק בחברה האסטרטגית ביותר למערכת הביטחון הישראלית, כאשר לטענתו מאבקים פנימיים במפלגה השלטת מונעים את מילוי התפקידים המרכזיים.

גנץ סיים את פוסטו במילה בודדת וחדה: "די". לאחר מכן פרט את דרישתו: "הגיע הזמן לעצור את הג׳וביזם. רק ממשלת הסכמות לאומית תוכל לשים לזה סוף, לנקות את הפוליטיקה מהאינטרסים, לצמצם את משרדי הממשלה ולבנות שירות ציבורי שאשכרה עובד עבור הציבור. עבור כולנו".

דבריו של גנץ מהווים קריאה מפורשת להקמת ממשלת חירום או ממשלת אחדות לאומית, תוך הצבת תופעת המינויים הפוליטיים כאחד המכשולים המרכזיים לתפקוד תקין של המדינה. הוא מציע שלושה צעדים מרכזיים: ניקוי הפוליטיקה מאינטרסים פרטיים, צמצום משרדי הממשלה, ובניית שירות ציבורי שיעבוד למען האזרחים ולא למען הפוליטיקאים.

הפוסט מצטרף לשורה של ביקורות שגנץ מפנה בתקופה האחרונה כלפי הממשלה הנוכחית, כשהפעם הוא בוחר להתמקד בסוגיה מבנית שמשפיעה על יכולת התפקוד של מוסדות המדינה. השימוש במונח "ג'וביזם" מהווה ניסיון ליצור תווית ביקורתית שתאפיין את תופעת המינויים הפוליטיים ותהפוך אותה לנושא שעל סדר היום הציבורי.

צילום של בני גנץ מתוך אתר הכנסת – שימוש בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים

הפוסט גנץ מזעיק: "הג'וביזם הורס לנו את המדינה" הופיע לראשונה ב-מעקב.

סערה פוליטית פרצה בעקבות התנצלות ראש הממשלה בנימין נתניהו בפני ראש ממשלת קטאר, כאשר יו"ר הדמוקרטים יאיר גולן וראש האופוזיציה יאיר לפיד פרסמו ביקורת חריפה נגדו. גולן, סגן הרמטכ"ל לשעבר, פרסם הודעה חריפה ברשת החברתית X בה תקף את ראש הממשלה על כך שלא התנצל בפני משפחות החטופים, משפחות ההרוגים, הקיבוצים שנשרפו והורי הלוחמים שנפלו, אך כן ביקש סליחה מראש ממשלת קטאר.

גולן כתב כי נתניהו התנצל בפני האיש שלטענתו מימן במאות מיליוני דולרים את אירועי אוקטובר, שבכספו נבנו המנהרות ונקנו הנשקים. הוא הוסיף שבפני אויב ישראל ושונא יהודים נתניהו השפיל את עצמו והתרפס. יו"ר הדמוקרטים, המהווה את האלטרנטיבה השלטונית הרחבה של המחנה הליברלי דמוקרטי בישראל, כתב כי ראש הממשלה חלש וסחיט, וטען שהוא היה ונשאר משתף פעולה מלא של חמאס וקטאר. גולן הדגיש שעל כך לא תהיה לנתניהו מחילה, לא ביום הכיפורים הקרוב ולא במאה ימי כיפורים הבאים.

גולן, שמוביל את הדמוקרטים במטרה להחזיר את הביטחון והתקווה למדינת ישראל, ציין את העדר ההתנצלות בפני מאות אלפי המילואימניקים שלדבריו נמכרו לחרדים. הוא הביע תחושה שלא משנה מה יעשה בנימין נתניהו, הוא לא יהיה מרוצה מכך.

גם ראש האופוזיציה יאיר לפיד הצטרף לתקיפה הפוליטית של ראש הממשלה. לפיד, שכיהן כראש הממשלה ה־14 וכיום מכהן כיו"ר מפלגת יש עתיד, כתב ברשת X כי לא בפני אזרחי קטאר צריך נתניהו להתנצל, אלא בפני אזרחי ישראל. לפיד פירט מספר נושאים שלדעתו מחייבים התנצלות: אירועי השביעי באוקטובר, ההרס המדיני, הניסיון לקדם חוק השתמטות בזמן מלחמה, והקמת מה שהוא כינה הממשלה הקיצונית וההרסנית בתולדות המדינה.

התקפותיהם של גולן ולפיד מצביעות על מתח פוליטי עז המתנהל בזירה הציבורית הישראלית. שני המנהיגים מהמחנה המרכז־שמאל רואים בהתנצלות בפני קטאר צעד בעייתי במיוחד על רקע האירועים הביטחוניים והמדיניים שהמדינה עוברת. לפיד, שבכל הזדמנות מחפש לעקוץ את ראש הממשלה, רואה בהתנצלות הזו הזדמנות נוספת להדגיש את מה שהוא תופס כמחדלים של נתניהו.

הביקורת החריפה מגיעה בתקופה רגישה מבחינה פוליטית וביטחונית, כאשר שאלות לגבי ניהול המשבר הביטחוני ומדיניות החוץ של ישראל נמצאות במרכז השיח הציבורי. גולן, המנסה לבסס את מעמדו כאלטרנטיבה אמינה לממשלה הנוכחית, רואה בנושא ההתנצלות בפני קטאר דוגמה לכשלים מדיניים. הוא מדגיש את העדר ההתנצלות בפני משפחות שספגו את מלוא כובד האירועים הביטחוניים, בניגוד להתנצלות בפני גורם זר שלטענתו מעורב בתמיכה בפעילות עוינת.

לפיד, כראש האופוזיציה, ממשיך במסע הביקורת שלו נגד הממשלה הנוכחית ומנסה להציב את עצמו כאלטרנטיבה מובילה. ביקורתו מתמקדת לא רק בנושא ההתנצלות הספציפי, אלא במכלול של נושאים שלדעתו מעידים על כישלון מדיני וביטחוני רחב יותר. הוא מדגיש את הצורך בהתנצלות בפני האזרחים הישראלים על מגוון נושאים, ורואה בהתנצלות בפני קטאר סימן לסדרי עדיפויות מוטעים.

הדרמה הפוליטית הנוכחית ממחישה את עומק המתיחות בזירה הציבורית בישראל ואת המאבק על עיצוב ההכוונה המדינית והביטחונית של המדינה. שני מנהיגי האופוזיציה מבקשים לנצל את הסוגיה כדי לבצר את מעמדם הפוליטי ולהציע אלטרנטיבה למדיניות הממשלה. התקפותיהם מחדדות את הפערים המהותיים בתפיסת הביטחון והמדיניות החוץ־פנים בין המחנה הימני בראשות נתניהו לבין המחנה המרכז־שמאלי שמובילים גולן ולפיד.

בקרב הציבור שורה תחושה עקבית: לא משנה מה יעשה ראש הממשלה – בעיני מתנגדיו משמאל, הדבר לעולם לא ייחשב כמספק או כראוי.

צילומים של גולן ולפיד מתוך דפי הפייסבוק הרשמיים – שימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים

הפוסט "משת"פ של חמאס": גולן ולפיד תוקפים את התנצלות נתניהו הופיע לראשונה ב-מעקב.

ח"כ טלי גוטליב פרסמה אתמול פוסט חריף ברשת X שבו היא קוראת לשר הפנים לפעול לשלילת אזרחותה של הפיזיקאית שקמה ברסלר ו"דומיה", בטענה שהן מפירות את חובת האמונים למדינה. הפוסט של גוטליב מגיע על רקע ההתבטאויות הקיצוניות של ברסלר נגד הממשלה, אותן הגדירה גוטליב כ"מסיתה מסוכנת".

"חובה לשלול את אזרחותה של שקמה ברסלר ודומיה. וזה לגמרי אפשרי. שר הפנים חייב לפעול לאלתר לבטל את האזרחות של ברסלר וחבר מרעיה ערלי הלב", כתבה גוטליב בפוסט שזכה לתהודה רחבה ברשתות החברתיות. לטענת ח"כ הליכוד, ברסלר "פרסמה היום כי הממשלה היא דיקטטורה ג'יהאדיסטית", תוך שהיא מדגישה את חומרת ההאשמה: "קראתם נכון. להאשים בג'יהאד את הממשלה ולמעשה את רוב העם שתומך בה, זה מעשה הפרת אמונים חמור המקנה סמכות לשר הפנים לפעול לשלילת אזרחות".

גוטליב, שמכהנת בכנסת כמעט שלוש שנים, ממשיכה להיות אחת הדמויות הבולטות והפרובוקטיביות בליכוד. היא לא הסתפקה בקריאה לפעולה נגד ברסלר, אלא הרחיבה את תקיפתה: "אגב, היא לא לבד. יש עוד כמה שמפרים את חובת האמונים שלהם למדינה. אם מיארה לא מעמידה אותם לדין על המרדה, הסתה מסוכנת, קריאה לסרבנות וסיוע לאויב בעת מלחמה, אין מנוס מפתרונות אחרים להיפרע ממי שפוגע אנושות בחוסנה של המדינה, בדמוקרטיה ובסדרי השלטון".

ח"כ גוטליב התבססה על סעיף 11(2) לחוק האזרחות, תוך הדגשה שהמסגרת החוקית קיימת: "ככתוב בחוק האזרחות – המפר אמונים שר הפנים רשאי לפנות לבימ״ש ולעתור לשלילת אזרחותו". היא סיימה את הפוסט בהצהרה נחרצת: "נמאס מאויבים מבית ומסייענים לאויב בעת מלחמה".

שקמה ברסלר-שוורצמן, פיזיקאית ישראלית ופרופסור חבר במכון ויצמן למדע המשתתפת במחקר מאיץ החלקיקים בשווייץ, הפכה בשנים האחרונות לאחת הדמויות המרכזיות במחאה נגד הרפורמה המשפטית. היא הייתה מיוזמי מחאת הדגלים השחורים וממובילות המחאה, תוך השמעת ביקורת קשה על הממשלה. עמדותיה הרדיקליות והתבטאויותיה הקיצוניות הביאו אותה פעמים רבות למרכז הסערה הציבורית.

למרות שברסלר לא הגיבה באופן ישיר לפוסט של גוטליב, היא בחרה לשתף פוסט של ח"כ ולדימיר בליאק מיש עתיד, שמתח ביקורת חריפה על גוטליב. "טלי גוטליב נמצאת בכנסת כמעט שלוש שנים. במליאה כמו בוועדות – צווחת, מעוררת פרובוקציות ומהומות. מהות קיומה", כתב בליאק, חבר וועדת הכספים. "שום יוזמת חקיקה משמעותית, שום מהלך פרלמנטרי ראוי לציון. לא תמצאו אדם אחד שהיא סייעה לו במשהו".

בליאק המשיך בהתקפה: "עכשיו היא מציעה לשלול אזרחות לישראלים שמעבירים ביקורת על הממשלה, כמו בכל משטר פשיסטי. עוד דוגמא לאיזה פח אשפה הפך הליכוד בשנת 2025". שיתוף הפוסט של בליאק על ידי ברסלר נתפס כתגובה עקיפה להתקפה של גוטליב עליה.

המחלוקת ממחישה את עומק הקרע בחברה הישראלית: מחד, פעילי מחאה כדוגמת ברסלר מוסיפים להשמיע ביקורת נוקבת כלפי הממשלה ולעשות שימוש במונחים חריפים; ומאידך, חברי כנסת דוגמת גוטליב דורשים נקיטת צעדים דרסטיים כלפי מבקרי השלטון. הקריאה לשלילת אזרחות מציבה על סדר היום שאלות מהותיות באשר לגבולות חופש הביטוי והביקורת במשטר דמוקרטי.

גוטליב, שהפכה לאחת הדמויות המזוהות עם הקו הקשיח בליכוד, ממשיכה להעמיד את עצמה כמגינה על כבוד המדינה ומוסדותיה מפני מה שהיא רואה כמערכת הסתה וחתרנות פנימית. לעומתה, ברסלר וחבריה למחאה רואים עצמם כמגינים על הדמוקרטיה ושלטון החוק מפני מה שהם מגדירים כהשתלטות ברוטלית של הימין על מוסדות השלטון.

הפרשה ממחישה את המתח ההולך וגובר בין חירות הביטוי לבין האחריות הציבורית, כאשר כל צד מאשים את יריבו בחציית הגבולות הלגיטימיים.

תומכיה של גוטליב רואים בדבריה אמצעי הגנה לגיטימי על המדינה מפני גורמים הנתפסים בעיניהם כאיום על יציבותה, ואילו מבקריה טוענים כי מדובר בניסיון פשיסטי להשתיק כל ביקורת על השלטון.

השאלה המרכזית העולה מן הפרשה היא עד כמה רחוקה החברה הישראלית מוכנה לשאת ביקורת קיצונית כלפי הממשלה, ומהם הכלים הדמוקרטיים הראויים להתמודדות עם הסתה והתבטאויות חריפות.

קריאתה של גוטליב לשלילת אזרחות מציבה אתגר משפטי ומוסרי כבד משקל בפני מערכת המשפט והחברה כולה.

לנוכח התמשכות ההפגנות ושחיקת הקונסנזוס הציבורי, מתחדדת תחושת הפולאריזציה הפוליטית, כאשר שני המחנות מקצינים עמדותיהם זה כלפי זה.

הפרשה מדגימה כיצד הפך השיח הציבורי בישראל לזירת התכתשות כמעט נטולת כללים, שבה המילים משמשות כנשק והביקורת מתגלגלת במהרה לעוינות אישית.

אולי הגיעה העת לשוב ולבחון את האפשרות לשלול אזרחות ממי שנתפסים כבוגדי המדינה. אך מיהו אותו "בוגד"? ומה יקרה אם מחר תקום ממשלת שמאל – האם תישלל אזרחותם של אנשי ימין? השאלה אינה רק פוליטית, אלא משפטית ועקרונית מן המעלה הראשונה.  

צילום של חברת הכנסת טלי גוטליב מאתר הכנסת, ותמונתה של גב' ברסלר מתוך דף הפייסבוק הרשמי שלה – שימוש בהתאם לסעיף 27א לחוק זכויות יוצרים

הפוסט שלילת אזרחות לברסלר: ח"כ גוטליב דורשת פעולה מיידית הופיע לראשונה ב-מעקב.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' פרסם היום בחשבון הרשמי שלו ברשת X מסר פוליטי חד וחד משמעי המופנה ישירות לראש הממשלה בנימין נתניהו. "נגמרו הימים שבריטניה ומדינות אחרות יקבעו את עתידנו", כתב סמוטריץ', והוסיף כי "המנדט נגמר והתשובה היחידה לצעד האנטי ישראלי היא ריבונות על חבלי המולדת של העם היהודי ביהודה ושומרון והורדת רעיון האיוולת של המדינה הפלשתינית מסדר היום לתמיד". סמוטריץ' סיים את דבריו בקריאה ישירה: "אדוני ראש הממשלה, זו העת וזה בידיים שלך".

הפרסום מגיע בעיצומה של סערה דיפלומטית בעקבות סנקציות שהטילה בריטניה על שר האוצר, צעד שנתפס בקרב חוגי הימין כהתערבות בלתי לגיטימית בענייניה הפנימיים של מדינת ישראל. סמוטריץ' בחר להגיב לא בערוצים הדיפלומטיים המקובלים, אלא בקריאה חד־משמעית לפעולה מעשית שתשנה את המציאות על הקרקע.

מאחורי המסר הפומבי מסתתרת אסטרטגיה ממשלתית מתוכננת היטב. בשבועות האחרונים נחשפו תוכניות שקידם סמוטריץ' להחלת חוק ישראלי על אזורים נרחבים ביהודה ושומרון, תוכניות שמטרתן המוצהרת היא למנוע כל אפשרות להקמת מדינה פלסטינית. מקורות פוליטיים מגדירים זאת כתמרון שנועד "לדרוס" את האופציה הפלסטינית באמצעות יצירת עובדות בשטח.

יושב ראש הציונות הדתית ממשיך לפעול בעקביות על פי השקפת עולם ברורה: ישראל לא תאפשר הקמת ישות פלסטינית עוינת בלב ארץ ישראל. בעיניו, הצעדים הבינלאומיים נגדו אינם אלא אישור נוסף לנכונות הדרך – ככל שהלחץ מחריף, כך צריכה ישראל להחיש את תהליך החלת הריבונות.

הפנייה הישירה לראש הממשלה אינה מקרית. סמוטריץ' בוחר לפעול בגלוי, להציב את נתניהו מול החלטה היסטורית: להמשיך במדיניות של דיבורים וניהול משבר, או לעשות את המעבר למדיניות של פעולה והכרעה. "זו העת וזה בידיים שלך" – משפט שנועד להטיל אחריות ברורה על מנהיג הליכוד.

בחוגי הימין מתפרשת קריאתו של סמוטריץ' כמחווה פטריוטית נחרצת. השמאל, מנגד, צפוי לראות בה פרובוקציה מסוכנת שעלולה להביא לבידוד בינלאומי מוחלט. אך סמוטריץ' לא נרתע מהביקורת. להיפך – הוא רואה בה עדות לכך שמדיניותו פוגעת בדיוק באינטרסים שצריך לפגוע בהם.

המסר המרכזי שעולה מהפוסט הוא שינוי פרדיגמה: ישראל כבר לא צריכה להצטדק או להתגונן. היא צריכה לפעול. "המנדט נגמר" – משפט שמסמל סיום תקופה שבה מעצמות זרות קבעו את גורל היהודים בארצם. הקריאה להורדת "רעיון האיוולת של המדינה הפלשתינית מסדר היום" משקפת תפיסה שלפיה הרעיון הפלסטיני אינו רק מסוכן מבחינה ביטחונית, אלא גם אנטי־היסטורי וטעון הכחדה מוחלטת מהשיח הציבורי.

נתניהו נמצא כעת בצומת קריטי. מצד אחד, הלחצים הבינלאומיים מתגברים. מצד שני, השותף הקואליציוני המרכזי שלו דורש ממנו להוביל צעד אסטרטגי שישנה את פני האזור. האם ראש הממשלה יעז לנקוט בצעד היסטורי של החלת ריבונות, או שימשיך בקו של הקפאת המצב תוך ניהול משברים שוטפים? סמוטריץ' הבהיר: כעת הכדור במגרש של נתניהו, וההיסטוריה תשפוט את בחירתו.

צילום של בצלאל סמוטריץ' מאתר הכנסת – שימוש בהתאם לסעיף 27א לחוק

הפוסט סמוטריץ' לנתניהו: ריבונות עכשיו, המנדט הבריטי נגמר הופיע לראשונה ב-מעקב.

ראש הממשלה בנימין נתניהו פרסם בתאריך 13.09.2025 הודעה ברורה ומדויקת ברשתות החברתיות, שבה הצביע על המכשול המרכזי למימוש הסכם שחרור החטופים וסיום המלחמה. הודעתו עוררה תגובות מצד גורמים פוליטיים באופוזיציה, אך אלה אינם חברים בקבינט הביטחוני ואין להם גישה למידע המסווג הנדרש להבנת המצב האמיתי.

בפרסום ברשת X, הבהיר נתניהו: "ראשי החמאס היושבים בקטר אינם נותנים דעתם לגורל תושבי עזה. הם חוסמים כל ניסיון להפסקת אש במטרה להמשיך ולגרור את המלחמה עד אין קץ. סילוקם יסיר את המכשול המרכזי לשחרור כל החטופים ולסיומה של המלחמה".

הפרסום זוכה לתמיכה ציבורית רחבה, עם כ-24 אלף לבבות, 4.1 אלף שיתופים וכ-6 אלף תגובות ברשת X, ומספרים דומים בפייסבוק.

ח"כ אחמד טיבי הגיב בחריפות לפרסום, כשהאשים את ראש הממשלה ב"סיכול המו״מ על העסקה" וטען כי הוא "מקריב את החטופים משיקולים קואליציוניים".

ברם, יש להדגיש כי ח"כ טיבי אינו נמנה עם חברי הקבינט הביטחוני, ולפיכך אין בידיו גישה למידע רגיש הנוגע למגעים הסודיים והמורכבים לשחרור החטופים. טענותיו אינן נשענות על מקור מוסמך או על ראיות ממשיות, ונראות יותר כהאשמות פוליטיות נעדרות בסיס של ממש.

פרסומו של טיבי עורר הדים מצומצמים בלבד – 62 סימוני 'אהבתי' וחמש תגובות – נתון המעיד על תמיכה ציבורית מוגבלת בעמדתו.

יאיר גולן, סגן הרמטכ״ל לשעבר ויו״ר מפלגת הדמוקרטים, פרסם תגובה נוקבת שבה טען: "נתניהו מודה באנגלית שהמתקפה בקטאר נכשלה. החלטה שהוא קיבל למרות התנגדות ראש המוסד והרמטכ״ל ותוך סיכון אכזרי של החטופים. למי שלשכתו הוצפה בכסף קטארי בזמן מלחמה, אין שום לגיטימציה לקבל החלטות ביטחוניות". גולן הוסיף האשמות חמורות נוספות ותבע להרחיק את נתניהו מהשלטון.

גם גולן, על אף עברו הצבאי, איננו חבר בקבינט הביטחוני הנוכחי ואף אינו מכהן כשר בממשלה; לפיכך, אין לו גישה למידע ביטחוני מסווג הנוגע לפעילות השוטפת. טענותיו בדבר התנגדותם של בכירי מערכת הביטחון אינן נשענות על מידע מתועד או מאומת העומד לרשותו.

ההאשמות בדבר "כסף קטארי" הן אמנם חמורות, אך בהיעדר הצגת ראיות מוצקות הן עלולות להיחשב כהשמצות פוליטיות גרידא.

הצהרותיו של גולן מתמצות, אפוא, בפנטזיה או בהבעת דעה אישית בלבד, ולא בקביעות המבוססות על עובדות מוכחות.

יאיר לפיד, ראש האופוזיציה ויו״ר מפלגת יש עתיד, הגיב לתקיפת ישראל בקטאר עם דברים שנשמעים כאילו הוא דובר רשמי של מצרים. לפיד טען: "הדיווח על הצעת מצרים להקמת כוח ערבי משותף מול התקיפות הישראליות היא פגיעה קשה בהסכמי השלום, שבאה מיד אחרי הפגיעה הקשה בהסכמי אברהם". הוא האשים את הממשלה בהרס המעמד הבינלאומי של ישראל ותבע להחליף אותה.

לפיד, למרות ניסיונו כראש ממשלה לשעבר, אינו נציג מצרים או דובר רשמי שלה, ואין לו מנדט לפרש את עמדותיה או להכריז על החלטותיה. טענותיו מבוססות על דיווחים ולא על מידע רשמי ממקורות מצריים או ישראליים מוסמכים.

לפיד כשל בתקופת כהונתו כראש ממשלה, והכלכלה הידרדרה תחת הנהגתו. לעומת זאת, בממשלת נתניהו הכלכלה נמצאת במגמת עלייה, וזאת על אף המלחמה הקשה. בקרוב יתקיימו הבחירות, ואז יתברר עד כמה תזכה דרכו הפוליטית של "הגאון" לפיד לאמון הציבור.

מנהיגות ישראל תחת נתניהו מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים מורכבים שדורשים החלטות קשות ומדויקות. ההחלטות הללו מתקבלות בהתבסס על מידע ביטחוני מסווג ושיקולים אסטרטגיים שאינם זמינים לציבור הרחב או לאופוזיציה. נתניהו, כראש ממשלה המכהן בתפקיד זה תקופה ממושכת, צבר ניסיון רב בטיפול במשברים ביטחוניים מורכבים.

הפעילות לשחרור החטופים מתנהלת בערוצים מרובים ומורכבים, הכוללים מגעים דיפלומטיים, לחץ ביטחוני ותמרונים אסטרטגיים. מנהיגי חמאס, הנמצאים בקטאר, אכן מהווים מכשול מרכזי להשגת הסכם, כפי שציין נתניהו בפרסומו. הם נהנים ממעמד מוגן במדינה התומכת בהם ומנצלים זאת כדי להמשיך ולסרב להצעות שחרור החטופים.

ביקורת האופוזיציה, למרות היותה חלק לגיטימי מהדמוקרטיה הישראלית, חייבת להיות מבוססת על עובדות ולא על השערות או מידע חלקי. כאשר מדובר בנושא רגיש כמו שחרור החטופים, חשוב שהביקורת תהיה אחראית ומבוססת על הבנה מלאה של המצב.

נתניהו המשיך לנהל את המלחמה תוך שמירה על עקרונות ברורים: השבת כל החטופים, חיסול חמאס כארגון טרור ומניעת הישנות איומים על ישראל מרצועת עזה. מטרות אלה זוכות לתמיכה רחבה בקרב הציבור הישראלי, כפי שמעיד מספר הלייקים והשיתופים של פרסום ראש הממשלה.

המצב הבינלאומי אכן מורכב, אך ישראל פועלת תוך שמירה על זכותה להגנה עצמית ותוך מאמצים להשגת יעדיה הביטחוניים. הממשלה מתמודדת עם לחצים בינלאומיים תוך שמירה על האינטרסים הביטחוניים הישראליים החיוניים.

ההבדל בין הביקורת הפוליטית מחוץ לקבינט לבין קבלת ההחלטות בפועל הוא משמעותי. מי שמחוץ למעגלי ההחלטה אינו חשוף למלוא המידע, לדילמות המורכבות ולשיקולים הביטחוניים המנחים את מקבלי ההחלטות. זוהי אחת הסיבות לכך שבמדינות דמוקרטיות קיימים מנגנוני בקרה פנימיים בממשלה ולא רק ביקורת חיצונית.

מחובתה של מדינת ישראל להגן על עצמה, על יהדות העולם ועל אזרחיה מכל לאום ודת. כל איום ייענה ביד תקיפה, וראש הממשלה פועל למילוי חובה זו. אכן, קיימים בשעה זו חילוקי דעות באשר לאופן ניהול המערכה, אך ראוי כי הקהילה הבינלאומית תתמקד במלחמה באוקראינה ובעבירות המיוחסות לפוטין, ולא בישראל, הפועלת באחריות ובתום לב.

חשיבותה של הדמוקרטיה הישראלית מחייבת שמירה על איזון בין הצורך בביקורת ציבורית לבין ההבנה שמי שאינם שותפים לתהליכי קבלת ההחלטות אינם יכולים לעמוד על מלוא מורכבותם. פרסומו של ראש הממשלה נתניהו מעניק לציבור הבהרה חיונית באשר לזהות המכשול האמיתי לפתרון המשבר: הנהגת חמאס המתבצרת בקטאר, המונעת את הסרת הסבל מעל תושבי עזה ואת שחרור החטופים הישראלים.

צילום של גולן מתוך עמוד הפייסבוק הרשמי שלו, וצילומי ח"כ טיבי ולפיד מאתר הכנסת – שימוש בהתאם להוראות סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים

הפוסט טיבי, גולן ולפיד בהתקפה חריפה על נתניהו הופיע לראשונה ב-מעקב.