דים אמור

בשנים האחרונות הפכה סוגיית חזירי הבר בחיפה לאחד הנושאים השנויים ביותר במחלוקת בשיח העירוני והסביבתי בישראל. על פי נתונים שנאספו מדוחות רשמיים, פרסומים תקשורתיים ומסמכים ציבוריים, במהלך שלוש השנים האחרונות נורו והומתו בעיר מאות חזירי בר, במסגרת מדיניות שמוגדרת רשמית כפעולות "דילול", אך נתפסת על ידי גורמים רבים כהשמדת בעלי חיים בקנה מידה רחב.

הצלבת הנתונים מצביעה על מגמה ברורה: עלייה חדה במספר ההמתות, ובעיקר בשנת 2024, שבה נרשמה קפיצה דרמטית בהיקף הירי. אמנם אין מקור אחד שמציג טבלה רשמית ומלאה לכל שנה בנפרד, אך שילוב הנתונים ממספר מקורות מאפשר להרכיב תמונת מצב כללית.

על פי הנתונים שנאספו, בשנת 2024 נורו למוות כ-664 חזירי בר בעיר. בשנת 2023 הומתו כ-118 חזירים, ואילו בשנת 2022, בין מרץ לדצמבר בלבד, הומתו כ־122 חזירים. בסיכום של שלוש השנים האחרונות, בין 2022 ל־2024, מגיע מספר החזירים שהומתו בחיפה לכ-904 פרטים.

בחלק מהמקרים מדובר בירי, ובאחרים בלכידה ולאחר מכן המתה, אולם בשיח הציבורי כל הפעולות הללו נכללות תחת המונח הרשמי "דילול". דוח מבקר המדינה מציג נתון נוסף, שלפיו בין ינואר 2020 לנובמבר 2024 ניצודו 865 חזירים, כאשר חלק גדול מהמספר הזה מיוחס לשנת 2024 בלבד – נתון הממחיש את הזינוק החד בהיקף הפעולות בשנה האחרונה.

הדיון הגיע גם לכנסת. ב-25 בפברואר 2025 קיימה ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, בראשות ח"כ יוסף טייב, דיון בנושא הירי בחזירי הבר בחיפה והסביבה. הוועדה הביעה מורת רוח מהיקף הירי וקראה לעירייה למצות חלופות לפני שימוש באמצעים קטלניים, כך שהירי יהפוך לאמצעי אחרון בלבד.

במהלך הדיון הוצגו נתונים שלפיהם בחודש מאי 2024 הגיע מספר מקרי הירי לשיא של 207 בתוך חודש אחד, ולאחר מכן נרשמה ירידה הדרגתית עד למספרים חד ספרתיים בפברואר 2025. נציג רשות הטבע והגנים ציין כי בחודשים האחרונים ניכרת ירידה משמעותית, וכי בסוף ינואר 2025 הומתו שבעה חזירים בלבד. לדבריו, הרשות אינה מעוניינת בהמתה, והיא נוקטת בה רק במקרים שבהם אין ברירה, כאשר מדובר בחיה שאיבדה פחד מבני אדם ומהווה סכנה.

יוזמת הדיון, ח"כ יסמין פרידמן, הציגה תמונות של חזירים פצועים וטענה כי מאז אפריל 2024 נורו מאות חזירים ללא מיצוי אמצעים אחרים. לטענתה, הירי אינו פותר את הבעיה ואף עלול לעודד ריבוי נוסף.

ברם, נציגת הייעוץ המשפטי של עיריית חיפה ציינה כי העירייה מפעילה תקציבים לגידור, סניטציה והסברה, וכי נרשמה ירידה חדה בתלונות הציבור ובדרישות לפיצוי בגין נזקים. עוד נמסר כי בית המשפט המחוזי קבע כי הירי בתחומי העיר חוקי.

בתום הדיון דרש יו"ר הוועדה להדק את הפיקוח על הציידים, לפרסם לציבור את הנחיות הירי של רשות הטבע והגנים ולהעביר לוועדה את דוחות הפעולה של הפקחים.

המצב בחיפה משתלב בתמונה רחבה יותר ברמה הארצית. נתונים שנמסרו במסגרת בקשת חופש מידע מצביעים על כך שבחמש השנים האחרונות נהרגו בישראל יותר מ-90 אלף חזירי בר ותנים במסגרת פעולות דילול. בעשור האחרון נורו גם עשרות אלפי עופות, שפנים ודורבנים.

על פי הנתונים, בין השנים 2015 ל-2025 נורו כ-2,500 דורבנים, כ-4,500 שפנים, וכן עשרות אלפי יונים, אנפות בקר ועורבים אפורים. חלק מהירי נועד למנוע התפשטות מחלות, חלקו להגנה על גידולים חקלאיים, וחלקו לצמצום השפעת מינים מסוימים על מינים המצויים בסכנת הכחדה.

עם זאת, גם בתוך רשות הטבע והגנים קיימת הכרה בכך שמדיניות הדילול אינה פותרת את בעיית ריבוי היתר, ולעיתים אף עלולה להחריף אותה. לפי גורמי הרשות, במקרים מסוימים דילול תנים באזור מסוים אפשר לתנים מאזורים אחרים לחדור לאותו שטח, לרבות פרטים שנשאו מחלות.

גורמים אקדמיים ברשות מציינים כי הדילול הוא אמצעי משלים בלבד, וכי הפתרון המרכזי צריך להתבסס על סניטציה, פינוי פסולת ופגרים, וגידור אזורים רגישים. לדברי אנשי מקצוע, כמויות גדולות של מזון המפוזר בשטחים ציבוריים ובאתרי פסולת הן גורם מרכזי לריבוי חזירי בר ותנים בקרבת אזורי מגורים.

ארגוני בעלי חיים מציגים עמדה חריפה עוד יותר. לטענתם, פעולות הדילול אינן רק בלתי יעילות, אלא גם גורמות להרג מיותר של בעלי חיים, מבלי לספק פתרון ארוך טווח. לדבריהם, מחקרים מצביעים על כך ששיטות הומניות, כגון סניטציה יעילה, גידור ושינוי התנהגותי של הסביבה האנושית, עשויות להיות יעילות יותר.

בתוך כך, סוגיית הירי בלב אזורים מיושבים מעוררת ביקורת נוספת. בחיפה אושרו פעולות ירי גם בסמוך לאזורים עירוניים, דבר שעורר מחלוקת ציבורית וחשש לבטיחות התושבים. מבקרי המדיניות טוענים כי אישורי הירי ניתנים בקלות יחסית, וכי הגופים האמונים על הגנת חיות הבר אינם פועלים די הצורך למציאת חלופות.

הנתונים המצטברים מציירים תמונה מורכבת: מצד אחד, רשויות המדינה מציגות את הדילול כאמצעי נקודתי להתמודדות עם סכנות, מחלות ונזקי חקלאות; מצד אחר, גורמים מקצועיים וארגוני בעלי חיים מצביעים על כך שמדובר בפתרון זמני בלבד, שאינו מטפל בשורש הבעיה ואף עלול להחריף אותה.

כך, בתוך שלוש שנים בלבד, מתקרב מספר החזירים שהומתו בחיפה לאלף פרטים – נתון שממשיך לעורר מחלוקת ציבורית חריפה ולחצים פוליטיים לבחינה מחודשת של המדיניות. הדיון הציבורי, המשפטי והפרלמנטרי בנושא עדיין נמשך, והסוגיה נותרת פתוחה.

עיריית חיפה, במימון כספי הציבור, בחרה להגיש תביעת השתקה נגד מערכת "מעקב", ולשם כך שכרה לא פחות מ-35 עורכי דין. סכום התביעה עומד על כחצי מיליון שקלים, כאשר האגרה לבדה מסתכמת באלפי שקלים, וזאת עוד בטרם מובאות בחשבון עלויות ניהול ההליך ושכר הטרחה המשפטי, הכול מכספי משלמי הארנונה.

לכאורה, ראש העיר נפגע מן הפרסומים שבהם נטען כי בתחומי חיפה מתבצע הרג של בעלי חיים. הדיון נקבע ליום 15.05.2026 בבית המשפט, ופעילים נקראים להגיע, להביע תמיכה במערכת ולהשמיע את קולם. את קולם של בעלי החיים, תישא מערכת "מעקב" באולם הדיונים.

לא שיערנו כי יונה יהב רגיש עד כדי כך – אך מה בדבר בעלי החיים שנורו והושמדו? המסר, כפי שמציגים פעילים: רצח הוא רצח, השמדה היא השמדה, והרג הוא הרג.

נ.ב:

הרג בעלי חיים נעשה באישור רשות הטבע והגנים. לבעלי החיים אין גורם שמגן עליהם באופן מלא, וחוק צער בעלי חיים, שאמור להעניק להם הגנה, אינו אפקטיבי בפועל.

שוב נדגיש: רשויות וגופים שאמורים להגן על בעלי החיים מעניקים בפועל אישורים לרצח ולהשמדה, בעוד כספי הציבור מופנים למהלכים אלה. כך נוצר מצב שבו הציבור סבור כי רשות הטבע והגנים מצילה בעלי חיים, אך בעיניי מדובר באשליה בלבד.