דים אמור

באקט משמעותי המהדהד בזירה הבין לאומית, חתם נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, על תיקון נרחב לקוד הפלילי במדינתו, הקובע לראשונה אחריות פלילית מוגדרת בגין גילויי אנטישמיות. הצעד, שזכה להערכה רבה מצד גורמים רשמיים בישראל, מסמן נקודת מפנה במאבקה של אוקראינה בפשעי שנאה ובביסוס ערכי הסובלנות בחברה האוקראינית.

שר החוץ הישראלי, גדעון סער, בירך על המהלך והדגיש את חשיבותו: "אני מביע את הערכתי לנשיא וולודימיר זלנסקי ולאוקראינה על התיקונים לחוק העונשין, המטילים אחריות פלילית על גילויי אנטישמיות. תיקונים אלו מהווים צעד חשוב ומתבקש במאבק בפשעי שנאה, ובפרט באנטישמיות, ומעידים על מחויבותה של אוקראינה להגנה על זכויות אדם ועל ערכי הסובלנות".

עיכוב חסר תקדים

על אף חשיבותו הציבורית והערכית, הדרך לחקיקה הייתה רצופה בסימני שאלה. התיקון לקוד הפלילי עבר בפרלמנט האוקראיני (הראדה העליונה) ב-15 בפברואר 2022, שבוע בלבד בטרם פלשה רוסיה למדינה. אולם, חתימתו של הנשיא זלנסקי התעכבה למשך תקופה חריגה של ארבע שנים ושני חודשים. מדובר בפרק זמן המהווה שיא יוצא דופן בהליכי חקיקה מסוג זה, כאשר החוק נותר במשרדי הנשיאות מבלי לקבל תוקף רשמי עד לימים האחרונים.

התהליך החקיקתי החל עוד בפברואר 2021, עם הגשת שתי הצעות חוק שעסקו במניעה והתמודדות עם אנטישמיות. בעוד שהחוק למניעה ולהתמודדות עם אנטישמיות אושר ונחתם כבר באוקטובר 2021, התיקון הפלילי המשקף את האכיפה בפועל המתין עד עתה.

המסגרת העונשית: מסיכול ועד מאסר

התיקונים מעגנים את המאבק באנטישמיות במסגרת סעיף 161 לקוד הפלילי האוקראיני, העוסק בפגיעה בשוויון זכויות על רקע גזע, דת או לאום. החוק מציב רף ענישה מדורג בהתאם לחומרת העבירה:

• עבירות בסיסיות: קנס הנע בין 3,400 ל-8,500 גריבנה, או הגבלת חירות לתקופה של שלוש עד חמש שנים.

• עבירות בנסיבות מחמירות (אלימות, איומים, או ביצוע בידי בעל תפקיד): קנס מוגדל (עד 17,000 גריבנה) או מאסר בפועל של שנתיים עד חמש שנים, בצירוף שלילת הזכות לכהן בתפקידים מסוימים.

• עבירות במסגרת קבוצה מאורגנת: מאסר של חמש עד שמונה שנים.

הגדרת השנאה

החוק מספק הגדרה מפורטת של ביטויי אנטישמיות האסורים על פי דין. רשימה זו כוללת:

1. שלילת זכותם של יהודים להגדרה עצמית.

2. הפצת סטריאוטיפים כוזבים והטלת אחריות קולקטיבית על הקהילה.

3. הכחשת השואה או הצדקתה.

4. קריאות לאלימות נגד יהודים.

5. ונדליזם, חילול בתי קברות, פגיעה באתרים דתיים ומוסדות ציבור.

6. ייצור והפצה של סמלים ותכנים המסיתים לשנאה.

זווית מדינית: "בית לאומי לכל יהודי"

בעוד שהחקיקה האוקראינית מתקבלת בברכה ככלי משפטי בתוך גבולות המדינה, בשיח הציבורי בישראל מדגישים את העובדה כי עתידו וביטחונו של העם היהודי אינם נשענים על חוקים זרים, אלא על קיומה של מדינת ישראל.

כמדינה ריבונית, עשירה וחזקה, ישראל מציבה את הגנת העם היהודי כיעד עליון. הנדבך המרכזי בתפיסה זו הוא "חוק השבות, תש"י-1950", חוק יסוד המעניק לכל יהודי את הזכות לעלות לישראל ולהשתקע בה כחלק מהיותה הבית הלאומי של העם היהודי.

החוק מקנה לכל יהודי, ילדיו, נכדיו ובני זוגם, זכאות לאזרחות ישראלית מיידית. קיום המדינה, יחד עם זרוע הביטחון של צה"ל, מהווים ערובה איתנה לכך שהיהודים אינם תלויים בחסדיהם של גורמים חיצוניים, אלא נהנים ממדינת מגן חזקה, המשלבת כלכלה מתפתחת וכוח צבאי משמעותי, המבטיחים את חוסנו של העם היהודי בכל עת.

נ.ב

בעולם שבו מיליוני בני אדם נעקרים מבתיהם ונאלצים לחפש מקלט מעבר לגבולות ארצם, ניצבת מדינת ישראל כעובדה היסטורית מובהקת, ולעיתים אף צורמת בעיני שונאיה: אין ולא יהיו עוד פליטים יהודים במובנם הקלאסי.

בעוד שבמדינות רבות, ובהן אוקראינה, אדם ממוצא לאומי מסוים שנולד מחוץ לגבולות המדינה אינו זכאי לאזרחות אוטומטית מכוח השתייכותו בלבד, מציגה ישראל מודל ייחודי וחריג במפת המדינות. במסגרת עקרונותיה המכוננים, חוק השבות מעגן תפיסה ברורה: יהודי הוא יהודי, ללא תלות במקום לידתו, בתנאי חייו או בנסיבות שהובילו אותו אל שערי המדינה.

מדינת ישראל פותחת את שעריה בפני כל יהודי ובני משפחתו, בהתאם להוראות חוק השבות, ומעניקה להם מעמד אזרחי מיידי לצד מערך קליטה מקיף הכולל סיוע כלכלי, ליווי חברתי ותמיכה בשנות ההתבססות הראשונות. לצד זאת, קיימת הכרה ייחודית ומצומצמת בבני אדם שאינם יהודים, אשר סיכנו את חייהם למען הצלת יהודים בתקופת מלחמת העולם השנייה, אלו המוכרים כחסידי אומות העולם – אשר במקרים מסוימים זוכים למעמד מיוחד ואף לאפשרות להסדרת מעמדם בישראל.

במציאות עולמית שבה פליטים רבים נאלצים להתמודד עם מערכות בירוקרטיות מורכבות ולעיתים אף תלויים בחסדי מדינות מארחות, מציבה ישראל כתובת ברורה וחד משמעית עבור יהודים באשר הם. עבור רבים, מדובר לא רק במסגרת מדינית, אלא בעוגן זהותי וביטחוני בעל משמעות עמוקה.

בעיני גורמים עוינים, ככל הנראה, מציאות זו מגלמת שינוי היסטורי דרמטי: העם היהודי, אשר לאורך דורות נאלץ לנדוד ולחפש מקלט, ביסס לעצמו ריבונות לאומית יציבה, מסגרת שבה השייכות הלאומית אינה מקור לרדיפה, אלא מפתח לביטחון, לחירות ולהמשכיות.

צילום: וולדימיר זלנסקי (AP); גדעון סער (אתר הכנסת); תל אביב – "מעקב".

הפוסט אוקראינה אישרה חוק פלילי נגד אנטישמיות; ישראל בירכה על הצעד הופיע לראשונה ב-מעקב.

דים אמור

בנק ישראל פרסם במרץ 2026 את הדוח השנתי לשנת 2025 – מסמך מקיף הסוקר את מצב המשק הישראלי בשנה שהתאפיינה בהמשך הלחימה מאז אוקטובר 2023 ובהשלכותיה הכלכליות הרחבות. הדוח מציג תמונה מורכבת של כלכלה הפועלת בתנאי חירום ממושכים, אשר מצליחה להפגין עמידות יחסית, אך במקביל חווה שחיקה מתמשכת ביסודותיה.

על פי הנתונים, המשק הישראלי רשם בשנת 2025 צמיחה של 2.9%, שיפור משמעותי בהשוואה לצמיחה של 1% בלבד בשנת 2024. גם התוצר העסקי הציג התאוששות, עם עלייה של 3.2%. עם זאת, קצב הצמיחה נותר נמוך מהמגמה ארוכת הטווח, כאשר אחד הגורמים המרכזיים לכך הוא מגבלות היצע חריפות בשוק העבודה.

הדוח מצביע על מחסור נרחב בכוח אדם, שנבע בין היתר מגיוס מילואים רחב ומהיעדרות עובדים פלסטינים. מציאות זו יצרה שוק עבודה "הדוק", המאופיין בשיעורי אבטלה נמוכים לצד לחצי שכר משמעותיים, אשר השפיעו על פעילות המגזר העסקי ועל קצב ההתאוששות הכולל.

בגזרת המחירים נרשמה התמתנות: האינפלציה בשנת 2025 עמדה על 2.6% ונכנסה לטווח היעד, לאחר שבחלק מחודשי השנה חרגה ממנו. לפי הדוח, ההתמתנות נבעה משילוב של מדיניות מוניטרית מרסנת, ייסוף השקל וירידה בפרמיית הסיכון של ישראל. במקביל, בנק ישראל שמר לאורך רוב השנה על ריבית גבוהה יחסית של 4.5%, ורק לקראת סופה החל בתהליך הפחתה הדרגתי, תחילה ל-4.25% ובהמשך ל-4% בינואר 2026.

לצד ההתייצבות המאקרו-כלכלית, הדוח מדגיש את המחיר הכבד של המלחמה. הפגיעה המצטברת בתוצר מאז תחילתה מוערכת בכ-8.6% תוצר, שהם כ-175 מיליארד שקלים. כאשר בוחנים את הנתונים דרך רווחת האזרחים, ההפסד מגיע לכ-35 אלף שקלים לנפש בממוצע לאורך התקופה.

גם בזירה הפיסקלית נרשמה מורכבות. הגירעון התקציבי ירד לרמה של 4.7% מהתוצר, אך נותר גבוה ביחס לרמות שאפיינו את השנים שקדמו ללחימה. במקביל, יחס החוב לתוצר עלה ל-68.5%, נתון המשקף עלייה ניכרת ומעורר חשש להמשך מגמת התרחבות החוב.

הדוח מציין כי הירידה בגירעון הושגה בעיקר באמצעות העלאות מסים וצמצום הוצאות, אך מזהיר כי הגירעון המבני עדיין גבוה מהרמה הנדרשת לייצוב יחס החוב. המשמעות היא כי ללא צעדים נוספים, קיים סיכון להמשך עלייה ביחס החוב גם בשנים הקרובות.

במקביל, המערכת הפיננסית ושוקי ההון הציגו ביצועים חיוביים יחסית. מחירי המניות עלו, היקף האשראי התרחב והסיכון הפיננסי נותר נמוך יחסית. נתונים אלו משקפים חזרה חלקית של אמון המשקיעים, בין היתר על רקע התמתנות הלחימה במהלך השנה.

עם זאת, הדוח מדגיש שורה של אתגרים מבניים ארוכי טווח. בין היתר מצוינים פריון עבודה נמוך, צורך בהגדלת שיעורי ההשתתפות בשוק העבודה בקרב אוכלוסיות מסוימות, והצורך בהשקעות משמעותיות בתשתיות ובהון אנושי. סוגיות אלו מקבלות משנה תוקף על רקע ההתפתחויות הטכנולוגיות, ובראשן הבינה המלאכותית, אשר צפויות להשפיע על מבנה שוק העבודה ועל דרישות המיומנות בעתיד.

נוסף על כך, מצביע הדוח על שינוי במאזן ההגירה. בשנים 2024-2025 נרשמה מגמה שלילית, עם עלייה במספר הישראלים העוזבים את הארץ. מדובר בהתפתחות בעלת השלכות פוטנציאליות הן על שוק העבודה והן על הביקוש לדיור, וכן על קצב הצמיחה העתידי.

בתוך כך, שאלת שוק הדיור מקבלת ביטוי עקיף דרך תנאי המאקרו והביקוש. ההערכה כי נכסים הכוללים ממ"ד זוכים לביקוש גבוה יותר מתחדדת על רקע המציאות הביטחונית, אף כי הדוח אינו מציג אומדן כמותי ישיר לפערי המחירים. עם זאת, עצם השינוי בדפוסי הביקוש משקף התאמה של משקי הבית לסיכונים ביטחוניים מתמשכים.

בסיכומו של דבר, דוח בנק ישראל לשנת 2025 מתאר כלכלה השומרת על יציבות יחסית גם תחת תנאי מלחמה ממושכים, אך עושה זאת במחיר כלכלי וחברתי משמעותי. לצד נתוני התאוששות, הדוח מצביע על שחיקה מצטברת ועל הצורך בצעדים אסטרטגיים ארוכי טווח – הן בתחום הפיסקלי והן בתחומי התעסוקה, הפריון וההשקעה בהון אנושי – כדי לבלום את מגמות הסיכון ולהבטיח יציבות כלכלית בשנים הבאות.

לעיון בדוח המלא – לחצו כאן

הפוסט כמה שווה ממ"ד: הפער במחירי דירות הופיע לראשונה ב-מעקב.

סרטון פורים של משפחה מפתח תקווה עורר סערה ציבורית רחבה לאחר שהופץ ברשתות החברתיות. בעוד מבקרים פירשו את המסרים כביזוי קורבנות מתקפת 7 באוקטובר, בני המשפחה ומרדכי דוד טוענים כי מדובר בפרשנות שגויה וכי לא הייתה כל כוונה לפגוע בנרצחים או במשפחותיהם.

למעשה, סרטון טיקטוק שפרסמה משפחת סיגאווי מפתח תקווה במהלך חג הפורים, והוסר זמן קצר לאחר מכן מהרשת בעקבות תפוצה רחבה ותגובות רבות, הפך למוקד סערה ציבורית ולדיון נרחב ברשתות החברתיות ובזירה הציבורית.

בסרטון נראים בני המשפחה רוקדים וחוגגים כשהם לבושים חולצות כתומות. על גב חולצתו של אבי המשפחה מופיע הכיתוב "מתו הנכדים", ואילו בחלק הקדמי של חולצות המשתתפים מופיע הכיתוב "FCK קפלן". השילוב בין המסרים לבין הצבע הכתום, המזוהה בציבוריות הישראלית עם משפחת ביבס ועם קורבנות מתקפת השבעה באוקטובר, הוביל חלק מהצופים לפרש את הסרטון כביזוי או לעג לנרצחי הטבח.

בעקבות הפצת הסרטון התפתח דיון ציבורי סוער ברשתות החברתיות. בתוך זמן קצר הופצו פרשנויות שונות שלפיהן מדובר במסר פוליטי פוגעני, וחלק מהגולשים אף קראו לבחון את האירוע מבחינה משפטית.

עם התפשטות הביקורת ניסו בני המשפחה להבהיר את כוונתם. מוריה סיגאווי, אחת מבנות המשפחה, פרסמה תגובה שבה הסבירה כי לטענתה אין כל קשר בין הסרטון לבין מתקפת 7 באוקטובר או למשפחת ביבס.

לדבריה, התחפושת בסרטון קשורה לדמותו של מרדכי דוד, וכי האזכור של "הנכדים" נועד לדבריה להתייחס לנכדי המן הרשע ולדמויות המזוהות עם הנהגת איראן, ובראשן המנהיג העליון עלי חמינאי. "אין שום קשר חס ושלום ל-7 באוקטובר או למשפחת ביבס", כתבה בתגובה שהופצה ברשתות החברתיות. לדבריה, הפרשנות שניתנה לסרטון נבעה בין היתר מהצבע הכתום של החולצות, אך לטענתה מדובר בתחפושת הקשורה למרדכי דוד.

גם מקורבים למשפחה פרסמו תגובות ברשתות החברתיות והדגישו כי מדובר במשפחה התומכת במדינת ישראל. לדבריהם, בני המשפחה אף איבדו חברים במתקפת 7 באוקטובר. "הם התחפשו למרדכי דוד", כתבו. "איך הגעתם למסקנה שהם התחפשו למשפחת ביבס? מדובר במשפחה שממש לא מכחישה שום טבח".

בתוך כך פרסם מרדכי דוד סרטון נוסף שבו הופיע לצד בני המשפחה. בסרטון זה הבהיר דוד כי לדבריו בני המשפחה לא דיברו כלל על אירועי 7 באוקטובר וכי הסרטון המקורי עסק, לדבריו, בנכדים של חמינאי ובבכירים איראניים. עוד אמר דוד כי מדובר במשפחה טובה וכי לשיטתו אין קשר בין הסרטון לבין פגיעה בזכר הנרצחים.

למרות ההבהרות מצד המשפחה ומרדכי דוד, האירוע המשיך לעורר תגובות חריפות מצד דמויות ציבוריות ואנשי תקשורת.

יו"ר מפלגת הדמוקרטים, יאיר גולן, פרסם תגובה חריפה ברשתות החברתיות וכתב: "כשאני צופה בסרטון המזעזע הזה הבטן מתהפכת והדם רותח. עשרות שנים סיכנתי את חיי למען המדינה הזו מתוך אמונה עמוקה בערבות ההדדית שלנו. לראות עכשיו את הטירוף הזה, חולצות שמבזות את המתים ולעג חולני לשכול – זה קורע את הנפש". לדבריו, "הזוועה הזו לא צמחה בחלל ריק".

גם העיתונאי יוסי מזרחי מחדשות 12 מתח ביקורת על מדיניות האכיפה וכתב כי יש לבחון את היחס לאירועים מסוג זה. לדבריו, "את אינתיסאר חיג'אזי, מורה מתמרה, עצרו בגלל ריקוד תמים… אבל למר סיגאווי שמהלל רצח ילדים בשבעה באוקטובר אין סיבה לדאגה".

שקמה ברסלר התייחסה גם היא לאירוע וכתבה כי מדובר בתופעה רחבה יותר בשיח הציבורי. "אנא מכם, אל תזדעזעו. הסתכלו למציאות בעיניים. היא לא נוצרה בחלל ריק".

במקביל, הוגשו תלונות למשטרה מצד גורמים שונים שקראו לבדוק את האירוע. יועץ התקשורת רונן צור פרסם צילום מסך של תלונה מקוונת שהוגשה למשטרה והצטרף לקריאה לחקירה.

ברשתות החברתיות נרשמה הסלמה בשיח סביב הסרטון. חלק מהגולשים השתמשו במונח "בסיג' ישראלי" – מונח המתייחס למיליציית מתנדבים איראנית הכפופה למשמרות המהפכה – כדי לתאר את המקרה. אחרים קראו לחשוף פרטים על בני המשפחה ואף הציעו תשלום למי שיעביר מידע עליהם.

נשמעו גם קולות שתמכו במשפחה או קראו להימנע ממסקנות נחרצות. העיתונאי דן עזרא כתב כי לדעתו אין קשר בין הסרטון לבין לעג למשפחת ביבס. לדבריו, "המשפחה שבסרטון בשום שלב לא ניסתה לצחוק על משפחת ביבס". עוד הוסיף כי הוא מקווה שבני המשפחה ישקלו צעדים משפטיים נגד מי שלטענתו הפיצו האשמות שגויות.

הסערה סביב הסרטון ממחישה את הרגישות הציבורית הגבוהה סביב אירועי 7 באוקטובר ואת האופן שבו פרשנויות שונות לתוכן ברשתות החברתיות עלולות להצית מחלוקת ציבורית חריפה. הסרטון שהוסר מהרשת והתגובות הרבות שנלוו אליו הפכו את המקרה לנושא לדיון ציבורי רחב, כאשר במרכזו עומדת השאלה כיצד מפרש הציבור מסרים חזותיים בתקופה של קיטוב פוליטי ורגישות חברתית גבוהה.

הפוסט סרטון פורים מעורר סערה: המשפחה מכחישה ביזוי 7.10 הופיע לראשונה ב-מעקב.

בנק ישראל הודיע על גיבוש מתווה סיוע פיננסי שנועד לתמוך במשקי בית ובעסקים קטנים וזעירים שנפגעו בעקבות מבצע "שאגת הארי". המתווה, שאומץ על-ידי המערכת הבנקאית, נועד לספק הקלה תזרימית לנפגעים ולסייע להם להתמודד עם ההשלכות הכלכליות שנוצרו בעקבות המצב הביטחוני.

על פי ההודעה, לקוחות המעוניינים להצטרף למתווה נדרשים לפנות לבנק שבו מתנהל חשבון העו"ש שלהם או לבנק שממנו נטלו הלוואה או משכנתה. ההצטרפות למתווה תהיה בתוקף בין התאריכים 16 במרץ 2026 ועד 16 באפריל 2026. בבנק ישראל מציינים כי הבנקים המסחריים רשאים להקדים את תחילת יישום המתווה או את מועד הגשת הבקשות, וכי ייתכן שהמתווה יורחב בהתאם להתפתחויות הביטחוניות ולצרכים העולים מן השטח.

בנוסף נמסר כי מרבית הבנקים מציעים הקלות נוספות מעבר למתווה הבסיסי, ולכן מומלץ לציבור להתעדכן גם באתרי האינטרנט של הבנקים המסחריים.

הקלות למשקי בית שנפגעו

המתווה כולל שורה של הקלות עבור משקי בית שנפגעו כתוצאה ישירה ממבצע "שאגת הארי". הזכאות חלה על משקי בית שביתם נפגע והם פונו ממנו, וכן על מי שנפצעו ואושפזו בעקבות האירועים.

בהתייחס לדירות שנפגעו, המתווה חל לא רק על בעלי דירה יחידה המתגוררים בנכס עצמו, אלא גם על שתי אוכלוסיות נוספות: בעלי דירה יחידה שאינם מתגוררים בה אך הדירה שבבעלותם נפגעה והדיירים נאלצו להתפנות, וכן שוכרי דירות שהתגוררו בנכס שנפגע ופונו ממנו.

הזכאים במסגרת זו יוכלו לדחות את תשלומי המשכנתה לתקופה של שלושה חודשים ללא הגבלת סכום וללא חיוב בריבית או בעמלות. בנוסף, תינתן אפשרות לדחות הלוואות צרכניות בסכום מצטבר של עד 100 אלף שקלים לתקופה של שלושה חודשים, גם כן ללא חיוב בריבית ובעמלות.

בכל הנוגע למשכנתאות, מדובר במשכנתאות המתייחסות לדירה ראשונה או למקרים של משפרי דיור.

לצורך הגשת הבקשה, משקי בית שביתם נפגע יידרשו להציג אישור מהרשות המקומית או מגורם רשמי מוסמך אחר המעיד על פינוי מן הבית. במקרה של פציעה במהלך המבצע, נדרש אישור מגורם מוסמך על אשפוז בעקבות פציעה שנגרמה כתוצאה מהאירועים.

פריסת התשלומים לאחר הדחייה תתבצע במספר חלופות אפשריות לבחירת הבנק. בין האפשרויות: הוספת התשלומים שנדחו לסוף תקופת המשכנתה, פריסת התשלומים לאורך יתרת תקופת המשכנתה, או העמדת הלוואה בגובה סכום הדחייה ללא ריבית לתקופה של ארבע שנים, כאשר פירעון ההלוואה יחל בחלוף שנה. באשר להלוואות צרכניות, התשלומים שנדחו יתווספו לסוף תקופת ההלוואה.

הקלות לעסקים קטנים וזעירים

המתווה כולל גם מסלול סיוע לעסקים קטנים וזעירים שנפגעו כתוצאה ממבצע "שאגת הארי". הזכאות מיועדת לבתי עסק שמחזור הפעילות השנתי שלהם עומד על עד 25 מיליון שקלים ואשר נפגעו פיזית או תזרימית בעקבות המבצע.

בתי עסק אלה יהיו זכאים לדחייה של תשלומי הלוואות לתקופה של חודשיים בסכום מצטבר של עד שני מיליון שקלים לבית עסק, ללא חיוב בריבית ובעמלות.

בנוסף, בעלי עסקים קטנים המשרתים במילואים ואשר היו ביתרת חובה בחשבון העסקי נכון ל-1 במרץ 2026 יהיו זכאים לפטור למשך חודשיים מחיוב בריבית על יתרת המינוס בחשבון העסקי, עד סכום של 30 אלף שקלים. הטבה זו ניתנת באופן אוטומטי לבעלי עסקים שמזוהים בבנק כבעלי מחזור פעילות של עד 25 מיליון שקלים וכמי שמשרתים במילואים בפועל, או למי שעדכנו את הבנק על כך.

עסקים שאינם עומדים בקריטריונים שנקבעו במסגרת המתווה יוכלו אף הם לבקש דחיית הלוואות עד סכום מצטבר של שני מיליון שקלים לתקופה של חודשיים, אך במקרה זה הדחייה תבוצע בריבית ההסכמית.

בעת הגשת הבקשה נדרשים בעלי עסקים להציג מסמכים המעידים על הפגיעה בפעילות העסקית. במקרה של פגיעה פיזית בבית העסק, יש להציג אישור מהרשות המקומית או מגורם מוסמך אחר על פינוי העסק. אם העסק אינו פעיל במהלך ימי המבצע, יש להציג אישור רואה חשבון, יועץ מס או תצהיר מאומת בידי עורך דין המעיד על אי-פעילות העסק במהלך ימי העסקים שבהם פועל העסק בשגרה.

במקרה של בעלי עסקים ששירתו במילואים בין התאריכים 1 בפברואר 2026 ל-1 באפריל 2026, הזיהוי יתבצע באמצעות תקבול או זיכוי שהתקבל בחשבון בגין שירות המילואים. במקרים שבהם לא ניתן לבצע זיהוי אוטומטי, ההטבה תינתן בהתאם לאסמכתה שתוגש על-ידי הלקוח.

לגבי אשראי עסקי, פריסת התשלומים לאחר הדחייה תתבצע בדרך של הוספת התשלומים לסוף תקופת ההלוואה. במקרה של אשראי עסקי שיתרת תקופתו לפירעון עולה על שלוש שנים, ניתן יהיה לבצע פריסת תשלומים בהתאם למנגנון שנקבע לגבי משכנתאות.

בנק ישראל מציין כי המתווה נועד לספק מענה ראשוני לצורכי המימון של משקי הבית והעסקים שנפגעו, וכי הבנקים ימשיכו לעקוב אחר ההתפתחויות ולהתאים את ההקלות בהתאם למצב בשטח.

הפוסט בנק ישראל מציג מתווה סיוע לנפגעי מבצע "שאגת הארי" הופיע לראשונה ב-מעקב.

הממשלה אישרה תקציב סיוע חירום לרשויות המקומיות לטובת אזרחים שביתם נפגע ואינו ראוי למגורים. במשרד האוצר הדגישו כי מדובר במענה מיידי שנועד לספק תמיכה ראשונית לתושבים, וכי המענק אינו מחליף את הפיצוי המלא המגיע לנפגעים על פי דין, אלא מתווסף למעטפת הפיצויים הקיימת.

בהודעת משרד האוצר נמסר כי אזרחים שביתם נפגע ואינו ראוי למגורים זכאים לסיוע חירום מיידי בסך 2,000 שקלים לנפש. מתוך סכום זה, 500 שקלים יועברו ישירות לחשבון הבנק של הזכאי למימון צרכים מיידיים, ואילו 1,500 שקלים יועברו לרשות המקומית לצורך מימון הוצאותיה בטיפול בתושבים שנפגעו.

במשרד האוצר הבהירו כי המענק אינו בא במקום מנגנוני הפיצוי הקיימים, אלא בנוסף להם. לדבריהם, מענק החירום נועד לאפשר מענה מהיר בשעות ובימים הראשונים שלאחר הפגיעה, במקביל להליכי בדיקה והערכת נזקים במסגרת מנגנוני הפיצוי המלאים.

המערכת מיועדת לאזרחי או תושבי ישראל שרכושם נפגע עקב פעולת איבה או מלחמה, וכן לחברות שרכושן נפגע עקב פעולת איבה או מלחמה. הזכאות מותנית בעמידה בתנאים שנקבעו ובהגשת תביעה מסודרת באמצעות המערכת המקוונת.

אופן הגשת התביעה מפורט בהנחיות משרד האוצר: יש ללחוץ על הכפתור הייעודי להגשת התביעה, אשר מוביל למסך בחירת מסלול מבין שלושה מסלולים מוצעים. לאחר בחירת המסלול המתאים, נדרש שלב הזדהות, במסגרתו ניתן לבחור באחת משתי אפשרויות: הזדהות באמצעות סיסמה קבועה לשירותים המקוונים של רשות המסים, או הזדהות באמצעות מספר תעודת זהות ותאריך הנפקת תעודת הזהות בלבד.

עם השלמת שלב ההזדהות, יש למלא את כלל הפרטים הנדרשים בטופס המקוון ולשלוח את התביעה. במשרד האוצר הדגישו כי יש להקפיד על מילוי מלא ומדויק של הפרטים, על מנת לאפשר טיפול מהיר ויעיל בבקשה.

בהמשך הטיפול בתביעה, עם סיום מילוי כל הפרטים הנדרשים, יישלח למגיש מסרון (SMS) הכולל מספר תביעה לצורך מעקב. מרגע קבלת המסרון, מתחיל הטיפול הרשמי בתביעה.

תביעות המוגשות במסלול הרגיל יופיעו בשלב הראשון במצב "חדש" עד לביקור שמאי בנכס. לאחר ביצוע הביקור והערכת הנזק, תעודכן התביעה למצב "בטיפול", בהתאם להליך המקובל.

במשרד האוצר ציינו כי מטרת ההסדר היא לאפשר תגובה מהירה ויעילה לאזרחים ולתושבים שנפגעו עקב פעולות איבה או מלחמה, תוך שילוב בין סיוע מיידי לבין המשך טיפול במסגרת מנגנוני הפיצוי הקבועים.

הפוסט משרד האוצר: אושר תקציב סיוע מיידי לנפגעי רכוש הופיע לראשונה ב-מעקב.

דים אמור

בפברואר 2026 החלה להופיע בפלטפורמת פייסבוק מערכת הבינה המלאכותית של Meta תחת השם "Manus AI", מהלך שממחיש את שילוב הטכנולוגיה שנרכשה בסוף 2025 ואת כוונת החברה להוביל את תחום הסוכנים האוטונומיים. מדובר בצעד נוסף במרוץ הבינה המלאכותית בין ענקיות הטכנולוגיה, על רקע התחרות מול חברות כמו גוגל ו-OpenAI.

בסוף שנת 2025 הודיעה Meta על רכישת סטארט-אפ הבינה המלאכותית Manus בעסקה של מיליארדי דולרים. על פי דיווח ב-The Wall Street Journal, סכום העסקה עלה על שני מיליארד דולר, אם כי החברה סירבה לחשוף את פרטי ההסכם. מטרת הרכישה הייתה לשלב את הטכנולוגיה של Manus בתוך מוצרי הבינה המלאכותית של Meta, ובראשם מערכות Meta AI הפועלות בפייסבוק, אינסטגרם ושירותים נוספים.

Manus היא פלטפורמת בינה מלאכותית שפותחה בשנת 2025 על ידי חברת Butterfly Effect, והיא מייצגת דור חדש של מערכות המכונות "סוכנים אוטונומיים". בניגוד לצ'אטבוטים רגילים, שמספקים תשובות לשאלות, סוכן אוטונומי נועד לקבל משימה ולבצע אותה מתחילתה ועד סופה באופן עצמאי.

הרעיון המרכזי מאחורי המערכת הוא מעבר מבינה מלאכותית המספקת מידע והסברים בלבד, לבינה מלאכותית שמבצעת פעולות בפועל. Manus תוכננה לבצע משימות מורכבות בעולם האמיתי ללא הדרכה צמודה של המשתמש. בין המשימות האפשריות: מחקר, כתיבת קוד, ניתוח נתונים, בניית אתרים או תכנון נסיעות.

ההבדל בין סוכן אוטונומי לבין צ'אטבוט רגיל מתבטא באופן הפעולה. מערכות שיחה פועלות בתבנית בסיסית: המשתמש שואל שאלה, המערכת משיבה, ולאחר מכן ממתינה לשאלה נוספת. לעומת זאת, סוכן אוטונומי מקבל יעד או משימה, בונה תוכנית פעולה, מפעיל כלים דיגיטליים כמו דפדפן, קוד או מסמכים, מבצע את המשימה באופן עצמאי ולבסוף מחזיר תוצאה מוכנה.

כך, למשל, במקום לבקש הסבר כיצד לכתוב דוח על שוק הרכב, ניתן להגדיר למערכת משימה: להכין דוח מלא על שוק הרכב באירופה. המערכת אמורה לבצע את שלבי המחקר, איסוף הנתונים, הניתוח והכתיבה באופן אוטומטי ולהחזיר תוצר מוגמר.

המערכת תוכננה לפעול בענן גם כאשר המשתמש אינו מחובר, ולבצע משימות מורכבות ללא התערבות רציפה. בין היכולות המרכזיות: תכנון וביצוע משימות מורכבות, עבודה עם טקסט, תמונות וקוד, מחקר ואיסוף נתונים, ניתוח מידע והפקת דוחות.

Manus פועלת מפלטפורמה מבוססת סינגפור, עם שורשים בסין. החברה הציעה מנויים בתשלום ללקוחות המעוניינים להשתמש בטכנולוגיה למחקר, תכנות ומשימות נוספות. לפי הודעת החברה, הפלטפורמה חצתה את רף 100 מיליון הדולר בהכנסות חוזרות שנתיות, שמונה חודשים בלבד לאחר ההשקה.

בין המשקיעים הראשונים נמנו Tencent Holdings, ZhenFund ו-HSG. החברה שהשיקה את הפלטפורמה, Butterfly Effect, נוסדה בסין ובהמשך העבירה את פעילותה לסינגפור. לאחר הרכישה הודיעה Meta כי לא יישארו אינטרסים של בעלות סינית ב-Manus, וכי הפלטפורמה תפסיק את פעילותה בסין. מרכז הפעילות צפוי להישאר בסינגפור.

בהודעת Meta נמסר כי Manus כבר משרתת מיליוני משתמשים ועסקים ברחבי העולם, וכי בכוונת החברה להרחיב את השירות כך שיספק סוכנים למטרות כלליות בכל מוצרי הצרכן והעסקים שלה, כולל Meta AI.

מנכ"ל Manus, שיאו הונג, מסר כי ההצטרפות ל-Meta תאפשר לחברה לבנות על בסיס חזק יותר, מבלי לשנות את אופן הפעולה של הפלטפורמה או את תהליכי קבלת ההחלטות.

לצד היתרונות, מודל הסוכן האוטונומי מעלה גם שאלות מקצועיות, אתיות ומשפטיות. אחד האתגרים המרכזיים הוא מידת השליטה של המשתמש בתהליך. בעוד מערכות שיחה מאפשרות תיקון והכוונה בכל שלב, סוכן אוטונומי פועל באופן עצמאי ולעיתים מבצע פעולות שלא הוגדרו במדויק.

אתגר נוסף נוגע לאמינות המידע. כאשר המערכת בוחרת מקורות, מפרשת נתונים ומפיקה תוצר סופי ללא בקרה אנושית בכל שלב, קיים סיכון לטעויות עובדתיות, שימוש במקורות לא אמינים או מסקנות שגויות. בנוסף, פעולת הסוכן האוטונומי כוללת חיפושים, הרצת קוד ויצירת קבצים, מה שמעלה שאלות של שקיפות ובקרה.

במיוחד בתחומים רגישים כמו עיתונות, משפטים ותחקירים, מערכת הפועלת באופן עצמאי עלולה לאסוף מידע שגוי או לנסח טענות בעייתיות מבחינה משפטית, בשל היעדר ביקורת אנושית בכל שלב. לעומת זאת, מערכות שיחה מאפשרות שליטה מלאה, ניסוח מדויק ובדיקה לפני פרסום.

עם זאת, לסוכנים אוטונומיים יתרון מרכזי: יכולתם לבצע משימות מורכבות באופן עצמאי ולחסוך זמן בפרויקטים טכניים או עסקיים. בין השימושים האפשריים: בניית אתרים, ניתוח נתונים מורכב, אוטומציה של תהליכים והפקת דוחות מקיפים.

הרכישה של Manus משתלבת במהלך רחב יותר של Meta לחיזוק פעילות הבינה המלאכותית שלה. במהלך 2025 השקיעה החברה 14.3 מיליארד דולר בחברת הנתונים Scale, וגייסה את מנכ"לה, אלכסנדר וונג, כדי לסייע בהובלת צוות "סופר־אינטליגנציה".

הופעת "Manus AI" בפייסבוק בפברואר 2026 מסמנת את תחילת שילוב הסוכנים האוטונומיים בפלטפורמות צרכניות רחבות היקף. עבור המשתמשים, המשמעות עשויה להיות מעבר ממערכות המספקות תשובות בלבד למערכות המבצעות משימות שלמות באופן עצמאי.

הרכישה והשילוב בפלטפורמות של Meta מצביעים על שינוי כיוון בענף הבינה המלאכותית: מעבר מצ'אטבוטים שיחתיים לסוכנים אוטונומיים, שמטרתם לבצע פעולות בפועל. מדובר בשלב נוסף במרוץ הטכנולוגי בין ענקיות ה-AI, שבו החברות מבקשות להוביל את הדור הבא של מערכות הבינה המלאכותית.

הפוסט Meta משלבת את Manus AI בפייסבוק הופיע לראשונה ב-מעקב.

בחינה היסטורית של שיעור מס הערך המוסף בישראל מאז שנות ה-90 מצביעה על דפוס קבוע: המע"מ עולה בעיקר בתקופות של גירעון, מלחמות או האטה כלכלית, ויורד בעיקר בתקופות של צמיחה ויציבות תקציבית. הנתונים לאורך שלושה עשורים מצביעים על כך שהמע״מ שימש כלי מרכזי לאיזון התקציב, כאשר השינויים בו התרחשו בהתאם למצב הכלכלי ולאירועים פיסקאליים משמעותיים.

דפוס היסטורי: עלייה במשבר, ירידה בצמיחה

היסטוריית המע"מ בישראל מציגה מחזוריות ברורה. ברוב השנים נע שיעור המע"מ בין 15.5% ל-18%, כאשר השינויים חלו בתקופות של לחץ תקציבי או התאוששות כלכלית.

בשנת 1991 הועלה המע"מ ל-18% בתקופת משבר תקציבי. בשנת 2002 נרשמה שוב עלייה ל-18% על רקע גירעון והאטה כלכלית. בין השנים 2006 ל-2010 הופחת המע"מ בהדרגה עד לרמה של 15.5%, בתקופה שהתאפיינה בצמיחה ובהפחתות מסים. בשנת 2013 הועלה המע"מ שוב ל-18% בעקבות לחצים תקציביים, ובשנת 2015 הופחת ל-17% במטרה לעודד את הפעילות הכלכלית. בשנת 2025 הועלה המע״מ מחדש ל-18% על רקע גירעון והוצאות ביטחון.

הנתונים מצביעים על כך שהמע"מ לא השתנה באקראי, אלא שימש כלי פיסקאלי המגיב למצב התקציבי של המדינה.

המע"מ כמס איזון תקציבי

לפי הדפוס ההיסטורי, המע"מ בישראל מתפקד כ"מס איזון תקציבי". כאשר המדינה נקלעת לגירעון גבוה, שיעור המס נוטה לעלות. כאשר הצמיחה מתחזקת והכנסות המדינה ממסים גדלות, מתאפשרת הפחתה בשיעור המע״מ או שמירה על יציבותו.

יתרונו של המע"מ ככלי מדיניות פיסקאלית הוא בכך שהוא מגדיל הכנסות במהירות יחסית, אינו דורש שינוי מורכב במבנה המס, ומספק הכנסות יציבות לקופת המדינה.

תנאים להעלאות מס

בחינת נקודות הזמן שבהן הועלה המע"מ מצביעה על מספר תנאים חוזרים:

גירעון תקציבי גבוה

הוצאות ביטחון או משבר כלכלי
עלייה מהירה בחוב הציבורי
לחצים מצד משרד האוצר או בנק ישראל

תנאים אלו התקיימו בתחילת שנות ה-90, בתחילת שנות ה-2000, בשנת 2013, ושוב בשנת 2025.

תנאים להפחתות מס

הורדות המע״מ התרחשו בעיקר בתקופות של צמיחה כלכלית, כאשר הכנסות המדינה ממסים עלו, או כאשר התקבלה החלטה לעודד צריכה.

כך, בין השנים 2006 ל-2010 הופחת המע״מ בהדרגה, ובשנת 2015 ירד שוב ל-17% כדי להמריץ את המשק.

רצף השינויים: מ-15.5% ל-18%

בחינת התקופה האחרונה מדגישה את המגמה: לאחר ירידה הדרגתית לשיעור של 15.5% בין השנים 2006 ל-2010, ולאחר מכן התייצבות על 17% החל משנת 2015, הועלה המע״מ שוב ל-18% בשנת 2025. מדובר בעלייה מצטברת לעומת רמות המע״מ הנמוכות יותר שנרשמו בעשור הקודם.

ניתוח לפי תקופות כהונה של ראשי ממשלה

בחינת השינויים במע"מ לפי תקופות כהונה של ראשי ממשלה מציגה את התמונה הבאה:

2006-2009: אהוד אולמרט
בתקופה זו החלה מגמת הפחתת המע״מ כחלק ממדיניות של הפחתות מסים וצמיחה.

2009-2013: בנימין נתניהו
המע״מ הועלה תחילה בשנת 2012 ולאחר מכן ל-18% בשנת 2013, על רקע גירעון ולחצים תקציביים.

2013-2015: בנימין נתניהו
המע"מ נותר גבוה עד להפחתה בשנת 2015.

2015-2020: בנימין נתניהו
המע״מ ירד ל-17% ונשאר ברמה זו במשך כמה שנים.

2020-2021: בנימין נתניהו
גם בתקופת משבר הקורונה נותר המע״מ בשיעור של 17% ולא הועלה.

2021-2022: ממשלת בנט-לפיד
נפתלי בנט כיהן כראש ממשלה מיוני 2021 עד יולי 2022, ולאחריו יאיר לפיד עד דצמבר 2022. בתקופה זו נותר המע״מ על 17% ללא שינוי.

2022-2025: בנימין נתניהו
במהלך תקופה זו, על רקע גירעון והוצאות ביטחון, הועלה המע״מ ל-18%.

המסקנה העובדתית מן הנתונים

הנתונים מצביעים על כך שהמע"מ ירד גם בתקופת נתניהו, נותר יציב בתקופת בנט-לפיד, והועלה מחדש לאחר 2022. הדפוס העיקרי העולה מן הנתונים הוא כי השינויים במע"מ קשורים בראש ובראשונה למצב התקציבי הכולל, ולא בהכרח לראש ממשלה מסוים.

כאשר הגירעון גדל והוצאות המדינה עולות, שיעור המע"מ נוטה לעלות. כאשר המשק מציג צמיחה והכנסות המדינה ממסים עולות, שיעור המע״מ נוטה לרדת או להישאר יציב.

תחזית לשנים הקרובות

בהתבסס על הדפוס ההיסטורי של שלושת העשורים האחרונים, תקופות של מע״מ גבוה – סביב 18% – נמשכות בדרך כלל בין שנתיים לחמש שנים לאחר משבר כלכלי או ביטחוני. תקופות של מע"מ נמוך יותר, סביב 16%-17%, נרשמות בדרך כלל לאחר כמה שנות צמיחה רצופות.

לפי התרחיש הכלכלי הנוכחי, אם הגירעון יישאר גבוה והוצאות הביטחון ימשיכו לעלות, שיעור המע״מ עלול להישאר 18% ואף לעלות ל-19% בעתיד. הערכות בקרב גורמים כלכליים מצביעות על אפשרות של עלייה לשיעור של 19% ואף 20% בשנים הקרובות, בהתאם להתפתחויות התקציביות לאחר הבחירות ולמדיניות ההוצאות של הממשלה.

ברם, אם המשק יחזור לצמיחה משמעותית, הגירעון יקטן והכנסות המדינה ממסים יגדלו, עשויה להיווצר אפשרות להפחתת המע״מ בחזרה ל-17%.

הערכה המבוססת על הדפוס ההיסטורי מצביעה על כך שאם תתרחש התאוששות כלכלית, ייתכן שינוי כלפי מטה סביב השנים 2027-2029. לעומת זאת, אם הלחצים התקציביים יימשכו, שיעור המע״מ עשוי להישאר גבוה ואף לעלות.

הנתונים ההיסטוריים מצביעים על מחזוריות קבועה במדיניות המע״מ בישראל: בתקופות משבר וגירעון – שיעור המס עולה; בתקופות של צמיחה ויציבות – הוא יורד או נותר ללא שינוי. לאורך שלושת העשורים האחרונים נע המע״מ בין 15.5% ל-18%, כאשר העלאות התרחשו בעיקר על רקע לחצים תקציביים והפחתות נרשמו בתקופות של צמיחה.

נכון להיום עומד המע״מ על 18%, ובתרחישים כלכליים מסוימים הוא עשוי לעלות לרמה של 19% ואף 20% בעתיד, אם הגירעון והוצאות המדינה ימשיכו לגדול.

צילום מאתר הכנסת – שימוש בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים.

הפוסט המע"מ עלה ל-18% ב-2025, מגמה ל-19% בכהונת נתניהו הופיע לראשונה ב-מעקב.

מחיר החלב בישראל מוסיף לעלות, על רקע ממצאי דוח מבקר המדינה משנת 2023, שקבע כי המחיר המקומי הוא מהגבוהים בעולם. בעוד שבשנת 2023 עמד מחיר ליטר חלב מפוקח על כ-6.2 שקלים, בשנת 2026 כבר מדובר בכ-7.2 שקלים לליטר, נתון המעיד על עלייה נוספת ביוקר המחיה בתחום מוצרי החלב.

דוח מבקר המדינה שפורסם בשנת 2023 הציג תמונת מצב מקיפה של ענף החלב בישראל, והדגיש את מרכזיותו בתזונה המקומית. חלב ומוצריו מהווים מקור עיקרי לחלבון מן החי ולסידן בתפריט הישראלי הממוצע, והמדינה מתכננת את הענף לכל אורך שרשרת הייצור עוד מלפני קום המדינה.

התכנון מתבצע באמצעות פיקוח על מכסות הייצור לרפתנים, קביעת מחיר המטרה לליטר חלב גולמי, שליטה בהיקף היבוא ופיקוח על מחיר מוצרי החלב המפוקחים לצרכן. ההסדרה המשפטית מעוגנת בעיקר בחוק תכנון משק החלב, התשע"א-2011, וכן בתקנות ובצווים שהותקנו מכוחו.

בין השנים 1998 ל-2022 נחתמו חמישה הסכמים ורפורמות בענף החלב בין המדינה לבין ארגוני היצרנים. במסגרת זו צומצם מספר הרפתות, בעוד מספר הפרות בכל רפת גדל. במקביל, מחיר המטרה פחת ביחס לתחזיות ללא הרפורמות, והממשלה העניקה מענקי התייעלות ומענקי פרישה לרפתנים.

נתוני המפתח שצורפו לדוח מבקר המדינה מצביעים על פערים משמעותיים בין ישראל לבין מדינות האיחוד האירופי. מחיר החלב הגולמי בישראל נאמד בכ-62.04 אירו למאה קילוגרם חלב, שהם כ-219 שקלים, גבוה בכ-24% מהממוצע האירופי שנאמד בכ־50.17 אירו למאה קילוגרם.

גם ברמת המחיר לצרכן נרשם פער משמעותי: ליטר חלב רגיל בישראל נאמד בכ-1.81 דולר, שהם כ-6.2 שקלים, לעומת ממוצע של כ-1.02 דולר במדינות האיחוד האירופי — פער של כ־77%.

על פי נתוני הדוח, בשנת 2021 עמד מספר הפרות החולבות הרשומות בישראל על 118,611, בעוד הצריכה הממוצעת של חלב ומוצריו הגיעה ל-161 ליטר לנפש בשנה. באותה שנה יוצרו בישראל כ-1.54 מיליארד ליטר חלב גולמי, ונרשם יבוא מוצרי חלב בהיקף של כ-169 מיליון דולר.

בישראל פעלו בשנת 2021 כ-686 רפתות, מתוכן 440 באזורי עדיפות לאומית. תנובת החלב הממוצעת לפרה עמדה על 12,003 קילוגרם בשנה – הנתון הגבוה ביותר בעולם. כ-41.2% מהחלב יוצר ברפתות במגזר המשפחתי, ואילו יתר הייצור התרכז בעיקר במגזר השיתופי.

הביקורת שנערכה בין אוקטובר 2021 לנובמבר 2022 במשרד החקלאות, במועצת החלב ובגופים ממשלתיים נוספים, בחנה את מנגנוני קביעת מחיר המטרה, את השפעת דרישות הכשרות, ואת הפיקוח על רווחת בעלי החיים.

אחד הממצאים המרכזיים עסק במחיר החלב הגולמי בישראל, הגבוה בכ-24% מהממוצע האירופי. בין הגורמים לפער צוין כי עלויות המזון לפרות בישראל גבוהות בכ-33.3% לעומת האיחוד האירופי, לצד השפעות תנאי האקלים והבדלים במנגנוני תמיכה ממשלתיים.

הדוח גם הצביע על ליקויים במנגנון קביעת מחיר המטרה. המחיר נקבע על סמך סקר דו־שנתי שמבצעת ועדת היגוי באמצעות ספק חיצוני, אך נמצא כי אין הליך בקרה מספק על מתודולוגיית הסקר, על נכונות הנתונים ועל דיוק החישובים.

עוד נמצא כי כ-22% מהרפתות שנבחרו למדגם סירבו להשתתף בסקר, מאחר שלא הוסדרה חובת השתתפות. שיעור סירוב זה, כך נקבע, עשוי לפגוע בתקפות התוצאות המשמשות בסיס לחישוב המחיר.

בנוסף, הדוח הצביע על בעיה בחישוב עלות שכר העבודה של הרפתנים. בעוד שהרפתנים פועלים בענף החקלאות, השכר שלהם בסקר חושב לפי השכר הממוצע הכללי במשק – הגבוה משמעותית מהשכר בענף החקלאי – דבר שהשפיע על מחיר המטרה.

עוד צוין כי הרפתות במגזר המשפחתי נמצאו הפסדיות בממוצע לאורך השנים, בעוד שהרפתות במגזר השיתופי הציגו רווחיות גבוהה יותר, פער שהשפיע גם הוא על מבנה המחירים.

הדוח עסק גם במבנה התמיכות בענף החלב. לפי אומדני ה-OECD, בשנת 2021 הגיע שיעור התמיכות העקיפות לחקלאים בישראל לכ-90.7% מסך התמיכות, אף שבשנת 1995 התחייבה ישראל להפחיתן במסגרת הסכם סחר בינלאומי.

לצד סוגיית המחיר, הדוח הצביע על בעיות נוספות, ובהן מחסור חוזר במוצרי חלב בתקופת חגי תשרי. בשנת 2021, למשל, נרשם מחסור של כ-3 מיליון ליטר חלב מפוסטר – כ-9% מהצריכה החודשית.

עוד עלה כי למשרד החקלאות ולמועצת החלב אין סמכות לקבל מידע שוטף ומעודכן מהמחלבות על נתוני הייצור, ואין באפשרותם להורות על ויסות עודפי חלב בין מחלבות שונות.

בהיבט רווחת בעלי החיים, העריכו גורמי המקצוע כי כ-20% מהרפתות בישראל מצויות במצב חמור מאוד, אך הפיקוח בתחום נמצא חסר, ולא הותקנו תקנות פרטניות הנדרשות למניעת צער בעלי חיים.

מבקר המדינה המליץ למשרד החקלאות ולמועצת החלב ליישם בקרה נאותה על סקר החלב, לבחון את שיטת חישוב השכר בענף, ולעדכן את מנגנון קביעת מחיר המטרה כך שישרת את מטרות התכנון ויתרום להפחתת המחיר לצרכן.

עוד הומלץ לפעול ליישום המלצות ה-OECD והתחייבויות ישראל למעבר מתמיכות עקיפות לתמיכות ישירות בענף, ולבחון כלי מדיניות נוספים הנהוגים במדינות אחרות.

ענף החלב בישראל מתאפיין במנגנון תכנון ופיקוח מדינתי לכל אורך שרשרת הייצור – מצב הקיים כיום, לפי הדוח, רק במדינה אחת נוספת בעולם: קנדה. למחיר החלב הגולמי השפעה ישירה על המחיר הסופי לצרכן ועל יוקר המחיה.

ממצאי הביקורת מצביעים על ליקויים בשלושה מישורים מרכזיים: המחיר הגבוה ביחס לעולם, הפיקוח על רווחת בעלי החיים, והבטחת אספקה סדירה לצד צמצום מחסור בתקופות החגים.

על רקע ממצאים אלה, העלייה במחיר ליטר החלב בין 2023 ל-2026 מחדדת את השאלה לגבי יעילות מנגנוני הפיקוח והתכנון בענף, ואת השפעתם הישירה על כיסו של הצרכן הישראלי.

לעיון בדוח המלא לשנת 2023 – לחצו כאן

הפוסט מחיר החלב ממשיך לטפס בישראל הופיע לראשונה ב-מעקב.

בעוד יוקר המחיה ממשיך להכביד על משקי הבית בישראל, עודכנו בתחילת שנת 2026 משכורותיהם של חברי הכנסת, השרים ובכירי הכנסת, במהלך שאושר ללא התנגדויות. על פי הנתונים הרשמיים, מדובר בתוספת חודשית של אלפי שקלים לשכרם של נבחרי הציבור, תוספת המשקפת עלייה של 9.58% לעומת השנה הקודמת.

לפי הודעה רשמית שפרסם חשב הכנסת, רו"ח אליסף אליעזר, בהתאם לסעיף 5(ד') להחלטת שכר חברי הכנסת, התשמ"ז-1987, עודכן שכר היסוד של נבחרי הציבור החל מיום 1 בינואר 2026. ההודעה נחתמה ביום 19 בינואר 2026, וכוללת פירוט מלא של מדרגות השכר החדשות.

על פי ההודעה, שכרו החודשי של יו"ר הכנסת עודכן לסכום של 61,491 שקלים. שכר ראש האופוזיציה עומד על 54,957 שקלים בחודש. סגן יו"ר הכנסת ויושב ראש ועדה משתכרים 51,359 שקלים, ואילו שכרו של חבר כנסת מן המניין עומד על 48,739 שקלים בחודש. סכומים אלו מתייחסים לשכר היסוד בלבד, ואינם כוללים הטבות נלוות.

בסקירה שהוכנה עבור ועדת הכנסת נמסר כי העלייה בשכר נבחרי הציבור נעה בטווח שבין 3,500 ל-5,500 שקלים בחודש, בהתאם לתפקיד. לפי הסקירה, שכר שרי הממשלה וחברי הכנסת עודכן בשיעור זהה, כחלק מהשלמת פערים שנוצרו בשנים 2024-2025, שבהן הוקפאה הצמדת שכרם לשכר הממוצע במשק.

בהתאם לעדכון זה, שכרם של ראש הממשלה ויו"ר הכנסת עומד כעת על כ-61.5 אלף שקלים בחודש. שכר שר בממשלה וראש האופוזיציה עומד על כ-55 אלף שקלים בחודש. שכר סגן שר וחבר כנסת עודכן לסכום של כ-48.7 אלף שקלים בחודש. יו"ר ועדה בכנסת משתכר כ-54 אלף שקלים בחודש.

יצוין כי מעבר לשכר היסוד, עומד לרשות חברי הכנסת גם תקציב שנתי לקשר עם הציבור, בסך של כ-110 אלף שקלים בשנה, וכן תקציבים והטבות נוספות שאינן נכללות בשכר הישיר, ובהן תקציב לשכה, דמי כלכלה והחזרי הוצאות שונים.

המהלך אושר ללא התנגדויות בכנסת, ובכך הושלם עדכון השכר לכלל נבחרי הציבור. לפי הנימוקים שהוצגו במסגרת הדיונים, מדובר בעדכון טכני הנובע מהחזרת מנגנון ההצמדה לשכר הממוצע במשק, לאחר תקופת הקפאה.

עם זאת, העלאת השכר מתבצעת על רקע נתוני יוקר מחיה מתמשכים, עליות מחירים בסל הצריכה, דיור, תחבורה ושירותים בסיסיים, אשר משפיעים על כלל אזרחי ישראל. הנתונים מצביעים על כך שהשיפור בשכר חל על קבוצה מצומצמת של כ-120 נבחרי ציבור, בעוד רוב האזרחים אינם נהנים מהתאמה דומה להכנסותיהם.

העדכון הנוכחי מצטרף לשורה של מהלכים קודמים בתחום שכר נבחרי הציבור, המוסדרים באמצעות החלטות שכר ייעודיות ואינם דורשים חקיקה רגילה. מנגנון זה מאפשר עדכון אוטומטי יחסית של שכרם של חברי הכנסת והשרים, בהתאם לשינויים בשכר הממוצע במשק ולפערים שנצברו לאורך זמן.

בהודעת חשב הכנסת הודגש כי העדכון בוצע בהתאם להוראות החוק הקיים וללא חריגה מהמסגרת שנקבעה בהחלטת שכר חברי הכנסת. עוד צוין כי מדובר בשכר יסוד בלבד, וכי יתר מרכיבי השכר וההטבות מוסדרים בנפרד.

העלאת השכר נכנסה לתוקף רטרואקטיבית מ-1 בינואר 2026, והיא תחול על כלל נבחרי הציבור הזכאים לשכר בהתאם למדרגות שנקבעו. בכך נסגר הפער שנוצר בשנות ההקפאה, והוחזרה ההצמדה המלאה לשכר הממוצע במשק.

שכר המינימום עולה, יוקר המחיה שוחק

בעקבות מאבק שניהלה ההסתדרות נגד הקפאת שכר המינימום במסגרת דיוני תקציב המדינה לשנת 2025, עודכן כי שכר המינימום בישראל יועלה החל מחודש אפריל 2026 בשיעור של 3.3%.

קרא עוד – לחץ כאן

החל מ-1 באפריל 2026 יעודכן שכר המינימום ויעמוד על 6,443.85 שקלים ברוטו לחודש למשרה מלאה, בעוד שכר המינימום השעתי יועלה ל-35.4 שקלים. מדובר בתוספת חודשית של כ-200 שקלים למשרה מלאה, הנגזרת מהסכם שהושג במסגרת משא ומתן שניהלה ההסתדרות מול משרד האוצר.

עיקרי העדכון לשכר המינימום – אפריל 2026:

השפעה על השכר: העדכון יחול על תלושי השכר בגין חודש אפריל 2026, אשר ישולמו בפועל במהלך חודש מאי.

המגזר הציבורי: במגזר הציבורי יחושב שכר המינימום השעתי על בסיס 173.33 שעות עבודה חודשיות, והעובדים יהיו זכאים לתוספת השלמה לשכר המינימום, בהתאם להסדרים החלים במגזר.

הסכמים קיבוציים: בענפים המאורגנים, ובהם שמירה, אבטחה וניקיון, השכר המינימלי בפועל עשוי להיות גבוה משכר המינימום הכללי, מכוח צווי הרחבה והסכמים קיבוציים, והוא יעודכן בהתאם להוראותיהם.

בני נוער: שכר המינימום לבני נוער מחושב כאחוז משכר המינימום למבוגר, בהתאם לגיל העובד ולכללים הקבועים בדין.

המהלך נועד לחזק את רשת ההגנה על עובדים ולהתאים את רמות השכר למציאות הכלכלית המאתגרת.

צילום מתוך אתר הכנסת – שימוש לפי סעיף 27א'

הפוסט 120 נבחרי ציבור מתעשרים – ומה עם שאר אזרחי ישראל? הופיע לראשונה ב-מעקב.

שתיקה כהסכמה? 19 שחקני תיאטרון באר שבע תובעים מעל מיליון שקל  וללא ייצוג שח"ם

בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע מתנהלת תביעה רחבת היקף נגד תיאטרון באר שבע, במסגרתה תובעים 19 שחקנים ושחקניות, המהווים חלק ניכר מסגל השחקנים הפעיל של התיאטרון, תשלום זכויות סוציאליות שלטענתם לא שולמו להם לאורך שנות עבודתם. סכום התביעה הכולל עומד על 1,062,281 שקלים.

התביעה הוגשה בתיק סע״ש 23981-06-23 ומתבררת בפני כב' השופטת יעל אנגלברג שהם, בצירוף נציגי הציבור מר שרון מיכל (עובדים) ומר נתן חיים (מעסיקים). הנתבעת היא תיאטרון באר שבע, המיוצגת על ידי עורכת הדין רמה לשם. התובעים מיוצגים בהליך באמצעות עו"ד מור סטולר.

זהות התובעים כוללת 19 שחקנים ושחקניות: אורי מזעקי, עמית אפשטיין, תום חגי, ענבר דנון, אלירן הרוש, מירב שירום, שירי גדני, ניר מנקי, תמר לוין, אביגיל הררי, ירמי רייך, איתי פולישוק, יצחק אביטל, אדר סידליק, יעל איתן, מעיין תורג’מן, רעות אלוש, יובל כרמי ויונית טובי.

ליבת התביעה עוסקת בטענה לפיה התיאטרון לא שילם לשחקנים זכויות סוציאליות בסיסיות הנגזרות מיחסי עבודה מתמשכים, ובהן הפרשות פנסיוניות, זכויות סוציאליות ותשלומים נלווים, וזאת חרף העסקה לאורך זמן במסגרת פעילות שוטפת של מוסד תרבות ציבורי.

מן המסמכים שבתיק עולה נתון בולט: אף אחד מ-19 התובעים אינו מיוצג על ידי ארגון השחקנים שח"ם. ההליך כולו מתנהל באמצעות ייצוג פרטי בלבד, כפי שעולה מרשימות בעלי הדין וממסמכי בית הדין.

ביום 27 בפברואר 2024 ניתן בתיק פסק דין חלקי, שעסק בבקשת תיאטרון באר שבע לסילוק על הסף מחמת התיישנות של תביעותיהם של חמישה מהתובעים: אורי מזעקי, מירב שירום, איתי פולישוק, אדר סידליק ויונית טובי. הבקשה הוגשה כבר באוגוסט 2023, ובית הדין קבע מועדים ברורים להגשת תגובות, תוך הבהרה מפורשת כי היעדר תגובה ייחשב כהסכמה לבקשה.

למרות הארכות שניתנו, לרבות ארכה חריגה "לפנים משורת הדין", לא הוגשה תגובה מטעם אותם חמישה תובעים. משכך, קיבל בית הדין את בקשת התיאטרון ודחה את תביעותיהם מחמת התיישנות בלבד, מבלי להידרש לגופן של הטענות המהותיות.

בפסק הדין הודגש במפורש כי ההליכים בעניינם של יתר 14 התובעים יימשכו כסדרם, וכי אין בהחלטה כדי להכריע בשאלת עצם הזכאות לזכויות הסוציאליות הנטענות בעניינם.

העובדה כי ארגון שח"ם סירב או נמנע מייצוג השחקנים היא עובדה מתועדת: הארגון אינו צד להליך המשפטי, אינו מופיע בתיק, לא התייצב לדיונים ואף לא פרסם ולו הודעה אחת בעניין. גם היעדרותה של ריקי בליך מן הדיונים היא עובדה שאינה שנויה במחלוקת. בפועל, הנזק התדמיתי והציבורי שנגרם אינו לשחקנים בלבד אלא לארגון שח"ם עצמו, שכן מדובר בראיה נוספת לכך שכספי ציבור בהיקפים של מיליוני שקלים אינם ממלאים את ייעודם. כאשר מתברר שבמקרה שבו שחקנים נדרשים למאבק משפטי בסיסי על זכויותיהם – הארגון שאמור לייצגם אינו נוכח ואינו פועל, מתחדדת השאלה בדבר הצדקת המשך התמיכה הציבורית בו.

על פי הנתונים, בשח"ם מועסקים תשעה עובדים, ובתקציב שנתי המוערך בכחמישה מיליון שקלים, כשלושה מיליון מיועדים לשכר – לרבות תשלומים לפרילנסרים. שכר המנכ"ל מקביל לשכר נבחר ציבור, אולם השחקנים עצמם נותרו לבדם בהתמודדות המשפטית. מצב זה ממחיש כי שחקנים יכולים, הלכה למעשה, לשכור ייצוג משפטי עצמאי ולנהל את ענייניהם ללא תיווך ארגוני – עובדה המערערת את ההנחה בדבר נחיצותו המעשית של הארגון במקרים מהותיים.קראו את התחקיר המלא על התופעות והקומבינציות סביב שח"ם – לחצו כאן.

באפריל 2024 ניתנה בתיק החלטה נוספת, אשר עסקה בהיבטים דיוניים ובהמשך ניהול ההליך. בהחלטה זו ציין בית הדין כי יש מקום להמשיך ולברר את שאלות דיני העבודה והזכויות הסוציאליות לגופן, תוך הבחנה בין רכיבים שהתיישנו לבין רכיבים שנותרו במתחם הבירור השיפוטי.

מן העיון ביומן הדיונים עולה כי התקיימו ועתידים להתקיים דיונים נוספים, לרבות דיוני הוכחות, וכי ההליך טרם הגיע להכרעה סופית.

לצד ההליך המשפטי, עולה טענה חמורה נוספת, שמקורה בדברי אחד השחקנים, אשר לדבריו פעל כנציג קבוצת התובעים. לטענת המקור, לאחר מתן פסק הדין החלקי בפברואר 2024, פנה לארגון השחקנים שח"ם בבקשה לסיוע, תמיכה וייצוג – ולדבריו נענה בתשובה קשה. לטענתו, נאמר לו על ידי גב' ריקי בליך, אשר כיהנה אז כיו"ר שח"ם, כי הסיוע מצד הארגון מותנה בהשתתפות השחקנים בהפגנות בקפלן.

יודגש באופן חד וברור: מדובר בטענת מקור בלבד. אין בידי מערכת "מעקב" הקלטות, מסמכים או ראיות המאמתות את תוכן הדברים, והמערכת לא נכחה בשיחה הנטענת.

לפי אותו מקור, כאשר השיב כי ארגון עובדים אינו גוף פוליטי וכי בקרב השחקנים יש גם בעלי עמדות ימניות, נאמר לו, לכאורה, כי אם אינם יוצאים להפגין – "הממשלה של נתניהו מתאימה לכם". עוד נטען כי הועבר מסר לפיו שחקנים שאינם משתתפים במחאה נתפסים כמי שמרוצים ממדיניות ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ולפיכך אינם זכאים בפועל לסיוע או לייצוג מצד הארגון. משמעות הדברים, כפי שנמסרה למערכת, היא התניית ייצוג מקצועי וארגוני בעמדה פוליטית מוצהרת. כל הדברים הללו, לכאורה בלבד.

מערכת "מעקב" פנתה מספר פעמים לגב' ריקי בליך בבקשות תגובה מפורטות. הפניות התקבלו, אך עד למועד פרסום כתבה זו לא נמסרה כל תגובה. פניות רשמיות נשלחו גם לארגון שח"ם – ונתקלו בשתיקה מוחלטת.

בנוסף, בחודש אוקטובר 2025 ניסתה מערכת "מעקב" לראיין את מנכ"ל שח"ם, מר אבי בן הלל, בנוגע לטענות אלה. גם ניסיון זה לא צלח, והמנכ"ל נמנע מלהשיב לשאלות.

ברקע הדברים יצוין כי במהלך השנים פורסמו ב-ynet ובכלי תקשורת נוספים תחקירים ועדויות של שחקנים שיצאו נגד התנהלות שח״ם וטענו לערבוב בין פעילות ארגונית לעמדות פוליטיות.

עוד יצוין כי גב' בליך עצמה התבטאה בעבר בראיונות פומביים והגדירה את ישראל כמדינה "כובשת", דבר הממקם אותה בבירור בצד פוליטי מסוים – אף שאין בכך, כשלעצמו, ראיה לטענות הנוכחיות.

במקביל, פנתה מערכת "מעקב" גם להנהלת תיאטרון באר שבע בבקשת תגובה רשמית לתביעה, לרבות שאלות בדבר עצם הגשתה, עמדת התיאטרון, ניסיונות ליישוב הסכסוך וההתנהלות העתידית. תגובת התיאטרון, ככל שתימסר, תובא בהמשך.

בנוסף, מערכת "מעקב" פנתה לארגון עשרות פעמים בבקשה לקבלת תגובה או הבהרה, אולם עד למועד הפרסום לא התקבל כל מענה.

נתון נוסף העולה מעיון בעמוד הפייסבוק של ריקי בליך הוא אופי התכנים המתפרסמים בו: ניכר ריבוי של פרסומים בעלי קו פוליטי חד וביקורתי כלפי ממשלת ישראל, כלפי ראש הממשלה וכלפי פעילות צה"ל. לצד זאת מופיעים תכנים המזוהים עם נרטיבים פרו פלסטיניים מובהקים. יודגש כי מדובר בהתרשמות מן התכנים הגלויים בעמוד, ולא בקביעה עובדתית בדבר עמדותיהם או זהותם של גורמים אחרים, אולם האופי הכולל של הפרסומים מעורר שאלות ציבוריות נוכח תפקידה הציבורי בעבר והקשריה הארגוניים.

צילום מתוך חשבון הפייסבוק של גב’ בליך, בשימוש בהתאם להוראות סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים

מקור נוסף מסר למערכת כי קיימת קבוצת ווטסאפ בשם "פורום מוסדי התרבות", שבה, לדבריו, חברים גם נציגים משח"ם, לצד גורמים מארגונים נוספים ובהם "אשכולות" וכו'. לטענת המקור, השיח בקבוצה מתאפיין בפרסומים חוזרים בעלי קו פוליטי חריף, הכוללים ביקורת חריפה נגד ממשלת ישראל ונגד צה"ל, וכן קריאות להתכנסות באיילון ובקפלן ולחסימת צירי תנועה. יודגש כי מדובר במידע שנמסר על ידי המקור בלבד, שלדבריו מגדיר את הקבוצה כרדיקלית וקיצונית באופייה.

ההליך המשפטי נמשך, ההכרעות טרם ניתנו, והטענות נגד שח"ם וגב' בליך נותרות בגדר לכאורה בלבד. עם זאת, בהיעדר כל תגובה מצד הגורמים המרכזיים, נותרת תלויה ועומדת שאלה ציבורית מהותית: כאשר גוף ייצוגי הנתמך מכספי ציבור שותק נוכח טענות כה חמורות – האם מדובר בהכחשה, בהתעלמות, או שמא, כדברי כותרת הכתבה, שתיקה נתפסת כהסכמה?

שוב נבהיר: הפרסומים שפורסמו עד כה היו ברובם עובדתיים, וחלקם התבססו על עדות מקור בלבד. עיתונות אחראית מחייבת אותנו לפנות הן לגב' בליך והן לארגון שח"ם לשם קבלת תגובתם, גם כאשר לשיטתנו קיימים חיזוקים לגרסת המקור, שנבדקה ונשקלה על ידי גורמים נוספים. עם זאת, מדובר במידע שמקורו בעדויות, ואינו קביעה שיפוטית.

לגב' בליך ולשח"ם עומדת הזכות המלאה לבחור אם להגיב אם לאו, וככל שתימסר תגובה – היא תפורסם במלואה. במקרים מסוימים, עצם קבלת תגובה מובילה לבחינה מחודשת של החומר ואף לאי פרסומו. במקרה זה, הן שח"ם והן גב' בליך בחרו שלא למסור כל תגובה.

נ.ב

לצד הדברים, עולה גם פער בולט בין מציאות חייה האישית של ריקי בליך, המתגוררת, על פי פרסומים, בדירה יוקרתית, לבין מצוקתם של שחקני תיאטרון באר שבע, הנאבקים על זכויות סוציאליות בסיסיות.

והטענה שלפיה יו״ר שח"ם לשעבר, המשמשת גם כשחקנית בתיאטרון הבימה – מוסד תרבות ממלכתי הנתמך במלואו מכספי המדינה, אינה אלא ביטוי נוסף לסטריאוטיפ השגור שלפיו לשחקנים אין משאבים.

בפועל, כפי שעולה מן הנתונים הידועים, מדובר בדמות בעלת אמצעים ניכרים, והפער בין הדימוי הציבורי לבין המציאות הכלכלית מעורר ביקורת ואירוניה גם יחד.

האם גם אתם מתגוררים בדירה ברמה כזו? ריקי בליך, כך נראה, כן יכולה להרשות לעצמה. אז אולי באמת שווה לצאת לאיילון ולהפגין?

הפוסט ריקי בליך ושח"ם: שתיקה מול טענות? הופיע לראשונה ב-מעקב.