• דים אמור 

בימים האחרונים נחשף מותה הטרגי של ג'ני, פילה שהייתה כלואה בשטח קרים הכבוש. מותה של ג'ני לא היה רק אובדן של בעל חיים יקר, אלא גם סמל נוסף למציאות הקשה תחת שלטון הכיבוש הרוסי בחצי האי, שנמשך כבר עשור.

מאז 2014, כאשר רוסיה השתלטה על חצי האי קרים, הפכו בעלי החיים בגן החיות המקומי לקורבנות שקופים של המצב הפוליטי והצבאי באזור. סיפורן של ג'ני ושל חברתה הפילה מגדה מאיר פן אחר, אך לא פחות מדאיג, של המציאות תחת הכיבוש.

לפי דיווחים שהגיעו ממקורות מקומיים, לאחר הכיבוש ב-2014 הועברו שתי הפילות מגן החיות לקרקס בסבסטופול, עיר בקרים, למטרות מסחריות. תנאי החזקתן במקום היו רחוקים מלהיות ראויים. במקום תזונה מאוזנת המתאימה לפילים – עשב טרי, פירות וירקות – קיבלו הפילות תערובת דלה של מספוא, קמח ולחם. איכות המים שסופקו להן הייתה ירודה במיוחד, בעיקר לאחר שאוקראינה חסמה את אספקת המים לקרים בתגובה לכיבוש. במקום מים נקיים, נאלצו הפילות לשתות מים מלוחים ומזוהמים שהשפיעו לרעה על בריאותן.

ארגוני זכויות בעלי חיים בינלאומיים לא נותרו אדישים למצב. כבר לפני שנתיים החלו להתריע ולדרוש את העברתן של הפילות בחזרה לאוקראינה או לפחות לגן חיות באירופה, שם יוכלו לקבל טיפול הולם. בקשות אלה נתקלו בסירוב עיקש מצד הרשויות הרוסיות.

האסון החל להתגלגל כאשר שתי הפילות החלו להראות סימני חולשה קיצונית, עד כדי קריסה על רגליהן. בדיקות וטרינריות גילו את הסיבה המזעזעת – אבנים גדולות בכליות, במשקל של למעלה משני קילוגרמים. רק בשלב זה, כאשר מצבן היה כבר אנוש, הוחלט להחזירן לגן החיות. אך עבור ג'ני היה זה מאוחר מדי – היא מתה זמן קצר לאחר מכן.

מותה של ג'ני הותיר את מגדה, חברתה הקרובה, במצב של אבל עמוק. התיעוד שפורסם ברשתות החברתיות ממחיש את הטרגדיה במלוא עוצמתה: מגדה נראית עומדת ליד גופתה של ג'ני, נוגעת בה בעדינות באמצעות החדק, כאילו מנסה להעיר אותה. היא חזרה שוב ושוב אל הגופה, סירבה להיפרד וניסתה למנוע מעובדי הגן להתקרב.

מגדה עצמה נמצאת במצב בריאותי קשה. בכליה שלה יש אבן במשקל שני קילוגרמים, והיא סובלת מכאבים עזים. היא נאנחת בזמן מתן שתן, סימן ברור למצוקה הפיזית האיומה שהיא חווה. למרות זאת, אין תקציב לניתוח שעשוי להציל את חייה, ואין ברוסיה מספיק רופאים בעלי המומחיות הנדרשת לטיפול בפילים, בעלי חיים מורכבים הדורשים ידע וניסיון ייחודיים.

אולג זובקוב, מנהל הפארק, הודה כי אחת הסיבות למותה של ג'ני הייתה אבן בגודל 1.5 קילוגרמים שחסמה לחלוטין את דרכי השתן מהכליות. למרות המצב החמור, לא נעשה כל ניסיון ממשי לעזור לה. בגן החיות של קייב ישנם מומחים המסוגלים לבצע ניתוחים מורכבים שכאלה, אך הרשויות הרוסיות סירבו לשקול העברת בעלי החיים בחזרה לאוקראינה.

הנהלת גן החיות ניסתה להמעיט בחומרת המצב, בטענה ש"הפילה ג'ני חיה חיים ארוכים – למעלה מ-50 שנה, מהן 45 שנה יחד עם מגדה בזירות קרקס, והן הופיעו ביותר מ-20 מדינות. ב'טייגן' הן היו 'בפנסיה' וחיו את שנותיהן האחרונות בשלווה". אך גם בהצהרה זו יש הטעיה מכוונת – בטבע פילים חיים עד גיל 70, ומותה של ג'ני בגיל 50 מהווה עדות לקיצור משמעותי של תוחלת חייה.

מומחים לבעלי חיים מדגישים כי בתנאי שבי, תוחלת החיים של פילים קצרה בהרבה מזו שבטבע. הסיבות לכך רבות: מתח נפשי מתמשך, שטח מחיה מצומצם, חוסר בפעילות גופנית מספקת, תזונה חד-גונית ולא מאוזנת. פילים הכלואים בשבי סובלים לעיתים קרובות מדלקות פרקים, השמנת יתר ומחלות כרוניות אחרות, כתוצאה ישירה מאורח חיים שאינו תואם את צורכיהם הטבעיים. במקרה של ג'ני ומגדה, שנות הניצול בקרקסים והתנאים הירודים תחת הכיבוש הרוסי בקרים החמירו ללא ספק את מצבן.

כעת, החשש הגדול הוא שמצבה הנפשי של מגדה יידרדר עוד יותר בעקבות אובדן חברתה הקרובה. פילים ידועים כבעלי חיים חברתיים במיוחד, היוצרים קשרים עמוקים ומורכבים עם בני מינם. אובדן של חבר קרוב עלול לגרום להם לדיכאון עמוק, לסירוב לאכול ולהידרדרות במצבם הבריאותי.

מקרה זה משקף מציאות רחבה יותר של הזנחה וסבל בקרים הכבוש. בעוד העולם ממקד את תשומת הלב בהיבטים הגיאופוליטיים והאנושיים של הסכסוך, הסיפור של ג'ני ומגדה מזכיר לנו את הקורבנות האילמים – בעלי החיים שאינם יכולים להשמיע את קולם ולהגן על עצמם.

דרישות חוזרות ונשנות מצד ארגוני זכויות בעלי חיים להעביר את מגדה למקום בטוח יותר, שם תוכל לקבל את הטיפול הרפואי הדרוש לה, נתקלות בסירוב עיקש. בינתיים, הזמן אוזל עבורה. ללא התערבות רפואית מתאימה, גורלה של מגדה עלול להיות זהה לזה של חברתה ג'ני.

הטרגדיה של הפילות בקרים היא תזכורת נוספת למחיר האנושי והסביבתי של מלחמות וסכסוכים פוליטיים. היא מדגישה את הצורך הדחוף בפיקוח בינלאומי על רווחת בעלי חיים באזורי סכסוך, ובמציאת פתרונות הומניטריים שיגנו גם על היצורים החפים מפשע ביותר – אלו שאינם מבינים את משמעות הגבולות הפוליטיים והמאבקים הלאומיים.

בשעה שמגדה ממשיכה לסבול, עולה השאלה: האם העולם יתעורר לפני שיהיה מאוחר מדי עבורה, וכמה עוד קורבנות אילמים יפלו במאבק הפוליטי על חצי האי קרים?