ממצאים ותיעודים חדשים הנחשפים כעת במסגרת תחקיר "מעקב" המתמשך, מעלים שאלות מהותיות באשר להתנהלות משטרת ישראל ומעוררים דיון ציבורי נרחב סביב אופן יישום עקרונות השוויון בפני החוק. המידע שנאסף מציב במוקד טענות משמעותיות הנוגעות לאכיפה, ומחדד את הצורך בבחינה יסודית של נסיבות האירועים ושל אופן קבלת ההחלטות מצד גורמי האכיפה.

על פי הנתונים שנאספו, עולה חשד כבד כי האירועים האלימים שהתרחשו מחוץ לכותלי בית המשפט המחוזי בתל אביב, בתום הדיון בערעור בעניינם של רמי בן יהודה והעיתונאית לוסי אהריש, פוענחו באופן חד צדדי. התיעודים מהזירה חושפים תמונה מורכבת, המצביעה לכאורה על מעורבות ישירה ואלימה של פעילים המזוהים עם ארגון "אחים לנשק" וזרוע הפעילות המכונה "סיוע לאזרחים" – גוף אשר חוקיותו ומעמדו הרשמי נמצאים בימים אלו תחת בדיקה עיתונאית מעמיקה.

ממצאים שנאספו במסגרת תחקיר "מעקב" מעלים כי האדם שחסם את הרכב שבו נסעה לוסי אהריש היה, ככל הנראה, פעיל המזוהה עם ארגון "אחים לנשק". מרדכי דוד, שהגיע למקום יחד עם תומכים נוספים על מנת לעקוב אחר הדיון, נכח אף הוא בזירת האירוע, אולם מן התיעוד שנאסף עולה כי לא היה הגורם היחיד שהיה מעורב בחסימת הרכב.

על פי הסרטונים והעדויות שהגיעו לידי מערכת "מעקב", מספר אנשים נוספים נטלו חלק בחסימת הרכב, ובהם, פעילים המזוהים עם ארגון "אחים לנשק". מן התיעוד עולה עוד כי בשלב מסוים חלק מאותם פעילים נראו כשהם לובשים אפודים הנושאים את הכיתוב "סיוע לאזרחים", ולאחר מכן עזבו את מוקד האירוע.

יודגש כי מסקנות אלה מבוססות על הסרטונים, התמונות והעדויות שנאספו בידי מערכת "מעקב". נכון למועד פרסום הכתבה, משטרת ישראל טרם פרסמה את ממצאיה המלאים ביחס לאירוע. לפיכך, ייתכן כי בידי גורמי החקירה מצוי חומר ראייתי נוסף שאינו מצוי בידי המערכת ואשר עשוי להשפיע על התמונה העובדתית המלאה ועל מסקנות החקירה.

עוד עולה מן התיעוד שנאסף בזירה כי אחד המתנדבים שפעל לצד דוד נראה כאשר ידיו צמודות לגופו, והוא אינו מבצע פעולה שנחזית כתקיפה, אלא מנסה, לכאורה, להתגונן במהלך העימות שהתפתח במקום.

בתיעוד נראה, ככל הנראה, פעיל המזוהה עם ארגון "אחים לנשק" כשהוא מנסה להתעמת עם אדם שהגיע למקום יחד עם מרדכי דוד

יודגש כי המסקנות האמורות מבוססות על הסרטונים, התמונות והעדויות שהגיעו לידי מערכת "מעקב". בשלב זה משטרת ישראל טרם פרסמה את ממצאיה הרשמיים ביחס לאירוע, וייתכן כי חומרי החקירה המצויים בידי הרשויות כוללים נתונים, עדויות או ממצאים נוספים שאינם מצויים בידי המערכת. לפיכך, אין באמור כדי לקבוע מסמרות, והבירור העובדתי המלא מצוי בידי גורמי החקירה המוסמכים.

למרות התמונה הראייתית הזו, ובאופן המעורר תמיהה עמוקה, בחרה משטרת ישראל לנקוט יד קשה ואמצעי חקירה אך ורק כלפי צד אחד. מרדכי דוד עוכב, נחקר והושם במעצר בית למשך חמישה ימים (החלטה שעליה הודיע פרקליטו, עו"ד יניב פרץ, כי יוגש ערר דחוף), ואף המתנדב מטעמו זומן לחקירה באזהרה. מנגד, פעילי "אחים לנשק" – אשר הוגשה נגדם תלונה חריפה בגין תקיפה ואלימות, ואשר כלפיהם הוטחו בזמן אמת האשמות ישירות על התנהלות כוחנית – לא נחקרו כלל ולא נדרשו לספק הסברים.

לנוכח פניות חוזרות ונשנות, משטרת ישראל ממלאת פיה מים, נמנעת מלספק תשובות ענייניות ואינה מבהירה מדוע נפקד מקומם של פעילי "אחים לנשק" מחדרי החקירות. עובדות אלו מעלות את החשש כי החסימה עצמה בוימה באופן מתוחכם, במטרה להפליל את אנשי הימין ולייצר מצג שווא.

חוסר שוויון זה צורם במיוחד על רקע אירועי העבר הציבוריים, שבהם נחסמו עורקי תחבורה ראשיים למשך שעות ארוכות ללא נקיטת צעדים דומים. מערכת אכיפת חוק במדינה דמוקרטית מחויבת לפעול ללא משוא פנים, ללא הבדל בין דם לדם או בין מחנה פוליטי אחד למשנהו. הימנעות המשטרה מחקירת כלל המעורבים פוגעת בערכי הצדק הציבורי ומחייבת בדיקה דחופה ושקופה.

חרף איסור בית המשפט: הדיון הוקלט לכאורה בידי סטודנט המזוהה עם אחים לנשק

במהלך הדיון בעניינה של לוסי אהריש הבהיר בית המשפט באופן חד משמעי כי חל איסור על הקלטת הדיון. למרות זאת, באולם נכח אדם שהציג את עצמו כ"סטודנט לפילוסופיה". על פי המידע שנאסף, אותו אדם המשיך, ככל הנראה, לתעד את המתרחש חרף ההבהרות שניתנו באשר לאיסור ההקלטה.

נציגי "מעקב", שנכחו באולם, הפנו את תשומת לבו של אותו אדם להנחיות בית המשפט בעניין איסור ההקלטה במהלך הדיון. חרף זאת, על פי הנטען, הוא המשיך בפעולת ההקלטה. עוד נטען כי תיעוד ממצלמות האבטחה במקום עשוי לשפוך אור על נסיבות האירוע ולסייע בבירור העובדות.

מעניין לציין כי גיל או מעמד אישי אינם מקנים פטור מהוראות בית המשפט, והחובה לכבד את החלטותיו חלה באופן שווה על כל אדם הנוכח באולם, לרבות סטודנטים ואנשי ציבור.

בהמשך האירועים מחוץ לבית המשפט התפתח עימות, ובמהלכו, על פי העדויות שנאספו, היה מעורב אותו אדם המזוהה עם ארגון "סיוע לאזרחים". לטענת גורמים שנכחו במקום, התנהלותו במהלך האירוע הייתה תוקפנית והובילה לחיכוך עם משתתפים נוספים בזירה.

נ.ב

אין מחלוקת כי מרדכי דוד נכח בזירת האירוע, ואף תועד כשהוא חוסם את הרכב שבו נסעה לוסי אהריש. מדובר בעובדה שאינה שנויה במחלוקת. עם זאת, מן התיעודים שהגיעו לידי מערכת "מעקב" עולה כי גם גורמים נוספים שהיו במקום, ובהם פעילים המזוהים עם ארגון "אחים לנשק", היו מעורבים בחסימת הרכב ובהתנהלות שהובילה לעימותים ולהפרות סדר בזירה.

מערכת "מעקב" אינה מצדדת בחסימת כלי רכב, בהפרעה לחופש התנועה או בכל הפרת סדר, ללא קשר לזהות המעורבים. עם זאת, לנוכח התיעוד הקיים, מתעוררות שאלות באשר לאופן הפעלת האכיפה באירוע: מדוע נעצר דווקא מרדכי דוד, ומדוע הוחלט להטיל עליו מעצר בית, בעוד שלגבי מעורבים נוספים לא פורסמו עד כה צעדי אכיפה דומים?

יודגש כי מערכת "מעקב" אינה יושבת בנעליהם של חוקרי המשטרה, התביעה או בתי המשפט. ייתכן שבידי הרשויות מצוי חומר ראייתי נוסף שלא הוצג לציבור, וייתכן שקיימים נתונים נוספים אשר השפיעו על ההחלטות שהתקבלו. כמו כן, ייתכן שחלק מן המידע אינו מפורסם בשלב זה מטעמים הנוגעים לניהול החקירה ולמניעת שיבושה.

לצד זאת, מן העובדות הידועות לציבור עולה כי באירוע נכחו מעורבים רבים, וכי הוגשו תלונות גם נגד גורמים נוספים. חרף זאת, נכון למועד פרסום הדברים, פורסם כי מרדכי דוד נעצר ובהמשך הושם במעצר בית, בעוד שלא פורסמו צעדי אכיפה מקבילים ביחס למעורבים אחרים שנגדם הוגשו תלונות. בנסיבות אלה, מתעוררות שאלות באשר לאחידות האכיפה וליישום עקרון השוויון בפני החוק.

הפוסט הקנוניה של "אחים לנשק": חסמו את לוסי אהריש – ומרדכי דוד נעצר הופיע לראשונה ב-מעקב.

על הנייר, מדובר במילים הגבוהות ביותר במילון האזרחי: "שקיפות שלטונית", "אתיקה עיתונאית", "חינוך לדמוקרטיה". מילים שממיסות לבבות של פקידים, פותחות דלתות של בתי ספר ומזרימות נהרות של תקציבים. אך מאחורי המילים המכובסות הללו, מתחת לרדאר של הנהלת משרד החינוך הנוכחית, מתנהל לכאורה אחד המהלכים המתוחכמים והמדאיגים ביותר שנראו פה בשנים האחרונות.

שר החינוך הנוכחי, יואב קיש, מזוהה כאיש ימין מובהק. הוא וסביבתו הפוליטית ודאי לא היו חותמים ביודעין על צ'ק פתוח לטובת גופים המזוהים עם קצה המפה השמאלית של הפוליטיקה הישראלית. ובכל זאת, המציאות בשטח מספרת סיפור שונה לחלוטין. קומבינציה ארגונית וכלכלית גאונית, הפועלת דרך פרצות במערכת החינוך, מאפשרת לארגוני תקשורת ואקטיביזם מהשמאל הקיצוני לקבל גישה ישירה לדור העתיד של מדינת ישראל, והכול במימון מלא של משלם המסים הישראלי.

בזמן שההורים סבורים לתומם כי ילדיהם מקבלים העשרה אזרחית אובייקטיבית, בפועל מוחדר לבתי הספר סוס טרויאני אידאולוגי שמטרתו, כך נראה, היא אחת: גידול וטיפוח של דור השמאל הקיצוני הבא, בתוך "מלכודת" חינוכית מתוחכמת שעולה מיליוני שקלים לקופה הציבורית.

המנגנון הפיננסי: כך עוקפים את השר ומחלבים את תקציב המדינה

כדי להבין כיצד התנהלה ההטעיה החמורה הזו מתחת לאפו של שר החינוך, יש לצלול אל נבכי הבירוקרטיה הממשלתית, וליתר דיוק: אל מנגנון הגפ"ן (גמישות פדגוגית ניהולית).

קרא עוד – לחץ כאן

לקריאת הכתבה המלאה – לחצו כאן

תקציבי גפ"ן הם כספים ציבוריים שמקורם ישיר בתקציב המדינה. משרד החינוך מעביר את הכספים הללו לבתי הספר במטרה לאפשר למנהלים אוטונומיה ברכישת תוכניות, סדנאות, הרצאות ופעילויות חינוכיות מתוך מאגר ספקים שאושר מראש על ידי המשרד.

כאן טמון המלכוד הגדול:

• כאשר גוף חיצוני מצליח להשתחל למאגר המאושר של גפ"ן, ובית ספר בוחר ברכישת שירותיו, התשלום אינו מגיע מכיסם הפרטי של ההורים.

• מקור הכסף הוא תקציב המדינה – כלומר, כספי הציבור, כספיו של משלם המסים הימני, הדתי, המסורתי והמרכזי כאחד.

• כל גוף שמקבל אישור לפעול במסגרת הגפ"ן נהנה למעשה ממימון ציבורי עקיף. ככל שיותר בתי ספר ישוכנעו לרכוש את פעילותו, כך יגדל היקף המיליונים המוזרמים אליו ישירות מהקופה הציבורית.

זהו מנגנון שלכאורה נועד להיטיב עם התלמידים, אך בפועל הפך לפרצה הקוראת לגופים אידאולוגיים בעלי אג'נדה מובהקת. הורים המחפשים עבור ילדיהם חוג או סדנה, מוצאים פעילות שנראית על פניה כ"חינוך לדמוקרטיה", בשווי מוערך של כ-1,500 שקלים לתלמיד, מבלי להבין שהם מכניסים למערכת מסרים בעלי גוון פוליטי חריף.

הקונסטלציה המשולשת: שלוש מערכות, הנהלה אחת וצבע פוליטי ברור

התמונה הופכת למורכבת ולמטרידה עוד יותר כאשר בוחנים את המבנה הארגוני של הגופים הפועלים מאחורי הקלעים. על הנייר, מדובר בשלושה גופי תקשורת נפרדים מבחינה מערכתית. בפועל, מדובר במערך משומן החולק מסגרת ארגונית וכלכלית משותפת.

שלושת הגופים הללו מציגים מערכות תוכן ועורכים נפרדים, אך ההיסטוריה הכלכלית שלהם מספרת סיפור של איחוד כוחות מוחלט. בשנת 2020 החל שיתוף הפעולה הכלכלי בין "שקוף" ל"העין השביעית", ובשנת 2022 הצטרף למערך גם "המקום הכי חם בגיהנום". שלוש המערכות חולקות כיום הנהלה משותפת ומודל מימון מאוחד.

מבדיקת מקורות פומביים עולה כי שלושת כלי התקשורת הללו פועלים תחת מסגרת משותפת ומצהירים על מימון ציבורי, תרומות ותמיכות מהציבור הרחב. אולם, כאשר צוללים לתכנים שלהם, קשה להתעלם מהקו האידאולוגי המשותף.

שלושת האתרים מסקרים בתדירות גבוהה ובעין אוהדת למדי את פעילות ארגון המחאה "אחים לנשק", כמו גם תנועות מחאה ואישים המזוהים עם השמאל. למרות שכתבי "העין השביעית" ו"המקום הכי חם בגיהנום" מרבים לדווח על תביעות, אירועים ופעילים הקשורים ל"אחים לנשק" מבלי שישנם מסמכים המעידים על יחסי ניהול או בעלות רשמיים, האווירה הכללית והאג'נדה הציבורית ברורות לכל קורא.

והנה האבסורד: בעוד שגופים אלו מנהלים קו תקשורתי חריף, לעיתים מסית וחד-צדדי נגד ממשלת הימין וערכיה, אחד הזרועות של השילוש הזה – ארגון "שקוף" – קיבל את חותמת הכשרות הרשמית ממשרד החינוך להיכנס לתוך בתי הספר התיכוניים בישראל.

"שקיפות" במעמד צד אחד: השיימינג הציבורי מגיע לכיתות

ההחלטה של משרד החינוך לאשר את פעילותו של ארגון "שקוף" במסגרת תוכנית גפ"ן מעוררת שאלות אתיות וציבוריות קשות. לאחרונה הציגו בארגון "שקוף" בגאווה את אישור פעילותם במערכת החינוך ואת כניסתם הצפויה לבתי הספר. מדובר באישור המאפשר להם, כאמור, לגבות מיליוני שקלים מכספי המדינה עבור מפגשים עם בני נוער.

לקריאת המייל המלא שנשלח לנמענים – לחץ כאן

אך האם הגוף המתיימר לחנך לאתיקה, דמוקרטיה וזכויות אזרח, עומד בעצמו בסטנדרטים האלה? תחקיר מערכת "מעקב" מגלה מציאות בעייתית ביותר באשר לחומרי הפרסום והשיווק של הארגון.

מבקרים רבים טוענים כי לצד מסרים נמלצים של שקיפות, הארגון עושה שימוש בדוגמאות הכוללות אזרחים ודמויות ציבוריות באופן שעלול להתפרש כהשפלה פומבית, לעג אישי ושיימינג מכוער. במסגרת חומרי הפרסום והתכנים שהפיץ הארגון לציבור, נעשה שימוש בוטה בשמותיהם ותמונותיהם של דמויות ציבוריות כגון הדר מוכתר ומרדכי דוד.

מערכת "מעקב" פנתה למרדכי דוד כדי לברר האם ניתנה לו זכות תגובה בסיסית, כפי שמחייבת האתיקה העיתונאית והאנושית, בטרם שולב שמו בחומרי ההסברה החינוכיים של הארגון.

מרדכי דוד מסר בתגובה מופתעת: "איש מטעם 'שקוף' או הגופים הקשורים אליו לא פנה אליי מעולם לקבלת תגובה. הופתעתי לחלוטין לגלות כי שמי ותמונתי משמשים כחלק ממסרים שיווקיים וחינוכיים, מבלי שהתבקשתי להגיב ומבלי שניתנה לי ההזדמנות להציג את גרסתי". דוד הוסיף כי הוא רואה את העניין בחומרה רבה, בוחן את הנושא בימים אלו ושוקל להתייעץ עם גורמים משפטיים באשר להמשך צעדיו.

הדר מוכתר, ששמה ותמונתה נכללו אף הם באותם פרסומים, בחרה שלא למסור תגובה לדברים.

העובדה שגוף המציג עצמו כמקדם ערכים של שקיפות ואתיקה פועל לכאורה בניגוד לעקרון היסוד המקצועי ביותר – מתן זכות תגובה ומניעת פגיעה בלתי נחוצה באנשים – צריכה להדליק נורת אזהרה אדומה בוהקת אצל כל מנהל בית ספר ואצל כל הורה. אם כך מתנהג הארגון במרחב הציבורי, אילו מסרים "חינוכיים" הוא יעביר לתלמידים בתוך כותלי הכיתה הסגורה?

איפה הפיקוח? השאלה הבוערת לשר החינוך

האירוע הזה מתחדד שבעתיים לנוכח העובדה שמשרד החינוך עצמו הודיע לא מכבר כי בשנת הלימודים תשפ"ז יופעל במערכת "נוהל עבודה בגמישות מופחתת". מדובר במנגנון פיקוח ובקרה מוגבר, שנולד במטרה מוצהרת להתמודד עם מקרים שבהם התגלו פערים חמורים בניהול התקין של משאבי הציבור במסגרת הגפ"ן. לפי הודעת המשרד, מטרת המהלך היא "לחזק את הניהול התקין של משאבי הציבור ולהבטיח כי המשאבים המיועדים לתלמידים משמשים בפועל למטרות שלשמן נועדו".

אם משרד החינוך מצהיר על הידוק הפיקוח, כיצד ייתכן שדווקא תחת הגדרות אלו אושרה פעילותו של גוף פוליטי כה מובהק? כיצד נבחנים התכנים והמסרים של הגופים הללו? האם מישהו במזכירות הפדגוגית בדק את ההיבטים הערכיים והאתיים של פעילות הגוש "שקוף-העין השביעית-המקום הכי חם"?

אין מדובר בשאלה פוליטית גרידא, אלא בשאלה חינוכית, מוסרית ועקרונית מן המעלה הראשונה. מערכת החינוך של מדינת ישראל נועדה להעניק לתלמידים כלים לחשיבה עצמאית, לאחריות אזרחית ולכיבוד הזולת. היא לא נועדה לשמש מגרש משחקים עבור ארגונים המבקשים לגדל את "צבא השמאל החדש" בחסות תקציבים ממשלתיים.

נשאלת השאלה הבלתי נמנעת: לו היה מדובר בגוף ימין קיצוני שהיה מנסה להחדיר תכנים פוליטיים דומים לבתי הספר במסווה של "ציונות ושקיפות", מה היה קורה אז?

ניתן לומר בוודאות של כמעט 300 אחוזים כי הרחובות בקפלן היו נסגרים, הפגנות ענק היו משתקות את המדינה, וזעקות השבר על "הדתה" ו"שטיפת מוח ימנית" היו מהדהדות בכל כלי התקשורת המרכזיים עד להסרת התוכנית לאלתר. אך כשמדובר בשמאל, הגלגלים הבירוקרטיים נעים בשקט, מתחת לרדאר, ובמימון נדיב של המדינה.

משרד החינוך מתעורר: "הנושא ייבחן, התוכנית עלולה להסרת"

בעקבות הממצאים המדאיגים שהועלו והפגיעה לכאורה בזכות התגובה ובניהול התקין, פנתה מערכת "מעקב" באופן רשמי למנהלת תחום דוברות באגף הבכיר של משרד החינוך. נראה כי הנתונים הציבו סימני שאלה קשים גם בפני בכירי המשרד, שאינם מעוניינים למצוא את עצמם מממנים אג'נדות קיצוניות.

ממשרד החינוך נמסרה תגובה רשמית וחד משמעית ל"מעקב":

"לאור הטענות שהועלו בפנייה, הנושא ייבחן על ידי הגורמים המקצועיים במשרד. ככל שיימצא כי קיימת חריגה מהתכנים שאושרו או מהנחיות המשרד, יינקטו הצעדים הנדרשים, לרבות הסרת התוכנית ממאגר התוכניות של משרד החינוך".

ההצהרה הזו של משרד החינוך היא צעד ראשון וחשוב, אך חובת ההוכחה נותרה על שולחנו של השר יואב קיש. הציבור זכאי לקבל תשובות ברורות ושקופות (באמת): מהם הקריטריונים המדויקים שבאמצעותם אושרה הפעילות הזו מלכתחילה? כיצד נבחנים היבטים של אתיקה ואחריות ציבורית במאגר הגפ"ן?

כאשר מדובר בכספי הציבור ובעיצוב נפשם של ילדי ישראל, חובת הביקורת אינה חלה רק על מוסדות המדינה – אלא, ואולי בעיקר, על אותם גופים המבקשים ליהנות ממשאביה של המדינה תוך שהם פועלים להחלשת ערכיה מבתוך המערכת. מערכת "מעקב" תמשיך לעקוב אחר הבדיקה ולוודא שכספי הציבור לא ישמשו כלי שרת פוליטי.

תגובת מערכת "שקוף":

מערכת "מעקב" פנתה למערכת "שקוף" לקבלת תגובה רשמית על הדברים ועל אי פנייתם למרדכי דוד ולהדר מוכתר טרם הפצת הקמפיין. כל שהתקבל מהמערכת היא הודעה אוטומטית בנוסח: "הודעתך התקבלה ואנחנו משתדלים לענות ממש מהר!". עד לרגע פרסום שורות אלו, לא התקבלה כל תגובה עניינית. ככל שתתקבל תגובה, היא תפורסם במלואה.

הפוסט סוס טרויאני בחינוך: השמאל הקיצוני מהנדס את דור העתיד על חשבון הציבור הופיע לראשונה ב-מעקב.

דים אמור

באקט משמעותי המהדהד בזירה הבין לאומית, חתם נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, על תיקון נרחב לקוד הפלילי במדינתו, הקובע לראשונה אחריות פלילית מוגדרת בגין גילויי אנטישמיות. הצעד, שזכה להערכה רבה מצד גורמים רשמיים בישראל, מסמן נקודת מפנה במאבקה של אוקראינה בפשעי שנאה ובביסוס ערכי הסובלנות בחברה האוקראינית.

שר החוץ הישראלי, גדעון סער, בירך על המהלך והדגיש את חשיבותו: "אני מביע את הערכתי לנשיא וולודימיר זלנסקי ולאוקראינה על התיקונים לחוק העונשין, המטילים אחריות פלילית על גילויי אנטישמיות. תיקונים אלו מהווים צעד חשוב ומתבקש במאבק בפשעי שנאה, ובפרט באנטישמיות, ומעידים על מחויבותה של אוקראינה להגנה על זכויות אדם ועל ערכי הסובלנות".

עיכוב חסר תקדים

על אף חשיבותו הציבורית והערכית, הדרך לחקיקה הייתה רצופה בסימני שאלה. התיקון לקוד הפלילי עבר בפרלמנט האוקראיני (הראדה העליונה) ב-15 בפברואר 2022, שבוע בלבד בטרם פלשה רוסיה למדינה. אולם, חתימתו של הנשיא זלנסקי התעכבה למשך תקופה חריגה של ארבע שנים ושני חודשים. מדובר בפרק זמן המהווה שיא יוצא דופן בהליכי חקיקה מסוג זה, כאשר החוק נותר במשרדי הנשיאות מבלי לקבל תוקף רשמי עד לימים האחרונים.

התהליך החקיקתי החל עוד בפברואר 2021, עם הגשת שתי הצעות חוק שעסקו במניעה והתמודדות עם אנטישמיות. בעוד שהחוק למניעה ולהתמודדות עם אנטישמיות אושר ונחתם כבר באוקטובר 2021, התיקון הפלילי המשקף את האכיפה בפועל המתין עד עתה.

המסגרת העונשית: מסיכול ועד מאסר

התיקונים מעגנים את המאבק באנטישמיות במסגרת סעיף 161 לקוד הפלילי האוקראיני, העוסק בפגיעה בשוויון זכויות על רקע גזע, דת או לאום. החוק מציב רף ענישה מדורג בהתאם לחומרת העבירה:

• עבירות בסיסיות: קנס הנע בין 3,400 ל-8,500 גריבנה, או הגבלת חירות לתקופה של שלוש עד חמש שנים.

• עבירות בנסיבות מחמירות (אלימות, איומים, או ביצוע בידי בעל תפקיד): קנס מוגדל (עד 17,000 גריבנה) או מאסר בפועל של שנתיים עד חמש שנים, בצירוף שלילת הזכות לכהן בתפקידים מסוימים.

• עבירות במסגרת קבוצה מאורגנת: מאסר של חמש עד שמונה שנים.

הגדרת השנאה

החוק מספק הגדרה מפורטת של ביטויי אנטישמיות האסורים על פי דין. רשימה זו כוללת:

1. שלילת זכותם של יהודים להגדרה עצמית.

2. הפצת סטריאוטיפים כוזבים והטלת אחריות קולקטיבית על הקהילה.

3. הכחשת השואה או הצדקתה.

4. קריאות לאלימות נגד יהודים.

5. ונדליזם, חילול בתי קברות, פגיעה באתרים דתיים ומוסדות ציבור.

6. ייצור והפצה של סמלים ותכנים המסיתים לשנאה.

זווית מדינית: "בית לאומי לכל יהודי"

בעוד שהחקיקה האוקראינית מתקבלת בברכה ככלי משפטי בתוך גבולות המדינה, בשיח הציבורי בישראל מדגישים את העובדה כי עתידו וביטחונו של העם היהודי אינם נשענים על חוקים זרים, אלא על קיומה של מדינת ישראל.

כמדינה ריבונית, עשירה וחזקה, ישראל מציבה את הגנת העם היהודי כיעד עליון. הנדבך המרכזי בתפיסה זו הוא "חוק השבות, תש"י-1950", חוק יסוד המעניק לכל יהודי את הזכות לעלות לישראל ולהשתקע בה כחלק מהיותה הבית הלאומי של העם היהודי.

החוק מקנה לכל יהודי, ילדיו, נכדיו ובני זוגם, זכאות לאזרחות ישראלית מיידית. קיום המדינה, יחד עם זרוע הביטחון של צה"ל, מהווים ערובה איתנה לכך שהיהודים אינם תלויים בחסדיהם של גורמים חיצוניים, אלא נהנים ממדינת מגן חזקה, המשלבת כלכלה מתפתחת וכוח צבאי משמעותי, המבטיחים את חוסנו של העם היהודי בכל עת.

נ.ב

בעולם שבו מיליוני בני אדם נעקרים מבתיהם ונאלצים לחפש מקלט מעבר לגבולות ארצם, ניצבת מדינת ישראל כעובדה היסטורית מובהקת, ולעיתים אף צורמת בעיני שונאיה: אין ולא יהיו עוד פליטים יהודים במובנם הקלאסי.

בעוד שבמדינות רבות, ובהן אוקראינה, אדם ממוצא לאומי מסוים שנולד מחוץ לגבולות המדינה אינו זכאי לאזרחות אוטומטית מכוח השתייכותו בלבד, מציגה ישראל מודל ייחודי וחריג במפת המדינות. במסגרת עקרונותיה המכוננים, חוק השבות מעגן תפיסה ברורה: יהודי הוא יהודי, ללא תלות במקום לידתו, בתנאי חייו או בנסיבות שהובילו אותו אל שערי המדינה.

מדינת ישראל פותחת את שעריה בפני כל יהודי ובני משפחתו, בהתאם להוראות חוק השבות, ומעניקה להם מעמד אזרחי מיידי לצד מערך קליטה מקיף הכולל סיוע כלכלי, ליווי חברתי ותמיכה בשנות ההתבססות הראשונות. לצד זאת, קיימת הכרה ייחודית ומצומצמת בבני אדם שאינם יהודים, אשר סיכנו את חייהם למען הצלת יהודים בתקופת מלחמת העולם השנייה, אלו המוכרים כחסידי אומות העולם – אשר במקרים מסוימים זוכים למעמד מיוחד ואף לאפשרות להסדרת מעמדם בישראל.

במציאות עולמית שבה פליטים רבים נאלצים להתמודד עם מערכות בירוקרטיות מורכבות ולעיתים אף תלויים בחסדי מדינות מארחות, מציבה ישראל כתובת ברורה וחד משמעית עבור יהודים באשר הם. עבור רבים, מדובר לא רק במסגרת מדינית, אלא בעוגן זהותי וביטחוני בעל משמעות עמוקה.

בעיני גורמים עוינים, ככל הנראה, מציאות זו מגלמת שינוי היסטורי דרמטי: העם היהודי, אשר לאורך דורות נאלץ לנדוד ולחפש מקלט, ביסס לעצמו ריבונות לאומית יציבה, מסגרת שבה השייכות הלאומית אינה מקור לרדיפה, אלא מפתח לביטחון, לחירות ולהמשכיות.

צילום: וולדימיר זלנסקי (AP); גדעון סער (אתר הכנסת); תל אביב – "מעקב".

הפוסט אוקראינה אישרה חוק פלילי נגד אנטישמיות; ישראל בירכה על הצעד הופיע לראשונה ב-מעקב.

דים אמור

בנק ישראל פרסם במרץ 2026 את הדוח השנתי לשנת 2025 – מסמך מקיף הסוקר את מצב המשק הישראלי בשנה שהתאפיינה בהמשך הלחימה מאז אוקטובר 2023 ובהשלכותיה הכלכליות הרחבות. הדוח מציג תמונה מורכבת של כלכלה הפועלת בתנאי חירום ממושכים, אשר מצליחה להפגין עמידות יחסית, אך במקביל חווה שחיקה מתמשכת ביסודותיה.

על פי הנתונים, המשק הישראלי רשם בשנת 2025 צמיחה של 2.9%, שיפור משמעותי בהשוואה לצמיחה של 1% בלבד בשנת 2024. גם התוצר העסקי הציג התאוששות, עם עלייה של 3.2%. עם זאת, קצב הצמיחה נותר נמוך מהמגמה ארוכת הטווח, כאשר אחד הגורמים המרכזיים לכך הוא מגבלות היצע חריפות בשוק העבודה.

הדוח מצביע על מחסור נרחב בכוח אדם, שנבע בין היתר מגיוס מילואים רחב ומהיעדרות עובדים פלסטינים. מציאות זו יצרה שוק עבודה "הדוק", המאופיין בשיעורי אבטלה נמוכים לצד לחצי שכר משמעותיים, אשר השפיעו על פעילות המגזר העסקי ועל קצב ההתאוששות הכולל.

בגזרת המחירים נרשמה התמתנות: האינפלציה בשנת 2025 עמדה על 2.6% ונכנסה לטווח היעד, לאחר שבחלק מחודשי השנה חרגה ממנו. לפי הדוח, ההתמתנות נבעה משילוב של מדיניות מוניטרית מרסנת, ייסוף השקל וירידה בפרמיית הסיכון של ישראל. במקביל, בנק ישראל שמר לאורך רוב השנה על ריבית גבוהה יחסית של 4.5%, ורק לקראת סופה החל בתהליך הפחתה הדרגתי, תחילה ל-4.25% ובהמשך ל-4% בינואר 2026.

לצד ההתייצבות המאקרו-כלכלית, הדוח מדגיש את המחיר הכבד של המלחמה. הפגיעה המצטברת בתוצר מאז תחילתה מוערכת בכ-8.6% תוצר, שהם כ-175 מיליארד שקלים. כאשר בוחנים את הנתונים דרך רווחת האזרחים, ההפסד מגיע לכ-35 אלף שקלים לנפש בממוצע לאורך התקופה.

גם בזירה הפיסקלית נרשמה מורכבות. הגירעון התקציבי ירד לרמה של 4.7% מהתוצר, אך נותר גבוה ביחס לרמות שאפיינו את השנים שקדמו ללחימה. במקביל, יחס החוב לתוצר עלה ל-68.5%, נתון המשקף עלייה ניכרת ומעורר חשש להמשך מגמת התרחבות החוב.

הדוח מציין כי הירידה בגירעון הושגה בעיקר באמצעות העלאות מסים וצמצום הוצאות, אך מזהיר כי הגירעון המבני עדיין גבוה מהרמה הנדרשת לייצוב יחס החוב. המשמעות היא כי ללא צעדים נוספים, קיים סיכון להמשך עלייה ביחס החוב גם בשנים הקרובות.

במקביל, המערכת הפיננסית ושוקי ההון הציגו ביצועים חיוביים יחסית. מחירי המניות עלו, היקף האשראי התרחב והסיכון הפיננסי נותר נמוך יחסית. נתונים אלו משקפים חזרה חלקית של אמון המשקיעים, בין היתר על רקע התמתנות הלחימה במהלך השנה.

עם זאת, הדוח מדגיש שורה של אתגרים מבניים ארוכי טווח. בין היתר מצוינים פריון עבודה נמוך, צורך בהגדלת שיעורי ההשתתפות בשוק העבודה בקרב אוכלוסיות מסוימות, והצורך בהשקעות משמעותיות בתשתיות ובהון אנושי. סוגיות אלו מקבלות משנה תוקף על רקע ההתפתחויות הטכנולוגיות, ובראשן הבינה המלאכותית, אשר צפויות להשפיע על מבנה שוק העבודה ועל דרישות המיומנות בעתיד.

נוסף על כך, מצביע הדוח על שינוי במאזן ההגירה. בשנים 2024-2025 נרשמה מגמה שלילית, עם עלייה במספר הישראלים העוזבים את הארץ. מדובר בהתפתחות בעלת השלכות פוטנציאליות הן על שוק העבודה והן על הביקוש לדיור, וכן על קצב הצמיחה העתידי.

בתוך כך, שאלת שוק הדיור מקבלת ביטוי עקיף דרך תנאי המאקרו והביקוש. ההערכה כי נכסים הכוללים ממ"ד זוכים לביקוש גבוה יותר מתחדדת על רקע המציאות הביטחונית, אף כי הדוח אינו מציג אומדן כמותי ישיר לפערי המחירים. עם זאת, עצם השינוי בדפוסי הביקוש משקף התאמה של משקי הבית לסיכונים ביטחוניים מתמשכים.

בסיכומו של דבר, דוח בנק ישראל לשנת 2025 מתאר כלכלה השומרת על יציבות יחסית גם תחת תנאי מלחמה ממושכים, אך עושה זאת במחיר כלכלי וחברתי משמעותי. לצד נתוני התאוששות, הדוח מצביע על שחיקה מצטברת ועל הצורך בצעדים אסטרטגיים ארוכי טווח – הן בתחום הפיסקלי והן בתחומי התעסוקה, הפריון וההשקעה בהון אנושי – כדי לבלום את מגמות הסיכון ולהבטיח יציבות כלכלית בשנים הבאות.

לעיון בדוח המלא – לחצו כאן

הפוסט כמה שווה ממ"ד: הפער במחירי דירות הופיע לראשונה ב-מעקב.

סרטון פורים של משפחה מפתח תקווה עורר סערה ציבורית רחבה לאחר שהופץ ברשתות החברתיות. בעוד מבקרים פירשו את המסרים כביזוי קורבנות מתקפת 7 באוקטובר, בני המשפחה ומרדכי דוד טוענים כי מדובר בפרשנות שגויה וכי לא הייתה כל כוונה לפגוע בנרצחים או במשפחותיהם.

למעשה, סרטון טיקטוק שפרסמה משפחת סיגאווי מפתח תקווה במהלך חג הפורים, והוסר זמן קצר לאחר מכן מהרשת בעקבות תפוצה רחבה ותגובות רבות, הפך למוקד סערה ציבורית ולדיון נרחב ברשתות החברתיות ובזירה הציבורית.

בסרטון נראים בני המשפחה רוקדים וחוגגים כשהם לבושים חולצות כתומות. על גב חולצתו של אבי המשפחה מופיע הכיתוב "מתו הנכדים", ואילו בחלק הקדמי של חולצות המשתתפים מופיע הכיתוב "FCK קפלן". השילוב בין המסרים לבין הצבע הכתום, המזוהה בציבוריות הישראלית עם משפחת ביבס ועם קורבנות מתקפת השבעה באוקטובר, הוביל חלק מהצופים לפרש את הסרטון כביזוי או לעג לנרצחי הטבח.

בעקבות הפצת הסרטון התפתח דיון ציבורי סוער ברשתות החברתיות. בתוך זמן קצר הופצו פרשנויות שונות שלפיהן מדובר במסר פוליטי פוגעני, וחלק מהגולשים אף קראו לבחון את האירוע מבחינה משפטית.

עם התפשטות הביקורת ניסו בני המשפחה להבהיר את כוונתם. מוריה סיגאווי, אחת מבנות המשפחה, פרסמה תגובה שבה הסבירה כי לטענתה אין כל קשר בין הסרטון לבין מתקפת 7 באוקטובר או למשפחת ביבס.

לדבריה, התחפושת בסרטון קשורה לדמותו של מרדכי דוד, וכי האזכור של "הנכדים" נועד לדבריה להתייחס לנכדי המן הרשע ולדמויות המזוהות עם הנהגת איראן, ובראשן המנהיג העליון עלי חמינאי. "אין שום קשר חס ושלום ל-7 באוקטובר או למשפחת ביבס", כתבה בתגובה שהופצה ברשתות החברתיות. לדבריה, הפרשנות שניתנה לסרטון נבעה בין היתר מהצבע הכתום של החולצות, אך לטענתה מדובר בתחפושת הקשורה למרדכי דוד.

גם מקורבים למשפחה פרסמו תגובות ברשתות החברתיות והדגישו כי מדובר במשפחה התומכת במדינת ישראל. לדבריהם, בני המשפחה אף איבדו חברים במתקפת 7 באוקטובר. "הם התחפשו למרדכי דוד", כתבו. "איך הגעתם למסקנה שהם התחפשו למשפחת ביבס? מדובר במשפחה שממש לא מכחישה שום טבח".

בתוך כך פרסם מרדכי דוד סרטון נוסף שבו הופיע לצד בני המשפחה. בסרטון זה הבהיר דוד כי לדבריו בני המשפחה לא דיברו כלל על אירועי 7 באוקטובר וכי הסרטון המקורי עסק, לדבריו, בנכדים של חמינאי ובבכירים איראניים. עוד אמר דוד כי מדובר במשפחה טובה וכי לשיטתו אין קשר בין הסרטון לבין פגיעה בזכר הנרצחים.

למרות ההבהרות מצד המשפחה ומרדכי דוד, האירוע המשיך לעורר תגובות חריפות מצד דמויות ציבוריות ואנשי תקשורת.

יו"ר מפלגת הדמוקרטים, יאיר גולן, פרסם תגובה חריפה ברשתות החברתיות וכתב: "כשאני צופה בסרטון המזעזע הזה הבטן מתהפכת והדם רותח. עשרות שנים סיכנתי את חיי למען המדינה הזו מתוך אמונה עמוקה בערבות ההדדית שלנו. לראות עכשיו את הטירוף הזה, חולצות שמבזות את המתים ולעג חולני לשכול – זה קורע את הנפש". לדבריו, "הזוועה הזו לא צמחה בחלל ריק".

גם העיתונאי יוסי מזרחי מחדשות 12 מתח ביקורת על מדיניות האכיפה וכתב כי יש לבחון את היחס לאירועים מסוג זה. לדבריו, "את אינתיסאר חיג'אזי, מורה מתמרה, עצרו בגלל ריקוד תמים… אבל למר סיגאווי שמהלל רצח ילדים בשבעה באוקטובר אין סיבה לדאגה".

שקמה ברסלר התייחסה גם היא לאירוע וכתבה כי מדובר בתופעה רחבה יותר בשיח הציבורי. "אנא מכם, אל תזדעזעו. הסתכלו למציאות בעיניים. היא לא נוצרה בחלל ריק".

במקביל, הוגשו תלונות למשטרה מצד גורמים שונים שקראו לבדוק את האירוע. יועץ התקשורת רונן צור פרסם צילום מסך של תלונה מקוונת שהוגשה למשטרה והצטרף לקריאה לחקירה.

ברשתות החברתיות נרשמה הסלמה בשיח סביב הסרטון. חלק מהגולשים השתמשו במונח "בסיג' ישראלי" – מונח המתייחס למיליציית מתנדבים איראנית הכפופה למשמרות המהפכה – כדי לתאר את המקרה. אחרים קראו לחשוף פרטים על בני המשפחה ואף הציעו תשלום למי שיעביר מידע עליהם.

נשמעו גם קולות שתמכו במשפחה או קראו להימנע ממסקנות נחרצות. העיתונאי דן עזרא כתב כי לדעתו אין קשר בין הסרטון לבין לעג למשפחת ביבס. לדבריו, "המשפחה שבסרטון בשום שלב לא ניסתה לצחוק על משפחת ביבס". עוד הוסיף כי הוא מקווה שבני המשפחה ישקלו צעדים משפטיים נגד מי שלטענתו הפיצו האשמות שגויות.

הסערה סביב הסרטון ממחישה את הרגישות הציבורית הגבוהה סביב אירועי 7 באוקטובר ואת האופן שבו פרשנויות שונות לתוכן ברשתות החברתיות עלולות להצית מחלוקת ציבורית חריפה. הסרטון שהוסר מהרשת והתגובות הרבות שנלוו אליו הפכו את המקרה לנושא לדיון ציבורי רחב, כאשר במרכזו עומדת השאלה כיצד מפרש הציבור מסרים חזותיים בתקופה של קיטוב פוליטי ורגישות חברתית גבוהה.

הפוסט סרטון פורים מעורר סערה: המשפחה מכחישה ביזוי 7.10 הופיע לראשונה ב-מעקב.

בנק ישראל הודיע על גיבוש מתווה סיוע פיננסי שנועד לתמוך במשקי בית ובעסקים קטנים וזעירים שנפגעו בעקבות מבצע "שאגת הארי". המתווה, שאומץ על-ידי המערכת הבנקאית, נועד לספק הקלה תזרימית לנפגעים ולסייע להם להתמודד עם ההשלכות הכלכליות שנוצרו בעקבות המצב הביטחוני.

על פי ההודעה, לקוחות המעוניינים להצטרף למתווה נדרשים לפנות לבנק שבו מתנהל חשבון העו"ש שלהם או לבנק שממנו נטלו הלוואה או משכנתה. ההצטרפות למתווה תהיה בתוקף בין התאריכים 16 במרץ 2026 ועד 16 באפריל 2026. בבנק ישראל מציינים כי הבנקים המסחריים רשאים להקדים את תחילת יישום המתווה או את מועד הגשת הבקשות, וכי ייתכן שהמתווה יורחב בהתאם להתפתחויות הביטחוניות ולצרכים העולים מן השטח.

בנוסף נמסר כי מרבית הבנקים מציעים הקלות נוספות מעבר למתווה הבסיסי, ולכן מומלץ לציבור להתעדכן גם באתרי האינטרנט של הבנקים המסחריים.

הקלות למשקי בית שנפגעו

המתווה כולל שורה של הקלות עבור משקי בית שנפגעו כתוצאה ישירה ממבצע "שאגת הארי". הזכאות חלה על משקי בית שביתם נפגע והם פונו ממנו, וכן על מי שנפצעו ואושפזו בעקבות האירועים.

בהתייחס לדירות שנפגעו, המתווה חל לא רק על בעלי דירה יחידה המתגוררים בנכס עצמו, אלא גם על שתי אוכלוסיות נוספות: בעלי דירה יחידה שאינם מתגוררים בה אך הדירה שבבעלותם נפגעה והדיירים נאלצו להתפנות, וכן שוכרי דירות שהתגוררו בנכס שנפגע ופונו ממנו.

הזכאים במסגרת זו יוכלו לדחות את תשלומי המשכנתה לתקופה של שלושה חודשים ללא הגבלת סכום וללא חיוב בריבית או בעמלות. בנוסף, תינתן אפשרות לדחות הלוואות צרכניות בסכום מצטבר של עד 100 אלף שקלים לתקופה של שלושה חודשים, גם כן ללא חיוב בריבית ובעמלות.

בכל הנוגע למשכנתאות, מדובר במשכנתאות המתייחסות לדירה ראשונה או למקרים של משפרי דיור.

לצורך הגשת הבקשה, משקי בית שביתם נפגע יידרשו להציג אישור מהרשות המקומית או מגורם רשמי מוסמך אחר המעיד על פינוי מן הבית. במקרה של פציעה במהלך המבצע, נדרש אישור מגורם מוסמך על אשפוז בעקבות פציעה שנגרמה כתוצאה מהאירועים.

פריסת התשלומים לאחר הדחייה תתבצע במספר חלופות אפשריות לבחירת הבנק. בין האפשרויות: הוספת התשלומים שנדחו לסוף תקופת המשכנתה, פריסת התשלומים לאורך יתרת תקופת המשכנתה, או העמדת הלוואה בגובה סכום הדחייה ללא ריבית לתקופה של ארבע שנים, כאשר פירעון ההלוואה יחל בחלוף שנה. באשר להלוואות צרכניות, התשלומים שנדחו יתווספו לסוף תקופת ההלוואה.

הקלות לעסקים קטנים וזעירים

המתווה כולל גם מסלול סיוע לעסקים קטנים וזעירים שנפגעו כתוצאה ממבצע "שאגת הארי". הזכאות מיועדת לבתי עסק שמחזור הפעילות השנתי שלהם עומד על עד 25 מיליון שקלים ואשר נפגעו פיזית או תזרימית בעקבות המבצע.

בתי עסק אלה יהיו זכאים לדחייה של תשלומי הלוואות לתקופה של חודשיים בסכום מצטבר של עד שני מיליון שקלים לבית עסק, ללא חיוב בריבית ובעמלות.

בנוסף, בעלי עסקים קטנים המשרתים במילואים ואשר היו ביתרת חובה בחשבון העסקי נכון ל-1 במרץ 2026 יהיו זכאים לפטור למשך חודשיים מחיוב בריבית על יתרת המינוס בחשבון העסקי, עד סכום של 30 אלף שקלים. הטבה זו ניתנת באופן אוטומטי לבעלי עסקים שמזוהים בבנק כבעלי מחזור פעילות של עד 25 מיליון שקלים וכמי שמשרתים במילואים בפועל, או למי שעדכנו את הבנק על כך.

עסקים שאינם עומדים בקריטריונים שנקבעו במסגרת המתווה יוכלו אף הם לבקש דחיית הלוואות עד סכום מצטבר של שני מיליון שקלים לתקופה של חודשיים, אך במקרה זה הדחייה תבוצע בריבית ההסכמית.

בעת הגשת הבקשה נדרשים בעלי עסקים להציג מסמכים המעידים על הפגיעה בפעילות העסקית. במקרה של פגיעה פיזית בבית העסק, יש להציג אישור מהרשות המקומית או מגורם מוסמך אחר על פינוי העסק. אם העסק אינו פעיל במהלך ימי המבצע, יש להציג אישור רואה חשבון, יועץ מס או תצהיר מאומת בידי עורך דין המעיד על אי-פעילות העסק במהלך ימי העסקים שבהם פועל העסק בשגרה.

במקרה של בעלי עסקים ששירתו במילואים בין התאריכים 1 בפברואר 2026 ל-1 באפריל 2026, הזיהוי יתבצע באמצעות תקבול או זיכוי שהתקבל בחשבון בגין שירות המילואים. במקרים שבהם לא ניתן לבצע זיהוי אוטומטי, ההטבה תינתן בהתאם לאסמכתה שתוגש על-ידי הלקוח.

לגבי אשראי עסקי, פריסת התשלומים לאחר הדחייה תתבצע בדרך של הוספת התשלומים לסוף תקופת ההלוואה. במקרה של אשראי עסקי שיתרת תקופתו לפירעון עולה על שלוש שנים, ניתן יהיה לבצע פריסת תשלומים בהתאם למנגנון שנקבע לגבי משכנתאות.

בנק ישראל מציין כי המתווה נועד לספק מענה ראשוני לצורכי המימון של משקי הבית והעסקים שנפגעו, וכי הבנקים ימשיכו לעקוב אחר ההתפתחויות ולהתאים את ההקלות בהתאם למצב בשטח.

הפוסט בנק ישראל מציג מתווה סיוע לנפגעי מבצע "שאגת הארי" הופיע לראשונה ב-מעקב.

הממשלה אישרה תקציב סיוע חירום לרשויות המקומיות לטובת אזרחים שביתם נפגע ואינו ראוי למגורים. במשרד האוצר הדגישו כי מדובר במענה מיידי שנועד לספק תמיכה ראשונית לתושבים, וכי המענק אינו מחליף את הפיצוי המלא המגיע לנפגעים על פי דין, אלא מתווסף למעטפת הפיצויים הקיימת.

בהודעת משרד האוצר נמסר כי אזרחים שביתם נפגע ואינו ראוי למגורים זכאים לסיוע חירום מיידי בסך 2,000 שקלים לנפש. מתוך סכום זה, 500 שקלים יועברו ישירות לחשבון הבנק של הזכאי למימון צרכים מיידיים, ואילו 1,500 שקלים יועברו לרשות המקומית לצורך מימון הוצאותיה בטיפול בתושבים שנפגעו.

במשרד האוצר הבהירו כי המענק אינו בא במקום מנגנוני הפיצוי הקיימים, אלא בנוסף להם. לדבריהם, מענק החירום נועד לאפשר מענה מהיר בשעות ובימים הראשונים שלאחר הפגיעה, במקביל להליכי בדיקה והערכת נזקים במסגרת מנגנוני הפיצוי המלאים.

המערכת מיועדת לאזרחי או תושבי ישראל שרכושם נפגע עקב פעולת איבה או מלחמה, וכן לחברות שרכושן נפגע עקב פעולת איבה או מלחמה. הזכאות מותנית בעמידה בתנאים שנקבעו ובהגשת תביעה מסודרת באמצעות המערכת המקוונת.

אופן הגשת התביעה מפורט בהנחיות משרד האוצר: יש ללחוץ על הכפתור הייעודי להגשת התביעה, אשר מוביל למסך בחירת מסלול מבין שלושה מסלולים מוצעים. לאחר בחירת המסלול המתאים, נדרש שלב הזדהות, במסגרתו ניתן לבחור באחת משתי אפשרויות: הזדהות באמצעות סיסמה קבועה לשירותים המקוונים של רשות המסים, או הזדהות באמצעות מספר תעודת זהות ותאריך הנפקת תעודת הזהות בלבד.

עם השלמת שלב ההזדהות, יש למלא את כלל הפרטים הנדרשים בטופס המקוון ולשלוח את התביעה. במשרד האוצר הדגישו כי יש להקפיד על מילוי מלא ומדויק של הפרטים, על מנת לאפשר טיפול מהיר ויעיל בבקשה.

בהמשך הטיפול בתביעה, עם סיום מילוי כל הפרטים הנדרשים, יישלח למגיש מסרון (SMS) הכולל מספר תביעה לצורך מעקב. מרגע קבלת המסרון, מתחיל הטיפול הרשמי בתביעה.

תביעות המוגשות במסלול הרגיל יופיעו בשלב הראשון במצב "חדש" עד לביקור שמאי בנכס. לאחר ביצוע הביקור והערכת הנזק, תעודכן התביעה למצב "בטיפול", בהתאם להליך המקובל.

במשרד האוצר ציינו כי מטרת ההסדר היא לאפשר תגובה מהירה ויעילה לאזרחים ולתושבים שנפגעו עקב פעולות איבה או מלחמה, תוך שילוב בין סיוע מיידי לבין המשך טיפול במסגרת מנגנוני הפיצוי הקבועים.

הפוסט משרד האוצר: אושר תקציב סיוע מיידי לנפגעי רכוש הופיע לראשונה ב-מעקב.

דים אמור

בפברואר 2026 החלה להופיע בפלטפורמת פייסבוק מערכת הבינה המלאכותית של Meta תחת השם "Manus AI", מהלך שממחיש את שילוב הטכנולוגיה שנרכשה בסוף 2025 ואת כוונת החברה להוביל את תחום הסוכנים האוטונומיים. מדובר בצעד נוסף במרוץ הבינה המלאכותית בין ענקיות הטכנולוגיה, על רקע התחרות מול חברות כמו גוגל ו-OpenAI.

בסוף שנת 2025 הודיעה Meta על רכישת סטארט-אפ הבינה המלאכותית Manus בעסקה של מיליארדי דולרים. על פי דיווח ב-The Wall Street Journal, סכום העסקה עלה על שני מיליארד דולר, אם כי החברה סירבה לחשוף את פרטי ההסכם. מטרת הרכישה הייתה לשלב את הטכנולוגיה של Manus בתוך מוצרי הבינה המלאכותית של Meta, ובראשם מערכות Meta AI הפועלות בפייסבוק, אינסטגרם ושירותים נוספים.

Manus היא פלטפורמת בינה מלאכותית שפותחה בשנת 2025 על ידי חברת Butterfly Effect, והיא מייצגת דור חדש של מערכות המכונות "סוכנים אוטונומיים". בניגוד לצ'אטבוטים רגילים, שמספקים תשובות לשאלות, סוכן אוטונומי נועד לקבל משימה ולבצע אותה מתחילתה ועד סופה באופן עצמאי.

הרעיון המרכזי מאחורי המערכת הוא מעבר מבינה מלאכותית המספקת מידע והסברים בלבד, לבינה מלאכותית שמבצעת פעולות בפועל. Manus תוכננה לבצע משימות מורכבות בעולם האמיתי ללא הדרכה צמודה של המשתמש. בין המשימות האפשריות: מחקר, כתיבת קוד, ניתוח נתונים, בניית אתרים או תכנון נסיעות.

ההבדל בין סוכן אוטונומי לבין צ'אטבוט רגיל מתבטא באופן הפעולה. מערכות שיחה פועלות בתבנית בסיסית: המשתמש שואל שאלה, המערכת משיבה, ולאחר מכן ממתינה לשאלה נוספת. לעומת זאת, סוכן אוטונומי מקבל יעד או משימה, בונה תוכנית פעולה, מפעיל כלים דיגיטליים כמו דפדפן, קוד או מסמכים, מבצע את המשימה באופן עצמאי ולבסוף מחזיר תוצאה מוכנה.

כך, למשל, במקום לבקש הסבר כיצד לכתוב דוח על שוק הרכב, ניתן להגדיר למערכת משימה: להכין דוח מלא על שוק הרכב באירופה. המערכת אמורה לבצע את שלבי המחקר, איסוף הנתונים, הניתוח והכתיבה באופן אוטומטי ולהחזיר תוצר מוגמר.

המערכת תוכננה לפעול בענן גם כאשר המשתמש אינו מחובר, ולבצע משימות מורכבות ללא התערבות רציפה. בין היכולות המרכזיות: תכנון וביצוע משימות מורכבות, עבודה עם טקסט, תמונות וקוד, מחקר ואיסוף נתונים, ניתוח מידע והפקת דוחות.

Manus פועלת מפלטפורמה מבוססת סינגפור, עם שורשים בסין. החברה הציעה מנויים בתשלום ללקוחות המעוניינים להשתמש בטכנולוגיה למחקר, תכנות ומשימות נוספות. לפי הודעת החברה, הפלטפורמה חצתה את רף 100 מיליון הדולר בהכנסות חוזרות שנתיות, שמונה חודשים בלבד לאחר ההשקה.

בין המשקיעים הראשונים נמנו Tencent Holdings, ZhenFund ו-HSG. החברה שהשיקה את הפלטפורמה, Butterfly Effect, נוסדה בסין ובהמשך העבירה את פעילותה לסינגפור. לאחר הרכישה הודיעה Meta כי לא יישארו אינטרסים של בעלות סינית ב-Manus, וכי הפלטפורמה תפסיק את פעילותה בסין. מרכז הפעילות צפוי להישאר בסינגפור.

בהודעת Meta נמסר כי Manus כבר משרתת מיליוני משתמשים ועסקים ברחבי העולם, וכי בכוונת החברה להרחיב את השירות כך שיספק סוכנים למטרות כלליות בכל מוצרי הצרכן והעסקים שלה, כולל Meta AI.

מנכ"ל Manus, שיאו הונג, מסר כי ההצטרפות ל-Meta תאפשר לחברה לבנות על בסיס חזק יותר, מבלי לשנות את אופן הפעולה של הפלטפורמה או את תהליכי קבלת ההחלטות.

לצד היתרונות, מודל הסוכן האוטונומי מעלה גם שאלות מקצועיות, אתיות ומשפטיות. אחד האתגרים המרכזיים הוא מידת השליטה של המשתמש בתהליך. בעוד מערכות שיחה מאפשרות תיקון והכוונה בכל שלב, סוכן אוטונומי פועל באופן עצמאי ולעיתים מבצע פעולות שלא הוגדרו במדויק.

אתגר נוסף נוגע לאמינות המידע. כאשר המערכת בוחרת מקורות, מפרשת נתונים ומפיקה תוצר סופי ללא בקרה אנושית בכל שלב, קיים סיכון לטעויות עובדתיות, שימוש במקורות לא אמינים או מסקנות שגויות. בנוסף, פעולת הסוכן האוטונומי כוללת חיפושים, הרצת קוד ויצירת קבצים, מה שמעלה שאלות של שקיפות ובקרה.

במיוחד בתחומים רגישים כמו עיתונות, משפטים ותחקירים, מערכת הפועלת באופן עצמאי עלולה לאסוף מידע שגוי או לנסח טענות בעייתיות מבחינה משפטית, בשל היעדר ביקורת אנושית בכל שלב. לעומת זאת, מערכות שיחה מאפשרות שליטה מלאה, ניסוח מדויק ובדיקה לפני פרסום.

עם זאת, לסוכנים אוטונומיים יתרון מרכזי: יכולתם לבצע משימות מורכבות באופן עצמאי ולחסוך זמן בפרויקטים טכניים או עסקיים. בין השימושים האפשריים: בניית אתרים, ניתוח נתונים מורכב, אוטומציה של תהליכים והפקת דוחות מקיפים.

הרכישה של Manus משתלבת במהלך רחב יותר של Meta לחיזוק פעילות הבינה המלאכותית שלה. במהלך 2025 השקיעה החברה 14.3 מיליארד דולר בחברת הנתונים Scale, וגייסה את מנכ"לה, אלכסנדר וונג, כדי לסייע בהובלת צוות "סופר־אינטליגנציה".

הופעת "Manus AI" בפייסבוק בפברואר 2026 מסמנת את תחילת שילוב הסוכנים האוטונומיים בפלטפורמות צרכניות רחבות היקף. עבור המשתמשים, המשמעות עשויה להיות מעבר ממערכות המספקות תשובות בלבד למערכות המבצעות משימות שלמות באופן עצמאי.

הרכישה והשילוב בפלטפורמות של Meta מצביעים על שינוי כיוון בענף הבינה המלאכותית: מעבר מצ'אטבוטים שיחתיים לסוכנים אוטונומיים, שמטרתם לבצע פעולות בפועל. מדובר בשלב נוסף במרוץ הטכנולוגי בין ענקיות ה-AI, שבו החברות מבקשות להוביל את הדור הבא של מערכות הבינה המלאכותית.

הפוסט Meta משלבת את Manus AI בפייסבוק הופיע לראשונה ב-מעקב.

בחינה היסטורית של שיעור מס הערך המוסף בישראל מאז שנות ה-90 מצביעה על דפוס קבוע: המע"מ עולה בעיקר בתקופות של גירעון, מלחמות או האטה כלכלית, ויורד בעיקר בתקופות של צמיחה ויציבות תקציבית. הנתונים לאורך שלושה עשורים מצביעים על כך שהמע״מ שימש כלי מרכזי לאיזון התקציב, כאשר השינויים בו התרחשו בהתאם למצב הכלכלי ולאירועים פיסקאליים משמעותיים.

דפוס היסטורי: עלייה במשבר, ירידה בצמיחה

היסטוריית המע"מ בישראל מציגה מחזוריות ברורה. ברוב השנים נע שיעור המע"מ בין 15.5% ל-18%, כאשר השינויים חלו בתקופות של לחץ תקציבי או התאוששות כלכלית.

בשנת 1991 הועלה המע"מ ל-18% בתקופת משבר תקציבי. בשנת 2002 נרשמה שוב עלייה ל-18% על רקע גירעון והאטה כלכלית. בין השנים 2006 ל-2010 הופחת המע"מ בהדרגה עד לרמה של 15.5%, בתקופה שהתאפיינה בצמיחה ובהפחתות מסים. בשנת 2013 הועלה המע"מ שוב ל-18% בעקבות לחצים תקציביים, ובשנת 2015 הופחת ל-17% במטרה לעודד את הפעילות הכלכלית. בשנת 2025 הועלה המע״מ מחדש ל-18% על רקע גירעון והוצאות ביטחון.

הנתונים מצביעים על כך שהמע"מ לא השתנה באקראי, אלא שימש כלי פיסקאלי המגיב למצב התקציבי של המדינה.

המע"מ כמס איזון תקציבי

לפי הדפוס ההיסטורי, המע"מ בישראל מתפקד כ"מס איזון תקציבי". כאשר המדינה נקלעת לגירעון גבוה, שיעור המס נוטה לעלות. כאשר הצמיחה מתחזקת והכנסות המדינה ממסים גדלות, מתאפשרת הפחתה בשיעור המע״מ או שמירה על יציבותו.

יתרונו של המע"מ ככלי מדיניות פיסקאלית הוא בכך שהוא מגדיל הכנסות במהירות יחסית, אינו דורש שינוי מורכב במבנה המס, ומספק הכנסות יציבות לקופת המדינה.

תנאים להעלאות מס

בחינת נקודות הזמן שבהן הועלה המע"מ מצביעה על מספר תנאים חוזרים:

גירעון תקציבי גבוה

הוצאות ביטחון או משבר כלכלי
עלייה מהירה בחוב הציבורי
לחצים מצד משרד האוצר או בנק ישראל

תנאים אלו התקיימו בתחילת שנות ה-90, בתחילת שנות ה-2000, בשנת 2013, ושוב בשנת 2025.

תנאים להפחתות מס

הורדות המע״מ התרחשו בעיקר בתקופות של צמיחה כלכלית, כאשר הכנסות המדינה ממסים עלו, או כאשר התקבלה החלטה לעודד צריכה.

כך, בין השנים 2006 ל-2010 הופחת המע״מ בהדרגה, ובשנת 2015 ירד שוב ל-17% כדי להמריץ את המשק.

רצף השינויים: מ-15.5% ל-18%

בחינת התקופה האחרונה מדגישה את המגמה: לאחר ירידה הדרגתית לשיעור של 15.5% בין השנים 2006 ל-2010, ולאחר מכן התייצבות על 17% החל משנת 2015, הועלה המע״מ שוב ל-18% בשנת 2025. מדובר בעלייה מצטברת לעומת רמות המע״מ הנמוכות יותר שנרשמו בעשור הקודם.

ניתוח לפי תקופות כהונה של ראשי ממשלה

בחינת השינויים במע"מ לפי תקופות כהונה של ראשי ממשלה מציגה את התמונה הבאה:

2006-2009: אהוד אולמרט
בתקופה זו החלה מגמת הפחתת המע״מ כחלק ממדיניות של הפחתות מסים וצמיחה.

2009-2013: בנימין נתניהו
המע״מ הועלה תחילה בשנת 2012 ולאחר מכן ל-18% בשנת 2013, על רקע גירעון ולחצים תקציביים.

2013-2015: בנימין נתניהו
המע"מ נותר גבוה עד להפחתה בשנת 2015.

2015-2020: בנימין נתניהו
המע״מ ירד ל-17% ונשאר ברמה זו במשך כמה שנים.

2020-2021: בנימין נתניהו
גם בתקופת משבר הקורונה נותר המע״מ בשיעור של 17% ולא הועלה.

2021-2022: ממשלת בנט-לפיד
נפתלי בנט כיהן כראש ממשלה מיוני 2021 עד יולי 2022, ולאחריו יאיר לפיד עד דצמבר 2022. בתקופה זו נותר המע״מ על 17% ללא שינוי.

2022-2025: בנימין נתניהו
במהלך תקופה זו, על רקע גירעון והוצאות ביטחון, הועלה המע״מ ל-18%.

המסקנה העובדתית מן הנתונים

הנתונים מצביעים על כך שהמע"מ ירד גם בתקופת נתניהו, נותר יציב בתקופת בנט-לפיד, והועלה מחדש לאחר 2022. הדפוס העיקרי העולה מן הנתונים הוא כי השינויים במע"מ קשורים בראש ובראשונה למצב התקציבי הכולל, ולא בהכרח לראש ממשלה מסוים.

כאשר הגירעון גדל והוצאות המדינה עולות, שיעור המע"מ נוטה לעלות. כאשר המשק מציג צמיחה והכנסות המדינה ממסים עולות, שיעור המע״מ נוטה לרדת או להישאר יציב.

תחזית לשנים הקרובות

בהתבסס על הדפוס ההיסטורי של שלושת העשורים האחרונים, תקופות של מע״מ גבוה – סביב 18% – נמשכות בדרך כלל בין שנתיים לחמש שנים לאחר משבר כלכלי או ביטחוני. תקופות של מע"מ נמוך יותר, סביב 16%-17%, נרשמות בדרך כלל לאחר כמה שנות צמיחה רצופות.

לפי התרחיש הכלכלי הנוכחי, אם הגירעון יישאר גבוה והוצאות הביטחון ימשיכו לעלות, שיעור המע״מ עלול להישאר 18% ואף לעלות ל-19% בעתיד. הערכות בקרב גורמים כלכליים מצביעות על אפשרות של עלייה לשיעור של 19% ואף 20% בשנים הקרובות, בהתאם להתפתחויות התקציביות לאחר הבחירות ולמדיניות ההוצאות של הממשלה.

ברם, אם המשק יחזור לצמיחה משמעותית, הגירעון יקטן והכנסות המדינה ממסים יגדלו, עשויה להיווצר אפשרות להפחתת המע״מ בחזרה ל-17%.

הערכה המבוססת על הדפוס ההיסטורי מצביעה על כך שאם תתרחש התאוששות כלכלית, ייתכן שינוי כלפי מטה סביב השנים 2027-2029. לעומת זאת, אם הלחצים התקציביים יימשכו, שיעור המע״מ עשוי להישאר גבוה ואף לעלות.

הנתונים ההיסטוריים מצביעים על מחזוריות קבועה במדיניות המע״מ בישראל: בתקופות משבר וגירעון – שיעור המס עולה; בתקופות של צמיחה ויציבות – הוא יורד או נותר ללא שינוי. לאורך שלושת העשורים האחרונים נע המע״מ בין 15.5% ל-18%, כאשר העלאות התרחשו בעיקר על רקע לחצים תקציביים והפחתות נרשמו בתקופות של צמיחה.

נכון להיום עומד המע״מ על 18%, ובתרחישים כלכליים מסוימים הוא עשוי לעלות לרמה של 19% ואף 20% בעתיד, אם הגירעון והוצאות המדינה ימשיכו לגדול.

צילום מאתר הכנסת – שימוש בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים.

הפוסט המע"מ עלה ל-18% ב-2025, מגמה ל-19% בכהונת נתניהו הופיע לראשונה ב-מעקב.

מחיר החלב בישראל מוסיף לעלות, על רקע ממצאי דוח מבקר המדינה משנת 2023, שקבע כי המחיר המקומי הוא מהגבוהים בעולם. בעוד שבשנת 2023 עמד מחיר ליטר חלב מפוקח על כ-6.2 שקלים, בשנת 2026 כבר מדובר בכ-7.2 שקלים לליטר, נתון המעיד על עלייה נוספת ביוקר המחיה בתחום מוצרי החלב.

דוח מבקר המדינה שפורסם בשנת 2023 הציג תמונת מצב מקיפה של ענף החלב בישראל, והדגיש את מרכזיותו בתזונה המקומית. חלב ומוצריו מהווים מקור עיקרי לחלבון מן החי ולסידן בתפריט הישראלי הממוצע, והמדינה מתכננת את הענף לכל אורך שרשרת הייצור עוד מלפני קום המדינה.

התכנון מתבצע באמצעות פיקוח על מכסות הייצור לרפתנים, קביעת מחיר המטרה לליטר חלב גולמי, שליטה בהיקף היבוא ופיקוח על מחיר מוצרי החלב המפוקחים לצרכן. ההסדרה המשפטית מעוגנת בעיקר בחוק תכנון משק החלב, התשע"א-2011, וכן בתקנות ובצווים שהותקנו מכוחו.

בין השנים 1998 ל-2022 נחתמו חמישה הסכמים ורפורמות בענף החלב בין המדינה לבין ארגוני היצרנים. במסגרת זו צומצם מספר הרפתות, בעוד מספר הפרות בכל רפת גדל. במקביל, מחיר המטרה פחת ביחס לתחזיות ללא הרפורמות, והממשלה העניקה מענקי התייעלות ומענקי פרישה לרפתנים.

נתוני המפתח שצורפו לדוח מבקר המדינה מצביעים על פערים משמעותיים בין ישראל לבין מדינות האיחוד האירופי. מחיר החלב הגולמי בישראל נאמד בכ-62.04 אירו למאה קילוגרם חלב, שהם כ-219 שקלים, גבוה בכ-24% מהממוצע האירופי שנאמד בכ־50.17 אירו למאה קילוגרם.

גם ברמת המחיר לצרכן נרשם פער משמעותי: ליטר חלב רגיל בישראל נאמד בכ-1.81 דולר, שהם כ-6.2 שקלים, לעומת ממוצע של כ-1.02 דולר במדינות האיחוד האירופי — פער של כ־77%.

על פי נתוני הדוח, בשנת 2021 עמד מספר הפרות החולבות הרשומות בישראל על 118,611, בעוד הצריכה הממוצעת של חלב ומוצריו הגיעה ל-161 ליטר לנפש בשנה. באותה שנה יוצרו בישראל כ-1.54 מיליארד ליטר חלב גולמי, ונרשם יבוא מוצרי חלב בהיקף של כ-169 מיליון דולר.

בישראל פעלו בשנת 2021 כ-686 רפתות, מתוכן 440 באזורי עדיפות לאומית. תנובת החלב הממוצעת לפרה עמדה על 12,003 קילוגרם בשנה – הנתון הגבוה ביותר בעולם. כ-41.2% מהחלב יוצר ברפתות במגזר המשפחתי, ואילו יתר הייצור התרכז בעיקר במגזר השיתופי.

הביקורת שנערכה בין אוקטובר 2021 לנובמבר 2022 במשרד החקלאות, במועצת החלב ובגופים ממשלתיים נוספים, בחנה את מנגנוני קביעת מחיר המטרה, את השפעת דרישות הכשרות, ואת הפיקוח על רווחת בעלי החיים.

אחד הממצאים המרכזיים עסק במחיר החלב הגולמי בישראל, הגבוה בכ-24% מהממוצע האירופי. בין הגורמים לפער צוין כי עלויות המזון לפרות בישראל גבוהות בכ-33.3% לעומת האיחוד האירופי, לצד השפעות תנאי האקלים והבדלים במנגנוני תמיכה ממשלתיים.

הדוח גם הצביע על ליקויים במנגנון קביעת מחיר המטרה. המחיר נקבע על סמך סקר דו־שנתי שמבצעת ועדת היגוי באמצעות ספק חיצוני, אך נמצא כי אין הליך בקרה מספק על מתודולוגיית הסקר, על נכונות הנתונים ועל דיוק החישובים.

עוד נמצא כי כ-22% מהרפתות שנבחרו למדגם סירבו להשתתף בסקר, מאחר שלא הוסדרה חובת השתתפות. שיעור סירוב זה, כך נקבע, עשוי לפגוע בתקפות התוצאות המשמשות בסיס לחישוב המחיר.

בנוסף, הדוח הצביע על בעיה בחישוב עלות שכר העבודה של הרפתנים. בעוד שהרפתנים פועלים בענף החקלאות, השכר שלהם בסקר חושב לפי השכר הממוצע הכללי במשק – הגבוה משמעותית מהשכר בענף החקלאי – דבר שהשפיע על מחיר המטרה.

עוד צוין כי הרפתות במגזר המשפחתי נמצאו הפסדיות בממוצע לאורך השנים, בעוד שהרפתות במגזר השיתופי הציגו רווחיות גבוהה יותר, פער שהשפיע גם הוא על מבנה המחירים.

הדוח עסק גם במבנה התמיכות בענף החלב. לפי אומדני ה-OECD, בשנת 2021 הגיע שיעור התמיכות העקיפות לחקלאים בישראל לכ-90.7% מסך התמיכות, אף שבשנת 1995 התחייבה ישראל להפחיתן במסגרת הסכם סחר בינלאומי.

לצד סוגיית המחיר, הדוח הצביע על בעיות נוספות, ובהן מחסור חוזר במוצרי חלב בתקופת חגי תשרי. בשנת 2021, למשל, נרשם מחסור של כ-3 מיליון ליטר חלב מפוסטר – כ-9% מהצריכה החודשית.

עוד עלה כי למשרד החקלאות ולמועצת החלב אין סמכות לקבל מידע שוטף ומעודכן מהמחלבות על נתוני הייצור, ואין באפשרותם להורות על ויסות עודפי חלב בין מחלבות שונות.

בהיבט רווחת בעלי החיים, העריכו גורמי המקצוע כי כ-20% מהרפתות בישראל מצויות במצב חמור מאוד, אך הפיקוח בתחום נמצא חסר, ולא הותקנו תקנות פרטניות הנדרשות למניעת צער בעלי חיים.

מבקר המדינה המליץ למשרד החקלאות ולמועצת החלב ליישם בקרה נאותה על סקר החלב, לבחון את שיטת חישוב השכר בענף, ולעדכן את מנגנון קביעת מחיר המטרה כך שישרת את מטרות התכנון ויתרום להפחתת המחיר לצרכן.

עוד הומלץ לפעול ליישום המלצות ה-OECD והתחייבויות ישראל למעבר מתמיכות עקיפות לתמיכות ישירות בענף, ולבחון כלי מדיניות נוספים הנהוגים במדינות אחרות.

ענף החלב בישראל מתאפיין במנגנון תכנון ופיקוח מדינתי לכל אורך שרשרת הייצור – מצב הקיים כיום, לפי הדוח, רק במדינה אחת נוספת בעולם: קנדה. למחיר החלב הגולמי השפעה ישירה על המחיר הסופי לצרכן ועל יוקר המחיה.

ממצאי הביקורת מצביעים על ליקויים בשלושה מישורים מרכזיים: המחיר הגבוה ביחס לעולם, הפיקוח על רווחת בעלי החיים, והבטחת אספקה סדירה לצד צמצום מחסור בתקופות החגים.

על רקע ממצאים אלה, העלייה במחיר ליטר החלב בין 2023 ל-2026 מחדדת את השאלה לגבי יעילות מנגנוני הפיקוח והתכנון בענף, ואת השפעתם הישירה על כיסו של הצרכן הישראלי.

לעיון בדוח המלא לשנת 2023 – לחצו כאן

הפוסט מחיר החלב ממשיך לטפס בישראל הופיע לראשונה ב-מעקב.