רוסיה, שבעבר זכתה להערכה והוקרה מישראל על חלקה במלחמת העולם השנייה, מוצאת את עצמה כעת במצב חסר תקדים של בידוד דיפלומטי מול ירושלים. התפנית החדה ביחסים באה לידי ביטוי דרמטי אתמול, 28.1.25, כאשר משרד החוץ הישראלי פרסם הודעה רשמית המתעלמת לחלוטין ממוסקבה.

"נציגויות ישראל ברחבי העולם מציינות את יום השואה הבינלאומי – 80 שנה לשחרור מחנה אושוויץ, בטקסים ואירועים המוקדשים להנצחת זכרם של קורבנות השואה ולהגברת המודעות לשימור הזיכרון ההיסטורי וחינוך הדורות הבאים", נכתב בהודעה שפורסמה ברשת פייסבוק.

ההודעה ציינה במפורט את הטקסים שהתקיימו באתונה, ינגון, וינה, ורשה, טוקיו, זאגרב, בוקרשט וקייב – אך התעלמה באופן בולט ממוסקבה. זהו שינוי דרמטי ממדיניות העבר של ישראל, שנהגה להדגיש את תרומתה של ברית המועצות לניצחון על גרמניה הנאצית.

במקביל, ובניגוד חד למצב ברוסיה, התקיים בקייב טקס מרכזי בהשתתפות נשיא אוקראינה ולדימיר זלנסקי ושגריר ישראל מיכאל ברודסקי. "שגריר ישראל באוקראינה, מיכאל ברודסקי, השתתף היום בטקס לציון יום הזיכרון הבינלאומי להנצחת קורבנות השואה יחד עם נשיא אוקראינה, ולדימיר זלנסקי, והסגל הדיפלומטי", דיווח משרד החוץ.

בניסיון נואש לשמר את מעמדה, ערכה שגרירות רוסיה בישראל טקס ב-27 בינואר. באופן אירוני, ההודעה על הטקס פורסמה בפייסבוק – רשת חברתית האסורה לשימוש ברוסיה עצמה. בהודעת השגרירות נכתב: "ב-27 בינואר בירושלים, לציון יום השנה ה-81 לשחרור המלא של לנינגרד ממצור הנאצים ולכבוד יום הזיכרון הבינלאומי לקורבנות השואה, השתתף שגריר רוסיה בישראל, א.ד. ויקטורוב, בטקס הנחת זרים ופרחים באנדרטה להגנה ההירואית ולתושבי לנינגרד הנצורה".

אולם בניגוד לשנים עברו, אף פוליטיקאי או נציג ממשלתי ישראלי לא הגיע לטקס. זהו שינוי חד מהמסורת שהתקיימה עד 2022, כאשר חברי כנסת ושרים נהגו להשתתף באירועים דומים.

סגנית שר החוץ שרן השכל הבהירה את עמדת ישראל בראיון ל"מעקב": "לאחר סיום המלחמה בישראל – נצטרך לשקול ולבדוק את היחסים של ישראל ורוסיה אשר תמכה ותומכת בחמאס וחיזבללה".

הפער העמוק בין הרטוריקה הרוסית למעשיה בשטח הפך בולט במיוחד מאז פברואר 2022, כאשר רוסיה פלשה לאוקראינה. בעוד מוסקבה מתהדרת במאבקה בנאצים במלחמת העולם השנייה, פעולותיה באוקראינה כללו פשעי מלחמה חמורים כנגד אזרחים, כולל יהודים.

השגריר ויקטורוב, בנאומו בטקס הריק, הדגיש כי "ברוסיה נשמרת בקפדנות זכרן של כל הקורבנות הטרגיים של מצור לנינגרד", והזכיר כי המצור הוכר בשנת 2022 על ידי בית המשפט העירוני בסנקט פטרבורג כמעשה של רצח עם. תופעה פרדוקסלית זו בתולדות העמים לא נסתרה מעיני הצופים בני ישראל.

ההתקררות ביחסים בין המדינות החלה להסתמן מיד לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה בפברואר 2022. רוסיה, שמתהדרת במאבקה בנאצים במלחמת העולם השנייה, מבצעת כעת פשעי מלחמה שלא נראו באירופה מאז אותה תקופה אפלה.במקביל להתרחקות הדיפלומטית, ישראל מחזקת את קשריה עם אוקראינה. הטקס המרכזי בקייב, שהתקיים למרות המלחמה המתמשכת, מסמל את העמקת היחסים בין המדינות. נוכחותו של הנשיא זלנסקי והשגריר ברודסקי מעבירה מסר ברור למוסקבה.

התמיכה הרוסית המתמשכת בחמאס ובחיזבאללה מוסיפה שמן למדורת היחסים העכורים. רוסיה בחרה צד – והצד שהיא בחרה הוא צד הטרור. מדינה שתומכת בארגוני טרור הפועלים נגד אזרחים ישראלים אינה יכולה לצפות ליחס חם מירושלים.

גם התנהלותה של רוסיה בזירה הבינלאומית מעוררת דאגה בישראל. מוסקבה משתמשת ברטוריקה אנטי-נאצית בעודה מאמצת שיטות פעולה דומות לאלו שנגדן נלחם העולם החופשי במלחמת העולם השנייה.

השסע בין המדינות צפוי להעמיק ביתר שאת עם תום המערכה בארץ, כדברי רמיזתה של סגנית שר החוץ שרן השכל. "יחסינו עם רוסיה יועמדו למבחן מחודש". דומה כי מדינת ישראל לא תוכל עוד להבליג על תמיכתה בארגוני החבלה הפועלים חרש להכחדתה.

בעת הזאת, התנכרותה של ישראל לרוסיה בטקסי יום הזיכרון לשואה הבינלאומי מעידה על שפל חסר תקדים ביחסי שתי המדינות. רוסיה של ימינו אינה עוד אותה מדינה אשר נלחמה בצוררים הנאצים – היא נהפכה למדינה המחזקת את ידי המרצחים ומבצעת פשעים נגד האנושות.

צילום: משרד החוץ