הפוסט ג'יי קיי רולינג תוקפת את אמה ווטסון בחריפות הופיע לראשונה ב-מעקב.

בהחלטה יוצרת תקדים ובעלת משמעות היסטורית, הכיר בית המשפט המחוזי של דסניאנסקי בקייב לראשונה בקיומם של יחסי נישואין בפועל בין בני זוג מהקהילה הגאה באוקראינה. ההחלטה הייחודית מעניקה הכרה משפטית לזוגיותם של המזכיר הראשון בשגרירות אוקראינה בישראל, זוריאן קיס, ובן זוגו, הפעיל החברתי טימור לבצ'וק.

המקרה החל להתגבש ביוני 2024, כאשר מונה הדיפלומט זוריאן קיס למזכיר הראשון בשגרירות אוקראינה בישראל. המינוי לתפקיד שדרש יציאה לשליחות ארוכה בחו"ל, הוביל את קיס לבקש מן משרד החוץ האוקראיני לצרף את בן זוגו, טימור לבצ'וק, כבן זוגו הרשמי. אולם משרד החוץ סירב לבקשתו, בנימוק שהחוק הלאומי מכיר בנישואין אך ורק כברית בין גבר לאישה.

בעקבות הסירוב, פנה קיס לבית המשפט בבקשה להכיר בקיומם של יחסי נישואין בפועל בינו לבין טימור – כלומר, חיים משותפים כמשפחה ללא רישום פורמלי. הבקשה הוגשה לבית המשפט בדסניאנסקי בספטמבר 2024, אך באותה עת סירב בית המשפט לדון בה. ההליך המשפטי הגיע עד לבית המשפט העליון, אשר הורה לערכאה הראשונה לפתוח בהליך.

בית המשפט בדסניאנסקי נענה להוראה ב-7 במאי 2025, וכבר ב-10 ביוני קיבל החלטה הקובעת את עצם קיומם של חיים משותפים כמשפחה – כלומר, יחסי נישואין בפועל בין השניים. זוהי הפעם הראשונה שבית משפט אוקראיני מכיר בזוגיות חד-מינית באופן רשמי.

הוכחה מרכזית למערכת היחסים הייתה העובדה שזוריאן וטימור מתגוררים יחד מאז 2013. בנוסף, בשנת 2017 ערכו השניים טקס נישואין סמלי באוקראינה, ובשנת 2021 נישאו באופן רשמי בארצות הברית. בהחלטתו הסתמך בית המשפט על חוקת אוקראינה וכן על פסיקות של בית הדין האירופי לזכויות האדם, ובפרט פסיקה נגד אוקראינה.

לדברי "אינסייט", מדובר בהחלטה היוצרת תקדים חשוב בהכרה המשפטית בזוגות חד-מיניים באוקראינה. לנוכח היעדר הסדרה חוקית של מוסדות כמו שותפות רשומה או נישואין – ההכרה השיפוטית בקיומם של יחסים משפחתיים היא לעת עתה הכלי המשפטי היחיד להגנה על זכויות של זוגות כאלה.

בני הזוג הודו שפסק הדין הפתיע אותם. "אם להיות כנים, לא ציפינו שהשופט יכיר בקיומם של יחסי נישואין בפועל בינינו", סיפר זוריאן קיס לכלי תקשורת מקומיים. לטענתו, הפתעה נוספת הייתה ניסוח ההחלטה, שבה תיאר בית המשפט את מערכת היחסים ביניהם ככזו ש"מתבססת על משק בית משותף, תקציב משותף, רגשות של כבוד הדדי ואהבה זה לזה".

"מעכשיו אף אחד לא יכול לפקפק בכנות הרגשות שלנו – אנחנו באמת אוהבים זה את זה", הדגיש זוריאן. הוא ציין כי ההחלטה צפויה להיכנס לתוקף ב-10 ביולי, ולכן הם עדיין לא ממהרים להסיק מסקנות לגבי השפעתה על חייהם הזוגיים. יחד עם זאת, קיס סבור שמשרד החוץ ייתקל בקרוב בלחץ כבד מצד גורמים שמרניים.

"עבורנו, מדובר בצעד גדול קדימה במאבק שלנו על הזכות להיות מי שאנחנו. אנחנו בטוחים שההחלטה הזו תהווה תקווה ותמיכה לאלפי זוגות חד-מיניים נוספים באוקראינה, ובמיוחד לאלה ששני בני הזוג – או אחד מהם – נלחמים עבור הזכות של אוקראינה להיות עצמה", אמר בן הזוג.

עם זאת, למרות שמדובר בהחלטה חסרת תקדים ובעלת משמעות היסטורית במערכת המשפט האוקראינית, היא אינה מהווה תחליף לחקיקה הנדרשת להסדרת שותפויות אזרחיות. זוריאן ציין כי הארגון שהם שותפים להקמתו, "נקודת משען", הכין יחד עם חברי פרלמנט הצעת חוק מתאימה (מספר 9103), אך נכון לעכשיו "אין רצון פוליטי" להעבירה.

פסק הדין מהווה צעד משמעותי בהכרת זכויות הקהילה הגאה באוקראינה, מדינה שנמצאת במלחמת הגנה מול רוסיה. ההחלטה עשויה להשפיע על מאות זוגות חד-מיניים נוספים במדינה, המחפשים הכרה משפטית במעמדם הזוגי והמשפחתי. הפעם הראשונה שבית משפט אוקראיני מכיר בזוגיות חד-מינית מסמנת שינוי פוטנציאלי בנוף המשפטי והחברתי של המדינה, גם אם הדרך לחקיקה מקיפה עדיין ארוכה.

שימוש בתמונות בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים – התמונות נלקחו מהעמוד הרשמי של Zorian Kis ברשת פייסבוק

הפוסט תקדים באוקראינה: הכרה ראשונה בזוגיות חד-מינית הופיע לראשונה ב-מעקב.

הפוסט טהוניה רובל: אני לא סובלת הומואים הופיע לראשונה ב-מעקב.

כישלון בזירה הבינלאומית: הארגון העולמי מפקפק באגודה

הארגון ILGA העולמי, שמייצג את הקהילה הגאה בעולם, דחה את בקשת האגודה הישראלית לארח את הוועידה הבינלאומית ואף השעה אותה מחברות מלאה. זהו צעד דרמטי וחריג, שנומק באופן חד משמעי: "ההצעה הישראלית לא עומדת בקנה אחד עם מטרות הארגון". השעייתה של האגודה היא פגיעה במוניטין המקומי שלה ומערערת את יכולתה לייצג את ישראל בעולם.

ניהול בעייתי: 17 מיליון שקלים

בשנת התקציב האחרונה, עומד תקציב האגודה על סך של כשבעה-עשר מיליון שקלים חדשים, המורכב מכספי ציבור ותרומות כאחד. ברם, הביקורת הציבורית מתעצמת והולכת באשר לאופן ניהול המשאבים הכספיים.

נוכחותה במרחב המקוון מצומצמת להפליא, ופעילותה ברשתות החברתיות דלה ביותר. יתרה מזאת, קו הטלפון של האגודה אינו מאויש כלל, ופניות הציבור נותרות ללא מענה.

זאת ועוד, שירות התמיכה הטלפוני פועל במתכונת מצומצמת, ורבים מן הפונים מציינים כי השירות המוצע חופף לשירותים הניתנים על-ידי ארגונים מקבילים. כמו כן, חברי הקהילה מביעים את מורת רוחם נוכח היעדר הישגים מוחשיים בתחום קידום זכויותיהם ומעמדם.

הקהילה הלהט"בית בישראל מונה חברים רבים ומהווה נדבך משמעותי בחברה הישראלית. ואולם, נתוני הגלישה באתר האינטרנט של האגודה מצביעים על שיעורי כניסה נמוכים באופן משמעותי ביחס להיקף הקהילה.

עמוד הפייסבוק של האגודה, אשר מתנהלת בתקציב שנתי של כשבעה-עשר מיליון שקלים חדשים ונדרשת לקיים מגוון רחב של פעילויות, זוכה לתגובות דלות ביותר – בממוצע שמונה סימוני "לייק" בלבד לפרסום.

נתונים מדאיגים אלו מעידים, לכאורה, על היעדר כמעט מוחלט של פעילות משמעותית ועל חוסר מעורבות קהילתית בפעילות האגודה.

חרם פנימי: הקהילה המקומית מפנה עורף לאגודה

חברי קהילה רבים מביעים תחושת ניכור ואכזבה מהאגודה. הם מעידים כי פעילותה רחוקה מלהיות רלוונטית לצרכים ולבעיות האמיתיים של חברי הקהילה הגאה. מתחים נוספים נרשמים סביב צורת הפעילות באירועי הגאווה, שתוארו כ"מנוכרים" וכמסיבת ראווה שאינה מייצגת את כלל הקהילה. כתוצאה מכך, רבים – כולל אנשי ציבור ומובילי דעה מהקהילה – חשים בושה ואכזבה מכך שהאגודה אינה מצליחה לייצג אותם כראוי.

הומוסקסואל הלובש חוטיני – האם זה משדר מסר של מצעד הגאווה? מצעד הגאווה בישראל הוא אירוע המפחיד להגיע אליו עם ילדים קטנים, המתרחש למעשה כמו סדום ועמורה. יתרה מכך, אין זה מצעד, אלא אולי מסיבת גייז; אינו מצעד המוקדש, לדוגמה, לאפליה ולאי שוויון.

אין חולק כי ייתכן שהאגודה מקיימת פעילויות מסוימות, אך השפעתן על חברי הקהילה מוגבלת ואינה מורגשת דיה. מצב עניינים זה מוביל לתחושת תסכול עמוקה בקרב חברי הקהילה, אשר מצפים למעורבות משמעותית יותר ולהשפעה ניכרת על חייהם.

תגובה האגודה למען הלהט"ב:

1. השעיית האגודה מארגון ILGA העולמי – האם יש סיבות נוספות מעבר למצב הפוליטי?
השהיית האגודה בעקבות לחצים פוליטיים שהופעלו על הארגון מטעם קומץ ארגונים מבין 2000 ארגוני הלהט"ב החברים בארגון מרחבי העולם.

2. נשמעת ביקורת על הפיכת מצעד הגאווה לאירוע מסחרי ומיני מדי.
מצעד הגאווה הינו חגיגה של הזהות הלהט"בית ומחאה בשל העובדה כי זהותם המינית והמגדרית של להט"ב נתפסת כמקור לבושה והסתרה. כחלק אינהרנטי מהחברה הישראלית, אנו רגישים למצב והשנה המצעד לא התקיים כסדרו ושם על נס את תרומת קהילת הלהט"ב לחברה הישראלית.

3. טענות על התרחקות של חברי קהילה ישראלים מהאגודה וחרם פנימי מצידם – מדוע?
לא ידוע לנו על כזה דבר. האגודה מייצגת חלקים שונים ומגוונים בקהילת הלהט"ב מכלל קצוות החברה הישראלית, בנוסף למגוון ארגוני הלהט"ב הישראלים הפועלים עבור קשת הזהויות.

4. שאלות לגבי הפעילות בפועל של האגודה והשימוש בתקציב הממשלתי, למשל:

מה נעשה עבור פליטים להט"ב?
האגודה למען הלהט"ב תומכת ב"בית אל מים"- בית בטוח ללהט"ב מהחברה הערבית המופעל על ידי ערבים ישראלים להט"ב שעושים עבודת קודש עבור אוכלוסיה זו. בנוסף האגודה למען הלהט"ב מסייעת למבקשי מקלט פלסטינים וערביי ישראל אשר יש איום לחייהם בעקבות זהותם הלהט"בית ומסייעת במתן מקלט מדיני למבקשי המקלט והגנה על חייהם.

אילו מאבקים ממשיים מתנהלים כיום?
האגודה למען הלהט"ב עוסקת במגוון נושאים, ביניהם שירותי פרט מיועדים לקהילה, קליניקות ללהט"ב, קו קשב לסיוע נפשי, תחום קהילות המפעיל קהילות וקבוצות להט"ב ברחבי הארץ, מאבק על חקיקה להשוואת זכויות הקהילה הגאה, קשרי ממשל, פעילות מחקרית והסברתית בתחומים הללו.

הפוסט משבר עמוק: האגודה למען הלהט"ב מאבדת לגיטימציה הופיע לראשונה ב-מעקב.

דים אמור

DIVA Goldstar, הידועה בהופעותיה המרשימות ובכישרונה הבלתי מעורער, תציג מופע חדש לחלוטין שפותח במיוחד עבור אירוע זה. הקהל יוכל ליהנות מביצועים מוזיקליים מרהיבים, תלבושות מדהימות ומופע בימתי מושקע שישאיר את כולם פעורי פה.

אך DIVA Goldstar לא תהיה לבד על הבמה. ארבע דיוות דראג נוספות, יצטרפו אליה להופעה מרהיבה. צוות ההפקה מבטיח שילוב מושלם של כישרונות שיצור מופע מגוון ומרתק.

המארגנים מבטיחים גם שורה של הפתעות במהלך הערב, כולל אורחים מיוחדים ומופעי ביניים שיגרמו לקהל להישאר על קצות האצבעות לאורך כל האירוע.

ROOF TLV, הידוע כאחד המועדונים המובילים בתל אביב, יספק את הרקע המושלם לאירוע.

אירוע זה צפוי למשוך קהל מגוון, מחובבי דראג ותיקים ועד סקרנים שמגיעים לראשונה למופע מסוג זה. זוהי הזדמנות נהדרת לחוות את האנרגיה המיוחדת והיצירתיות הבלתי מוגבלת של סצנת הדראג התל אביבית.

כרטיסים לאירוע כבר זמינים למכירה, והביקוש צפוי להיות גבוה. המארגנים ממליצים לרכוש כרטיסים מוקדם ככל האפשר כדי להבטיח מקום באחד מאירועי הדראג הגדולים של השנה.

אל תחמיצו את ההזדמנות להיות חלק מלילה בלתי נשכח של בידור, אמנות וחגיגה. הזמינו כרטיסים עכשיו והתכוננו לחוות את הקסם של DIVA Goldstar וחברותיה ב-ROOF TLV ב-9 באוגוסט – לחץ כאן

אירוע זה מתרחש ביום הולדתה של דיווה גולדסטאר, והפך זה מכבר למסורת הכוללת מופע משובח. ברכות לבביות לדיווה גולדסטאר.

הפוסט לילה של זוהר: DIVA Goldstar מביאה את הדראג שואו הגדול של הקיץ הופיע לראשונה ב-מעקב.

לפני מספר ימים, ברנדה (26) פרסמה תמונה באינסטגרם בה היא נראית מתנשקת עם ולנסיה, וכתבה: "נ.ב: אני משוגעת עלייך ואני רוצה שהעולם יידע". הפרסום הפומבי עורר גל תגובות מעורבות, כאשר חלק מהמגיבים הביעו תמיכה באומץ שלה, בעוד אחרים הזכירו את החוק הקיים במדינה.

בקמרון, יחסים חד-מיניים אסורים על פי חוק והעונש עליהם עלול להגיע עד חמש שנות מאסר. הקהילה הגאה במדינה סובלת מאפליה ואלימות גוברת, מה שהופך את הצהרתה של בייה למשמעותית במיוחד.

בתגובה לביקורת, בייה כתבה: "לאף אחד לא יהיה מה לומר כי רק האהבה תנצח. אני לא מאמצת שנאה, אני חושבת שהמנטליות צריכה להשתנות, אבל היא תשתנה ברגע שאנשים יהיו מוכנים לכך".

המקרה מעלה שאלות מורכבות לגבי יישום החוק במדינה. בעוד שרבים תוהים אם בייה תועמד לדין, אחרים מציינים כי ייתכן שמעמדה כבתו של הנשיא יגן עליה מפני העמדה לדין. גולש אחד אף טען כי החוק במדינה כנראה מיועד "רק לעניים".

הצעד של בייה מהווה אתגר משמעותי לא רק לחוקי המדינה, אלא גם לתפיסות החברתיות הרווחות בקמרון. תומכיה רואים בה מודל לחיקוי עבור הקהילה הגאה במדינה, ומקווים כי פעולתה תוביל לשינוי חברתי ומשפטי.

בינתיים, בייה סגרה את האפשרות להגיב לתמונה באינסטגרם, ככל הנראה בעקבות התגובות השליליות שקיבלה. למרות זאת, הדיון הציבורי ממשיך להתנהל ברשתות החברתיות ובתקשורת המקומית והבינלאומית.

נותר לראות כיצד יגיבו הרשויות בקמרון לפרסום זה, ואם יהיו לו השלכות משפטיות על בייה. בכל מקרה, צעדה האמיץ כבר הצליח לעורר דיון ציבורי חשוב בנושא זכויות הלהט"ב במדינה.

הפוסט בתו של נשיא קמרון מאתגרת את החוק: יוצאת מהארון הופיע לראשונה ב-מעקב.

קוואסמי, ערבי-ישראלי חירש ממוצא מוסלמי, מתאר את מסעו האישי מילדותו בבאר שבע ועד לחייו כיום כשף מצליח בתל אביב. "למדתי בבית ספר מקיף ו׳, בית ספר מעורב ליהודים וחירשים", הוא מספר. "שם נחשפתי לראשונה לרעיון של שירות לאומי וצבאי".

למרות שאינו מחויב על פי חוק, קוואסמי בחר להתנדב לשירות לאומי. "היה לי מאוד חשוב לתרום למדינת ישראל", הוא מסביר. "רציתי לעשות משהו משמעותי ולתרום לחברה שאני חלק ממנה". הוא מצא את מקומו כמתנדב במחלקה הנוירולוגית בבית החולים סורוקה בבאר שבע.

החלטתו של קוואסמי לשרת לא הייתה מובנת מאליה, במיוחד לאור הרקע המשפחתי שלו. "אבא שלי גר בחברון ומשפחתו נמצאת שם.אני לא בקשר עם משפחתו של אבא כי זה מורכב מאוד. אני יודע שמשפחתו של אבא שונאת את הצבא ואת השירות הלאומי", הוא מגלה.

יחד עם זאת, קוואסמי נאלץ להתמודד עם גזענות "לצערי חוויתי גזענות במקרים מסוימים. בתור ערבי ומוסלמי חירש בישראל, היו מקרים בהם אנשים שפטו אותי לפי המוצא שלי ולא לפי מי שאני" הוא מודה.

אך קוואסמי לא נתן לחוויות השליליות לעצור אותו. "השתדלתי תמיד לראות את הצד החיובי ולהמשיך קדימה. המסר שלי לגזענים הוא פשוט: כולנו בני אדם, ולכולנו מגיע יחס שווה וכבוד", הוא אומר.

לאחר השירות הלאומי, קוואסמי המשיך ללמוד ולהתפתח. הוא סיים קורס בשפת הסימנים למורים ולאחר מכן עבר לתל אביב ללמוד במכללה לשפים. כיום הוא עובד בבייקרי של R2M (רותי ברודו) כטבח אחראי ובעתיד מתכנן לפתוח עסק כשף עצמאי.

אך מעבר להצלחתו המקצועית, קוואסמי נושא עמו סוד כבד. "כן, אני הומו", הוא מגלה בכנות כואבת. "אני בזוגיות עם עדן בצלאל כבר שלוש שנים. הוא יהודי ואני ערבי. הזוגיות שלנו מייצגת את היופי בחברה הישראלית, שאפשר להיות ביחד גם עם דתות שונות מאיתנו ולקבל כל אחד".

אך המציאות מורכבת יותר. "אמא שלי יודעת שאני הומו, אבל לאבא שלי קשה לקבל הומואים וכל המשפחה שלו. אבא והמשפחה שלו יכולים להרוג אותי", הוא מסביר. הפחד מתגובת משפחתו המורחבת מונע ממנו לחשוף את זהותו המינית בפניהם.

למרות האתגרים הרבים, קוואסמי נשאר אופטימי ומאמין בכוחה של החברה הישראלית להשתנות ולהתפתח.

המסר של נור מאוד פשואט, "אני מבין שיש חששות והסתייגויות. אבל השירות הלאומי או הצבאי יכולים להיות דרך משמעותית לתרום לחברה ולמדינה. זו הזדמנות ליצור קשרים חדשים, ללמוד כישורים חשובים ולהשפיע בצורה חיובית".

נור מדגיש את חשיבות השיתוף והתרומה לחברה, במיוחד עבור קהילות מוחלשות. "חשוב לי לפנות לחברה של חירשים ערבים ולהזמין אותם להשתתף בפעילויות ולתרום לחברה. הרבה פעמים הם מרגישים לבד ולא מחוברים, אבל שיתוף פעולה ופעילות משותפת יכולים לשפר את התחושות האישיות והקבוצתיות וגם לתרום לבניית מדינה טובה יותר לכולנו", הוא מסביר.

סיפורו של נור מוחמד עלי קוואסמי הוא עדות חיה למורכבות ולפוטנציאל הטמון בחברה הישראלית. הוא מגלם בתוכו מתחים רבים – בין ערביות ליהודיות, בין דת למדינה, בין מסורת לקדמה – אך גם את התקווה לעתיד טוב יותר, שבו כל אדם יוכל לחיות את חייו בכבוד ובשלום עם כל חלקי זהותו.

בעולם שבו קל להתמקד בהבדלים ובמחלוקות, קוואסמי מזכיר לנו את הכוח הטמון בקבלה, בנתינה ובאמונה בטוב שבאדם. "כל תרומה, קטנה ככל שתהיה, יכולה לעשות שינוי גדול", הוא מסכם. ואכן, דרך סיפורו האישי והמרגש, קוואסמי עצמו מהווה דוגמה חיה לשינוי הגדול שאדם אחד יכול לחולל.

הפוסט שובר מחסומים: מוסלמי גאה חירש שעשה שירות בניגוד למוסכמות הופיע לראשונה ב-מעקב.

דים אמור

החוק החדש, שנכנס לתוקף לאחרונה, קובע עונש מאסר של עד 12 שנים לחברי הקהילה הגאה ולתומכיהם, כולל עורכי דין המייצגים אותם. זורקין הביא כדוגמה מדינות כמו צפון קוריאה וסין, בהן קיימת חקיקה דומה, בניסיון להצדיק את המהלך הרוסי.

מומחים לזכויות אדם מתחו ביקורת חריפה על ההצהרות, וטענו כי הן מהוות ניסיון שקוף להסיט את האחריות מהממשל הרוסי ולהצית מתחים בין קבוצות אוכלוסייה שונות במדינה.

בצ'צ'ניה, שהוזכרה בדבריו של זורקין, התרחשו בשנים האחרונות מעשי אלימות קשים נגד חברי הקהילה הגאה, כולל דיווחים על מעצרים המוניים ועינויים. למרות זאת, זורקין טען כי החקיקה החדשה נועדה "להגן על ערכי המשפחה המסורתיים" ולמנוע "פגיעה ברגשות הדתיים של המוסלמים".

יש לציין כי זורקין, שמונה לאחרונה לכהונה נוספת בת שש שנים כנשיא בית המשפט החוקתי, ידוע בעמדותיו השמרניות ובתמיכתו במדיניות הקרמלין. מינויו מחדש ב-25 בספטמבר 2023 נתפס על ידי מבקרים כאות לכך שרוסיה ממשיכה להתרחק מערכי הדמוקרטיה וזכויות האדם.

ארגוני זכויות אדם בינלאומיים קראו לממשלת רוסיה לבטל את החוק המפלה ולהגן על זכויותיהם של כל אזרחיה, ללא קשר לנטייתם המינית או זהותם המגדרית. בינתיים, חברי הקהילה הגאה ברוסיה ממשיכים לחיות בפחד, כאשר רבים מהם שוקלים לעזוב את המדינה בחיפוש אחר מקלט במדינות מערביות.

הפוסט רוסיה מחריפה את המאבק נגד הקהילה הגאה: זורקין מאשים את המוסלמים בחקיקה הקיצונית הופיע לראשונה ב-מעקב.

הבקשה עוררה סערה בחברה השמרנית, והרשויות הגיבו באשפוזו של האיש במוסד פסיכיאטרי.

המקרה מדגיש את המתח בין ערכי זכויות אדם לבין נורמות חברתיות מסורתיות במדינה.

על פי דיווח אחרון, אדם פקיסטני מאושפז כעת בבית חולים פסיכיאטרי לאחר שניסה להקים את המועדון ההומוסקסואלי הראשון במדינה.

האיש, שזהותו לא נחשפה, רואיין על ידי הטלגרף ביום ראשון זמן קצר לפני שאושפז. האיש הסביר כי הגיש בקשה לסגן נציב אבוטאבאד להקמת מועדון הומוסקסואלי, אותו כינה באופן זמני "מועדון לורנצו ההומוסקסואלי".

על פי הדיווח, הבקשה הסבירה כי המועדון נועד להיות "נוחות ומשאב גדול עבור רבים מההומוסקסואלים, הביסקסואלים ואפילו חלק מההטרוסקסואלים המתגוררים באבוטאבאד בפרט, ובחלקים אחרים של המדינה בכלל". הבקשה ציינה גם כי "לא יתקיימו יחסי מין הומוסקסואליים (או לא הומוסקסואליים) (מלבד נשיקות)".

לפי הדיווח, האיש נעצר לאחר מכן על ידי הרשויות והועבר לבית חולים פסיכיאטרי בפשאוור, המרוחק כ-200 קילומטרים מערבית לאבוטאבאד.

הפוסט ניסה לפתוח מועדון ללהט"ב – ונשלח לאשפוז פסיכיאטרי הופיע לראשונה ב-מעקב.

האירוע, שהתקיים במסגרת פסטיבל הגאווה השנתי של קייב, סימל את חזרתה של המסורת לאחר שנה של הפסקה בשל הפלישה הרוסית לאוקראינה. המשתתפים, ביניהם חברי הקהילה הגאה, פעילי זכויות אדם, חיילים להט"בים, דיפלומטים זרים ואף נציג בכיר מהפרלמנט האוקראיני, הפגינו אומץ רב בהשתתפותם, על אף האיומים מצד ארגוני ימין קיצוני והסיכונים הביטחוניים.

"היה לנו ברור שעלינו לקיים את המצעד השנה, גם אם במתכונת מצומצמת, זוהי הצהרה חשובה על כך שהמאבק לשוויון זכויות ממשיך גם בזמן מלחמה. לא ויתרנו על הערכים שלנו", אמרה ילנה מורוזובה.

מסלול הצעדה, שנשמר בסוד עד הרגע האחרון מטעמי ביטחון, החל בסמוך לאחת מתחנות המטרו בעיר. המשתתפים, רבים מהם עטויי מסכות להגנה על זהותם, נשאו שלטים וקראו סיסמאות הקוראות לשוויון זכויות ולתמיכה בינלאומית במאבקה של אוקראינה. "רוסיה היא מדינת טרור", ו"תנו לנו נשק להגן על חירותנו" היו בין הקריאות שנשמעו.

במקביל למצעד, התקיימה בקרבת מקום הפגנת נגד של כמה עשרות פעילי ימין קיצוני, שמחו על קיום האירוע. למרות המתח, כוחות הביטחון הצליחו למנוע עימותים אלימים בין הקבוצות.

סגן יושב ראש הפרלמנט האוקראיני, דמיטרו גורין, היה הנציג הרשמי היחיד של הממשלה שהשתתף במצעד. נוכחותו סימלה תמיכה מסוימת מצד הרשויות, אך רבים בקהילה הגאה הביעו אכזבה מהיעדרם של בכירים נוספים.

דמיטרו גורין:

"היום התקיים מצעד הגאווה – אירוע של קהילת הלהט"ב עם שתי דרישות מדויקות:

חוק מספר 9103 בנושא שותפויות רשומות, אשר יאפשר לזוגות מאותו המין לרשום את יחסיהם.

חוק מספר 5488 למאבק באלימות על רקע הומופוביה.

מילוי דרישות אלו אינו עולה כסף – מדובר במספר הצבעות וחתימות.

שוב, אלו אינן דרישות לכספי תקציב. אלו דרישות להבטחת זכויות – למשפחה ולביטחון.

אנשים אינם יכולים להיות נתונים לאפליה על בסיס נטייתם המינית. ובאופן פשוט יותר, לאזרחים לא יכולות להיות פחות זכויות רק בגלל שהם אינם מוצאים חן בעיניכם.

שוויון זכויות – זה לקראת מה שאוקראינה האירופאית הולכת, ואנחנו כאומה נעשה הכל כדי להגיע לשם.

לכל אחד תהיה הזכות למשפחה.

לכל אחד יהיה הביטחון להיות מי שהוא.

כן, במצעד הגאווה היו אנשי צבא.

כן, במצעד הגאווה דרשו הקצאת נשק, ומאה דיפלומטים זרים ראו זאת".

"אנחנו מצפים ליותר תמיכה ממוסדות המדינה, גם אנחנו אזרחים הנלחמים על עתיד המדינה", אמר אחד הצועדים.

ארגון "קייב פרייד", שעמד מאחורי האירוע, הודה כי נאלץ להתפשר רבות מול דרישות הרשויות. "רצינו לקיים את המצעד בתחנות המטרו, אך הבקשה נדחתה. בסופו של דבר, הסכמנו למסלול המקוצר כדי להבטיח את קיום האירוע", הסבירה דוברת הארגון. "זו הייתה פשרה כואבת, אבל הכרחית כדי לשמר את המסורת ולבנות תשתית למצעדים גדולים יותר בעתיד".

האתגרים שניצבו בפני מארגני המצעד לא הסתכמו רק בהגבלות הרשמיות. בשבועות שקדמו לאירוע, ספגו פעילי הקהילה הגאה איומים רבים ברשתות החברתיות ובמרחב הציבורי. "היו כאלה שאיימו לתקוף אותנו אם נעז לצאת לרחובות. אבל הפחד לא ירתיע אותנו. אנחנו כאן, אנחנו גאים, ואנחנו חלק בלתי נפרד מהחברה האוקראינית", סיפר אחד הפעילים.

למרות האווירה המתוחה והגשם שירד לאורך הבוקר, הצליחו המשתתפים לשמור על רוח חיובית ומלאת תקווה. רבים מהם ראו במצעד הזדמנות להדגיש את הקשר בין המאבק לשוויון זכויות לבין המלחמה הכוללת על ערכי הדמוקרטיה והחירות.

"כשאנחנו נלחמים ברוסיה, אנחנו נלחמים גם על הזכות שלנו לחיות בחברה פתוחה ושוויונית", אמרה מרינה, חיילת להט"בית שהשתתפה במצעד. "אני גאה להיות אוקראינית, גאה להיות לסבית, וגאה להגן על המולדת שלי".

עם תום המצעד, קראו המארגנים למשתתפים להתפזר בשקט ובמהירות, מתוך דאגה לביטחונם. רבים מהצועדים הביעו תקווה כי בשנה הבאה יתאפשר להם לקיים אירוע גדול ופתוח יותר, ללא הגבלות כה נוקשות.

"השנה הוכחנו שאנחנו מסוגלים לקיים את המצעד גם בתנאים הקשים ביותר. זה מעניק לנו כוח להמשיך במאבק. אנחנו מקווים שבקרוב תסתיים המלחמה, ונוכל לחגוג את הניצחון ואת החופש האמיתי – עבור כולם", סיכמה אחת המארגנות.

בסופו של דבר מצעד הגאווה השנתי בקייב, הסתיים לאחר דקות ספורות בלבד בשל התערבות אלימה של קבוצות רדיקליות.

האירוע, שנועד לקדם שוויון זכויות ולהביע תמיכה בקהילה הגאה באוקראינה, הפך במהרה לזירת עימות בין משתתפי המצעד לבין מפגינים קיצוניים.

השנה בלטה נוכחותם של עשרות חיילים וחיילות במצעד, המשרתים בכוחות המזוינים של אוקראינה ונאבקים על עצמאותה. נוכחותם העלתה שאלות נוקבות לגבי מושג הפטריוטיזם והגבריות בחברה האוקראינית. בעוד שהחיילים הגאים מקריבים את חייהם למען המולדת, הקבוצות הרדיקליות שהתנגדו למצעד נתפסות על ידי רבים כמי שמשרתות, גם אם שלא במודע, את האג'נדה של הקרמלין.

מארגני המצעד הביעו תסכול עמוק מהאירועים וטענו כי התוקפנות כלפי הקהילה הגאה עומדת בסתירה מוחלטת לשאיפותיה של אוקראינה להצטרף לאיחוד האירופי. "כיצד מצפים מאיתנו להשתלב באירופה כאשר איננו מסוגלים לכבד את הזכויות הבסיסיות של כלל אזרחינו?" שאל אחד המארגנים.

האירועים בקייב מדגישים את המתח המתמשך בין כוחות השינוי לבין אלו המבקשים לשמר את הסטטוס קוו. הם גם מעלים לדיון את השאלה כיצד חברה הנאבקת על עצמאותה מגדירה מחדש מושגים כמו גבורה, נאמנות ופטריוטיזם. בעוד שהמאבק הצבאי נמשך בחזית, נראה כי גם בעורף מתנהל קרב על דמותה העתידית של אוקראינה.

הגברים הקיצוניים אשר סוג של הרסו את המצעד טוענים להיותם "הגברים", אך כנראה לא גבריים דיים כדי להילחם עבור אוקראינה ולהתגייס.

נותר לא ברור מדוע ארגונים קיצוניים אלה כה מוטרדים מאחרים החיים בדרך שונה, אף כי חוקית.

שוב ושוב צליין: השנה, עשרות חיילים אוקראינים – גברים ונשים כאחד – המקריבים את חייהם למען אוקראינה ויום יום מוכנים למות עבור אותם "גברים" קיצוניים, השתתפו במצעד בקייב!

במקום להתגייס לצבא האוקראיני, "גברים" הרדיקליים בחרו לפגוע בחיילים הומוסקסואלים ובחיילות לסביות.

בסיומו של יום דרמטי זה, נותר ברור כי למרות הקשיים והמכשולים, קהילת הלהט"ב באוקראינה נחושה להמשיך ולהיאבק על זכויותיה, גם כאשר תשומת הלב הלאומית והבינלאומית מופנית בעיקר למאמץ המלחמתי. מצעד הגאווה בקייב, גם אם היה קצר ומוגבל, שלח מסר ברור: המאבק לשוויון אינו נעצר, גם לא בצל התותחים.

הפוסט תחת הגבלות חמורות ואיומים: מצעד הגאווה בקייב התקיים בצל המלחמה הופיע לראשונה ב-מעקב.